צוותים הומניטריים ליד בית החולים אל-עוודה בנפת צפון עזה. צילום: ארגון הבריאות העולמי
צוותים הומניטריים ליד בית החולים אל-עוודה בנפת צפון עזה. צילום: ארגון הבריאות העולמי

עדכון מצב הומניטרי מס' 292 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכוני המצב ההומניטרי הבאים יתפרסמו ב-4 ביוני.

דגשים עיקריים

  • בחלוף 600 יום, בני האדם בעזה, שמחציתם ילדים, מתמודדים עם משבר הישרדות. ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש מזהיר שמערכת החלוקה החדשה, בשליטה צבאית, אינה נותנת מענה לצורכיהם של בני האדם בעזה או שומרת על כבודם, וכי היא מציבה אותם בסכנה ונוגדת עקרונות הומניטריים.
  • מאז 18 במרס נעקרו שוב יותר מ-632 אלף בני אדם, שיותר מ-30 פקודות עקירה דוחקות לתוך מרחב מתכווץ והולך, בתהליך הגובה מהם מחיר גופני ונפשי עצום.
  • מערכת הבריאות בעזה מתקשה לתפקד לנוכח ירידה נוספת במספר מוקדי שירותי הבריאות המתפקדים והנגישים, ומחסור קריטי בקיבולת של מיטות האשפוז.
  • מאז 1 במאי נהרגו בעזה לפחות 28 עובדי סיוע, בממוצע הרג של עובד סיוע אחד מדי יום. מאז 7 באוקטובר נהרגו לפחות 452 עובדי סיוע, בהם 315 אנשי סגל או"ם.
  • כמעט 700 אלף נשים ונערות מתמודדות עם מצב חירום חרישי בתחום ההיגיינה הנשית, שנודעו לו השלכות קשות מאוד על בריאותן, הגנתן, כבודן וזכויות האדם שלהן.

