דוח מצב הומניטרי – 4 בספטמבר 2026

דגשים עיקריים

• נמשך הרג של ילדים בתקיפות אוויריות ובמתקפות אחרות הפוגעות בשטחי מאוכלסים ברצועת עזה.
• רובם של 2.1 מיליון התושבים בעזה קרבים אל העונה הגשומה כשהם שוהים באתרי עקירה צפופים, חשופים לסכנת הצפות ומחלות, וכאשר חוסרי מימון והגבלות גישה מגבילים את המאמצים לסייע להם להתכונן לקראת הגשמים.
• באר מים ומתקן התפלה בדיר אל-בלח ניזוקו בתקיפה אווירית בקרבתם, וההקפאה הזמנית של ההתפלה בישראל צמצמה את אספקת המים למיליון תושבים ברחבי הרצועה.
• בגדה המערבית, הרמת הגבוהות של אלימות מתנחלים נמשכות וגורמות לנפגעים פלסטינים, לנזק לרכוש ולנכסי מחייה, ולשיבושים בגישה, לרבות למים ולסוגים אחרים של תשתית חיונית.
• מאז תחילת 2026 נעקרו יותר מ-2,500 פלסטינים בשל מתקפות מתנחלים והגבלות גישה הקשורות אליהן.
• חוסרי מימון ממשיכים להגביל את הסיוע ההומניטרי, על רקע של חוסר ביטחון תזונתי הולך ומחמיר – תוכנית המזון העולמית הודיעה על צמצום בסיוע במזון בגדה המערבית, מ-400 אלף בני אדם ל-200 אלף בני אדם.

סקירה כללית

פלסטינים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש ממשיכים להתמודד עם אלימות והגבלות, ואינם זוכים להגנה כמעט או אפילו בכלל לא. העקירה עדיין נרחבת וגדלה, משפחות נוספות מאבדות מדי יום את רכושן ואת קורת הגג שלהן, בעוד מאמצי הסיוע נותרים מוגבלים.

רצועת עזה

חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 24 ל-30 באוגוסט, אלא אם צוין אחרת.

המצב ההומניטרי ברחבי רצועת עזה נותר קריטי, על רקע של פעילויות צבאיות הממשיכות לגרום לנפגעים מקרב אזרחים ולנזק לתשתית אזרחית. ככל שעונת הגשמים קרבה והולכת גוברים החששות בדבר פגיעותם של עקורים במחסים שניזוקו ובמחסים מאולתרים, ובה בעת ההידרדרות המתמשכת של סוגי תשתית חיונית – לרבות כבישים וכן מערכות מים ותברואה – צפויה להגדיל את הצרכים ההומניטריים. אילוצי גישה ואילוצי ביטחון חמורים, וכן חוסרי מימון ממשיכים לעכב מאמצים הומניטריים, ובמיוחד הכנות לקראת החורף הקרב.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל בכפוף לרשויות בפועל בעזה, על פי דיווחים בין 26 באוגוסט ל-2 בספטמבר נהרגו 31 פלסטינים, לרבות מי שמתו מפצעים ובני אדם שגופותיהם חולצו מתחת להריסות, ו-86 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים שעליהם דווח מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, ל-1,334 הרוגים ו-4,429 פצועים.

ב-28 באוגוסט הודיע יוניסף כי על פי דיווחים, בחמשת הימים הקודמים נהרגו לפחות ארבעה ילדים ועוד ילדים רבים אחרים נפצעו, לרבות ילדים שנפגעו פגיעות משנות-חיים. ב-2 בספטמבר הוסיף יוניסף כי על פי דיווחים, ב-24 השעות הקודמות נהרגו שלושה ילדים ולפחות חמישה ילדים אחרים נפצעו. בסך הכול, על פי דיווחים, בין 23 באוגוסט ל-2 בספטמבר 2026 נהרגו שבעה ילדים.

