דוח מצב הומניטרי | 3 ביולי 2026

דגשים עיקריים

• תוך שבועיים בלבד דווח על יותר מ-9,000 מקרים של אבעבועות רוח ב-130 מתקני בריאות בעזה, מחציתם בח'אן יונס.
• אף שרק 85% מהפסולת המוצקה המיוצרת בעזה נאספת, הודות לשילוב של האיסוף עם הדברת מזיקים לא ניכר גידול בסך הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים הנובעים מאשפה לא מטופלת ומניגועי מזיקים.
• דיווחים מצביעים על כך שמחסור בנתרן ביקרבונט בבית החולים א-שיפאא, בשל תת-מימון כרוני, פוגע קשות בשירותי הדיאליזה ומצמצם את יכולת הטיפול בכ-240 חולי כליות במצב סופני.
• אומדן הומניטרי חדש בשתי קהילות פלסטיניות בגדה המערבית מצא שהקמת מאחזים בקרבתם לוותה במתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות, היעדר ביטחון גובר והידרדרות בגישה לשירותים חיוניים.
• בשנת 2026 נעקרו בגדה המערבית יותר מ-2,300 פלסטינים בשל מתקפות מתנחלים והגבלות הגישה הקשורות אליהן.
• הריסות בשכונות בירושלים המזרחית הממוקמות בעברה "הפלסטיני" של גדר ההפרדה מהוות כעת 37% מכלל ההריסות בגין היעדר היתרי בנייה בירושלים המזרחית, נתון כמעט כפול מהממוצע שתועד בשש השנים הקודמות.

סקירה כללית

ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, פלסטינים מוגבלים למרחבים הולכים וקטנים שבהם הם יכולים לחיות, לנוע, להגיע לשירותים חיוניים ולהתפרנס. הגורמים לעקירה חדשה ברצועת עזה הם הרחבת שטחים שהגישה אליהם מוגבלת על ידי הצבא הישראלי – המסומנים לעיתים בקוביות בטון צהובות – או תקיפות אוויריות והפגזות, שבשבוע האחרון לבדו הציתו שריפות שכילו מאות אוהלים. בגדה המערבית העקירה קשורה יותר ויותר למתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות ולהקמת מאחזים חדשים, לצד הריסות בתים, שכולם פוגעים בגישה לאדמה, למקורות מחייה ולשירותים בסיסיים. בשני ההקשרים העקירה החוזרת ונשנית שוחקת את עמידותם של משקי הבית, מעמיקה צרכים הומניטריים ומגבירה את התלות בסיוע הומניטרי.

רצועת עזה

פרק זה סוקר את התקופה שבין 22 ל-28 ביוני, אלא אם צוין אחרת.

במהלך התקופה הנסקרת, בני האדם ברחבי רצועת עזה, לרבות עובדים הומניטריים, נתרו חשופים לתקיפות אוויריות, לפעילות צבאית אחרת, לעקירה חדשה או מתמשכת ולסיכונים בריאותיים מתמידים. העקירה, הצפיפות והגישה המוגבלת לשירותים בסיסיים ממשיכות לפגוע בבטיחותם, בכבודם האדם של מרבית התושבים וברווחתם.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל בכפוף לרשויות בפועל בעזה, בין 24 ל-30 ביוני נהרגו 23 פלסטינים, גופה אחת חולצה, אדם אחד מת מפצעיו ו-112 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים שעליהם דווח מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, ל-1,053 הרוגים ו-3,406 פצועים.

ב-29 ביוני נהרגו על פי דיווחים אם ובתה התינוקת בתקיפה אווירית באזור אל-מוואסי בח'אן יונס. על פי דיווחים, התקיפה הרסה גם את אוהליהן של יותר מ-150 משפחות וגרמה נזק לאוהליהן של 250 משפחות נוספות. האו"ם וארגונים שותפים מסייעים לנפגעים.

