עדכון מצב הומניטרי מס׳ 288 | רצועת עזה

העדכונים על המצב ההומניטרי ברצועת עזה ובגדה המערבית מתפרסמים מדי יום רביעי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכוני המצב ההומניטרי הבאים יתפרסמו ב־21 במאי.

דגשים עיקריים

• המצור, פקודות עקירה חדשות והפגזות מתמשכות, לרבות על אוהלים, בתי חולים ובתי ספר, ממשיכים להוביל למספר גדל והולך של נפגעים, לעקירה, ולרמות מחסור קיצוניות בעזה.
• בתדרוך למועצת הביטחון בנושא המצב ההומניטרי וההגנה על עובדי סיוע בעזה, קרא ראש מערך הסיוע של האו״ם, טום פלטצ׳ר, לפעולה החלטית למניעת ג׳נוסייד בעזה.
• תקיפות על שני בתי החולים הראשיים בח׳אן יונס הסבו נזק גדול עוד יותר למערכת הבריאות, ההרוסה ברובה ממילא, ובעקבותיו לחידוש הקריאות להגנה על אזרחים, לרבות אנשי סגל רפואי, ועל מתקנים רפואיים, כנדרש מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• שלושה רבעים מהאוכלוסייה בעזה עלולים להתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי ברמות חירום או אסון – זאת, על פי תחזית מעודכנת לפי תרחיש קיצוני אך סביר שיכלול מבצע צבאי ממושך בקנה מידה גדול והמשך המצור המלא. בתרחיש כזה, מדדים מרכזיים לביטחון תזונתי, תת־תזונה חריפה ותמותה יחרגו אל מעבר לסיפי הרעב ההמוני המוגדרים על ידי המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי.

התפתחויות הומניטריות

• מאז 2 במרס 2025, וב־72 הימים האחרונים, הטילו רשויות ישראליות מצור מלא על עזה והביאו לעצירה כמעט מוחלטת של המאמצים ההומניטריים להגן על אזרחים ולסייע להם באספקת מוצרים. במקביל, מאז 18 במרס 2025 הסלימו כוחות ישראליים את ההפגזות מהאוויר, היבשה והים בכל רחבי רצועת עזה, והרחיבו את המבצעים הקרקעיים. צעדים אלה הובילו למאות נפגעים, להרס של תשתית אזרחית ולעקירה בקנה מידה נרחב. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, נכון ל־13 במאי מוערך שמאז ההסלמה במעשי האיבה, ב־18 במרס, יותר מ־436 אלף בני אדם נעקרו שוב, בלא מקום בטוח שיוכלו לשהות בו. בני אדם נדחקים למרחבים מתכווצים יותר ויותר, משום שמאז 18 במרס 71% משטחה של רצועת עזה מצויים בשליטת הצבא הישראלי או שהוחלו עליהם פקודות עקירה. דווח על תקיפות של מבני מגורים, אוהלי עקורים ובתי חולים, לצד פיצוץ של בניינים. דווח על לחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים.
• בתדרוך שלו למועצת הביטחון על המצב ההומניטרי וההגנה על עובדי סיוע בעזה, ב־13 במאי 2025, אמר טום פלטצ׳ר, תת־מזכ״ל האו״ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, כי האו״ם "תדרך מועצה זו בפירוט רב על הפגיעה הנרחבת באזרחים, שאנחנו עדים לה מדי יום: מוות, פציעה, הרס, רעב, מחלות, עינויים, סוגים אחרים של יחס אכזרי, לא אנושי או משפיל, עקירה חוזרת ונשנית – כולם בקנה מידה נרחב. [גורמים הומניטריים] תיארו איך פעולות סיוע הוכשלו במכוון ואיך חיים פלסטיניים פורקו בשיטתיות לצד כל מה שמשמר אותם בעזה." הוא קרא לחברות מועצת הביטחון לדרוש לשים קץ למצב זה, להפסיק לחמש ולהתעקש על מיצוי דין. הוא קרא לרשויות הישראליות להפסיק להרוג ולפצוע אזרחים, להסיר את המצור ולהניח לארגונים הומניטריים להציל חיים. הוא קרא לחמאס ולארגונים פלסטיניים חמושים אחרים לשחרר את כל בני הערובה, מייד וללא תנאי, ולהפסיק לסכן אזרחים במהלך פעולות צבאיות.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 ל־14 במאי, נכון לשעה 12:00, נהרגו בעזה 275 פלסטינים ו־949 פלסטינים נפצעו. משרד הבריאות בעזה דיווח כי בין 7 באוקטובר 2023 ל־14 במאי 2025 נהרגו לפחות 52,928 פלסטינים, ו־119,846 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתון זה כולל 2,799 בני אדם שנהרגו ו־7,805 בני אדם שנפצעו מאז ההסלמה במעשי האיבה, ב־18 במרס 2025.