במקביל, תקיפות אוויריות מתמשכות והיעדר הביטחון הכללי ממשיכים לפגוע במתקנים ובשירותים הומניטריים. ב-24 באוגוסט נגרם נזק כבד לבאר מים ולמתקן התפלה המופעלים בתמיכת יוניסף בדיר אל-בלח, בתקיפה אווירית בקרבתם. הנזק שיבש את גישתם של יותר מ-4,000 בני אדם, לרבות 2,000 ילדים, למים בטוחים לשתייה. באותו יום פגעו תקיפות אוויריות קרוב למתקנים הומניטריים במחנה א-שאטי, באל-בורייג' ובשני אתרים בדיר אל-בלח, וניפצו את החלונות בבית הארחה המשמש ארגונים שותפים הומניטריים. גם כן באותו יום, מחסן הומניטרי בדיר אל-בלח נהרס בתקיפה אווירית בקרבת מקום,. התקיפה גרמה נזק למלאי מוצרי תזונה של יוניסף בשווי יותר מ-700 אלף דולר, שנועד לסייע ליותר מ-45 אלף ילדים, וכן ל-4,900 נשים הרות ומיניקות. ב-27 באוגוסט התפוצצה תחמושת נפיצה במרחק כ-30 מטר משיירה של האו"ם בדרכה חזרה עם דלק ממעבר כרם שלום, בעת שהשיירה חצתה את "הקן הצהוב" ברפיח. הפיצוץ גרם לתקלה מכאנית קלה באחד מכלי הרכב בשיירה.

ב-29 באוגוסט, לדברי מנהל בית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח, שעליהם דווח באמצעי התקשורת, פגעה על פי דיווחים מתקפת רחפנים ישראליים במחסן בתוך מתחם בית החולים. רשויות ישראליות אמרו שיעדה של התקיפה היה מפקד של חמאס שהסתתר בתוך המתחם.

מים ותברואה

תנאי המים, התברואה וההיגיינה בעזה עדיין במצב קריטי, על רקע של מגבלות תשתית חמורות. על פי סקר המעקב המהיר האחרון שניהל כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, 91% ממשקי הבית שהשתתפו באומדן המשיכו לחוות באוגוסט חוסר ביטחון מים בינוני עד גבוה, לעומת 90% ביולי ו-84% בסבב יוני. נראה כי צפיפות-היתר בנקודות איסוף המים היא החסם השכיח ביותר בדיווחים על מכשולים בפני הגישה למי שתייה נקיים ולמים לשימוש ביתי.

ב-31 באוגוסט, אחרי התקופה הנסקרת, עצירה זמנית של ההתפלה בישראל צמצמה את כמות המים הזמינה לכמיליון בני אדם בעזה הנשענים על אספקת מים מהרשת הישראלית. נכון ל-3 בספטמבר הבעיה נותרה בעינה. ארגונים הומניטריים שותפים השתמשו במקורות חלופיים כדי לפצות באופן חלקי על הצמצום.

לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, ב-24 באוגוסט גרמה תקיפה אווירית נזק ליחידת אוסמוזה הפוכה בבאר J32 בדיר אל-בלח. אחרי פינוי ההריסות תיקנו ארגונים שותפים את המתקן, המספק מי שתייה מטוהרים לבני אדם שמספרם מוערך בכ-100 אלף.

בה בעת, יוניסף וארגונים שותפים עובדים לחדש את פעולתו של מתקן טיהור השפכים שייח' עג'לין בעיר עזה. בעבר שירת המתקן כ-700 אלף בני אדם, אבל במהלך הסכסוך נגרם לו נזק נרחב וכעת הוא פולט מי ביוב אל בריכת שייח' רדואן, שיועדה במקור לטיפול במי גשמים. מאמצי השיקום נעשים על רקע של משבר רחב יותר בטיפול בשפכים – נכון לעכשיו כל ששת מתקני טיהור השפכים אינם כשירים לפעולה, ו-70% מתחנות שאיבת השפכים מושבתות. כתוצאה מכך נפלטים אל הסביבה מדי יום יותר מ-150 אלף מטר מעוקב של מי שפכים לא מטוהרים, מצב המגביר את הסיכונים לבריאות הציבור ואת האפשרות לזיהום נוסף של המים.