ב-27 ביוני מת ילד תלמיד כיתה ה' מפציעות שנגרמו לו במהלך תקיפה אווירית ב-23 ביוני, ליד מרחב חינוך ולמידה זמני. בתקרית נפרדת, נערה בת 17 – שנמנתה עם פעילי הנוער של יוניסף – נהרגה בדרכה להיבחן בבחינות התיכון שלה.

ובינתיים, נמשכת העקירה משטחים בקרבת "הקו הצהוב". בין 26 ל-27 ביוני נעקרו יותר מעשרים משפחות ממזרח נפת דיר אל-בלח, ויותר מתריסר משפחות נעקרו ממזרח העיר עזה. העקורים החדשים דיווחו שפקדו עליהם לעזוב בהודעות שהושמעו מרחפן, או שנמלטו מפני כוחות ישראליים שהתקדמו לעבר אזור מגוריהן בעודם מטילים תחמושת נפיצה מהאוויר. בנפת דיר אל-בלח הונחו קוביות בטון צהובות חדשות, המסמנות הרחבה נוספת של השטחים שכעת הם מחוץ לתחום. בהודעה שהתפרסמה ב-1 ביולי הזהיר ארגון הגג של גופי הסיוע – המאגד את ראשיהם של גופי או"ם וארגונים לא ממשלתיים הפועלים בשטח הפלסטיני הכבוש – כי המשך הרחבתם של השטחים שבשליטה ישראלית מסכן אזרחים ופוגע במאמצי הסיוע ההומניטריים. למידע בנושא זה ראו החלק העוסק באזורים שהגישה אליהם מוגבלת בדוח מהשבוע שעבר.

אומדן משותף שפרסמו ארגון המזון והחקלאות ומרכז הלוויינים של האו"ם מצא שמאז ההכרזה על הפסקת אש שיקמו חקלאים מעזה תשתית חממות בשטח של 240 דונם, לצד סימנים מוקדמים להתאוששות בענף גידול בעלי החיים. מאמצי ההתאוששות החקלאית נמשכים בעזרת סיוע במזומן, תמיכה בבעלי חיים והדרכה טכנית, למרות הגבלות הגישה הנפוצות. מאז אוקטובר 2025 חילק ארגון המזון והחקלאות מדי חודש כמעט 600 טונה מזון לבעלי חיים. עם זאת, ארגונים שותפים מדווחים שכ-80% מתשתית החממות עדיין פגועה או שאיננה בשימוש, וכי מרבית הקרקעות החקלאיות בעזה עדיין אינן נגישות, מצב המגביל קשות את מקורות המחייה ואת הייצור החקלאיים.

במקביל, ארגונים הומניטריים שותפים המשיכו להשתמש במנגנון החלוקה המהיר המשותף כדי לטפל בצרכים המיידיים ומצילי-החיים של משפחות שנעקרו מחדש, וכאלה שאיבדו את כל חפציהן.

בסך הכול קיבלו 29 משקי בית שנותרו בחוסר חבילה רב-תחומית, לרבות אוהל, ארבע שמיכות, ערכת היגיינה, ערכת כבוד, שלושה ג'ריקנים ושתי יריעות ברזנט. עשרת משקי הבית הנותרים קיבלו סיוע ממוקד, על סמך חומרת הנזק וממצאי האומדן.

בריאות הציבור

כוח המשימה לענייני בריאות מתריע על עלייה במספר מקרי אבעבועות הרוח ברחבי רצועת עזה. בשבועיים בלבד תיעד כוח המשימה כמעט 9,300 מקרים מדווחים ביותר מ-130 מתקני בריאות. יותר ממחצית מהמקרים אותרו בח'אן יונס. ארגונים שותפים מוצאים זיקה בין זינוק זה לבין התנאים הסביבתיים המידרדרים, צפיפות-היתר ופערי תברואה והיגיינה, לצד עונת הקיץ. ארגונים שותפים מספקים אנטי-היסטמינים, אנטיביוטיקה, תרופות להקלת חום ותרופות חיוניות אחרות. בד בבד הם מרחיבים את הובלת המים במכליות לאתרי עקירה עמוסים במיוחד, מגבירים את הכלורינציה ומשפרים את הפינוי והחיטוי של בתי שימוש. בנוסף, באתרים בקדימות גבוהה הארגונים מציבים יותר מ-100 פעילי בריאות שיפעילו להגברת מודעות לניהול הבית, נהלי בידוד וכיצד לפנות לטיפול רפואי בשלב מוקדם. כדי להרחיב את הכיסוי הטיפולי דרושים עוד משאבים וערכות היגיינה, לצד גישה ללא מכשול לאזורים הנפגעים, ומימון עקבי.