התפתחויות הומניטריות

  • מאז 18 במרס 2025 הסלימו כוחות ישראליים את ההפגזות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, והרחיבו את המבצעים הקרקעיים, כחלק מהשקתו של מבצע צבאי חדש, המכונה "מרכבות גדעון". צעדים אלה הובילו למאות נפגעים, להרס של תשתית אזרחית ולעקירה בקנה מידה נרחב של בני אדם. בלא מקום מבטחים כלשהו, רבים מחפשים מקלט במחסים מאולתרים ובאתרי עקירה הלוקים בצפיפות-יתר. בני אדם מוגבלים למרחבים הולכים ומתכווצים, מאחר שמאז 18 במרס 81% משטח עזה כלולים בתוך אזורים שבשליטה ישירה של הצבא הישראלי או כאלה שהוחלו עליהם פקודות עקירה. דווח על לחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים.
  • ב-28 במאי 2025 אמר ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש: "זה עתה הושקה מערכת חלוקה חדשה, בשליטה צבאית. כפי שאמרנו, מערכת זו אינה מתיישבת עם העקרונות ההומניטריים, היא מסכנת בני אדם, והיא לא תיתן מענה לצורכיהם של בני אדם ברחבי עזה, או תשמור על כבודם." ארגון הגג של גופי הסיוע קרא לישראל להתייחס לבני אדם באופן אנושי, תוך שמירה על כבוד האדם שלהם, לאפשר את הסיוע הדרוש ולהימנע מהעברה בכפייה, והדגיש: "אנו צריכים סיוע ניתן לחיזוי ובהיקף הדרוש, שיוזרם לעזה דרך שורה של מעברים עד לקהילות עצמן, כשם שעשינו בעבר. אנו צריכים גישה ללא מכשול. ואנו צריכים שיאפשרו לכל הארגונים ההומניטריים השותפים, לרבות אונר"א, לספק אספקה, ולא פחות חשוב מכך: שירותים. אספקה בלבד אינה מהווה מענה הומניטרי יעיל. חיוני להבטיח מתן שירותים רציף וללא הפרעות ברחבי עזה.
  • ב-28 במאי אמר ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, ג'ונתן וויטול, כי תוכנית החלוקה שפותחה זה עתה אינה אלא "קיצוב מבוסס-מעקב המכשיר מדיניות מכוונת של מחסור וקיפוח... בזמן שבו בני האדם בעזה, שמחציתם ילדים, מתמודדים עם משבר הישרדות." הוא הדגיש: "לסוכנויות הומניטריות יש היכולת לסייע להאכיל את עזה ולספק סוגים אחרים של שירותים ואספקה מצילי-חיים ומשמרי-חיים," והוסיף כי "אנחנו ערוכים לעבוד. אנחנו ערוכים להביא סיוע ישירות למשפחות, כמו שעשינו מאז ומתמיד."
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 22 ל-28 במאי, נכון לשעה 12:00, נהרגו בעזה 429 פלסטינים ו-1,358 פלסטינים נפצעו. משרד הבריאות בעזה דיווח כי בין 7 באוקטובר 2023 ל-28 במאי 2025 נהרגו לפחות 54,084 פלסטינים, בהם 16,854 ילדים (31.3%), ו-123,308 פלסטינים נפצעו. בין ההרוגים היו 931 ילדים בני פחות משנה, ש-356 מהם נולדו ונהרגו מאז אוקטובר 2023. לדברי משרד הבריאות, מאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס, נהרגו 3,924 בני אדם ו-11,267 בני אדם נפצעו (נתונים הכלולים בסך הנפגעים). משרד הבריאות ציין שמאז 23 במאי נתוני הנפגעים אינם כוללים את הנפגעים מנפת צפון עזה, שאין אליה גישה.
  • ב-27 במאי פרסם המנהל האזורי של יוניסף במזרח התיכון ובצפון אפריקה, אדואר בייג'בדר, הודעה בתגובה על שתי תקריות מחרידות שעל פי דיווחים הביאו למותם של לפחות 27 ילדים – תקיפה אווירית על בניין מגורים בח'אן יונס ב-23 במאי, ואחריה תקיפה על בית ספר בעיר עזה ב-26 במאי. "ילדים אלה – חיים שאסור היה שיגומדו לכדי מספרים – הם כעת חלק מרשימה ארוכה ומייסרת של זוועות בל ישוערו," אמר בייג'בדר. ב-23 במאי אמרה הנציגה המיוחדת של מזכ"ל האו"ם לענייני ילדים וסכסוך מזוין, וירג'יניה גמבה: "הזכות לחיים היא אחת מזכויות היסוד המהותיות ביותר של ילדים, ועל החיים כיום, ובעזה במיוחד, מאיימת סכנה חמורה וקרובה." היא ציינה שהדו"ח השנתי של המזכ"ל בנושא ילדים וסכסוך מזוין יוגש למועצת הביטחון ביוני, והדגישה ש"בהיקף ההפרות החמורות נגד ילדים ניכר – שוב – גידול יציב ומזעזע לעומת שנים קודמות, במיוחד בכל האמור בילדים שנהרגו ושבגופם הוטלו מומים, וילדים שנמנע מהם סיוע הומניטרי בסיסי מציל-חיים."
  • בין 20 ל-26 במאי, תקריות שהובילו למספר הרוגים רב כללו את התקריות שלהלן:
    • ב-20 במאי, בשעה 4:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות תשעה פלסטינים, בהם חמישה ילדים ואישה אחת, בפגיעה בבית במחנה הפליטים ג'באליה, בנפת צפון עזה.
    • ב-20 במאי, בשעה 0:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים 13 פלסטינים, בהם ילדים ונשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במזרח דיר אל-בלח.
    • ב-20 במאי, בשעה 1:39 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 פלסטינים בני אותה משפחה, בהם 11 נשים (שתיים בוגרות ותשע אחרות שגילן לא אומת), ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בתחנת הדלק שבה התגוררה המשפחה לאחר שנעקרה, במזרח א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