• נמשכים הדיווחים על מתקפות נגד עובדי סיוע ואנשי סגל רפואי בעזה. ב־4 במאי, רוקחת מתנדבת שעבדה עם קרן הסיוע לילדי פלסטין נהרגה עם כל משפחתה בעיר עזה. ב־7 במאי, עובדת רפואה נוספת (מיילדת), שעבדה באגודת הבריאות והקהילה אל־עוודה, נהרגה יחד עם משפחתה בפגיעה בביתם בנפת צפון עזה. מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו לפחות 430 עובדי סיוע, בהם 305 אנשי סגל או״ם. נכון לסוף אפריל 2025 כולל נתון זה 151 עובדות סיוע ו־276 עובדי סיוע. יתרה מכך, משרד הבריאות דיווח שיותר מ־1,400 עובדי רפואה נהרגו. ארגון "סיוע רפואי לפלסטינים" קרא לקהילה הבינלאומית לנקוט פעולה מיידית להגנה על עובדי הרפואה בעזה, ואמר ש"מערכת הבריאות בעזה מפורקת באופן שיטתי, באופן שאינו מאפשר שימור של חיי פלסטינים בעזה." מנתח אמר ל"סיוע רפואי לפלסטינים": "שום מקום אינו בטוח [...] המסר שלי הוא אותו מסר שאנחנו חוזרים עליו כבר יותר משנה וחצי: יש להגן על צוותים רפואיים הממשיכים לטפל במטופלים ולמלא את תפקידם גם בתנאים מחרידים אלה."
• בתוך כך, נמשכות המתקפות על בתי חולים. ב־13 במאי פגעו כוחות ישראליים הן בבית החולים נאסר והן בבית החולים האירופי בעזה, שני בתי החולים הראשיים בח׳אן יונס. המנהל של בתי חולים שדה במשרד הבריאות, ד״ר מרוואן אל־חמס, דיווח שזו המתקפה השנייה תוך חודשיים על בית החולים נאסר. המתקפה הוציאה מכלל שימוש 40 מיטות אשפוז ועשר מיטות טיפול נמרץ. מנהל בית החולים מסר לארגון הבריאות עולמי ששני בני אדם נהרגו ו־12 בני אדם אחרים, בהם מטופלים ואנשי סגל רפואי, נפצעו. אחד מיעדי התקיפה היה עיתונאי שנהרג בעת שטופל במיטתו בבית החולים, לאחר שנפצע קודם לכן בתקיפה על אוהל שבו שהו עיתונאים. בו ביום ביקרה בבית החולים סגנית המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, סוזנה טקאלץ, ודיברה עם אנשי הסגל ועם צוות רופאים בינלאומי; היא הדגישה כי מתקפות אלה אינן מתקבלות על הדעת וחייבות להיפסק, וכי יש להגן תמיד על מתקני בריאות ועל העובדים בהם. עוד ביום ההוא היה בית החולים האירופי בעזה יעד לשורה של תקיפות אוויריות שביצעו כוחות ישראליים, ואשר פגעו בחצרות פנימיות ובסביבת בית החולים. על פי דיווחים, 19 בני אדם, בהם חמש נשים, נהרגו, ויותר מ־40 בני אדם אחרים נפצעו, בהם ארבעה עיתונאים. דובר ההגנה האזרחית הפלסטינית דיווח כי צוותי הצלה חילצו 28 הרוגים. הוא הוסיף שלאחר מכן נפצעו שניים מאנשי צוותם, כשהיו יעד לתקיפה בעת שניסו לחלץ פצועים מבניין מגורים ליד בית החולים. הצוות נאלץ לסגת מהבניין מבלי שיוכל לסייע לפצועים הלכודים בתוכו. בעקבות המתקפה נאלץ ארגון Médecins sans Frontières, הפועל בבית החולים, להקפיא את התורים שנקבעו למטופלי חוץ ולצמצם את מספר אנשי הסגל של הארגון במתקן.