כוח המשימה לענייני בריאות הפיץ לארגונים שותפים לכוח המשימה התרעה ונתונים מפולחים ברמת המתקן, כדי לסייע במעקב טיפול ממוקד, לרבות בדיקת הזמינות של טיפול תומך, אמצעי מניעה ובקרה של זיהומים, זיהוי מקרים והטיפול בהם, הפנייה של מקרים מורכבים, ודיווח על פערים. כמו כן, כוח המשימה לענייני בריאות, יחד עם כוח המשימה לניהול אתרים וכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, מתאם מעקב ברמת האתר באזורים בסיכון גבוה, היכן שדיווחי שטח מצביעים על חששות חופפים בנושאי מחלות עור, צפיפות, תנאי תברואה ירודים, הצטברות אשפה, וכן סיכונים של מעבירי מחלות ומכרסמים.

העלייה בדיווחים על מקרי אבעבועות רוח מתרחשת בסביבת עקירה המאופיינת מלכתחילה בצפיפות קשה, תנאי היגיינה מידרדרים וסיכונים בריאותיים סביבתיים נרחבים. נכון לעכשיו קיימים בעזה יותר מ-1,600 אתרי עקירה פעילים שבהם שוהים כ-1.7 מיליון בני אדם, בעוד שהכיסוי של כוח המשימה לניהול אתרים נותר מוגבל לכ-34% מהם, ומותיר שיעור גבוה מכלל המשפחות העקורות ללא תמיכה ומעקב שוטפים ברמת האתר. מערכות ההתרעה הקיימות של כוח המשימה לניהול אתרים ממשיכות לדווח על פגיעויות חריפות בהקשר של מים, תברואה והיגיינה, לרבות גישה לא מספקת למי שתייה, זמינות מוגבלת של סבון וחיים בתנאי צפיפות-יתר, שכולם מגבירים את סכנת ההעברה של מחלות מידבקות.

את הסיכונים מחריפים עוד יותר ניגועים של מכרסמים וטפילים חיצוניים, שעליהם דווח ב-83% מאתרי העקירה שהשתתפו באומדן, לצד ביוב הזורם ברחובות, הצטברות של פסולת מוצקה, מים עומדים ותנאי תברואה ירודים. בביקורים שנערכו לאחרונה באתרים הבחין כוח המשימה לניהול אתרים כי למשקי מים רבים אין מכלים מתאימים לאחסון מים וכי הם נאלצים להשתמש בפתרונות מאולתרים, כמו אגירת מים בשקי קמח מדופנים בשקיות פלסטיק (שקיות אשפה), המגבירים את הסכנה לזיהום של מים ולאחסון מים לא נאות במשק הבית. יחד עם צפיפות-היתר, טיפול לקוי באשפה וגישה מוגבלת למים ולמוצרי היגיינה, התנאים האלה יוצרים סביבה תורמת מאוד להעברת אבעבועות רוח ומחלות מידבקות אחרות.

