עדכון מצב הומניטרי מס' 305 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-23 או ב-24 ביולי.

דגשים עיקריים

• שני פלסטינים נהרגו ו-58 בני אדם אחרים נפצעו במהלך מתקפת מתנחלים בשולי העיירות סינג'יל ואל-מזרעה א-שרקייה, בנפת רמאללה.
• בשבועיים הראשונים בחודש יולי פצעו מתנחלים 88 פלסטינים, שרובם הותקפו והוכו. זאת לאחר מספר שיא של פצועים – 100 – ביוני, המספר הגבוה ביותר בחודש יחיד של פלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, לפני עשרים שנה.
• בין 1 ביוני ל-14 ביולי ביצעו מתנחלים שורה של מתקפות שיעדיהן היו מעייני מים ותשתית מים חיונית בנפות רמאללה, סלפית ושכם.
• מאז ינואר 2023 נעקרו 2,895 פלסטינים בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה, בהם 636 שנעקרו מאז תחילת 2025.

התפתחויות הומניטריות

• בין 8 ל-14 ביולי נהרגו בגדה המערבית שבעה פלסטינים, בהם ילד אחד: חמישה מידי כוחות ישראליים, אחד מידי מתנחל ואחד שלא ידוע האם מי שהרג אותו היה חייל ישראלי או מתנחל. בנוסף, פלסטיני מת מפצעים שנגרמו לו ב-2024. מאבטח התנחלות ישראלי אחד נהרג מידי שני פלסטינים חמושים, שנהרגו גם הם (ונכללים במניין ההרוגים לעיל). באותו פרק זמן נפצעו לפחות 115 פלסטינים, בהם 10 ילדים, רובם (78) מידי מתנחלים ו-40 מידי כוחות ישראליים. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים:
  • ב-8 ביולי מת פלסטיני מהעיר חברון מפצעים שנגרמו לו ב-21 באוקטובר 2024, כשנורה על ידי כוחות ישראליים שליוו מתנחלים באזור H1 של העיר חברון. במהלך התקרית ירו כוחות תחמושת חיה ומכלי גז מדמיע על פלסטינים, שיידו אבנים על הכוחות.
  • ב-9 ביולי מת ילד פלסטיני בן 12 מפצעים שנגרמו לו ב-6 ביולי, כשנורה על ידי כוחות ישראליים בכביש הראשי למחנה הפליטים עסכר, בנפת שכם. במהלך התקרית יידו צעירים פלסטינים אבנים על ג'יפים צבאיים ישראליים וכוחות ישראליים פתחו באש לעברם, ופצעו שלושה ילדים, בהם הילד שמת מאוחר יותר מפצעיו.
  • ב-10 ביולי ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במהלך פשיטה בכפר רומאנה, בנפת ג'נין, ועיכבו את גופתו. כוחות ישראליים נכנסו לשורה של בתים וערכו בהם חיפושים, ולדברי הצבא הישראלי, אדם דקר ופצע את אחד החיילים ונורה. הפשיטה נמשכה יותר משש שעות, שבמהלכן הטילו כוחות ישראליים עוצר על יותר מ-4,000 תושביו של הכפר.
  • ב-10 ביולי, מאבטח בהתנחלות נורה ונדקר למוות על ידי שני פלסטינים שזוהו כשוטרים פלסטינים, במגרש החנייה של מרכז קניות בגוש ההתנחלות גוש עציון, בנפת חברון. לדברי הצבא הישראלי, שני הפלסטינים נורו על ידי כוחות ישראליים בזירת האירוע. כוחות ישראליים עיכבו את גופות הפלסטינים. בעקבות התקרית הטילו כוחות ישראליים הגבלות גישה על נפות בית לחם וחברון, באמצעות שערי מתכת ומחסומי פתע שהוצבו בכניסות הראשיות לעיירות ולכפרים. שעות אחדות לאחר התקרית פשטו כוחות ישראליים על ביתו של אחד התוקפים הפלסטינים, בעיירה חלחול, וערכו בו חיפוש.
  • ב-11 ביולי נהרגו שני פלסטינים ו-58 בני אדם אחרים נפצעו, במהלך מתקפת מתנחלים בשולי העיירות סינג'יל ואל-מזרעה א-שרקייה, בצפון נפת רמאללה (ראו להלן).