הכנות לחורף

ככל שקרבה העונה הגשומה כך מודאגים גורמים הומניטריים יותר ויותר מן הסיכון המוגבר להצפות, והידרדרות נוספת של תנאי החיים ברחבי עזה. צעדי מנע והקלה דרושים בדחיפות כדי להגן על קהילת פגיעות, תשתית חיונית ושירותים חיוניים מההשלכות הצפויות של גשמי העונה.

לקחי החורף שעבר מדגישים את הצורך הדחוף בתוספת אחסון מקורה ובמרחב לטיפול במטענים בעברו הפלסטיני של מעבר כרם שלום, הנתון לשליטת ישראל, היכן שאספקה הומניטרית ניזוקה או התקלקלה כשנחשפה לגשם בעת שהמתינה לאיסוף. הדרישה לתוספת מרחב אחסון מקורה כדי להגן על סחורות מתכלות במעבר כרם שלום הועלתה כחלק מתוכנית ההכנה לחורף שפותחה על ידי הקהילה ההומניטרית. תוכנית המזון העולמית - כגוף המוביל את כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה – כבר מחזיקה ברשותה בירדן מבני אחסון זמניים, שניתן יהיה להשתמש בהם כדי לעמוד בדרישה זו אם תינתן הרשות להתקינם. הסוגייה הועלתה בפני רשויות ישראליות, אך עד עתה לא זוהו המלצות ליישומה.

בה בעת, המלאי ההומניטרי המדולדל של חומרי מחסה ופריטים שאינם מזון, כתוצאה מהגבלות הגישה וחוסרי המימון המתמשכים, ממשיך לפגוע בהכנות לקראת החורף.

במהלך התקופה הנסקרת ניהלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים ביקורות בטיחות בכ-230 אתרי עקירה שבהם שוהים לפחות 187,462 בני אדם (31,782 משקי בית). האומדנים מצאו תאורה לא מספקת סביב שבילים ומתקני מים, תברואה והיגיינה, בלאי במחסים הזקוקים בדחיפות להכנה לקראת החורף, בתי שימוש ובורות שירותים פתוחים לא בטיחותיים, מפגעי ביוב, ניקוז לקוי בשטחים נמוכים וצפיפות-יתר. סוגיות אחרות שעלו שוב ושוב כללו סכנות שריפה, מזיקים ובעלי חיים משוטטים, מספר מוגבל של מרחבים בטוחים לנשים ולנערות, וחשיפה לתקריות ביטחון בחלק מן האתרים.

למרות הצורך הדחוף בעבודות שיפור ברמת האתר, כמו פינוי של תעלות ניקוז, תיקון שבילים, כיסוי של בורות, התקנת תאורה ופעילויות ניקוי קהילתיות, עד עתה ניתן היה לבצע רק התערבויות מוגבלות. היכן שהמשאבים, לרבות מימון, זמינים, ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים מבצעים התערבויות בקנה מידה קטן, לרבות ניקוי ופינוי אשפה בקהילה, פינוי ידני של הריסות בהיקף מוגבל מאוד, תיקונים קלים ופעילויות תחזוקת אתרים בסיסיות, וכן אמצעים מינוריים, הניתנים ליישום באופן מקומי, לצמצום הצפות ולניקוז – פעולות שחלקן מיושמות באמצעות יוזמות של מזומן-תמורת-עבודה. עם זאת, המחסור בערכות כלים ובחומרים הדרושים, הנובע מחוסרי מימון הפוגעים ברכישה של סוגי אספקה אלה ומן העובדה שהגבלות שמטילות הרשויות הישראליות מאטות גם את ההכנסה של המלאי הזמין המוגבל, הינו מכשול מרכזי המונע הרחבה מהירה של עבודות ברמת האתר. כתוצאה מכך צופים שסיכונים רבים שכבר זוהו יחמירו לקראת עונת החורף.