במונחים רחבים יותר, מערכת הבריאות ממשיכה לסבול ממחסור בפריטים חיוניים. משרד הבריאות דיווח על שיבוש קריטי בשירותי הדיאליזה בבית החולים א-שיפאא בעיר עזה, בשל מחסור בנתרן ביקרבונט כתוצאה מחסר כרוני במימון. בשל המחסור במוצר זה, החיוני לפעולתן של מכונות דיאליזה, נכון לעכשיו כ-40%-50% ממכונות הדיאליזה (כ-25 מ-52 מכונות) אינן כשירות לפעולה, מצב המצמצם באופן משמעותי את יכולת הטיפול בכ-240 חולי כליות סופניים. במאמץ לשמור על כיסוי חלקי הוחלו אמצעי חירום, לרבות צמצום של טיפולי הדיאליזה משלושה לשני טיפולים בשבוע, ומארבע לשלוש שעות, והגדלת מספרן של המשמרות היומיות. אמצעים אלה פגעו במטופלים, פגיעה הניכרת בגידול בדיווחים על עייפות, הידרדרות קלינית ועלייה ברמות הסיכון לסיבוכים לבביים ונשימתיים. המצב נותר קריטי, וכדי למנוע הידרדרות נוספת ואובדן אפשרי של חיים יש לחדש בדחיפות את האספקה. כוח המשימה לענייני בריאות ממשיך לעבוד עם ארגונים שותפים ועם תורמים דו-צדדיים כדי לתת מענה לצורך דחוף זה.

אספקה המוכנסת אל עזה

על פי נתונים שהתקבלו ממנגנון 2720 של האו"ם, ביוני פרקו סוכנויות או"ם וארגונים הומניטריים שותפים במעבר כרם שלום כ-41,800 משטחי סיוע, לאיסוף מתוך עזה. נתון זה מציין ירידה מכ-46,600 משטחים שנפרקו במאי, והוא עדיין נמוך מהיקפי המשטחים שתועדו באפריל (49,400), מרס (47,500), פברואר (54,600) וינואר (58,600). מעבר כרם שלום נותר המעבר הפעיל היחיד להכנסת מטעני אספקה אל עזה.

היקף הפריקה של מטעני אספקה דרך מסדרון אשדוד צנח חדות במהלך התקופה הנסקרת, והגיע ל-65 מטענים, זאת בשל בעיה טכנית בסורק המשמש לסריקת מטענים הומניטריים. במסדרון מצרים נותרו בעינם שיעורי החזרה ופסילה גבוהים – רק 42% מהמטענים הנשלחים דרכו נפרקו בהצלחה, בעוד שבמסדרון הירדני נשמר שיעור פריקה של 100%, או 166 מטענים שנפרקו.

בכל האמור במגזר המסחרי, נתונים שהתקבלו מלשכת המסחר בעזה ונמסרו לקבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 22 ל-28 ביוני אסף המגזר הפרטי 831 מטענים והכניס אותם אל עזה. מכלל המטענים המסחריים, 52% הכילו פריטי מזון, לצד 23 מטעני דלק לבישול. עם זאת, 29% (240 מטענים) הכילו פריטים לא חיוניים, נתון המשקף תמריצי שוק המעדיפים מוצרים המאופיינים בעמלות נמוכות ושולי רווח גבוהים, על רקע של אי-ודאות וסיכונים כספיים מתמשכים. חומרי מחסה, לעומת זאת, היוו 11% מהיבוא המסחרי ומוצרי היגיינה היוו 5%. רק כמויות מוגבלות של מוצרים חיוניים הוכנסו אל עזה, לרבות שלושה מטענים של תרופות ושלושה מטעני מזון לבעלי חיים, שני מטענים של חומרי כתיבה ושני מטענים של חומרי הדברת חרקים, ומטען אחד של מוצרים לתינוקות. עקב כך, היבוא של מוצרים חיוניים עדיין איננו מספיק, למרות הביקוש המתמשך וצרכים הומניטריים קריטיים.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לסיווג על פי קטגוריות של סוגי אספקה אלה, ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

הגדה המערבית

חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 23 ל-29 ביוני, אלא אם צוין אחרת.

ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מבצעים של כוחות ישראליים, הריסות, אלימות מתנחלים והגבלות תנועה ממשיכים לחולל צרכים הומניטריים ועקירה, על רקע של הידרדרות בתנאים הכלכליים וחוסרי מימון. יחד, הגורמים האלה פוגעים בגישה לדיור, למקורות מחיה ולשירותים חיוניים, מגבירים את סיכוני ההגנה ואת הצורך בתמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, במיוחד בקרב ילדים והמטפלים בהם, משבשים את הגישה לחינוך, שוחקים עוד יותר את יכולות ההתמודדות של משקי הבית ובה-בעת מגדילים את הנטל על המענה ההומניטרי.