  • ב-14 יולי ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ליד המחסום החלקי מבוא דותן, החולש על הגישה לחמישה כפרים בנפת ג'נין. הכוחות עיכבו את גופתו של איש. לדברי הצבא הישראלי, הכוחות זיהו אדם חמוש וירו בו.
• בין 8 ל-14 ביולי תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 29 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. המבנים שנהרסו כללו 23 מבנים בשטח C ושישה מבנים בירושלים המזרחית. בסך הכול נעקרו תשעה משקי בית המונים 34 פלסטינים, בהם שמונה ילדים ו-14 נשים, ומחייתם של יותר ממאה בני אדם אחרים נפגעה. ארבעה משקי בית (15 בני אדם, בהם שלושה ילדים) נעקרו באזורי א-תורי וסילואן בירושלים המזרחית. חמשת משקי הבית האחרים (19 בני אדם, בהם חמישה ילדים) נעקרו בחלק של אל-מעסרה הנמצא בשטח C בנפת בית לחם, בשוקבא בנפת רמאללה, וברוג'ייב בנפת שכם. מאז תחילת 2025 ניכר ברחבי שטח C גידול חד בעקירה בעקבות הריסות בגין היעדר היתרי בנייה; בין 1 בינואר ל-14 ביולי נהרסו 796 מבנים בבעלות פלסטינית, שהריסתם הובילה לעקירתם של 779 בני אדם, בהם כ-396 ילדים. זאת לעומת 499 מבנים שנהרסו ו-478 בני אדם שנעקרו באותו פרק זמן ב-2024, ו-316 מבנים שנהרסו ו-260 בני אדם שנעקרו ב-2023.
• ב-8 ביולי 2025 ביקש משרד התיאום והקישור המחוזי הפלסטיני מהצבא הישראלי היתר גישה עבור 50 נשים פלסטיניות, כדי שיוכלו לאסוף את חפציהן לפני הריסת בתיהן במחנה הפליטים ג'נין. כוחות ישראליים התירו ל-22 נשים פלסטיניות להיכנס לשכונת חוואשין ולאסוף את חפציהן האישיים. חלון הגישה נמשך כמעט שעה, שבמהלכה נאלצו רוב הנשים לעבור חיפושים נרחבים בידי חיילות. בינתיים נמשכים הדיווחים על הריסת בתים במחנה, ותושבים הבחינו בדחפורים שנכנסו ויצאו ממנו. במקביל, בעיר ג'נין החלו עבודות שיקום כבישים; כמה קטעי כביש בחלקים המערבי, המזרחי והצפוני של העיר כבר צופו מחדש באספלט לאחר שניזוקו על ידי כוחות ישראליים.
• ב-15 ביולי פרסם משרד זכויות האדם של האו"ם הודעה שקראה לישראל לעצור את ההרג של פלסטינים ואת הריסות הבתים בגדה המערבית. המשרד אמר שמתנחלים וכוחות "הגבירו בשבועות האחרונים את מעשי ההרג, המתקפות וההטרדה של פלסטינים בגדה המערבית הכבושה, לרבות ירושלים המזרחית. הדבר כולל הריסה של מאות בתים ועקירה המונית בכפייה של פלסטינים, שתרמו לביסוס המתמשך של סיפוח שטחי הגדה המערבית על ידי ישראל, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי... [כוחות ישראליים] עושים לעיתים קרובות שימוש שלא לצורך או באופן לא מידתי בכוח, לרבות שימוש בכוח קטלני נגד פלסטינים שלא היוו סיכון מיידי לחיים," בהם "פלסטינים לא חמושים... שניסו לחזור לבתיהם במחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שמס."
