דוח מצב הומניטרי – 5 בנובמבר 2026

דגשים עיקריים

• בעוד מאות פלסטינים מתחילים לשוב לבתיהם בשתי שכונות של העיר חברון שכוחות ישראליים פעלו בהן במשך עשרה ימים, ארגונים הומניטריים מסייעים לרשויות המקומיות לאמוד את הנזק ולטפל בצרכים שטרם ניתן להם מענה.
• אלימות מתנחלים והגבלות גישה ממשיכות לשבש את מסיק הזיתים – מאז תחילת העונה, בספטמבר, תועדו 377 מתקפות מתנחלים הקשורות למסיק, נתון שכבר עתה הוא גבוה ממספרן הכולל של המתקפות שתועדו בכל עונת מסיק קודמת כלשהי; חקלאים ממשיכים להתמודד עם תקיפות, הכאות וגניבה של זיתים שנמסקו ושל ציוד.
• גשמים כבדים ושיטפונות הסבו נזק למחסים, חפצים ומספוא של 37 משקי בית פלסטיניים בשבע קהילות בדואיות בצפון בקעת הירדן.
• ברצועת עזה, תקיפות אוויריות ממשיכות לגבות חיים באזורים מאוכלסים ולפגוע בפעילויות הומניטריות; על פי דיווחים, מתקפות גרמו לנפגעים מקרב אזרחים ופגעו בסביבת שיירות ומתקנים הומניטריים.
• כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מזהיר שאם ימשיכו הרשויות הישראליות להקפיא הכנסת אספקה הומניטרית ומסחרית ממצרים, עלולים הייצור היומי והחלוקה בחינם של ארוחות לפחות בכ-45%.
• ככל שהחורף קרב, ההגבלות הישראליות על הכנסת שמן מנוע וחלפים מעמידות בסכנה שירותי מים, תברואה והיגיינה חיוניים. תנאי המחסה עדיין מחרידים – צורכיהן של משפחות גדולים בהרבה מהמשאבים המוגבלים העומדים לרשות כוח המשימה לענייני מחסה.
• שירותי הרפואה ליולדות ולילודים קורסים תחת הנטל: בספטמבר הגיעה התפוסה במחלקות ילודים ל-151%, והתפוסה ביחידות לטיפול מיוחד בתינוקות הגיעה ל-199%.

הגדה המערבית

התקופה הנסקרת היא 27 באוקטובר עד 2 בנובמבר 2026, אלא אם צוין אחרת.

נתונים מרכזיים
76%	64
מ-93,051 בקשות של מטופלים לקבלת טיפול בירושלים או בישראל אושרו (ינואר-אוקטובר 2026) מקור: ארגון הבריאות העולמי	מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש אירעו במהלך שבוע אחד

מבצעים שמנהלים כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים והגבלות על תנועה וגישה של פלסטינים לשירותים חיוניים ממשיכים לפגוע במצב ההומניטרי ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. במהלך התקופה הנסקרת נפצעו 58 פלסטינים, בהם שני ילדים: 43 מידי מתנחלים ו-15 מידי כוחות ישראליים. בנוסף, שני פעילי סולידריות ישראלים הותקפו על ידי מתנחלים, הוכו ונפצעו ב-1 בנובמבר בתל ח'שבה, ליד עקרבא (נפת שכם). מכלל הפצועים הפלסטינים, 49 (84%) נפגעו בהקשר של מתקפות מתנחלים, 44 מהם בזיקה למסיק הזיתים. בסך הכול תועדו 64 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש.

בעיר חברון, לאחר ירי שביצעו שני פלסטינים ב-23 באוקטובר שבו נהרגו שני חיילים ישראלים וארבעה חיילים אחרים נפצעו, מבצע שניהלו כוחות ישראליים בין 23 באוקטובר ל-2 בנובמבר הביא על פי דיווחים לעקירתם של כ-3,000 פלסטינים משתי שכונות, אף שנתוני העקירה עדיין נבדקים ומאומתים (ראו להלן). בח'רבת סורוג', ליד אל-יאמון בנפת ג'נין, נעקרו ב-29 באוקטובר שבע משפחות פלסטיניות המונות 33 בני אדם, לאחר שעל פי דיווחים רשויות ישראליות פקדו עליהן לעזוב בטענה שהשטח הינו אדמת מדינה, ואיימו שיהרסו את המבנים שלהן.