אומדנים משותפים שביצעו לאחרונה האו"ם וארגונים שותפים לא ממשלתיים בקבילות אל-בווירה וחווארה שבנפת חברון מדגישים את ההשלכות הנפשיות והפסיכו-חברתיות הקשות של אלימות מתנחלים חוזרת ונשנית על ילדים ומשפחותיהם. חברי הקהילה זיהו תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית כאחד הצרכים ההומניטריים הדחופים ביותר שלהם, מאחר שחשיפה חוזרת לאלימות, הפחדה והיעדר ביטחון תורמים לפחד, חרדה וחשש מוגברים (ראו להלן). נכון לעכשיו, ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדי מספקים מדי שבוע פעילויות פרטניות וקבוצתיות מובנות ליותר מ-1,800 ילדים ברחבי הגדה המערבית, בהם יותר מ-80 ילדים עם מוגבלויות, וכ-715 מטפלים מקבלים תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית וסיוע בהורות.

אף שבחינות הבגרות (תווג'יהי) לשנת 2026 נמשכו ברובן בלא שיבושים מרכזיים, הגבלות תנועה וגישה המשיכו לעכב חלק מהתלמידים, המורים וסגל חינוך אחר בנסיעותיהם למרכזי בחינות, במיוחד מי שגרים בשטח C או בקרבת התנחלויות. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך סיפקו תמיכה, לרבות הסעות בטוחות היכן שהדבר היה ישים, כדי להבטיח את רצף הבחינות. כמו כן, כוח המשימה לענייני חינוך דיווח שארבעה תלמידים נעצרו בתקופת הבחינות, אירוע המדגיש את קשיי ההגנה הרחבים יותר הפוגעים בגישה לחינוך. החששות בנוגע לגישה לחינוך הועמקו עוד יותר ב-30 ביוני, כשכוחות ישראליים נכנסו בכפייה למרכז ההכשרה קלנדיה שמפעילה אונר"א, הממוקם בירושלים המזרחית הכבושה בעברה הפלסטיני של גדר ההפרדה, בדקו את המתחם וצילמו אותו, והודיעו לאנשי הסגל שמרכז ההכשרה המקצועי יחויב להיסגר. המרכז מספק חינוך מקצועי בחינם למאות תלמידים ממחנות פליטים ברחבי הגדה המערבית, שרבים מהם באים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש. דוברו של מזכ"ל האו"ם גינה את המבצע, ואמר שהוא "הפר את החסינות של נכסי האו"ם, ומפר את מחויבויותיה של ישראל בכל האמור בזכויות ובחסינויות של האומות המאוחדות."

נפגעים ואלימות מתנחלים

בין 23 ל-29 ביוני (להלן התקופה הנסקרת), ירו כוחות ישראליים למוות בשלושה פלסטינים, בהם ילד אחד, במהלך פשיטות ומבצעי חיפוש בנפות סלפית, רמאללה וג'נין. כוחות ישראליים עיכבו את גופותיהם של שניים מההרוגים. בנוסף, רשויות ישראליות אישרו את דבר מותו של פלסטיני שנפצע במהלך תקיפה אווירית ישראלית בנפת טובאס, בדצמבר 2024, ומת לאחר מכן בעודו מוחזק במשמורת ישראל. במהלך אותה תקופה נפצעו כ-20 פלסטינים, 16 מהם מידי מתנחלים וארבעה מידי כוחות ישראליים. לא דווח על נפגעים ישראלים.

נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו בשנת 2026 בגדה המערבית מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ל-63, בהם 15 ילדים, ואת מספר הפלסטינים שנהרגו מאז 7 באוקטובר 2023 ל-1,109 פלסטינים, בהם 243 ילדים.