המאמצים מוגבלים גם מפני שמרבית הקרקעות בעזה עדיין אינן נגישות, לרבות שטחים פחות פגיעים להצפות שהיו יכולים לשמש להקמת אוהלים שעקורים בסיכון גבוה להצפות יועברו אליהם באופן זמני, כאמצעי מנע.

למידע על עיכובים בהשגת אישורים ישראליים להכנסת פריטים הקשורים בעונת החורף, ראו להלן, בחלק "אספקה המוכנסת אל עזה".

אספקה המוכנסת אל עזה

על פי נתונים שאסף כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה, שיעור הפריקה של סיוע המיועד לאו"ם ולארגונים השותפים לו, המייצג את שיעור המטענים שנפרקו בהצלחה במעבר כרם שלום לעומת שיעור המטענים שאושרו ברשימת המשלוח מדי יום היה 88%, נתון התואם את התקופה הנסקרת הקודמת. המסדרון המצרי ממשיך להתמודד עם הרמות הגבוהות ביותר של החזרה ופסילה של משאיות, ושיעור הפריקה בו הינו 72%, בדומה לתקופה הנסקרת הקודמת. השימוש בנתיב נמל אשדוד להכנסת מטענים הומניטריים עבור האו"ם והארגונים השותפים לו היה הגבוה ביותר במהלך התקופה הנסקרת – 55% מכלל המטענים שהוכנסו לעזה נותבו דרכו. מאז סגירתו של מעבר זיקים בצפון עזה ב-24 במאי, מעבר כרם שלום עדיין הינו מעבר הסחורות הפעיל היחיד.

הכנסתם של פריטים שהרשויות הישראליות מגדירות ככאלה הכוללים אספקה הומניטרית המסווגת כ"דו-שימושית" נותרה מוגבלת מאוד. לסחורות אלה נדרש תהליך אישור ממושך יותר, המוביל לעיתים קרובות לפסילתן. מכלל הפריטים המאושרים שסווגו כ"דו-שימושיים", הרשויות הישראליות מתירות להכניס 15 מטענים בלבד מדי שבוע. הן גם מגבילות את הפריקה של פריטים כאלה במעבר כרם שלום ליום אחד בשבוע.

כך למשל, הרשויות הישראליות מסווגות לעיתים קרובות קורות עץ וכלי עבודה כ"דו-שימושיים". ב-26 באוגוסט פסלו הרשויות הישראליות את הכנסתן, דרך המסדרון המצרי, של 36,960 קורות עץ ו-660 ערכות מחסי חירום הכוללות חומרי שלד וכלי בנייה בסיסיים, שהכנסתן אושרה באוגוסט. אותו מטען נשלח שוב לאישור ב-2 בספטמבר, לאחר תיאום עם הרשויות הישראליות, ושוב נפסל. ובינתיים, יותר מ-442 אלף קורות עץ – כמות המייצגת 80% מכלל העץ לבנייה הזמין במלאי של כוח המשימה לענייני מחסה – ו-15,800 ערכות מחסי חירום שבקשות לאישורי הכנסה דרך המסדרון הירדני כבר הוגשו עבורן, ממתינות לשחרור מהמכס הישראלי. עיכובים אלה מגבילים את הזמינות של אספקה הומניטרית חיונית: חומרים הדרושים לתיקוני חירום במחסים ולפעילויות הכנה ואיטום לקראת החורף.