דרישות להיתרים ממשיכות להגביל את הגישה לטיפולי מומחים רפואיים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, 76% מ-93,051 הבקשות להיתרים שמטופלים הגישו לרשויות ישראליות בין ינואר לאוקטובר 2026 אושרו, והיתר נענו בסירוב או שטרם נענו נכון למועד התור המבוקש. אף שנתון זה מייצג גידול לעומת 64% ב-2025, שיעור האישורים עדיין נותר נמוך מרמתו לפני אוקטובר 2023.

מבצעים של כוחות ישראליים, הגבלות תנועה ואלימות מתנחלים ממשיכים לשבש את הגישה לחינוך, במיוחד במסאפר יטא שבנפת חברון. ב-1 בנובמבר עצרו כוחות ישראליים עשרה מורים מבית הספר היסודי בג'ינבא, שהיו בדרכם לביתם, והחזיקו בהם למשך כחמש שעות. התקרית החריפה את ההגבלות הקיימות זה מכבר על הסעות תלמידים ועל הגישה לחינוך באזור זה, לרבות החרמה של כלי רכב והגבלות על הגישה המתואמת לקהילות בתוך "שטח אש 918".

במהלך התקופה הנסקרת הרסו רשויות ישראליות, או אילצו פלסטינים להרוס 31 מבנים בבעלות פלסטינית, והריסות אלה גרמו לעקירתם של 71 בני אדם, בהם 38 ילדים, ופגעו באופנים אחרים ב-72 בני אדם. מכלל המבנים שנהרסו, 24 נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, ושבעה נהרסו לשם ענישה. הבתים שנהרסו לשם ענישה השתייכו למשפחותיהם של פלסטינים שנהרגו או נעצרו משום שביצעו מתקפות נגד ישראלים.

ההשלכות ההומניטריות של המבצע של כוחות ישראליים בעיר חברון

נתונים מרכזיים
3,000+ מפונים, על פי דיווחים	ל-11 בתי ספר
בין 12 באוקטובר ל-2 בנובמבר, לדברי עיריית חברון; נתוני העקירה עדיין נבדקים ומאומתים	המשרתים כ-4,450 תלמידים עדיין לא הייתה גישה ב-2-1 בנובמבר

ב-2 בנובמבר השלימו כוחות ישראליים מבצע בן עשרה ימים בעיר חברון, שהחל ב-23 באוקטובר, ואשר במהלכו הוטלו הגבלות תנועה נרחבות ועל פי דיווחים יותר מ-3,000 פלסטינים נעקרו משכונות אל-ג'לדה ועין דיר בחה. לאחר המבצע החלו משפחות עקורות לחזור לבתיהן, ומדווח על נזקים לחפצי בית, לרבות בבתים שעל פי דיווחים כוחות ישראליים השתמשו בהם כעמדות צבאיות. היקף הנזק, העקירה והצרכים ההומניטריים המצריכים טיפול עדיין נבדקים.

ב-30 באוקטובר, כוחות ישראליים הרסו לשם ענישה שתי דירות מגורים מאוכלסות בעין אל-בחה, השייכות למשפחותיהם של שני פלסטינים שהרגו שני חיילים בירי שביצעו ב-23 באוקטובר, שלאחריו נהרגו בחילופי ירי עם כוחות ישראליים. ההריסות, שבוצעו בחומרי נפץ, גרמו נזק כבד לדירות סמוכות, לרבות לחלונות, דלתות ומכלי מים. שלוש משפחות המונות 15 בני אדם, בהם תשעה ילדים, נעקרו, וגם משפחות שכנות נפגעו. לדברי המשפחות הנפגעות, כוחות ישראליים עצרו גם שמונה מבני משפחותיהם של מבצעי המתקפה, בהם אישה אחת, וכן היכו את אביו של אחד ממבצעי המתקפה, וגרמו לו לפצעים שהצריכו טיפול רפואי.

במהלך השבוע הקודם נפגעו כ-90 אלף תלמידים במנהלת החינוך של נפת חברון מההקפאה הזמנית של הלמידה הפרונטלית, שבמהלכה פעלו בתי הספר במתכונת של מטלות. חידוש הלמידה הפרונטלית החל אמנם ב-1 בנובמבר, אך בשל הגבלות תנועה שהוטלו במהלך המבצע, 11 בתי ספר המשרתים כ-4,450 תלמידים ומעסיקים 246 אנשי סגל הוראה עדיין לא היו נגישים ב-1 וב-2 בנובמבר. לאחר נסיגת כוחות ישראליים נערכו בבתי הספר שנפגעו ביקורות במטרה לבדוק האם יש בהם שרידי תחמושת מסוכנים ולהבטיח את בטיחותם של תלמידים ואנשי סגל לפני חידוש הלמידה הפרונטלית, שנקבע ל-3 בנובמבר. בנוסף, המשפחות הנפגעות והילדים הלומדים ב-11 בתי הספר מקבלים תמיכה פסיכו-חברתית.