במהלך התקופה הנסקרת תועדו לפחות 37 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד. מאפיין בולט של המתקפות שתועדו במהלך התקופה הנסקרת הייתה הבחירה החוזרת ונשנית ביעדי תשתית אזרחית ונכסי מחייה, לרבות רשתות חשמל, תשתית מים, מערכות השקיה, מבנים חקלאיים ואדמות חקלאיות. מתקפות אלה פוגעות עוד יותר בגישה לשירותים בסיסיים ולמקורות מחיה חקלאיים בקהילות הנפגעות ממילא מאלימות מתנחלים חוזרת ונשנית, והן משקפות את הלחץ הגובר המופעל על קהילות רועים וחקלאים פלסטיניות באמצעות הפחדה חוזרת ונשנית, נזק לנכסים מניבים והגבלות הולכות ומחמירות על הגישה לאדמה חקלאית ולשטחי מרעה.

בנפת רמאללה דיווחו תושבים שמתנחלים חתכו כבלי חשמל המחוברים לבית ספר שבנייתו טרם הושלמה, ופרצו לתוך כמה מבנים בשימוש חקלאי בכפר רמון, וגנבו ציוד חקלאי באזור שבו מאחז סמוך מגביל יותר ויותר את גישתם של חקלאים ורועים פלסטינים לאדמות חקלאיות ולשטחי מרעה. במתקפות דומות שיעדיהן היו תשתית חשמל ואשר תועדו ליד סוסיא, בנפת חברון, ואל-מיניה, בנפת בית לחם, חתכו מתנחלים את כבלי החשמל המרכזיים המספקים חשמל לשני בתי מגורים פלסטיניים.

התקריות במהלך התקופה הנסקרת שיקפו גם לחץ גובר המופעל על קהילות פלסטיניות הממוקמות ליד מאחזים. בנפת סלפית, ב-28 ביוני, הקימו מתנחלים אוהל חדש, איימו על חמש משפחות רועים פלסטיניות בכפר א-דיכ, וגרמו להן להעביר משם כ-400 כבשים וחפצים אחרים. בנפת שכם, ב-29 ביוני, השתלטו מתנחלים על בית פלסטיני לא גמור בכפר ג'אלוד, ובנפת ירושלים דיווחו תושבים מח'אן אל-אחמר – מכב א-סאמן על פלישות כמעט יומיומיות שכללו גרימת נזק לתשתית מים וחשמל, הטרדה ורעייה של בעלי חיים על אדמת הקהילה.

מתקפות מתנחלים והגבלות גישה מגבירות חששות הומניטריים בקהילות אל-בווירה וחווארה

במהלך התקופה הנסקרת ניהלו ארגונים הומניטריים שותפים אומדנים משותפים בקהילת אל-בווירה, ממזרח לעיר חברון, ובקהילה חווארה, מדרום לעיירה יטא בנפת חברון, שבהן תיארו התושבים הידרדרות במצב ההומניטרי בזיקה להקמת מאחז ליד שתי הקהילות. באל-בווירה מתגוררות יותר מ-120 משפחות פלסטיניות המתפרנסות בעיקר מחקלאות, ובמיוחד גידול ענבים, ובחווארה מתגוררים כ-30 משקי בית פלסטיניים התלויים למחייתם בעיקר במרעה. התושבים מסרו שהקמת מאחז ליד חווארה ב-2023, ולאחרונה הקמת ומאחז נוסף ב-2025 ליד אל-בווירה, מלוות במתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות הפוגעות בבתים, באדמות חקלאיות ובנכסים המשמשים למחייה, לצד הגבלות הולכות ומחמירות על הגישה לאדמות חקלאיות ולשטחי מרעה, הטרדה והפחדה חוזרות ונשנות, וחסימה חוזרת ונשנית של דרכי הגישה היחידות אל הקהילות. התפתחויות אלה ממחישות דפוס רחב יותר שנצפה גם במקומות אחרים בגדה המערבית, שבמסגרתו הקמת מאחזים מלווה במתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות ובהגבלות הולכו וגוברות על גישת פלסטינים לאדמה ולמקורות מחיה.