• לנתונים מרכזיים ולחלוקה של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למאי 2025 על פי קטגוריות נוספות, יש לפנות לתמונת המצב לחודש מאי 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

התעצמות המתקפות מצד מתנחלים ופעילויות התנחלות

• בין 8 ל-14 ביולי תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 30 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. מתקפות אלה הובילו למותם של שני פלסטינים, אחד מידי מתנחלים, ואחד שלא ידוע אם נהרג על ידי מתנחלים או כוחות ישראליים. במהלך מתקפות אלה נפצעו גם 92 פלסטינים אחרים: 14 מידי כוחות ישראליים ו-78 מידי מתנחלים. בנוסף הושחתו יותר מ-450 עצי זית, שקד ומשמש. תקריות מרכזיות כללו את התקריות שלהלן:
  • ב-9 ביולי, קבוצת מתנחלים, שמאמינים כי הם מההתנחלות גיתית וממאחז חדש, פצעה 19 רועים פלסטינים בקהילת הרועים תל אל-ח'שבה, ליד העיירה עקרבא, מדרום-מזרח לעיר שכם. לדברי העירייה, כמאה מתנחלים תקפו את הקהילה לאחר שכוחות ישראליים, שנמצאו באזור, סגרו את כל הכניסות לעיירה עקרבה ואת הכביש לקהילת תל אל-ח'שבה. המתנחלים פתחו באש ופצעו שלושה פלסטינים בתחמושת חיה, וכן תקפו, היכו ופצעו 16 בני אדם אחרים, בהם שני ילדים (בנים בני 10 ו-11). בנוסף גנבו המתנחלים כ-500 כבשים וירו למוות בכמה כבשים נוספות.
  • ב-11 ביולי יידו מתנחלים אבנים ופצעו פעוטה פלסטינית בת שלוש בראשה, במהלך פשיטה באזור אום אל-בוטום של הכפר סעיר, בנפת חברון. המתנחלים תקפו תושבים שהתכנסו לחגוג חתונה.
  • ב-11 ביולי נהרגו שני פלסטינים, אחד מהם בעל אזרחות אמריקנית, ו-58 בני אדם אחרים נפצעו, במהלך מתקפת מתנחלים בשולי העיירות סינג'יל ואל-מזרעה א-שרקייה, בצפון נפת רמאללה. חקלאים פלסטינים עיבדו את אדמותיהם כשקבוצת מתנחלים תקפה אותם באבנים ובתחמושת חיה והתעמתה איתם. המתקפה נמשכה שעות אחדות, שבמהלכן השחיתו המתנחלים אמבולנס ומנעו ממנו גישה. כוחות ישראליים שהגיעו למקום ירו תחמושת חיה ורימוני גז מדמיע, ועקב כך נפגעו 13 פלסטינים משאיפת גז מדמיע. לאחר מכן ליוו כוחות ישראליים את המתנחלים אל מחוץ לאזור, לאחר שפלסטינים דיווחו על שני נעדרים, בהם אחד שנראה מוכה על ידי מתנחלים. אנשי הקהילה מצאו את גופותיהם של שני הנעדרים – בגופו של אחד מהם נמצאו פצעי ירי ולא ברור אם נורה על ידי המתנחלים או כוחות ישראליים. בנוסף, 45 פלסטינים נפצעו מידי מתנחלים, 44 מהם לאחר שהותקפו והוכו ואחד שנדרס על ידי כלי רכב, ושני מתנחלים הותקפו על ידי פלסטינים, הוכו ונפצעו. באותו אזור, לאחרונה, ב-25 וב-27 ביוני, מתנחלים תקפו, היכו ופצעו ארבעה פלסטינים וגרמו נזק למבנים בשימוש חקלאי, השחיתו כלי רכב אחד וגנבו כלי רכב נוסף, וכן גרמו נזק לאדמות חקלאיות.
  • ב-13 ביולי תקפו מתנחלים שלושה פלסטינים, היכו ופצעו אותם במהלך פשיטה על אזור אום אל-בוטום בכפר סעיר, בנפת חברון. מאות מתנחלים פשטו על הכפר אחרי חצות, ואף שבכניסה לכפר נמצאו כוחות ישראליים, לדברי הקהילה הם לא היו מסוגלים למנוע את המתקפה. המתנחלים יידו אבנים על בתים, גרמו נזק לחלונות של שמונה בתים והציתו כלי רכב. כן גרמו מתנחלים נזק לשישה פנלים סולאריים, תשעה מכלי מים, יסודות הבטון של בית שהיה בבנייה, 2,200 שתילי ירקות עונתיים ו-27 עצי שקד.