• בין 7 באוקטובר 2023 ל־7 במאי 2025 תיעד ארגון הבריאות העולמי 686 מתקפות על תחום הבריאות ברצועת עזה, שפגעו ב־122 מתקני בריאות וב־180 אמבולנסים. נתון זה כולל מספר תקריות שעליהן דווח מאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה ב־18 במרס, ואשר הובילו להרס של בית החולים של אגודת הידידות הטורקית־פלסטינית, לנזק למחלקת הכירורגיה בבית החולים נאסר, לנזק ליחידה לטיפול נמרץ וללוחות הסולאריים בבית החולים א־דורה, שהוציאו אותו מכלל שימוש, ולהרס של בניין הרפואה הדחופה ומתקנים אחרים בבית החולים אל־אהלי ערב. יתרה מכך, לדברי ארגון הבריאות העולמי, לפחות 38 מוקדי שירותי רפואה ממוקמים באזורים המיועדים לפינוי, ועשרה מוקדים נוספים נמצאים ברדיוס של ק״מ אחד מאזורים אלה, מצב המסכן את הגישה לטיפול רפואי בכל רחבי הרצועה. ברפיח אין שירותי רפואה ראשונית או שניונית מתפקדים; אגודת הסהר האדום הפלסטינית, בתי חולים שדה של איחוד האמירויות הערביות ושני מוקדים רפואיים מספקים שירותי בריאות מוגבלים בלבד, שגם הגישה אליהם מוגבלת בשל סיכוני בטיחות.
• על פי דיווחים, בחמש הזדמנויות בין 7 ל־12 במאי נפגעו שלושה בתי ספר המשמשים מחסה לעקורים בעיר עזה ובנפת צפון עזה. בית ספר אחד שהפך למחסה, בעיר עזה, נפגע שלוש פעמים ב־7 וב־8 במאי, פגיעות שעל פי דיווחים נהרגו בהן 21 בני אדם ורבים אחרים נפצעו. ב־19 במאי נפגע בית ספר אחר בעיר עזה, פגיעה שבה נהרגו שני בני אדם. ב־12 במאי נפגע בית ספר שבו שהו עקורים בנפת צפון עזה, פגיעה שבה נהרגו על פי דיווחים 16 בני אדם, בהם שישה ילדים. על פי האומדן האחרון שביצע כוח המשימה לענייני חינוך, 62% ממבני בתי הספר ששימשו מחסים לעקורים ספגו פגיעות ישירות (ראו להלן).
• בין 7 ל־14 במאי דווח על תקריות אחרות שהובילו להרוגים ברחבי רצועת עזה, לרבות התקריות שלהלן:
  • ב־7 במאי, בשעה 17:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם ילד, בפגיעה בבניין מגורים בבית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב־7 במאי, בשעה 23:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם ילד, חמישה בני אדם נפצעו ועל פי דיווחים בני אדם אחרים עדיין נעדרים, בפגיעה בבניין מגורים מדרום־מערב לבית לאהיא, בנפת צפון עזה. על פי דיווחים, במהלך פעולות החילוץ נפצע פרמדיק כשחלק מהבניין קרס.
  • ב־8 במאי, בשעה 18:23 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם ילדה וילד, ולפחות 20 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בחנות שפעלה בתוך בית מגורים של משפחה ליד כביש סלאח א־דין, במחנה הפליטים א־נוסייראת בדיר אל־בלח.
  • ב־9 במאי, בשעה 1:41 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם ילד ואישה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים במזרח מחנה הפליטים א־נוסייראת, בדיר אל־בלח.
  • ב־11 במאי, בשעה 0:55 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים (זוג נשוי ושני ילדיהם) בפגיעה באוהל עקורים במזרח ח׳אן יונס.
  • ב־12 במאי, בחצות, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים (זוג נשוי וילדם) בפגיעה באוהל עקורים בג׳באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב־14 במאי, בשעה 1:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 19 בני אדם, בהם תשע נשים ותשעה ילדים, בפגיעה בבית במחנה הפליטים ג׳באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב־14 במאי, בשעה 1:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 בני אדם, בהם תשעה ילדים ושלוש נשים, בפגיעה בשתי דירות במחנה הפליטים ג׳באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב־14 במאי, בשעה 2:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם זוג נשוי, שני בניהם ושתי בנותיהם, ושלושה מנכדיהם, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים באזור אל־פוח׳ארי, במזרח ח׳אן יונס.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 8 ל־14 במאי נהרגו בעזה שני חיילים ישראלים. בין 7 באוקטובר 2023 ל־14 במאי 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ־1,614 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב־7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 414 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,663 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023. נתונים אלה כוללים שבעה חיילים שנהרגו ו־77 חיילים שנפצעו מאז ההסלמה המחודשת במעשי האיבה, ב־18 במרס 2025.