מאז הקמת המאחזים תועדו לפחות שש מתקפות מתנחלים שפגעו באל-בווירה ו-11 מתקפות שפגעו בחווארה, ואשר הובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד, לעומת שתי מתקפות באל-בווירה ואף מתקפה בחיוואר בין 2020 להקמת המאחזים. בשתי הקהילות דיווחו תושבים על הגבלות הולכות וגוברות על הגישה לאדמות חקלאיות ולשטחי מרעה, על נזק חוזר לבתים ולנכסי מחייה, על חסימה של דרכי הגישה היחידות ועל קשיים רבים יותר בגישה לטיפול חירום רפואי.

האומדן הדגיש את החששות הגוברים בתחום ההגנה, במיוחד בקרב נשים וילדים. חברי קהילה דיווחו שחשיפה חוזרת ונשנית לאלימות, להפחדה ולהיעדר ביטחון תרמה לפחד, חרדה ומצוקה פסיכו-חברתית מוגברים בקרב ילדים, המתמודדים גם עם היעדר ביטחון בנסיעות לבית הספר ועם גישה מוגבלת לשירותי פנאי ולשירותים המיועדים לילדים. משפחות דיווחו גם על קשיים גוברים בגישה לטיפול חירום רפואי במהלך מתקפות מתנחלים, בשל הגבלות תנועה שעיכבו גישת אמבולנסים, וכי סיוע משפטי מוגבל וחסמים בפני ניסיונות למיצוי דין מחריפים את הסיכונים בתחום ההגנה.

ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לתת מענה באמצעות תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, פעילויות ידידותיות לילדים, שיקום מחסים, סיוע בתחומי היגיינה, מים ותברואה, לרבות הובלת מים במכליות ואחסון מים במשקי הבית, סיוע במספוא וסוגי תמיכה אחרים למי שמתפרנסים מחקלאות ומרעה, וכן תמיכה במקורות מחיה של נשים. כן ממשיכים ארגונים הומניטריים שותפים לתמוך בבית ספר יסודי בחווארה, כדי לשפר גישת ילדים לחינוך. עם זאת הם מדווחים על קשיים תפעוליים גדלים והולכים במאמציהם להגיע לשתי הקהילות, בשל מתקפות מתנחלים והגבלות תנועה חוזרות ונשנות, המגבילות את מתן הסיוע ושירותים חיוניים.

ההידרדרות במצב ההומניטרי פגעה גם במקורות מחייה ובגישה לשירותים בסיסיים. באל-בווירה דיווחו חקלאים על הפסדים משמעותיים בעקבות נזק חוזר ונשנה שנגרם לכרמים, לעצים ולנכסים חקלאיים אחרים, ואדמות חקלאיות נוספות נפגעו מההרחבה של כביש 60. בחווארה דיווחו משפחות רועים על התכווצות של שטחי המרעה, מתקפות חוזרות נגד בעלי חיים ולחץ גובר המופעל על מקורות מחיה מסורתיים. בנוסף מתמודדות שתי הקהילות עם מחסור כרוני במים, ובחודשי הקיץ הן נשענות על מים מובלים במכליות, כורח המחריף עוד יותר את הצרכים ההומניטריים.

עקירה

במהלך התקופה הנסקרת הרסו רשויות ישראליות 14 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם, לרבות 12 מבנים בירושלים המזרחית ושניים בשטח C. המבנים שנהרסו כללו בית מגורים בכפר קלקס, בדרום נפת חברון, שהריסתו הובילה לעקירה של משק בין בן שמונה בני אדם, בהם חמישה ילדים ואישה אחת, ופגעה ב-13 מבנים ששימשו למחיה, מים ותברואה ומבנים אחרים.