• ביוני 2025 פצעו מתנחלים 100 פלסטינים – הנתון החודשי הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005. עלייה מדאיגה זו נמשכה גם בשבועיים הראשונים של יולי, שבמהלכם פצעו מתנחלים עוד 88 פלסטינים, שרובם הותקפו והוכו. מחצית מהפציעות (44 מתך 88) התרחשו במהלך מתקפת מתנחלים יחידה בעיירה סינג'יל, בנפת רמאללה, ב-11 ביולי 2025, שבה נהרגו שני פלסטינים ועשרות בני אדם אחרים נפצעו (ראו לעיל).* מאז תחילת שנת 2025, שני שליש מכלל הפלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים במתקפות שביצעו מתנחלים (123 מתוך 184) היו מרוכזים בחלקה הצפון-מערבי של נפת רמאללה, במיוחד באל-מזרעה א-שרקייה, דיר דיבואן, סילואד וסינג'יל – עיירות הממוקמות ליד כביש 60.
• ב-8 ביולי התקינו מתנחלים שתי יחידות דיור יבילות על אדמה פלסטינית בבעלות הוואקף המוסלמי, לאורך קו הגבול של השטח הצבאי הסגור של אזור H2 בשכונת ג'בל א-רחמה שבעיר חברון. הקרוואנים הוצבו בצמוד לבית ספר ממשלתי ולבתי מגורים פלסטיניים. ב-13 ביולי התקין הצבא שער בכניסה הראשית לשכונה, המשמשת מדי יום כמאה בני אדם החיים במקום; נכון להיום השער נותר פתוח. בנוסף, צופים שעם תחילת שנת הלימודים החדשה, באמצע אוגוסט, השער והקרוואנים יפגעו בכ-640 בתלמידים ו-35 אנשי סגל בבית הספר.
• בין 1 ביוני ל-14 ביולי 2025 ביצעו מתנחלים שורה של מתקפות שיעדיהן היו מעיינות מים ותשתית מים חיונית בנפות רמאללה, סלפית ושכם.
  • בעין סאמיה שבנפת רמאללה, שהקהילה הבדואית בה נעקרה במלואה במאי 2024 בשל אלימות מתנחלים, הסתננו מתנחלים כמעט מדי יום למעיין המים והשחיתו תשתית השייכת לרשות המים הפלסטינית ב-27 ביוני וב-6, ב-13 וב-14 ביולי. התקריות כללו הרס וגניבה של מצלמות מעקב ונזק ליחידת באר. בתקרית החמורה ביותר, ב-13 ביולי, מתנחלים גנבו על פי דיווחים את השער הראשי, הרסו מערכות מצלמות, חתכו כבלי מידע וחשמל וניתקו את החיבור בין יחידת הבאר למערכת המעקב המרכזית. אספקת המים ל-20 כפרים (כ-100 אלף בני אדם) במזרח נפת רמאללה לא שובשה הודות להתערבותה המהירה של רשות המים הפלסטינית, אך מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות הגבירו משמעותית את הסיכונים התפעוליים ופגעו ביכולתם של אנשי סגל לספק שירותים הקשורים במים.
  • בכפר פרח'ה, בנפת סלפית, מתנחלים – על פי דיווחים ממאחז שהוקם לא מכבר – יישרו ב-6 ביוני אדמה בדחפור כדי לבנות קטע כביש באורך 1 ק"מ, שיחבר בין שני מאחזים. האדמה שיושרה עוברת דרך אדמה חקלאית פלסטינית ומובילה למעיין מים מרכזי המשמש את התושבים לשתייה ולהשקיה. לדברי מועצת הכפר, מתנחלים ניסו שוב ושוב להשתלט על המעיין, והגבילו את גישתם של חקלאים פלסטינים לאדמה שסביבו, הגבלה הפוגעת ביותר מ-1,900 התושבים בכפר.