• ב־12 במאי סייע הצלב האדום הבינלאומי בהעברתו של בן ערובה מעזה לרשויות הישראליות. היה זה מבצע השחרור הראשון מאז סיומה של הפסקת האש ב־1 במרס. במהלך הפסקת האש, בין 19 בינואר ל־1 במרס 2025, שוחררו 25 בני ערובה ישראלים וחמישה בני ערובה תאילנדים, גופותיהם של שמונה בני ערובה ישראלים, שניים מהם ילדים, ו־1,777 עצירים פלסטינים. נכון ל־14 במאי מוערך ש־58 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• על פי תמונת המצב על רצועת עזה, שהמערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי פרסמה ב־12 במאי, בין 11 במאי לספטמבר 2025 כל האוכלוסייה בעזה, המונה 2.1 מיליון בני אדם, צפויה להתמודד עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף, ולחצי מיליון בני אדם (אחד מכל חמישה בני אדם) נשקפת הרעבה. תמונת המצב ציינה כי התוצאות מהוות הידרדרות משמעותית בהשוואה לניתוח הקודם שפרסמה המערכת המשולבת באוקטובר 2024. "לנוכח ההודעה על הרחבת הפעולות הצבאיות ברחבי רצועת עזה, חוסר היכולת המתמשך של סוכנויות הומניטריות להגיע לאוכלוסיות הזקוקות נואשות לסיוע, ההסלמה הצפויה במעשי האיבה והמשך העקירה ההמונית של בני אדם, סכנת הרעב ההמוני בעזה אינה רק אפשרית – הסבירות שאכן תתרחש גדלה והולכת", הזהירה המערכת המשולבת. להלן תמצית הממצאים והתחזיות העיקריים של הניתוח של המערכת המשולבת:
  • הניתוח מסביר שחידוש הפעולות הצבאיות לאחר הפסקת האש, עקירה נרחבת, קריסת מערכות המזון והמצור המתמשך שיבשו עוד יותר את הגישה לסיוע הומניטרי, לשווקים, לשירותי בריאות, מים ותברואה, וגרמו נזק נוסף למה שנותר מתשתית חיונית. הניתוח מדגיש שעל סמך מידע שהתקבל לאחרונה, משקי בית רבים נאלצים לנקוט אסטרטגיות התמודדות קיצוניות: "שליש דיווחו על איסוף אשפה למכירה תמורת מזון, ורבע מסרו שלא נותרה עוד אשפה שיש לה ערך כלשהו."
  • הניתוח צופה שבין 11 במאי לסוף ספטמבר 2025, כל אוכלוסיית עזה תתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי חריף ברמת משבר או גרוע ממנה (שלב 3 וגבוה ממנו של מערכת הסיווג המשולבת), לרבות יותר ממיליון בני אדם (54%) שצפוי כי יהיו בשלב החירום (שלב 4 של מערכת הסיווג המשולבת) ו־470 אלף בני אדם (22%) שיתמודדו עם חוסר ביטחון תזונתי חריף ברמת אסון (שלב 5 של מערכת הסיווג המשולבת).
  • הניתוח צופה שבין אפריל 2025 למרס 2026, 71 אלף ילדים בני שישה עד 59 חודשים וכמעט 17 אלף נשים הרות ומיניקות יזדקקו בדחיפות לטיפול בגין תת־תזונה חריפה. הניתוח מדגיש שעל פי התחזיות נפות עזה, צפון עזה ורפיח יהיו בשלב 4 (קריטי) של תת־תזונה, ואילו נפות דיר אל־בלח וח׳אן יונס יגיעו לשלב 3 (חמור). על פי הניתוח, הגורמים התורמים לתת־תזונה חריפה כוללים צריכה תזונתית לא מספקת, גישה מוגבלת מאוד לשירותי בריאות ותזונה, ופערים קריטיים במים, תברואה והיגיינה.