להערכת כוח המשימה לענייני מחסה, כדי להכניס לעזה את כל פריטי המחסה הדרושים בדחיפות ובאופן קריטי וממתינים כעת לשחרור ממכס דרך המעבר הירדני יידרשו לפחות 500 משאיות. פריטים אלה כוללים 141 יריעות ברזנט, 7,540 אוהלים, 3,500 ערכות איטום, 2,923 ערכות מחסי חירום, וכן יותר מ-442 אלף קורות עץ, 19,500 ערכות כלי עבודה ועשרות אלפי פיסות עץ לבוד, חבלים, סרטי הדבקה, חומרי קיבוע ויריעות פלסטיק. מאחר שמרבית התשומות הקריטיות בתחום המחסה – לרבות אוהלים, יריעות ברזנט, עץ, חבלים ורצועות, כלי עבודה, כלי מטבח ומערכות סולריות – מסווגות כ"דו-שימושיות", ההגבלות הנוכחיות ממשיכות להגביל קשות את הרחבת הסיוע בתחום המחסה. בקצב ההכנסה הנוכחי, קרוב לוודאי שרבים מהחומרים האלה לא יגיעו לעזה במועד כדי לסייע במתן מענה אפקטיבי לחורף של שנת 2027-2026.

בכל האמור במגזר המסחרי, נתונים שהתקבלו מלשכת המסחר בעזה ונמסרו לקבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 24 ל-30 באוגוסט אסף המגזר הפרטי 865 מטענים והכניס אותם אל רצועת עזה. הרכב המטענים שנאספו ממשיך לעורר דאגה. על פי נתונים אלה, מכלל 865 המטענים, 99 מטענים הכילו חומרי מחסה, ואחריהם מוצרי היגיינה (41 מטענים), חומרי כתיבה (11 מטענים), מוצרים לתינוקות (שלושה מטענים), תרופות (שלושה מטענים) ומספוא לבעלי חיים (מטען אחד). כן מצביעים הנתונים על כך שתכולת המשאיות הנותרות התחלקה באופן שווה פחות או יותר בין מזון לבין מוצרים לא חיוניים, כלומר שמוצרים לא חיוניים המוכנסים אל עזה ממשיכים להתחרות עם סוגי אספקה הומניטרית ואספקה הדרושה להתאוששות, שהצורך בהם קריטי יותר. לדברי לשכת המסחר, באוגוסט הוכנסו אל עזה בסך הכול 3,627 מטענים מסחריים, נתון גדול ב-116 מטענים מהנתון בחודש יולי. למרות שיפור קל זה, רמות האספקה שעליהן דווח עדיין אינן מספיקות לתת מענה מלא להיקף הצרכים ברחבי הרצועה.

על פי נתוני מעקב השווקים שאספה קבוצת העבודה לענייני מזומן, האינפלציה נותרה גבוהה, בשיעור של 206% יותר מרמותיה לפני אוקטובר 2023. במהלך השבוע הנסקר ירדו מחיריהם של מספר מוצרי מזון טרי, לרבות תפוחים, בצלים, בננות, מלפפונים ועגבניות, בעוד מחיר שק קמח במשקל 25 ק"ג עלה ב-29% לעומת השבוע הקודם.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לחלוקה של סוגי אספקה אלה על פי קטגוריות, ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1, להלן.

הגדה המערבית

התקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח היא 25 עד 31 באוגוסט, אלא אם צוין אחרת.

מבצעים של כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים, הריסות והגבלות גישה ממשיכים ליצור צרכים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית, משבשים את גישת האוכלוסייה לשירותים חיוניים ומגבילים פעילויות של האו"ם ושל ארגונים לא ממשלתיים, על רקע של חוסרי מימון מתמידים. גם חוסר הביטחון התזונתי ממשיך להחמיר, ככל שהירידה בהכנסות משקי הבית ומחירי המזון והדלק הגבוהים מקשים עוד יותר על משפחות למצוא מענה לצורכיהן הבסיסיים.

