דוח מצב הומניטרי | 26 ביוני 2026

דגשים עיקריים

• אנשים נוספים נעקרו ממקומות מושבם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, והלחץ המופעל על קהילות אחרות לעזוב גבר.
• שתי קהילות בדואיות במזרח נפת רמאללה מתמודדות עם סיכון מוגבר לעקירה בעקבות הסלמה במתקפות מתנחלים ושיבושים באספקת המים אליהן. בשלוש השנים האחרונות נעקרו בשטח זה כמעט אלף פלסטינים.
• יותר מ-2,600 פלסטינים באזור כפר עקב שבירושלים המזרחית נפגעו כשרשויות ישראליות הרסו בניין מגורים וכביש, גרמו נזק לרשתות מים, חשמל וביוב וחסמו גישת כלי רכב למקום.
• כוחות ישראליים שפעלו בנפת ג'נין פינו באופן זמני לפחות ארבע משפחות מבתיהן, ובמקביל אפשרו ל-65 משפחות שנעקרו ממחנות טול כרם ונור שמס גישה מוגבלת לבתיהן כדי שיוכלו לחלץ מהם חפצים אישיים.
• בעזה נמלטו משפחות מאזור בבית לאהיא כשכוחות ישראליים התקדמו לעברו, כשעל פי דיווחים הם מציתים אוהלים בתחמושת שהוטלה מהאוויר ומניחים קוביות בטון צהובות המציינות התפשטות נוספת של השטח הנתחם על ידי "הקו הצהוב".
• אזורים שהגישה אליהם מוגבלת בעזה מהווים כעת 65% מכלל שטח הרצועה; רובם מחוץ לתחום עבור התושבים, בעוד ארגונים הומניטריים מחויבים לתאם מראש כל כניסה אליהם או תנועה בתוכם; הגישה אל הים עדיין אסורה.
• מחלות עור ושלשול חריף ממשיכים להתפשט בעזה, כתוצאה מצפיפות-יתר ומתנאי מים ותברואה ירודים.
• למרות הגבלות וחוסרי מימון, כל כוחות הסיוע ממשיכים במאמצי הסיוע בהיקף נרחב.

סקירה כלליתסקירה כללית

עובדי סיוע ממשיכים לספק מענה לצורכיהם של בני אדם בכל רחבי השטח הפלסטיני הכבוש. כך למשל, הם מספקים סיוע במזון למי שאין להם גישה לתזונה מספקת, מזינה ומגוונת, או שאינם יכולים להרשותה לעצמם. הם מספקים אוהלים ופריטי מחסה חדשים לבני אדם שזה עתה נעקרו, ולמי שעקורים זה מכבר והמחסים שלהם ניזוקו או התבלו. הם תומכים במערכת בריאות מקומית בהצבת צוותי מומחים ובחידוש אספקה רפואית. והם מעניקים חינוך חלופי למי שההזדמנויות לרכוש השכלה נשללו מהם.

ויחד עם זאת, יש גבול למה שהמפעל ההומניטרי יכול להשיג. המימון עבור מאמצי הסיוע עדיין איננו מספיק – עד עתה כוסו פחות מ-25% מהכספים הנדרשים. ההגבלות על גישתם של ארגונים הומניטריים שותפים לבני האדם הזקוקים להם ולמתקנים חיוניים עודן חמורות. ומעל לכול, הגורמים שבשורשם של הצרכים הומניטריים נותרו בלא מענה – לא בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ולא ברצועת עזה.

הגדה המערבית

בין 16 ל-22 ביוני (התקופה הנסקרת בפרק העוסק בגדה המערבית בדוח זה), מבצעים של כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים והגבלות תנועה ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, המשיכו לחולל צרכים הומניטריים ועקירה, על רקע של הידרדרות בתנאים הכלכליים וחוסרי מימון. יחד, הגורמים האלה פוגעים בגישה לדיור, למקורות מחיה ולשירותים חיוניים, תורמים ליצירת צרכים גדלים והולכים בתחומי ההגנה והתמיכה הפסיכו-חברתית, ומטילים נטל כבד יותר ויותר הן על יכולות ההתמודדות של משקי בית והן על יכולתם של גורמים הומניטריים לספק מענה.

גורמים בתחום הבריאות, למשל, מדווחים על חוסרים בתרופות חיוניות, במוצרים רפואיים ובאספקה פרמצבטית, לצד קשיי גישה לקהילות חלשות ופגיעות. נכון לעכשיו פועלים ברחבי הגדה המערבית 33 ארגונים שותפים בתחום הבריאות, לרבות 17 המספקים שירותי רפואה ישירים ו-15 המפעילים מוקדי שירות רפואיים מתפקדים. ארגונים שותפים מסייעים במתן שירותי רפואה ראשונית ושניונית, רפואה דחופה ורפואת מומחים, באמצעות רשת של 870 מוקדי שירות, לרבות 59 בתי חולים, 477 מרכזי רפואה ראשונית, 230 מרפאות ניידות ו-16 מרכזי שירותי חירום. עם זאת, מחסומים, מכשולי תנועה אחרים וחוסרי אספקה פוגעים בסדירות השירותים ובטווח שלהם, במיוחד באזורים מוחלשים; מתקנים מסוימים מגבילים את שירותיהם או מצמצמים את שעות פעילותם לשעות אחדות בשבוע. הדבר מעורר חששות לשלומם של מטופלים הזקוקים לטיפולים קבועים ולמעקב, לרבות חולים כרוניים.