  • הניתוח מציע תובנות בדבר האפשרות של רעב המוני במסגרת קיצון סביר, שבו יחרגו חוסר הביטחון התזונתי, התת־תזונה החריפה והתמותה אל מעבר לסף של שלב 5 של מערכת הסיווג המשולבת: "בתרחיש של מבצע צבאי ממושך בקנה מידה גדול והמשך המצור על הכנסת סיוע הומניטרי וסחורות, ייווצר חוסר גישה קריטי לאספקה ולשירותים החיוניים להישרדות. סביר להניח שתרחיש זה יוביל לעקירה המונית נוספת בתוך נפות וביניהן. לרוב רובם של בני האדם בעזה לא תהיה גישה למזון, מים, מחסה ותרופות. מצב זה יחריף את התסיסה האזרחית ואת התחרות על המשאבים הנדירים שעדיין ייוותרו, וישחק עוד יותר את אחרוני מנגנוני ההישרדות והתמיכה הקהילתיים המוגבלים שעוד נותרו. שירותי הרפואה הנותרים יקרסו לחלוטין בשל היעדר אנשי סגל ואספקה, לרבות הטיפול בתת־תזונה חריפה ומתן החיסונים הדרושים למניעת התפרצויות של מחלות. היעדר אפשרויות טיפול במחלות מידבקות ושאינן מידבקות יוביל להידרדרות מהירה במצב הבריאות והתזונה של האוכלוסייה. היעדר מים נקיים, קריסת מערכת הטיפול בפסולת מוצקה וצפיפות־היתר יחמירו את תנאי הבריאות ויגבירו את התחלואה בקרב ילדים ומבוגרים."
  • כדי למנוע עוד מוות, הרעבה ותת־תזונה חריפה, והידרדרות לרעב המוני, היוזמה העולמית של מערכת הסיווג המשולבת קוראת לדברים הבאים: הפסקה מיידית ומתמשכת של מעשי האיבה; גישה הומניטרית מתמשכת וללא מכשולים; הגנה על אזרחים, עובדי סיוע ותשתית אזרחית; מתן סיוע מציל־חיים באמצעות התערבויות משולבות רב־תחומיות – לרבות סיוע במזון, תזונה, בריאת מים, תברואה והיגיינה ,ומחייה; ושיקום נרחב של האספקה המסחרית, שירותים חיוניים, מערכות שוק ומערכות ייצור מזון מקומיות.
• בהתייחסותה לתמונת המצב של מערכת הסיווג המשולבת, הדגישה מנכ״לית יוניסף, קתרין ראסל: "הסכנה של רעב המוני אינה קורית באופן פתאומי. היא מתחוללת במקומות שבהם הגישה למזון חסומה, מערכות הבריאות מושמדות, וילדים נותרים אפילו בלי המינימום הדרוש להישרדותם. עבור ילדים ברחבי רצועת עזה, רעב ותת־תזונה חריפה הם מציאות יומיומית," והוסיפה שהארגון "הזהיר שוב ושוב מפני מסלול ההתפתחות הזה, והוא קורא שוב לכל הצדדים למנוע אסון." בדומה לכך, גם מנכ״לית תוכנית המזון העולמית של האו״ם, סינדי מקיין, הדגישה ש"משפחות בעזה גוועות ברעב בעוד המזון שלו הן זקוקות תקוע בגבול. איננו יכולים להגיע אליהם בגלל חידוש הסכסוך והאיסור המוחלט על הכנסת סיוע הומניטרי, שהוטל בתחילת מרס," והפצירה בקהילה הבינלאומית לפעול להכנסת סיוע לעזה, מפני ש"אם נחכה לאישור שרעב המוני אכן קורה, עבור בני אדם רבים זה יהיה כבר מאוחר מדי." בנוסף, ארגון הבריאות העולמי הדגיש כי ההשלכות ארוכות הטווח של רעב המוני "יכולות להימשך כל החיים, בדמות עיכוב בגדילה, התפתחות קוגניטיבית לקויה, ובריאות ירודה", והזהיר ש"בלי די מזון מזין, מים נקיים וגישה לטיפול רפואי, אוכלוסייה שלמה תיפגע לצמיתות."