נמשכה נוכחותן של רשויות ישראליות במרכז ההכשרה קלנדיה של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), בירושלים המזרחית הכבושה, שאליו נכנסו בכפייה ב-25 באוגוסט. ב-28 באוגוסט התפנו כוחות ישראליים מן את האתר אחרי יותר משלושה ימים, אבל ב-30 וב-31 באוגוסט חזרו למתחם לפרק זמן קצר. עם עזיבתם, הביעה אונר"א חששות בדבר ההגנה על מתחמיה ונכסיה לאחר שבתוך המתחם נצפו סימנים לביזה. עיריית ירושלים מסרה שבכוונתה להשתמש במתחם מרכז ההכשרה קלנדיה למטרות חינוכיות, ובימים הראשונים של ספטמבר נצפו במקום עובדי עירייה וכמה עשרות בני נוער פלסטינים. מרכז ההכשרה קלנדיה כולל עשרות סדנאות הכשרה מקצועיות, כיתות, אולמות שינה ובנייני מנהלה, ובעת הכניסה בכפייה אל תוכו התכונן לפתיחת שנת הלימודים החדשה. יותר מ-340 תלמידים פלסטינים, ממשפחות פליטים מרחבי הגדה המערבית היו אמורים להתחיל ללמוד בו השבוע.

בכפר קוסרה שבנפת שכם, זה יותר מ-20 יום שהגבלות גישה ותנועה חמורות עדיין מוטלות על שלוש מתוך 18 משפחות פלסטיניות, על רקע נוכחותם המתמשכת של מתנחלים וכוחות ישראליים בשטח, לאחר שבסביבות 9 באוגוסט 2026 הוקם מאחז חדש בשטח B ליד בתיהן. במקביל, מגעים בדבר גישה הומניטרית אפשרו לארגונים שותפים להגיע למשפחות ולספק להן סיוע בכמות מגבלת מאוד, תוך שיתוף פעולה עם העירייה המקומית.

ובינתיים, חוסרי מימון מגבילים יותר ויותר את הסיוע במזון על רקע של חוסר ביטחון תזונתי הולך ומחמיר. ב-1 בספטמבר הודיעה תוכנית המזון העולמית שבשל חוסרי מימון צמצמה את הסיוע במזון שתספק בגדה המערבית ביתרת שנת 2026 מ-400 אלף ל-200 אלף בני אדם. זאת לעומת יעד של 450 אלף בני אדם בפניית הבזק לשנת 2026, וכאשר מוערך ש-900 אלף בני אדם ברחבי הגדה המערבית חיים בחוסר ביטחון תזונתי. הואיל ותוכנית המזון העולמית היא ספקית הסיוע במזון הגדולה ביותר בכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, צופים שבחודשים הקרובים יגביל צמצום זה משמעותית את הכיסוי הכולל של המענה ואת היקפו. הניתוח האחרון של תוכנית המזון העולמית מצא ש-76% ממשקי הבית חוו ירידה משמעותית בהכנסותיהם, ושליש לא יכלו להרשות לעצמם תזונה מזינה – הפגיעה הייתה קשה במיוחד באזורים כפריים ובנפות דרום הגדה המערבית.

ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים המשיכו לספק שירותי תמיכה נפשית ופסיכו חברתית ושירותי הגנה מבוססי-קהילה. מאז תחילת 2026 סיפקו ארגונים שותפים תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית ליותר מ-57 אלף ילדים, לרבות יותר מ-2,200 ילדים עם מוגבלויות, ולכמעט 25,700 מטפלים. כן תמכו ארגונים שותפים ב-15 מרחבים בטוחים וב-44 מבנים מבוססי-קהילה להגנת ילדים, וחיזקו את הגישה לשירותי הגנה ואת הזיהוי של ילדים בסיכון והפנייתם.

נפגעים ואלימות מתנחלים

ב-28 באוגוסט הרגה תקיפת רחפן ישראלי בעיר ג'נין שלושה פלסטינים ששהו בבית בבנייה. לאחר מכן עיכבו כוחות ישראליים את הגופות. מקורות מקומיים בקהילה דיווחו שבנוסף נמנעה גישה של אנשי רפואה למקום.