    • ב-20 במאי, בחצות בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 11 בני אדם, כמה בני אדם אחרים נפצעו ודווח כי בני אדם אחרים נעדרים, בפגיעה בבית בג'באליה אל-בלד, בנפת צפון עזה. בין ההרוגים אב, שני בניו, בתו ונכדתו.
    • ב-20 במאי נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, שני גברים (אחים) ואישה אחת, ו-15 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהלי עקורים באזור אל-מוואסי במערב רפיח.
    • ב-21 במאי, בשעה 11:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם לדה, וכ-60 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם ממזרח לעיר עזה.
    • ב-21 במאי, בשעה 4:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים 13 פלסטינים - שלושה זוגות נשואים ושבעת צאצאיהם, בהם חמישה ילדים – בפגיעה שהרסה בניין מגורים בעבסאן אל-כבירה, בח'אן יונס.
    • ב-22 במאי, בשעה 2:26 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים בני אותה משפחה, בהם שלושה ילדים ושלוש נשים, בפגיעה במחסן ששימש מחסה לעקורים באזור אל-בירכה, בדרום-מערב דיר אל-בלח.
    • ב-22 במאי, בשעה 5:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 16 בני אדם מאותה משפחה, בהם עשרה ילדים ושתי נשים, בפגיעה בשני בתים בג'באליה אל-בלד, בנפת צפון עזה.
    • ב-21 במאי, בשעה 11:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בתנור אפייה מוסק בעצים שתפקד כמאפייה מקומית, במרכז העיר עזה.
    • ב-26 במאי, בשעה 2:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 17 פלסטינים, בהם ארבע נשים ולפחות חמישה ילדים, בפגיעה בבית במזרח ג'באליה, בנפת צפון עזה.
    • ב-26 במאי, בשעה 0:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים כ-36 פלסטינים, בהם לפחות שישה ילדים ונשים אחרות – על פי דיווחים, בגופות רבות ניכרו כוויות חמורות – כאשר פגיעה בשלוש כיתות בבית ספר ששימש מחסה למאות עקורים בשכונת א-דרג', במזרח העיר עזה, גרמה לשריפה קשה.
  • לדברי הצבא הישראלי, בין 22 ל-28 במאי לא נהרגו חיילים ישראלים בעזה. בין 7 באוקטובר 2023 ל-28 במאי 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,616 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 416 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,683 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023. נתונים אלה כוללים תשעה חיילים שנהרגו ו-99 חיילים שנפצעו מאז ההסלמה המחודשת במעשי האיבה, ב-18 במרס 2025. נכון ל-28 במאי מוערך ש-58 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
  • ב-22 במאי הודיעה אגודת האסירים הפלסטיניים כי קיבלה מהרשויות הישראליות מידע שעל פיו פלסטיני מעזה מת ב-13 בדצמבר 2023 בעת שהוחזק במשמורת ישראל. לדברי אגודת האסירים הפלסטינית, העציר בן ה-33 נעצר יחד עם בני משפחתו בביתם ברצועת עזה, ב-7 בדצמבר 2023.
  • על פי נתונים ששירות בתי הסוהר הישראלי (שב"ס) מסר לארגון זכויות האדם הישראלי הלא ממשלתי "המוקד להגנת הפרט", נכון למאי 2025 ישראל מחזיקה ב-10,068 פלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה, בהם 1,455 אסירים שמרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 3,190 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,577 עצורים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-1,846 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים". נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים מעזה שנעצרו על ידי הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר 2023.
  • עובדי סיוע ונותני מענה קו ראשון בעזה ממשיכים להתמודד עם סיכונים קיצוניים. בין 1 ל-28 במאי 2025 נהרגו לפחות 28 עובדי סיוע, בממוצע הרוג אחד ביום. ב-22 במאי דיווח ארגון CARE International כי שניים מאנשי הסגל של הארגון המקומי הלא ממשלתי השותף לו, "ג'וזור לבריאות ופיתוח חברתי", נהרגו ב-14 וב-15 במאי יחד עם משפחותיהם במחנה ג'באליה, בנפת צפון עזה. בעקבות התקרית אמר מנהל CARE בפלסטין :"לעובדים הומניטריים בעזה נשקף אותו גורל כמו המשפחות המורעבות והמופגזות שאותן הם ממשיכים לשרת, כנגד כל הסיכויים. איש אינו בטוח, וסכנת המוות מוחשית בכל מקום." ב-22 במאי דווח גם כי איש סגל של "האגודה לתרבות ולמחשבה חופשית" נהרג. ב-25 במאי דיווח הצלב האדום הבינלאומי ששניים מאנשי הסגל שלו נהרגו ב-24 במאי, בתקיפה על ביתם בח'אן יונס. מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו לפחות 425 עובדי סיוע, בהם 315 אנשי סגל או"ם, 47 אנשי סגל של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, ו-90 אנשי סגל אחרים של ארגונים הומניטריים. ובנפרד מכך, ב-26 במאי דיווחה עירית עזה כי אחד מאנשי הסגל שלה נהרג ושני עובדים אחרים נפצעו בפגיעה בעת מילוי תפקידם בעיר עזה.