• לנוכח ההחמרה המבהילה של חוסר הביטחון התזונתי והרעב ההמוני האורב בפתח, ארגון המזון והחקלאות של האו״ם קרא בדחיפות למתן גישה מיידית להצלת מקורות מחייה וייצור מזון. "על הקהילה הבינלאומית לפעול עכשיו. החידוש המיידי של הגישה לאספקה הומניטרית ומסחרית בקנה מידה נרחב היא קריטית. כל עיכוב מעמיק את הרעב, מאיץ את ההרעבה ומקרב אותנו עוד יותר לרעב המוני", אמר קו דונגיו, מנכ״ל ארגון המזון והחקלאות. מאז אוקטובר 2023 הושמד רוב ענף גידול חיות המשק, וכל שנותר הינו ייצור מוגבל ברמת משק הבית למטרות צריכה עצמית, החיוני לביטחונם התזונתי של משקי הבית משום שהוא המקור הנגיש האחרון לחלב, ביצים ובשר. להערכת ארגון המזון והחקלאות, מספר הכבשים פחת ל־36%, עיזים ל־39%, בקר ל־3.8%, מטילות ועופות למאכל ל־1.4%, וחיות עבודה ל־79.5%. עם זאת, לאחר האיסור על הכנסת כל אספקה הומניטרית או מסחרית, ב־2 במרס, צופים אובדן של 20% עד 30% נוספים מכלל חיות המשק. ארגון המזון והחקלאות מדגיש שללא מספוא וערכות וטרינריות, לא זו בלבד שמקורות מזון חיוניים יאבדו, אלא שבעלי חיים שלא יטופלו יהוו סיכון חמור לבריאות הציבור, משום שיהפכו לגורמים מעבירי מחלות. ארגון המזון והחקלאות ציין כי כרגע מתנהל אומדן חדש של ארגון המזון והחקלאות ומכון הלוויינים של האו״ם, וסימנים ראשונים מצביעים על צמצום נוסף באדמה חקלאית שמישה, המותיר מרחב רק מועט לשימור מקורות מחיה ולחידושם. כפי שהדגישה מערכת הסיווג המשולבת, בסיוע במזון לבדו לא די למנוע רעב המוני. המערכת הדגישה את החשיבות של מענה הומניטרי משולב ורב־תחומי, לרבות סיוע בתזונה, בריאות, מים, תברואה והיגיינה, ושיקום נרחב של ייצור מזון מקומי, שווקים ואספקה מסחרית.
• על פי אומדן חדש שביצע כוח המשימה לענייני חינוך, על סמך צילומי לוויין שנאספו ב־4 באפריל 2025, כמעט 88.8% ממבני בתי הספר ברצועת עזה (501 מתוך 564) נפגעו פגיעות ישירות וניזוקו, ומוערך שכדי לחזור ולתפקד יזדקקו לשיקום מלא או לעבודות שיפוץ נרחבות. האומדן מצא שמאז 7 באוקטובר 2023, 406 (72%) ממבני בתי הספר נפגעו ישירות ו־95 (16.8%) ניזוקו. 50% מבתי הספר שנפגעו ישירות או וניזוקו הם בתי ספר ממשלתיים, 29% (162) הם בתי ספר של אונר״א, ו־11% (60) הם בתי ספר פרטיים. יתרה מכך, 62% ממבני בתי הספר ששימשו מחסים לעקורים נפגעו פגיעה ישירה. לפני אוקטובר 2023 שירתו בתי הספר שנפגעו ישירות או ניזוקו יותר מ־547 אלף תלמידים והועסקו בהם יותר מ־20,500 מורים, נתונים המייצגים 88.4% מכלל אוכלוסיית התלמידים וסגל ההוראה ברצועת עזה.

המרחב ההומניטרי המתכווץ

• נכון ל־14 במאי, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי הכינו וחילקו מדי יום כ־249 אלף ארוחות באמצעות כ־65 מטבחים ברחבי רצועת עזה. זהו צמצום של כ־160 אלף ארוחות לעומת רמת הייצור ב־11 במאי, זאת בשל סגירתם של 19 מטבחים נוספים. בסך הכול, מאז 25 באפריל, כאשר 180 מטבחים ייצרו וחילקו מדי יום 1,080,000 ארוחות, צומצם ייצור הארוחות ברחבי רצועת זה ב־75%, מאחר שכ־115 מטבחים נאלצו להיסגר בשל היעדר אספקה. מספרם של המטבחים הנסגרים גדל מדי יום.