שיעור המבנים שנהרסו ב-2026 בשטחים של ירושלים המזרחית הממוקמים בעברה הפלסטיני של גדר ההפרדה עלה ל-37% מכלל המבנים שנהרסו בירושלים המזרחית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, לעומת ממוצע שנתי של 19% בשש השנים שקדמו לכך (ראו תרשים להלן). נתון זה מצביע על האפשרות שרשויות ישראליות מגבירות את האכיפה של תקנות תכנון בשטחים אלה, למרות שהשירותים והתשתית העירוניים בהם מוגבלים יחסית.

רוב ההריסות הללו בוצעו בכפר עקב ובמחנה שופט, שני יישובים פלסטיניים מאוכלסים בצפיפות הממוקמים בתחומי הגבולות המוניציפליים של ירושלים כפי שהוגדרו על ידי ישראל, אף שפיזית גדר ההפרדה מנתקת אותם מהמרכז העירוני של ירושלים. אף שהתושבים שומרים על מעמד "תושב הקבע" שלהם ומשלמים מיסים עירוניים ישראלים, המתקנים והשירותים הבסיסיים ביישוביהם עדיין אינם נאותים או מספיקים.

מגמה זו ניכרה במהלך התקופה הנסקרת, כשרשויות ישראליות, מלוות בכוחות ישראליים, הרסו 12 מבנים ששימשו למחייה במחנה שועפאט בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, הריסות שפגעו במחייתם של 12 משקי בית המונים 48 בני אדם. במהלך המבצע הרסו רשויות ישראליות גם את החזיתות של כמאה חנויות ובתי עסק, גרמו נזק לסחורה וליחידות מזגנים ופגעו בכמאה משקי בית נוספים. לדברי התושבים שנפגעו לא ניתנו להם צווי הריסה לפני המבצע, שנמשך יותר מעשר שעות. כוחות ישראליים ירו רימוני גז מדמיע וקליעי גומי לעבר פלסטינים שהתאספו באזור, וכתוצאה מכך נפגעו כמה מהם משאיפת גז מדמיע.

בתקרית נפרדת, משק בית בדואי פלסטיני אחד המונה שמונה בני אדם, בהם ארבעה ילדים ושלוש נשים, נעקר מהקהילה הבדואית ואדי סלמאן, בחלק של נפת רמאללה הממוקם בשטח C, לאחר מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות ב-24 ביוני. לדברי המשפחה הנפגעת ומקורות מקומיים, העקירה התרחשה לאחר שבתחילת 2025 הוקם ליד הקהילה מאחז, ולאחר מכן נכנסו מתנחלים שוב ושוב לקהילה, הפחידו תושבים, הגבילו את הגישה לשטחי המרעה שסביב הקהילה ובכך פגעו במחייתם. המשפחה דיווחה גם על הסלמה בהטרדה ועל איומי מוות חוזרים ונשנים נגד ראש משק הבית. כתוצאה מכך עזבו בני המשפחה את ביתם ואת המבנים ששימשו אותם למחיה ועברו למקום בטוח יותר בנפת שכם, שם הם מתגוררים כעת בתנאים תת-תקניים, עם גישה מוגבלת למחסה נאות ולשירותים בסיסיים.

עקירה זו משקפת דפוס רחב יותר של מתקפות מתנחלים והגבלות הגישה הקשורות אליהן, שהתעצמו ברחבי הגדה המערבית מאז ינואר 2023. בין ינואר 2023 ל-19 ביוני 2026 חוו 121 קהילות ברחבי הגדה המערבית, בעיקר קהילות בדואים ורועים בשטח C, עקירה מלאה או חלקית. מכלל הקהילות האלה, 46 נעקרו במלואן, לרבות עשר קהילות מאז תחילת 2026. בסך הכול, מאז 2023 נעקרו בהקשר זה יותר מ-6,200 פלסטינים (3,000 מהם ילדים), לרבות יותר מ-2,300 בני אדם (יותר מאלף מהם ילדים) ב-2026 לבדה.

לנתונים מפולחים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למאי 2026, ראו את תמונת המצב של הגדה המערבית – מאי 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לנתונים מרכזיים על ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ראו כאן: הגדה המערבית – ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ינואר 2023 – אפריל 2026.

מימון

מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.