המרחב ההומניטרי המתכווץ

  • ב-23 במאי אמר מזכ"ל האו"ם: "משפחות מורעבות, ונמנעים מהן הצרכים הבסיסיים ביותר. העולם צופה בכך בזמן אמת." הוא חזר על מחויבויותיה של ישראל מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי, קרא להתייחס לאזרחים בכבוד, להימנע מעקירה בכפייה ולהתיר גישה הומניטרית מלאה, והדגיש ש"כל הסיוע שאושר עד עכשיו שקול לכפית אחת של אספקה - בזמן שדרוש שיטפון של סיוע.." הוא הדגיש היקפו העצום של המשבר ואת המכשולים הכבירים, שמתוכם ציין מכסות נוקשות, הליכי עיכוב מיותרים, ואיסורים מתמשכים על פריטים חיוניים, כגון דלק, מחסה, גז בישול ואמצעי טיהור מים.
  • ב-19 במאי, אחרי כמעט 80 יום של מצור מוחלט על הכנסת סיוע וכל אספקה אחרת לעזה, לרבות מזון, תרופות ודלק, התירו הרשויות הישראליות לאו"ם לחדש באופן זמני משלוח של כמות מוגבלת של סיוע לעזה. בין 19 ל-27 במאי הגיש האו"ם לאישור ישראל 900 מטעני משאיות, שמתוכם אושרו כ-800, ומעט יותר מ-500 ניתן היה לפרוק בעברו הישראלי של מעבר כרם שלום. בעברו הפלסטיני של המעבר הצליחו ארגונים הומניטריים לאסוף רק כ-200 מטענים, בשל היעדר ביטחון וגישה מוגבלת.
  • לדברי כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה, מאז 19 במאי הרשויות הישראליות מאשרות להכניס לעזה אספקת סיוע אך ורק ממקומות בתוך ישראל למעבר כרם שלום, ובכך הן מגבילות את יכולתה של הקהילה ההומניטרית לגייס סיוע הנמצא בגדה המערבית, בירדן ובמצרים. גם במספר המוגבל של משאיות שכניסתן מאושרת כעת, רשויות ישראליות מתירות להכניס רק פריטים רפואיים וסוגים מסוימים של פריטי מזון ותזונה, והן אישרו רק למספר מוגבל מאוד של ארגונים הומניטריים להעביר מטענים אל תוך עזה. יתרה מכך, רשויות ישראליות אסרו לאחסן מטען הומניטרי בתוך עזה, למעט מספר גורמים נבחרים בתחום המזון והתזונה שהורשו באופן יוצא מן הכלל לאחסן כמויות מוגבלות של מטענים. לפיכך, חובה לשנע את רוב הסיוע לחלוקה מיידית, דרישה היוצרת קשיים תפעוליים משמעותיים. הגבלות נוספות שמטילות רשויות ישראליות כוללות מניעת חלוקה ישירה של קמח למשפחות.
  • במהלך השבוע האחרון התרחשו מספר תקריות שבהן סיוע נבזז או נלקח על ידי המוני אדם במהלך שינועו ממעבר כרם שלום, לרבות לאחרונה ב-27 במאי, כשהמוני בני אדם לקחו אספקת מזון ישירות מהמשאיות שהובילו אותה דרך כביש גדר המערכת בנפת דיר אל-בלח. ב-28 במאי פרסמה תוכנית המזון העולמית הודעה בדבר התקרית הטרגית שהתרחשה במחסן שלה בדיר אל-בלח, כאשר המוני בני אדם רעבים התפרצו אל המחסן בחיפוש אחר אספקת מזון שאוחסנה בו לקראת חלוקה. תוכנית המזון העולמית עדיין מאמתת את פרטי התקרית, אך דיווחים ראשוניים מצביעים על כך ששני בני אדם מתו ומספר בני אדם אחרים נפצעו. תוכנית המזון העולמית אמרה: "הצרכים ההומניטריים יצאו מכלל שליטה... תוכנית המזון העולמית התריעה באופן עקבי על התנאים המבהילים והמידרדרים בשטח, ועל הסכנות שבהגבלת סיוע הומניטרי לבני אדם רעבים הזקוקים נואשות לעזרה." הסוכנות הדגישה: "עזה זקוקה להרחבה מיידית של היקף הסיוע במזון. זו הדרך היחידה להרגיע בני אדם ולהבטיח להם שלא יגוועו ברעב. תוכנית המזון העולמית קוראת בדחיפות למתן גישה הומניטרית בטוחה וללא מכשול, שתאפשר מייד חלוקות מסודרות ברחבי עזה."