• מצבם התזונתי של ילדים בעזה ממשיך להידרדר במהירות, לנוכח העובדה ששום אספקת תזונה רפואית אינה מוכנסת והאפשרות של ארגונים הומניטריים לספק שירותי תזונה או שירותים אחרים מוגבלת או שאינה קיימת כלל. באפריל ערכו הארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה בדיקות סקר לקרוב ל־60 אלף ילדים וזיהו 2,500 ילדים שסבלו מתת־תזונה חריפה, בהם 169 שסבלו מתת־תזונה חריפה חמורה. שיעור ילדים שזוהו כלוקים בתת־תזונה חריפה, מתוך כלל הילדים שנבדקו בבדיקות סקר, כמעט והוכפל בהשוואה לפברואר 2025, גידול הממחיש עד כמה המצב מחריד. בדומה לכך, באפריל אושפזו 27 ילדים הלוקים בתת־תזונה חריפה חמורה מלווה בסיבוכים רפואיים בשלושה מרכזי ייצוב, לעומת 14 ילדים שאושפזו במרס. שלושת מרכזי הייצוב נמצאים בעיר עזה ובנפות ח׳אן יונס ודיר אל־בלח, מצב המותיר אלפי ילדים בנפות צפון עזה ורפיח בלא גישה לשירותים חיוניים אלה. המרחב ההומניטרי המתכווץ והגבלות גישה פוגעים עוד יותר במאמצים לאיתור תת־תזונה – מספר האתרים המציעים תוכניות טיפול חוץ פחת ב־25% לעומת פברואר, כך שבכל רחבי עזה נותרו רק 87 אתרי תוכניות טיפול חוץ כשירים לפעולה. יתרה מכך, מספר בדיקות הסקר לאיתור תת־תזונה פחת באפריל בכ־26% בקרב ילדים ובכ־20% בקרב נשים הרות ומיניקות, לעומת מספרן במרס, שבו נבדקו 92,404 ילדים ו־30,358 נשים הרות ומיניקות. ובינתיים, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה מדווחים שמלאי תוספי התזונה הרפואיים למניעת תת־תזונה שברשותם אזל. שורת ההתערבויות האלו למניעת תת־תזונה (תוספים, מיקרו־נוטריינטים, הזנה משלימה) חיוניים בהקשר של הרעב ותת־התזונה הגוברים. לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, יותר מ־92% מהילדים בגילים שבין שישה ל־59 חודשים והנשים ההרות והמיניקות אינם מקבלים מענה לצורך שלהם בנוטריינטים, בשל היעדר מגוון תזונתי מינימלי.
• בשטחים עצומים ברחבי רצועת עזה, צוותים הומניטריים עדיין נדרשים לתאם את תנועותיהם עם רשויות ישראליות. בין 7 ל־13 במאי, מתוך 53 ניסיונות לתאם תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה, 31 נענו על ידי הרשויות הישראליות בסירוב מידי, אחת התקבלה תחילה אבל נתקלה במכשולים, לרבות חסימות או עיכובים בשטח העלולים להוביל לביטול או ליישום חלקי בלבד של משלחות, 20 אופשרו במלואן ואחת בוטלה על ידי המארגנים משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. ניסיונות אלה כוללים 20 ניסיונות לתנועות סיוע מתואמות בתוך צפון עזה או אליה, ש־12 מתוכן אופשרו, שבע נענו בסירוב, ואחת נתקלה במכשולים.
• ב־13 במאי פרסם הצבא הישראלי פקודת עקירה אחת לחלקים של נפת צפון עזה המשתרעים על פני כ־5.2 קמ״ר בשמונה שכונות, לאחר ירי רקטות על ידי פלסטינים. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, באזור הנפגע מן הפקודה קיימים 38 אתרי עקירה, 26 מתוכם באזורים שקודם לכן הוחלו עליהם פקודות עקירה. בנוסף, בשטח הנפגע ממוקמים מתקנים הומניטריים, שתי תחנות שאיבת שפכים, מתקן התפלה אחד, בריכת מי גשמים אחת, שישה מרחבי למידה זמניים המשרתים כ־700 ילדים, ושני בתי חולים, בין היתר. בסך הכול, בין 18 במרס ל־13 במאי פרסם הצבא הישראלי לפחות 23 פקודות עקירה, החלות על כ־146 קמ״ר, או 41% מרצועת עזה. ב־14 במאי פורסמה פקודת עקירה נוספת.
• מאז 22 באפריל פונה רק מטופל אחד בפינוי רפואי, ופינויו מביא את מספרם הכולל של המטופלים שפונו בפינוי רפואי לחו״ל מאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה ב־18 במרס לכדי 123. לעומת זאת, לדברי ארגון הבריאות העולמי, בין 1 בפברואר ל־17 במרס 2025, במהלך הפסקת האש, פונו 1,702 מטופלים לקבלת טיפול רפואי בחו״ל. מאז אוקטובר 2023 פונו מעזה יותר מ־7,230 מטופלים, אבל יותר מ־10,500 מטופלים, בהם יותר מ־4,000 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי.