ב-2 בנובמבר ביקרו אנשי ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש בעיר חברון, נפגשו עם רשויות מקומיות וארגונים הומניטריים וביקרו בשכונות שנפגעו, כדי לאמוד את ההשלכות ההומניטריות של המבצע ואת הצרכים שיש לתת להם מענה. רשויות מקומיות וארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לתאם את המענה עבור המשפחות הנפגעות, לרבות מתן סבב אחד של סיוע חירום רב-תכליתי במזומן, ובוחנים מתן סבב שני על סמך ממצאים של אומדני הצרכים. ככל שהמשפחות מתחילות לחזור לבתיהן, הצרכים בקדימות הנבדקים כעת כללו תיקוני מחסה, פריטים שאינם מזון וסיוע למשפחות שבתיהן וחפציהן ניזוקו.

אלימות מתנחלים ועונת המסיק

נתונים מרכזיים
64	377
מתקפות מתנחלים הקשורות למסיק בשבוע אחד (27 באוקטובר – 2 בנובמבר)	מתקפות מתנחלים הקשורות למסיק מאז תחילת עונת המסיק (1 בספטמבר - 2 בנובמבר)

רמות אלימות המתנחלים נותרו גבוהות. במהלך התקופה הנסקרת תועדו 64 מתקפות שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש ב-48 קהילות, לעומת ממוצע שבועי של 53 מתקפות מסוג זה מאז תחילת 2026. באוקטובר תועד המספר החודשי הגבוה ביותר של מתקפות מסוג זה מאז החל האו"ם לתעד תקריות אלה, ב-2006, ועד 31 באוקטובר תועדו 457 מתקפות.

במהלך התקופה הנסקרת תקפו מתנחלים בתים פלסטיניים בכמה קהילות בנפת חברון, במיוחד במסאפר יטא. בח'רבת אל-מג'אז מתנחלים תקפו והיכו תושבים וגרמו נזק לבתיהם ולחפציהם, ובמור'ייר אל-עביד ובחלאווה נגרם נזק לבתים ולרכוש. בשכם מנעו מתנחלים עבודות תיקוני כבישים, לאחר שכוחות ישראליים עצרו שני עובדי עירייה, היכו אותם ומנעו מהם להשלים את התיקונים.

אלימות מתנחלים והגבלות על גישת חקלאים לאדמת חקלאיות ממשיכות לשבש את מסיק הזיתים. בנפות חברון ובית לחם, במהלך המבצע בחברון הקפיאו רשויות ישראליות גישה שכבר נקבעה ליד התנחלויות, ולאחר מכן מסרו שההסדרים יחודשו על בסיס אישור יומיומי. גם במקומות שהגישה אליהם תואמה או הותרה המשיכו חקלאים להתמודד עם הגבלות ומתקפות מתנחלים. בבית איכסא (נפת ירושלים), על פי דיווחים, מתנחלים וכוחות ישראליים אילצו חקלאים לעזוב את מטעי הזיתים שלהם למרות "תיאום מוקדם", וחקלאים דיווחו שמתנחלים כבר מסקו את הזיתים מכ-30 עצים. בדיר עמאר (נפת רמאללה) הוגבלה הגישה לשלושה ימים ול-15 חקלאים שגילם יותר מ-40; לאחר מכן הותקף חקלאי בין 82 על ידי מתנחלים בעת שמסק זיתים במועד המתוכנן.

בין 27 באוקטובר ל-2 בנובמבר תועדו 41 מתקפות מתנחלים הקשורות למסיק זיתים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות שמונה תקריות בשטחי A ו-B. בג'מאעין ובקבלאן (נפת שכם) תקפו מתנחלים חקלאים שעסקו במסיק בשטח B, בהם שני גברים בני יותר מ-70. בכפר מאלכ (נפת רמאללה), על פי דיווחים, מתנחלים מלווים בכוחות ישראליים תקפו חקלאים, פצעו אדם שסיפק לחקלאים נוכחות מגינה ואילצו את החקלאים לעזוב. בשטח שבין אל-מסעודייה לבורקה (נפת שכם), על פי דיווחים, מתנחלים תקפו חקלאי שמסק זיתים בשטח A והחרימו שישה שקי זיתים.