  • "המצב מעולם לא היה גרוע כמות שהוא היום," אמר ג'ונתן וויטול, ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש. הוא הדגיש שזרזיף הסיוע שהכנסתו הותרה בשבוע האחרון רחוק מאוד מלהספיק, כאשר במקביל האו"ם והארגונים השותפים לו מתמודדים עם הגבלות לא מתקבלות על הדעת על משלוח סיוע הומניטרי. "הורשינו למסור קמח רק למאפיות, ולא ישירות לקהילות. זה אומר שבמקום שבני אדם יוכלו להשתמש בקמח המחולק להם בבתיהם, הם נאלצים לעמוד מדי יום בתור כדי לקבל קומץ מנות שיאפשרו להם לשרוד." הוא הוסיף ש"ניתן להבין מדוע בני האדם בעזה זועמים. מרעיבים אותם, ואחר כך מאכילים אותם בטפטופים, באופן הכי פחות מכבד האפשרי." וויטול תדרך עיתונאים על המכשולים בפני משלוח סיוע שעימם מתמודדים ארגונים הומניטריים שותפים, ואמר שהם נתקלים בקשיים באיסוף סחורות ממעבר כרם שלום, בשל היעדר ביטחון, עיכובים ממושכים בקבלת האישורים הדרושים, הקצאה של נתיבים שאינם מתאימים לשינוע סחורות, והתמודדות עם הייאוש של המוני בני אדם ועם ביזה בשל ההגבלות שמטילות רשויות ישראליות. הוא הדגיש ש"להחלטה פוליטית לחסום סיוע אין פתרון לוגיסטי."
  • בשטחים עצומים ברחבי רצועת עזה, צוותים הומניטריים נדרשים לתאם את תנועותיהם עם הרשויות הישראליות. בין 21 ל-27 במאי, מתוך 71 ניסיונות לתאם תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה, כמעט 44% (31) נענו על ידי הרשויות הישראליות בסירוב מידי, 15% (11 תנועות) התקבלו תחילה אבל נתקלו במכשולים, לרבות חסימות או עיכובים בשטח העלולים להוביל לביטול או ליישום חלקי בלבד של משלחות, 35% (25) אופשרו במלואן ו-6% (ארבע) בוטלו על ידי המארגנים משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. ניסיונות אלה כוללים 25 ניסיונות לתאם תנועות סיוע בתוך צפון עזה או אליה, ש-40% (עשרה) מתוכם אופשרו, 40% (עשרה) נענו בסירוב ו-20% (חמישה) נתקלו במכשולים. בדרום עזה, מתוך 67 ניסיונות, 33% (15) אופשרו, 46% (21) נענו בסירוב, 13% (שישה) נתקלו במכשולים ו-9% (ארבעה) בוטלו.
  • בין 21 ל-16 במאי פרסם הצבא ישראלי שלוש פקודות עקירה לחלקים של נפות צפון עזה, עזה, דיר אל-בלח, ח'אן יונס ורפיח. יחד מכסות פקודות אלה 168 קמ"ר, לרבות פקודה אחת המכסה 43% מרצועת עזה. נכון ל-28 במאי, 81% משטחה של רצועת עזה כלולים באזורים בשליטה צבאית ישראלית או כאלה שהוחלו עליהם פקודות עקירה. מאז 18 במרץ פרסם הצבא הישראלי 31 פקודות עקירה החלות על כ-229.4 קמ"ר. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, נכון ל-27 במאי מוערך שמאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס, נעקרו שוב כ-632,700 בני אדם (29% מהאוכלוסייה); נתון זה כולל יותר מ-195 אלף בני אדם שנעקרו בין 15 ל-27 במאי, שרבים מהם נמלטו ללא חפציהם האישיים.
  • מאות אלפי בני אדם בעזה ממשיכים להיעקר ולהידחק אל מרחבים הולכים ומתכווצים, על רקע של מעשי האיבה, והטראומה הנפשית שגורמת עקירה חוזרת ונשנית היא עצומת ממדים. ב-27 במאי הדגיש ארגון Médecins sans Frontières את המחיר הפסיכולוגי שפקודות עקירה בלתי ניתנות לחיזוי, הניתנות בהתרעה קצרה מאוד, גובות מבני אדם, לרבות עובדי סיוע, משום שהן מכריחות אותם להיות "במצב של דריכות מתמדת". ארגון Médecins sans Frontières אמר: "בני אדם מקבלים כרוזים, הודעות ברשתות החברתיות או שיחת טלפון על תקיפה מיידית, וההודעות האלה מותירות להם זמן מוגבל לאסוף את חפציהם ולחפש מחסה. לעצם העובדה שכופים על בני אדם להימלט שוב ושוב, לעיתים קרובות באישון לילה, מבלי שיהיה להם לאן ללכת ותוך סכנה לחייהם, נודעת לא רק השלכה פיזיות – היא גובה גם מחיר פסיכולוגי עצום." המנהל הלוגיסטי של Médecins sans Frontières הוסיף כשתיאר את חומרת המצב: "לא נשארו יותר אוהלים או מרחב שבו בני אדם יוכלו להציב אותם, אני לא יודע מה לענות כשעמיתים שואלים אותי לאן הם יכולים ללכת עם ילדיהם באמצע הלילה. האפשרויות שלנו להישאר בחיים הולכות ואוזלות."