בין 25 ל-31 באוגוסט נפצעו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 70 פלסטינים, בהם 13 ילדים ותשע נשים, ארבעה פעילים ישראלים ושני עיתונאים זרים. יותר משני שליש (51) מהפצועים הפלסטינים נפגעו בהקשר של מתקפות מתנחלים, בהם 35 פלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים. ב-28 באוגוסט נפצעו בדרום נפת חברון 17 פלסטינים, בהם לפחות שבעה ילדים, בשתי מתקפות מתנחלים בח'לת אל-חומס ובח'רבת ר'וויין אל-פוקא. המתקפות כללו תקיפות, הכאות וריסוס בתרסיס פלפל, לרבות על תינוק בן תשעה חודשים, וגרימת נזק לתשתית מים וחשמל באחד הבתים שנפגעו. ב-25 באוגוסט נפצעו ארבעה פעילים ישראלים ולשלושה מכלי הרכב שלהם נגרם נזק, כשמתנחלים תקפו אותם ותושבים פלסטינים באבו נוג'ים, ממזרח לבית לחם, בעת שניסו לפתוח מחדש כביש שעל פי דיווחים נחסם על ידי מתנחלים, ומאפשר גישה לבתיהן של שלוש המשפחות הפלסטיניות. על פי דיווחים, כוחות ישראליים נכחו במקום במהלך התקרית אבל לא התערבו בנעשה. בתקרית אחרת, ב-29 באוגוסט, נפצעו שני פלסטינים ושני עיתונאים בינלאומיים בכפר ג'אלוד, מדרום לשכם, כשמתנחלים שמאמינים כי הם ממאחז סמוך תקפו והיכו משפחה פלסטינית ואת העיתונאים במהלך ריאיון לאמצעי התקשורת. מאז תחילת 2026 נהרגו 82 פלסטינים, בהם 19 ילדים, וכ-1,900 פלסטינים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים בגדה המערבית. מכלל הנפגעים, 23 פלסטינים נהרגו ויותר מ-1,100 נפצעו בהקשר של מתקפות מתנחלים. תכיפות הפציעות שנגרמו ישירות מידי מתנחלים עלתה באופן חד, מממוצע של פצוע פלסטיני אחד מדי שלושה ימים ב-2020 לשניים ביום ב-2025, וליותר משלושה ביום מאז תחילת 2026.

במהלך התקופה הנסקרת דווח על 39 מתקפות שביצעו מתנחלים ואשר הובילו לנפגעים פלסטינים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד, לרבות מתקפות חוזרות ונשנות על כמה מאותן קהילות, שפגעו בגישת פלסטינים לבתיהם, באדמות חקלאיות ובכבישים מרכזיים, וכן פגעו או שיבשו תשתית מים וחשמל. באל-מור'ייר שבנפת רמאללה הובילו ארבע מתקפות מתנחלים לפציעתם של 11 פלסטינים, לרבות ארבעה שנורו על ידי כוחות ישראליים, ולנזק או לאובדן של תשתית מים, רכוש ונכסי מחייה. מתנחלים, על פי דיווחים ממאחז סמוך, תקפו את נקודת אספקת המים הראשית בכפר, זו הפעם השנייה מאז תחילת חודש אוגוסט, וקטעו את אספקת המים ל-3,300 תושבי הכפר למשך שלושה ימים לפחות. כן הרסו מתנחלים ארבעה מכלי מים, השתלטו על שני אוהלים חקלאיים ועל תכולתם, גנבו 35 בעלי חיים והרגו שתי כבשים. הגבלות תנועה חמורות שהטילו כוחות ישראליים נמשכו לפחות שלושה ימים רצופים, לרבות סגר ממושך של הכניסה אל הכפר והגבלות על כניסת אמבולנסים. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, מאז 24 באוגוסט דווח על מתקפות מתנחלים שפגעו בגישה למים גם בתל אל-ח'שבה (נפת שכם) ובקהילה הבדואית טייבה מזרח ובתורמוסעיא (נפת רמאללה), לרבות ריקון של בורות מים, נזק לחיבורי מים ומתקפות חוזרות ונשנות על צינורות אספקת מים, שהחריפו עוד יותר את חוסר ביטחון המים בקהילות הנפגעות.