ארגונים שותפים הומניטריים המשיכו לתמוך בחקלאים בכלי עבודה ובמיכון למסיק, בגיוס מתנדבים לסייע במסיק, בנוכחות וליווי מגינים, ובסיוע במזומן עבור הגנה. עם זאת, אלימות מתנחלים והגבלות גישה המשיכו להגביל את היקף המענה, ועקב כך הגיע הסיוע במרבית היישובים רק למספר מוגבל של חקלאים.

שיטפונות פתע פוגעים בקהילות בבקעת הירדן

נתונים מרכזיים
37	7
משקי בית פלסטיניים נפגעו משיטפונות	קהילת בדואיות נפגעו בצפון בקעת הירדן

על פי אומדן צרכים מהיר שביצעו ארגונים הומניטריים שותפים, ב-27 באוקטובר גרמו גשמים כבדים ושיטפונות פתע נזק למחסי מגורים ולמחסים לבעלי חיים, לחפצי בית ולמספור לבעלי חיים, ופגעו ב-37 משקי בית פלסטיניים בשבע קהילות בדואיות בצפון בקעת הירדן, בנפת טובאס. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה סיפקו 195 ערכות מצעים, 37 ערכות כלי מטבח וחמישה אוהלי חירום, וארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה סיפקו 37 ערכות היגיינה, שני בתי שימוש ניידים ושני מכלי אגירת מים. דווח על השלכות נוספות של שיטפונות פתע במחנה עקבת ג'אבר, בחלקים אחרים של נפת יריחו ובמחנות פליטים ברחבי הגדה המערבית, שבהם עדיין מתנהלים אומדנים טכניים שעליהם תתבססנה התערבויות אפשריות לטווח ארוך יותר בתחום המים, התברואה וההיגיינה.

ב-29 באוקטובר הוציא בית המשפט המחוזי הישראלי בירושלים צו ביניים האוסר על רשויות ישראליות למנוע את התיקון והשיקום של אוהלים, מחסי מגורים ומבנים המשמשים לגידול בעלי חיים, שנהרסו או ניזוקו על ידי שיטפונות בח'רבת אל-מכחול ב-27 באוקטובר. הצו מתיר לשקם את המבנים שנפגעו במקומותיהם ובממדיהם המקוריים. השיטפונות חשפו ביתר שאת את פגיעותן של קהילות פלסטיניות בבקעת הירדן, היכן שהריסות, אלימות מתנחלים והגבלות על בנייה ותיקונים מחריפות את סיכוני העקירה ומונעות התאוששות.

פעילויות מענה הומניטרי במבט חטוף – הגדה המערבית

27 באוקטובר – 2 בנובמבר (אלא אם צוין אחרת)

רצועת עזה

התקופה הנסקרת היא 27 באוקטובר עד 2 בנובמבר 2026, אלא אם צוין אחרת

תקיפות אוויריות, ירי והפגזות ממשיכים לפגוע באזורים מאוכלסים ברחבי רצועת עזה ולגרום לנפגעים, לרבות בקרב עקורים. ב-3 בנובמבר פגע על פי דיווחים ירי מנשק קל ליד מתקן המשמש את האו"ם בדיר א-בלח ושיירה שארגן האו"ם ברפיח. ביום ההוא פגע ירי באוהלים באתר עקירה בצפון רפיח, גרם נזק לאוהלים, ועל פי דיווחים גרם לפצועים ואילץ ארגון בינלאומי לא ממשלתי לעזוב את השטח, שבו עסק בעבודות למניעת הצפות לקראת החורף.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל בכפוף לרשויות בפועל בעזה, על פי דיווחים, בין 27 באוקטובר ל-2 בנובמבר נהרגו 36 פלסטינים ו-145 בני אדם נפצעו, נתונים המביאים את מספרם הכולל של הנפגעים שעליהם דווח מאז הסכם הפסקת האש ל-1,593 הרוגים ו-5,748 פצועים. 18 הרוגים אחרים נוספו בדיעבד למספר ההרוגים הכולל, לאחר שמשרד הבריאות אישר את פרטי זהותם.