ביטחון תזונתי ותזונה

  • אומדן גיאו-מרחבי שביצעו ארגון המזון והחקלאות של האו"ם ו-UNOSAT (מרכז הלוויינים של האו"ם) מצא שפחות מ-5% מהשטחים החקלאיים ברצועת עזה (6,880 מתוך 150,530 דונם) עדיין זמינים לעיבוד חקלאי. על פי האומדן, נכון ל-12 באפריל 2025 כ-81% מכלל האדמה החקלאית ניזוקו (125,370 דונם), לרבות 26,480 דונם שעדיין נגישים, ו-78% (117,160 דונם) של אדמה חקלאית שאינם נגישים לחקלאים בשל פקודות עקירה ומיקומם בשטחים בשליטת הצבא הישראלי. הפגיעה הקשה ביותר היא בנפות רפיח וצפון עזה, שכמעט כל האדמות החקלאיות בהן אינן נגישות. בנוסף על כך מצא האומדן ש-71% מהחממות ניזוקו, לרבות כל החממות בנפת עזה. ברפיח נמצא שכ-86% מהחממות ניזוקו, גידול לעומת 57% בדצמבר 2024. יתרה מכך, כ-83% מבארות המים החקלאיות ניזוקו, לעומת כמעט 68% בדצמבר 2024. הסקטור החקלאי, שלפני ההסלמה במעשי האיבה היווה כ-10% מכלכלת עזה, עם יותר מ-560 אלף בני אדם שהתפרנסו באופן מלא או חלקי מגידול יבולים, מרעה או דיג, הוחרב כולו, חורבן שהביא את ייצור המזון המקומי לעצירה מוחלטת. "הרס ברמה כזו אינו רק אובדן של תשתית – זו קריסה של כל מערכת האגרו-מזון של עזה ושל חבלי הצלה," אמרה בת בצ'דול, סמנכ"לית ארגון המזון והחקלאות.
  • בין 22 ל-24 במאי, לאחר שלעזה הוכנס קמח בכמות מוגבלת, חמש מתוך 25 המאפיות הפועלות בתמיכת האו"ם בחלקה המרכזי של רצועת עזה חידשו את פעולתן לזמן קצר. ב-23 במאי דיווחה תכנית המזון העולמית שהמטען של 15 משאיות שהובילו אספקת מזון קריטית נבזז בדרכן למאפיות, וציינה כי "רעב, ייאוש וחרדה סביב השאלה מתי יגיע עוד סיוע במזון תורמים להיעדר הביטחון הגובר." ההסלמה בהיעדר הביטחון, לרבות ביזה ואלימות מצד המון אדם, אילצה בסופו של דבר את המאפיות להשעות את פעילותן, ובמקביל, נכון ל-27 במאי רשויות ישראליות ממשיכות למנוע מארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לחלק מזון ישירות למשפחות. תוכנית המזון העולמית הדגישה שפנתה לרשויות הישראליות וביקשה את תמיכתן בכך שיאפשרו להכניס כמויות גדולות של סיוע בנתיבים בטוחים יותר, והזהירה ש"אינה יכולה לפעול בבטחה במסגרת של מערכת חלוקה המגבילה את מספר המאפיות והאתרים שבהם אוכלוסיית עזה יכולה להגיע למזון."
  • נכון ל-27 במאי, 72 מטבחים ברחבי עזה ממשיכים להכין ולחלק כ-303 אלף ארוחות ביום. עם זאת, צופים שרמת ייצור זו תצנח עוד יותר, ככל שמלאי האספקה ממשיך להידלדל בשל ההגבלות החמורות על הכנסת סיוע ומוצרים חיוניים אחרים, לרבות מזון טרי. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, נכון ל-26 במאי הכמות המוגבלת של סיוע במזון שהותר להכניס לרצועה מאז 19 במאי כוללת אך ורק קמח. מגוון המזון בעזה פחת באופן חד מאז מרס, ודחק את התזונה לרמות לא מאוזנות עד סכנה ולא מספיקות מבחינה תזונתית. האוכלוסייה מתמודדת כעת עם רמות קיצוניות של מגוון תזונתי ירוד – רוב בני האדם אינם מסוגלים להשיג אפילו את קבוצות המזון הבסיסיות ביותר. על פי הדוח האחרון של המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי, האוכלוסייה כולה מתמודדת עם ביטחון תזונתי ברמות משבר או גרוע מכך, וכחצי מיליון בני אדם מתמודדים עם הרעבה.
  • בשבוע האחרון דווח על שורה של תקיפות נגד מאפיות ומטבחים קהילתיים, שהחלישו עוד יותר את המערכות השבריריות מלכתחילה של ייצור מזון וחלוקתו. ב-21 במאי, על פי דיווחים, תנור אפייה מוסק בעץ שהיה ממוקם ליד שוק א-זאווי במרכז העיר עזה היה יעדה של תקיפה אווירית שהרגה עשרה פלסטינים. התנור תפקד כמאפייה קהילתית ששירתה את תושבי האזור. ב-21 במאי, על פי דיווחים, נהרגו שני פלסטינים בפגיעה במאפייה אחרת באזור בסתן א-סמין, במרכז ח'אן יונס. ב-26 במאי, על פי דיווחים, הרסו כוחות ישראליים את טחנת הקמח א-שעייר באזור מורג, בדרום ח'אן יונס. ב-27 במאי, על פי דיווחים, נפגע מטבח קהילתי בעיר עזה, פגיעה שבה נהרגו שלושה בני אדם ובני אדם אחרים נפצעו.