הריסות ועקירה

במהלך התקופה הנסקרת נהרסו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 18 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. ההריסות הובילו לעקירתם של ארבע משקי בית המונים 19 בני אדם, בהם תשעה ילדים, כולם בתקרית יחידה שהתרחשה ב-31 באוגוסט, שבה הרסו המנהל האזרחי הישראלי, שלווה בכוחות ישראליים, שני בניני מגורים תלת-קומתיים בחלק של העיר שכם הממוקם בשטח C. בסך הכול כללו המבנים שנהרסו חמישה מבני מגורים, שנים מהם לא מאוכלסים, ו-13 מבנים ששימשו למחיה, לחקלאות ולמים ותברואה.

מאז ינואר 2023 התעצמו ברחבי הגדה המערבית מתקפות מתנחלים והגבלות הגישה הקשורות אליהן, במיוחד בקהילות בדואים ורועים בשטח C. בין ינואר 2023 ל-31 באוגוסט 2026 חוו 130 קהילות פלסטיניות עקירה מלאה או חלקית. מכלל הקהילות שנעקרו, 48 נעקרו במלואן, בהן 12 מאז תחילת 2026. בסך הכול, מאז ינואר 2023 נעקרו בהקשר זה יותר מ-6,400 פלסטינים, בהם יותר מ-3,100 ילדים. מכלל העקורים, יותר מ-2,500 בני אדם, בהם יותר מ-1,200 ילדים, נעקרו בשנת 2026 לבדה. ההשלכות המצטברות של עקירה חוזרת, מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות, נזק לבתים ולתשתית, והגבלות על הגישה לאדמה ולשירותים חיוניים ממשיכות להגדיל צרכים הומניטריים ובה בעת לפגוע בעמידותן של הקהילות נפגעות.

ב-2026 נעקרו יותר מ-3,960 פלסטינים בשל הריסות, פינויים, מתקפות מתנחלים והגבלות הגישה הקשורות אליהן, ובממוצע יותר מ-16 בני אדם ביום – נתון כמעט כפול מהממוצע היומי שנצפה בין 2023 ל-2025. גידול זה נגרם בעיקר בשל עלייה חדה בעקירה לאחר מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות והגבלות הגישה הקשורות אליהן, שחרגו מהנתון הכולל השנתי שתועד בכל אחת משלוש השנים הקודמות והיוו יותר מ-60% מכלל העקירות שתועדו מאז תחילת השנה. נתון זה מצביע על שינוי משמעותי בדפוסי עקירה, שבמסגרתו מתקפות מתנחלים והגבלות הגישה הנלוות אליהן מתבררות כגורם העיקרי לעקירה בשנת 2026.

על רקע תנאים אלה, במהלך אוגוסט המשיכו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה לספק סיוע מציל-חיים וסיוע חירום ברחבי הגדה המערבית, במענה על מבצעים של כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים, עקירה ופגיעויות חריפות אחרות. הפעילויות כללו הובלת חירום של מים במכליות, שאיבה וריקון של בוצה ממערכות שפכים, חלוקת ערכות היגיינה ומכלים לאגירת מים, התקנת בתי שימוש חירום, שיקום של בורות מים ביתיים, ומתן סיוע בתפעול ובתחזוקה לספקי שירותים, לצד קידום של היגיינה ופעילויות מעורבות בקהילה.

לנתונים ופילוחים נוספים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 ליולי 2026, ראו את תמונת מצב של הגדה המערבית - יולי 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לנתונים על ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ראו כאן: הגדה המערבית – ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ינואר 2023 – אפריל 2026

מימון

מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש נכון ל-28 באוגוסט 2026.

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.