לדברי כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה, בין 26 באוקטובר ל-1 בנובמבר נרשמו 466 משאיות של האו"ם וארגונים שותפים שהובילו אספקה הומניטרית המיועדת לעזה. מכלל המשאיות, 397 משאיות נפרקו בעברו הישראלי של מעבר כרם שלום – 195 מאשדוד, 127 ממצרים ו-28 מירדן. מספר המשאיות שהיו רשומות להכנסה לעזה פחת ב-28% לעומת השבוע הקודם, ושיעור המשאיות שמטענן נפרק, מכלל המשאיות הרשומות, פחת ב-5%. ככלל, ארגונים שותפים מדווחים יותר ויותר על ירידה באספקה ההומניטרית הזמינה למשלוח, בשל מגבלות מימון.

חידוש הכנסתם של מטענים סחורות דרך כרם שלום, לאחר הקפאה זמנית שעליה דווח באמצע אוקטובר, החזיר את מחירי מוצרי היסוד לרמותיהם מתחילת אוקטובר. על פי נתונים שהתקבלו מלשכת המסחר בעזה ונמסרו לקבוצת העבודה לענייני מזומן, בין 26 באוקטובר ל-1 בנובמבר אסף המגזר הפרטי 498 מטענים מסחריים והכניס אותם אל רצועת עזה. רק שש משאיות מסחריות, מעט יותר מ-1% מכלל מטעני הסחורות, הכילו פריטים לא-חיוניים.

בערב ה-1 בנובמבר הודיעו רשויות ישראליות לסוכנויות או"ם על הקפאת המשלוחים ההומניטריים והמסחריים ממצרים, למעט מספר יוצאים מהכלל, ונימקו זאת בחששות מפני הברחות. ארגונים הומניטריים שותפים הביעו חשש שאם ההקפאה תישאר בתוקף, המחירים והגישה לפריטי אספקה חיוניים עלולים להיפגע. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, במיוחד, מזהיר שכתוצאה מכך, הייצור היומיומי והחלוקה החינמית של ארוחות מבושלות עלולים להצטמצם מ-600 אלף ל-330 אלף, והאפייה של לחם וחלוקתו עלולה להצטמצם מ-280 טונה ל-259 טונה.

חוסר בשמן מנוע מאיים על שירותים חיוניים

חוסרים בשמן מנוע ובחומרי סיכה, בחלפים ובפריטי תחזוקה לגנרטורים, מנועים וכלי רכב מסכנים את מתן השירותים ברחבי עזה. הרשויות הישראליות ממשיכות להטיל הגבלות מחמירות במיוחד על ההכנסה של פריטים אלה ופריטים חיוניים אחרים, לרבות גנרטורים חדשים. בנוסף, כל השירותים תלויים לפעולתם באספקת דלק סדירה וניתנת לחיזוי, המצריכה מימון עקבי, עד שניתן יהיה ליישם פתרונות אנרגיה בני-קיימא יותר. פתרונות אלה תלויים בקבלת היתר מהרשויות הישראליות להכניס לעזה פנלים סולאריים, לחבר מחדש את רשת החשמל ולהחזיר את תחנת הכוח של עזה לפעולה.

להלן כמה דוגמאות לשירותים שחוסרים אלה מציבים בסכנה:

• מים ותברואה: מערכות לשאיבת מי שיטפונות וביוב, החיוניות במיוחד בחורף, כבר כושלות. ב-1 בנובמבר התריעה רשות חברת המים של עיריות החוף בעזה על כשלים מדורגים היוצרים אפקט דומינו במערכות המים והתברואה של עזה.
• בריאות: מערכות חיוניות של תמיכה לטיפול נמרץ, משום שמנשמים למבוגרים וליילודים עלולים להפסיק לפעול, שירותי אבחון ושירותים קליניים עלולים להיפסק, קיבולת שרשרת הקירור עלולה להיפגע ושירותי האמבולנסים ושירותי תמיכה רפואית חיוניים אחרים עלולים להיקטע.
• תברואה: כבר עתה קיבולת איסוף האשפה נמוכה בהרבה מרמת ייצור הפסולת המוצקה, מאחר שרק 50% מכלי הרכב המשמשים לטיפול בפסולת עדיין כשירים לפעולה; בכלי הרכב הנותרים נעשה שימוש יתר. במהלך התקופה הנסקרת נהרג בעיר עזה פלסטיני שנקבר תחת מפולת חול בעת שחפר בידיו בור שופכין, משום שמערכות השפכים המודולריות והחומרים הדרושים לחיבור בתי שימוש לרשת השפכים הקרובה ביותר אינם זמינים ברובם.