גישה לשירותי בריאות

  • בין 1 ל-22 במאי תיעד ארגון הבריאות העולמי 29 מתקפות על תחום הבריאות ברצועת עזה, ששיבשו עוד יותר את הגישה לטיפול רפואי והגבירו עוד יותר את העומס הכבד על בתי החולים שעדיין מתפקדים באופן חלקי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, לפחות 94% מבתי החולים ברצועת עזה ניזוקו או נהרסו. יתרה מכך, בשבועיים האחרונים חלה הידרדרות חמורה בתפקודיות של מוקדי שירותי רפואה. מאז 14 במאי נאלצו ארבעה בתי חולים שתפקדו באופן חלקי להקפיא את פעולתם, צעדים שהפחיתו את מספר בתי החולים המתפקדים חלקית מ-22 ל-18, ואילו מספר מרכזי הרפואה הראשונית המתפקדים באופן מלא או חלקי פחת מ-75 ל-61. ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי מעשי איבה גוברים ופקודות עקירה מאיימים להוציא מתקני רפואה רבים עוד יותר מכלל שימוש. בין 11 ל-24 במאי נכללו 53 אתרים שבהם ניתנו שירותי רפואה (שישה בתי חולים, 20 מרכזי רפואה ראשונית ו-27 מוקדי רפואה) באזורים שעליהם הוחלו פקודות עקירה. בנוסף, שלושה בתי חולים, בית חולים שדה אחד, שישה מרכזי רפואה ראשונית ו-19 מוקדים רפואיים היו ממוקמים בטווח של 1,000 מטר מהאזורים שיועדו לעקירה בפרק זמן זה.
  • בין 15 ל-23 במאי נפגע בית החולים אל-עוודה, בנפת צפון עזה, פגיעות חוזרות ונשנות. אחרי שגם בית החולים האינדונזי וגם בית החולים כמאל עדוואן הוצאו מכלל פעולה, הפך בית החולים אל-עוודה לבית החולים היחיד בנפה שעדיין מתפקד באופן חלקי, גם אם בתנאים קיצוניים. מאז 19 במאי, מעשי איבה מתמשכים וסכנות בדרכי הגישה מנעו ממטופלים להגיע לבית החולים. ב-21 במאי, על פי דיווחים, נפגעה הקומה השלישית של בית החולים, פגיעה שבה נפצע איש סגל. במעשי איבה באזור ניזוקו גם מכל המים וקו המים של בית החולים. ב-22 במאי, על פי דיווחים, נפגעו הקומות השלישית והרביעית של בית החולים, פגיעה שבה נפצעו שני עובדי רפואה. אוהלי מטופלים, לרבות אחד שניתן על ידי ארגון הבריאות העולמי, עלו באש, ובשריפה נשרפה גם כל האספקה הרפואית במחסן של בית החולים, וכלי רכב שהיו במרתף נהרסו. לדברי ארגון הבריאות העולמי, על בית החולים אל-עוודה מאיימת סכנת סגירה קרובה, בשל היעדר הביטחון המתמשך והגישה המוגבלת.
  • ארגון הבריאות העולמי דיווח שב-24 וב-27 במאי ביצע שתי גיחות בסיכון גבוה לבית החולים האינדונזי, שהוצא מכלל פעולה, בנפת צפון עזה, כדי לאתר ציוד רפואי חיוני ולהעביר מטופלים ועובדי רפואה מבית החולים. כשתיארה את המשלחות, אמרה המנהלת האזורית מטעם ארגון הבריאות העולמי למזרח הים התיכון, ד"ר חנאן בלח'י: "על רקע של מעשי איבה אינטנסיביים בקרבת מקום ותנאי גישה קשים, במשלחת הראשונה הצליח הצוות [של ארגון הבריאות העולמי] להעביר את מכשיר ייצור החמצן של בית החולים למחסן של ארגון הבריאות העולמי. את ציוד הדיאליזה לא ניתן היה להעביר בשל חששות בטיחותיים שנבעו מנוכחות צבאית בקרבת בית החולים." ד"ר בלח'י הוסיפה שב-27 במאי "חזר הצוות של ארגון הבריאות העולמי לבית החולים והעביר 13 בני אדם, בהם מטופל אחד וארבעה עובדי בריאות, לבית החולים א-שיפאא. 20 מכשירי דיאליזה, מתקן התפלה, וסוגים אחרים של ציוד רפואי חיוני הועברו גם הם. בבית החולים נשארו 39 בני אדם – בהם חמישה מטופלים ושמונה עובדי רפואה." "האובדן של בית החולים האינדונזי הנחית מכה אנושה על מערכת הבריאות בעזה, הממוטטת מלכתחילה," אמרה ד"ר בלח'י.
  • קיבולת מיטות האשפוז בעזה עדיין מוגבלת באופן קריטי. ב-15 במאי הוצא בית החולים האירופי העזתי בח'אן יונס מכלל שימוש, ועקב כך אבדו 329 מיטות אשפוז, לרבות 28 מיטות טיפול נמרץ, 22 מיטות טיפול נמרץ יילודים ו-25 מיטות רפואה דחופה. לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-22 במאי הקיבולת הכוללת של מיטות האשפוז ברחבי רצועת עזה הינה 1,929 מיטות, לרבות 1,388 מיטות למטופלים באשפוז, 67 מיטות טיפול נמרץ ו-69 אינקובטורים. מספר זה "אינו מספיק כלל וכלל למתן מענה לצרכים העכשוויים," אמר ארגון הבריאות העולמי, והוסיף שלפחות 40 מיטות בסכנת אובדן מאחר שעל בתי החולים שבהם הן נמצאות הוחלו לאחרונה פקודות עקירה, ועזה עלולה לאבד 850 מיטות נוספות אם התנאים במתקנים שליד אזורים אלה יידרדרו. בין נובמבר 2024 למרס 2025 פחתה קיבולת המיטות בבתי חולים השדה ב-32%, אבל מספר בתי חולים שדה הרחיבו את שירותיהם במאמץ להתמודד עם מספרם העצום של המטופלים; כך למשל, ארגון Médecins sans Frontières הרחיב את קיבולת בית חולים השדה שלו בדיר אל-בלח ב-20 מיטות, תוספת שהגדילה את קיבולת המיטות ל-150%. לפני אוקטובר 2023 היו ברצועת עזה כ-3,500 מיטות אשפוז.