• משרד הבריאות בעזה פרסם אזהרות דחופות בדבר הקריסה הקטסטרופלית של מערכת הבריאות, במיוחד בתחום שירותי רפואת העיניים. לדברי ד״ר עבד אלסלאם סבאח, מנהל בית החולים לרפואת עיניים, כ־1,500 בני אדם איבדו את מאור עיניהם בשל פציעות הקשורות למלחמה, ו־4,000 בני אדם אחרים מצויים בסכנת עיוורון מיידית בשל מחסור חמור בתרופות חיוניות וציוד כירורגי. ד״ר סבאח הזהיר גם כי תחום הבריאות מתמודד עם מחסור קריטי במוצרים ומתקנים רפואיים הדרושים לניתוחי עיניים, וכי מחסור זה מוביל לקריסה כמעט מוחלטת של שירותים כירורגיים, במיוחד עבור מחלות רשתית, רטינופתיה סוכרתית ודימומים פנימיים. בית החולים לרפואת עיניים מתקשה לפעול בשל מחסור חמור במוצרים ובציוד כירורגיים – לרשותו רק שלושה זוגות שחוקים של מספריים כירורגיים, הנמצאים בשימוש שוב ושוב, מגבירים באופן דרסטי את הסיכונים למטופלים ומונעים טיפול יעיל. פציעות עיניים רבות שנגרמו כתוצאה מפיצוצים מצריכות חומרים מיוחדים, כגון חומצה היאלורונית וחוטי תפירה כירורגיים עדינים, שאזלו כמעט כליל. ד״ר סבאח הוסיף שאם המצב הנוכחי יימשך, בקרוב לא יוכל בית החולים לספק כל שירותים כירורגיים שהם.
• בדומה לכך, גם כלל מערכת הבריאות כורעת תחת הנטל, בשל חוסרים קריטיים בתרופות ואספקה רפואית חיוניות. לדברי משרד הבריאות, 43% מהתרופות החיוניות אזלו מן המלאי, גידול של 6% לעומת החודש הקודם, ו־64% מהמוצרים הרפואיים אזלו. מחלקות רפואה דחופה, כירורגיה וטיפול נמרץ פועלות למרות שהמלאי בהן הידלדל במידה חמורה, לנוכח המספר הגדל של מטופלים הסובלים מפציעות קריטיות. משרד הבריאות דיווח כי המחסור בתרופות פוגע באופן הקשה ביותר במטופלים הסובלים ממחלות כרוניות וקשות, כגון אי־ספיקת כליות, סרטן, מחלות דם ומחלות לב, והזהיר מפני הסכנה של עצירה מוחלטת של שירותי הבריאות בשל האיסור על הכנסת אספקה פרמצבטית הדרושה בדחיפות.
• משרד הבריאות דיווח שגם בתי חולים מתקשים להתמודד עם חוסרים קריטיים בציוד רפואי. חוסרים אלה כוללים מכשירי רנטגן ניידים, מתקני הרדמה, וכלים כירורגיים הדרושים לניתוחי מומחים בתחומי האורתופדיה, כלי דם, רפואת עיניים וכירורגיה כללית. מחלקות בתי החולים קורסות תחת נטל המחסור במיטות אשפוז, מתקני עזר והמרחב לקלוט את מספרם הגדל של מטופלים. המלאי של גזים רפואיים חיוניים, כגון פחמן דו־חמצני, אתילן ותחמוצות אזל כליל, ואריגים כירורגיים חיוניים, מצעים ותכריכי קבורה אינם זמינים. יתרה מכך, אמצעים למניעת זיהומים נפגעו קשות בשל המחסור באספקת מוצרי היגיינה, כגון כלור מרוכז ואנזימי ניקוי. צוותים רפואיים העובדים ללא לאות 24 שעות ביממה מתמודדים גם עם מחסור במזון ובתמיכה תזונתית, הפוגע עוד יותר ביכולתם לספק טיפול רפואי.

מימון

• נכון ל־14 במאי 2025 העבירו מדינות החברות באו״ם כ־637.6 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (15.7%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ־12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך אפריל 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 74.3 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (88%) ובגדה המערבית (12%). מכלל המיזמים, 64 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 49 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו־15 מיושמים על ידי סוכנויות או״ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו״ם, 47 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.