פערי אספקה קריטיים פוגעים בהכנות לחורף

כוח המשימה לענייני מחסה מעריך שנכון ל-1 בנובמבר עדיין היו בני האדם בעזה זקוקים לכ-121 אלף אוהלים, 561 אלף יריעות ברזנט, 57 אלף ערכות מחסה חירום ו-1.7 מיליון מזרנים, לקראת החורף, זאת לצד עשרות אלפי פריטי מחסה ומשק בית חיוניים אחרים.

עם זאת, יכולתו של כוח המחסה לספק מענה נפגעת בשל המלאי המדולדל מאוד בעזה, הכולל נכון לעכשיו כ-2,800 אוהלים, 26 אלף יריעות ברזנט, 4,993 מזרנים, ואשר ערכות מחסה החירום בו אזלו כליל משום שרשויות ישראליות מסרבות שוב ושוב לאשר הכנסת קורות עץ לעזה. גם המלאי של פריטים חיוניים אחרים, כמו שמיכות חורף או ערכות כלים, דל מאוד לעומת היקפם העצום של הצרכים. גם מלאי הפריטים שכבר נרכשו אבל ממתינים מחוץ לעזה עד שיותר להכניסם מוגבל מאוד, לרבות כ-2,000 אוהלים, 71 אלף יריעות ברזנט ו-3,100 ערכות מחסה חירום. אספקה זו אינה כוללת כלל מזרנים.

רוב הפריטים המתוכננים מצויים עדיין בשלב רכישה או תכנון רכישה; הרכש המתוכנן של ארגונים שותפים כולל כ-59 אלף אוהלים, 703 אלף יריעות ברזנט, 130 אלף ערכות מחסה חירום ו-33 אלף מזרנים, לצד פריטים חיוניים אחרים. עם זאת, בשל שילוב של מחסור במימון או מימון מוגבל, תהליכי רכישה ממושכים, הגבלות על הכנסה ועיכוב של אישורים מצד הרשויות הישראליות, ייתכן שפריטי אספקה אלה יירכשו ויישלחו רק במחצית השנייה של החורף, דחייה ההופכת את החודשיים הקרובים לחיוניים למתן מענה על צרכים דחופים בהכנות לקראת החורף.

גם כשמביאים בחשבון פריטים שרכישתם כבר החלה או שהיא בתכנון, עדיין נותר פער מימון מסיבי של 186.5 מיליון דולר לעומת הסכום הכולל – 267.9 מיליון דולר – הדרוש להכנות לקראת החורף. את הפער הזה מחריפים עוד יותר הקשיים המתמשכים בהשגת אישורים, ובאפשור ההכנסה של חומרי מחסה לעזה במועד הדרוש.

גם כוח המשימה לענייני חינוך מתמודד עם קשיים בטיפול בצרכים צפויים מראש בעונת החורף, משום שלפחות 237 אוהלים משוכללים ו-2,156 יריעות פלסטיק וברזנט דרושים בדחיפות – אבל אינם זמינים – לשיפור ההגנה מפני תנאי מזג האוויר ולתמיכה ברצף הלמידה במרחבי הלמידה הזמניים המתפקדים. זאת בנוסף על 12,343 ילקוטים, 2,550 ערכות כלי כתיבה,ו-76 ערכות התפתחותיות לגיל הרך הדרושות לטיפול בפערים ולתמיכה בהשתתפותם של ילדים בפעילויות למידה.

שירותים ליולדות מתקשים לעמוד בעומס

כוח המשימה לענייני בריאות הדגיש את הלחצים הכבדים המוטלים על שירותי רפואת יולדות ויילודים. בספטמבר הגיעה התפוסה ביחידות היילודים ל-151%, והתפוסה ביחידות הטיפול המיוחד בתינוקות הגיעה ל-199%; כמעט 63% מהלידות סווגו כלידות בסיכון גבוה.

לקראת העונה הקרה והגשומה רכשו ארגונים שותפים ערכות בתר-לידה, לרבות פריטי חימום ליילודים, וביצעו התאמות בערכות כבוד כך שיכללו גם בגדים חמים ליילודים. מוערך שברבעון הרביעי של השנה דרושות גם 179-123 מיטות אשפוז נוספות ליילודים.

פעילויות מענה הומניטרי במבט חטוף – רצועת עזה

27 באוקטובר- 2 בנובמבר 2026 (אלא אם צוין אחרת)

---

** שתי כוכביות פירושן שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.