מים, תברואה והיגיינה

  • פקודות עקירה והגבלות גישה שיבשו קשות את הפעילויות בתחום המים, התברואה וההיגיינה בעזה – 72% מהמתקנים בתחום המים, התברואה וההיגיינה נמצאים כעת באזור שהוכרז על ידי ישראל כשטח מפורז, או בשטחים שמאז 18 במרס הוחלו עליהם פקודות עקירה. אלה כוללים 33 מתוך 46 מתקני התפלה (72%), 43 מתוך 52 מאגרי מים (83%), 51 מתוך 72 מטמנות פסולת (71%), 233 מתוך 336 בארות מים (69%), ו-50 מתוך 70 תחנות שאיבת שפכים (71%).
  • עיריית עזה הזהירה שמשבר הפסולת המוצקה המצטברת בעיר עזה הגיע לרמה מבהילה – אשפה במשקל של יותר מרבע מיליון טונה מצטברת ופוגעת באופן קשה בתנאי הבריאות והסביבה. הכמות הגדלה והולכת של פסולת שלא נאספה יוצרת תנאים אידיאליים להתפשטות מחלות, משום שהיא מושכת חרקים ומכרסמים ומהווה איום חמור על בריאות הציבור. העירייה אוספת חלק מהאשפה ומעבירה אותה למטמנות זמניות בתחומי העיר, אבל האמצעים הללו לצמצום הסכנה מוגבלים, בשל מחסור חמור בדלק ובמשאיות פינוי אשפה. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, טרם נמצא פתרון להיעדר הגישה למטמנות מתאימות ולאתרים שיתאימו לשמש אתרי אשפה זמניים. כתוצאה מכך, נפת צפון עזה, מזרח העיר עזה ואזורים אחרים, לרבות אתרי עקירה הלוקים בצפיפות-יתר, אינם מקבלים יותר שירותי איסוף ופינוי של פסולת מוצקה, ולכן תנאי בריאות הציבור מידרדרים עוד יותר. יתרה מכך, בכל האזורים שעליהם הוחלו פקודת עקירה פסק לחלוטין פינוי האשפה המוצקה.
  • לרגל יום ההיגיינה הנשית ב-28 במאי, פרסמו קבוצת העבודה לענייני רפואת מין ופריון בעזה, תת-כוח המשימה לענייני אלימות מבוססת-מגדר, כוח המשימה לענייני בריאות וכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה סיכום משותף לקידום מודעות בנושא משבר ההיגיינה הווסתית בעזה. כמעט 700 אלף נשים ונערות בגיל המחזור החודשי בעזה מתמודדות עם מצב חירום חרישי בנושא ההיגיינה הנשית: "במשברים הומניטריים, ניהול המחזור החודשי איננו צורך משני. זה עניין של בריאות, הגנה, כבוד וזכויות אדם. כשנשים ונערות אינן יכולות לטפל במחזור החודשי שלהן בבטחה ובפרטיות, נודעות לכך השלכות מרחיקות לכת, הרבה מעבר לאי-נוחות." נקודות מרכזיות בסיכום כוללות:
    • במחסים שבהם שוררת צפיפות-יתר, לנשים ונערות אין פרטיות, בתי שימוש בטוחים וגישה למים, ולכן הן נאלצות לאמץ אסטרטגיות התמודדות המסכנות את בטיחותן וכבודן כאחד. חוסר הביטחון בתחום המים פוגע ב-90% ממשקי הבית בעזה, וכופה על משפחות בחירה בלתי אפשרית בין שתייה, בישול או רחצה. היגיינה נשית ירודה בעתות חירום מגבירה את הסיכון לזיהומים באיברי המין ובדרכי השתן, ולסיבוכים גינקולוגיים ארוכי טווח. היא מגבירה גם את החשיפה לאלימות מבוססת-מגדר, להטרדה ולניצול ומגבילה את הניידות של נשים ונערות ואת גישתן לשירותים חיוניים, מה שרק מחריף את הבידוד והפגיעות שלהן.
    • המחיר הפסיכולוגי שגובה המשבר הוא עצום: "נערות מתארות את המחזור החודשי כמקור לבושה, בהלה ובידוד. עבור רבות המחזור החודשי הינו זמן של חרדה ומצוקה עמוקות, במיוחד במצב של עקירה שבו הפרטיות אינה קיימת."
    • עם סגירת המעברים ב-2 במרס, נחסמה כניסתם של מוצרי היגיינה והגנה כמו פדים היגייניים, ערכות כבוד וסבון לעזה. מתוך הפדים ההיגייניים הדרושים מדי חודש, שמספרם מוערך ב-10.4 מיליון, יותר מ-75% נותרו בלא מענה: "זה אינו רק פער באספקה – זהו משבר בריאות, כבוד והגנה בקנה מידה מלא." מחירי מוצרי המחזור וההיגיינה המועטים שנותרו בעזה הרקיע שחקים – עד פי חמישה ממחירם לפני המלחמה, מחיר שהציב אותם מחוץ להישג ידן של מרבית הנשים.
    • לנוכח תנאים אלה, נאלצות נשים ונערות להיעזר באסטרטגיות התמודדות המסכנות את כבודן ורווחתן: "רבות משתמשות בבגדים ישנים, בקרעי אריג או בספוגים במקום בפדים היגייניים. בלי מים נקיים, הן אינם יכולות לשטוף את הבדים או לעשות בהן שימוש חוזר בבטחה, ועקב כך גוברת סכנת הזיהום. יש המדווחות כי הן מדלגות על ארוחות או מצמצמות את צריכת הנוזלים שלהן כדי להימנע משימוש בבתי שימוש לא בטוחים. במחסים הצפופים וללא פרטיות, הטיפול בווסת הופך לסכנה בפני עצמה."
    • למרות הגבלות גישה קשות ושיבושים מתמשכים בשרשרת האספקה, כוחות המשימה מדווחים על מאמצים חשובים הנעשים כדי להטמיע היגיינה וסתית בהתערבויות הרחבות יותר בתחומי המים התברואה וההיגיינה, ההגנה והבריאות, אבל היקפם של מאמצים אלה ועקביותם עדיין מוגבלים.

מימון

  • נכון ל-26 במאי 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-634 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (16%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך אפריל 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 74.3 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (88%) ובגדה המערבית (12%). מכלל המיזמים האלה, 64 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 49 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-15 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 47 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.