  • בכפר מג'דל בני פאדל, בנפת שכם, מתנחלים שמאמינים כי הם ממאחז ליד ההתנחלות מגדלים ביצעו מעשי השחתה וחסימה רבים שפגעו בגישה למים ולתקשורת. ב-10 ביולי יישרו מתנחלים בדחפור שטח אדמה וגרמו נזק לקווי המים והתקשורת הראשיים המשרתים שבעה כפרים, לרבות מג'דל בני פאדל, דומא, קוסרה, ג'וריש, תלפית, קריות וג'אלוד. הנזק גרם לשיבושים נרחבים בחיבורים למים ולתקשורת, שנמשכו שישה ימים, בין 10 ל-16 ביולי. העירייה דיווחה שכוחות ישראליים מנעו מצוותי תיקונים להגיע לאתר, האריכו את ניתוק אספקת המים ופגעו בכך ב-22 אלף תושביהם של שבעת הכפרים.
• ב-13 וב-14 ביולי דיווחו ארגוני זכויות האדם הישראליים עיר עמים ושלום עכשיו כי רשויות ישראליות חידשו את מאמצי הקידום של תוכנית הרחבת ההתנחלות E1, המתעכבת זה זמן רב, ואשר נועדה להרחיב את ההתנחלות מעלה אדומים ולחבר אותה לירושלים, זאת לאחר שהוקפאה למשך ארבע שנים. התוכנית כוללת בנייה של 3,412 יחידות דיור בהתנחלות, על שטח של 2,100 דונם בין ירושלים המזרחית להתנחלות מעלה אדומים. בתחילת יולי, מי שהגישו קודם לכן התנגדויות – לרבות קהילות פלסטיניות הנפגעות מהתוכנית וארגונים ישראליים לא ממשלתיים – קיבלו הודעה מבתי המשפט שהשימוע הסופי יתקיים ב-22 ביולי או ב-6 באוגוסט. התפתחות זו באה במקביל לאמצעים ישראליים רחבים יותר לקידום הרחבת התנחלויות. ביוני 2025 דיווח ארגון שלום עכשיו כי הקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי אישר את הקמתן של 22 התנחלויות חדשות, והביא בכך את המספר הכולל של התנחלויות שאושרו מאז 7 באוקטובר 2023 ל-49, נתון החורג משמעותית מהממוצע השנתי של שבע התנחלויות. בנוסף, ב-29 במרס אישר הקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי בניית כביש בין א-זעיים לאל-עזרייה בנפת ירושלים; הכביש יהווה חלק מרשת כבישים רחבה יותר שנועדה להסיט את תנועת פלסטינים בין חלקה המרכזי של הגדה המערבית לדרומה ולהרחיקה מכביש 1, המחבר בין ירושלים ליריחו דרך השטח המיועד להתנחלות E1. גדר ההפרדה מתוכננת להקיף את אותו שטח, מהלך שהקבינט הישראלי אישר ב-2006. הקהילה ההומניטרית העלתה זה מכבר חששות שאמצעים אלה יפצלו את הגדה המערבית, יקטעו את הרצף הגיאוגרפי בין ירושלים לבקעת הירדן ובין מרכז הגדה המערבית לדרומה, ויגבירו את הסיכון להעברה בכפייה המאיים על 18 קהילות בדואיות פלסטיניות באזור. מאז 2009 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 504 מבנים, בהם 75 בתי מגורים, ב-18 קהילות בדואיות באזור, הריסות שהביאו לעקירתם של 929 בני אדם, לרבות 518 ילדים, שחלקם נעקרו יותר מפעם אחת.
• בין ינואר 2023 לאמצע יולי 2025 נעקרו לפחות 2,895 פלסטינים מ-69 קהילות ברחבי הגדה המערבית – בעיקר קהילות רועים ובדואים – בשל סביבה כופה שהגורמים לה הם אלימות מתנחלים והגבלות גישה מוגברות. בסך הכול, 45% מהמשפחות נעקרו בנפת רמאללה (1,309 מתוך 2,895), ואחריה בנפות חברון, בית לחם, שכם, טובאס, סלפית, ירושלים ויריחו – בשטחים שבהם מתנחלים, שמאמינים כי הם ממאחזים סמוכים, ביצעו מתקפות נגד הקהילות הפלסטיניות הסובבות את המאחזים. מתוך 636 העקורים בהקשר זה מאז תחילת 2025, שליש היו באזור בקעת הירדן (215 מתוך 636).

מימון

• נכון ל-16 ביולי 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-782 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (19%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך יוני 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 122 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 70.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 58 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 48 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 74 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 42 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.