נכון לעכשיו, ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים תומכים מדי שבוע ביותר מ-1,800 ילדים, בהם יותר מ-80 ילדים עם מוגבלויות, במתן פעילויות פסיכו-חברתיות ופעילויות פנאי מובנות. בה בעת, כ-715 מטפלים מקבלים תמיכה נפשית פסיכו-חברתית וסיוע בהורות. 15 מרחבים בטוחים ידידותיים לילדים ממשיכים לפעול ברחבי הגדה המערבית, וארגונים שותפים מספקים בהם מפגשי הגברת מודעות, לרבות מודעות לסיכונים של נפלי תחמושת, שבהם משתתפים בממוצע 290 ילדים ויותר מ-80 מטפלים בשבוע, זאת בנוסף על ניהול טיפול, הפניות וסיוע במזומן ובעין.

ההשלכות של הגבלות גישה על שירותים חיוניים עדיין בולטות בכל התחומים. ב-20 ביוני החלו בגדה המערבית בחינות הבגרות (תווג'יהי) לשנת 2026, שאליהן נרשמו כ-52 אלף תלמידים. אף שמרבית התלמידים יכלו להגיע למרכזי הבחינות, ארגונים הומניטריים שותפים מספקים סיוע בהסעות למספר קטן של תלמידים המתמודדים עם הגבלות גישה, מצב המדגיש את ההשלכות המתמשכות של הגבלות תנועה על הגישה לחינוך.

נפגעים ועקירה

במהלך התקופה הנסקרת ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים ועיכבו את גופותיהם, בהם ילד בן 15, לאחר שעל פי דיווחים השניים היו חלק מקבוצה שהציתה צמיגים ויידתה בקבוקי תבערה לעבר ההתנחלות כרמי צור, בנפת חברון. באותה תקרית נפצעו שני ילדים פלסטינים אחרים. בסך הכול, במהלך התקופה הנסקרת נפצעו 23 פלסטינים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים.

בתקריות נפרדות, רשויות ישראליות הרסו 21 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. נתון זה כולל 16 מבנים בשטח C וחמישה מבנים בירושלים המזרחית. המבנים ההרוסים כללו שבעה בתי מגורים (שישה מהם מאוכלסים) ו-14 מבנים ששימשו למחייה, מים ותברואה, ומבנים אחרים. הריסתם הובילה לעקירה של שבעה משקי בית המונים 37 בני אדם, בהם 19 ילדים ותשע נשים. בקרב העקורים היו שני משקי בית שרשויות ישראליות הרסו ב-22 ביוני את בניין המגורים רב הקומות שלהם בכפר עקב, הממוקם בתחום המוניציפלי של ירושלים המזרחית כפי שהוגדר על ידי ישראל, בעברה הפלסטיני של גדר ההפרדה. במהלך אותו מבצע הרסו כוחות ישראליים גם כביש גישה באזור, וגרמו נזק לקטעים של רשתות מים, חשמל וביוב. כתוצאה מכך נפגעו יותר מ-2,600 בני אדם, בהם יותר מ-1,300 ילדים, משום שגישת כלי רכב למקום נחסמה ותושבים נאלצו להגיע לבתיהם בדרכים חלופיות המיועדות להולכי רגל.

מתקפות מתנחלים ונזק לרכוש

במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 40 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד. מתקפות אלה כללו ארבע מתקפות הצתה. ב-17 ביוני הציתו מתנחלים את קומת הקרקע של מסגד בכפר ג'לג'יליה, וזמן קצר לאחר מכן תקפו מסגד שני בכפר הסמוך מזארע א-נובאני, גרמו נזק לכניסה אליו, ניסו להצית את המבנה וריססו בצבע סיסמאות על הקירות של שני המסגדים. בשתי תקריות אחרות הציתו מתנחלים שני כלי רכב בבעלות פלסטינית שחנו ליד בתי מגורים במג'דל בני פאדל בנפת שכם, ויותר ממאה גרוטאות רכב במגרש בבעלות פלסטינית בשוקבא, בנפת רמאללה.

מאז תחילת יוני תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ברחבי נפות רמאללה, שכם וקלקיליה לפחות עשר מתקפות מתנחלים שכללו הצתה ושימוש בחומרים דליקים. תקריות אלה הובילו לשריפה של אדמות חקלאיות ועליהן גידולי חיטה ועצי זית, לנזק ללפחות תשעה כלי רכב בבעלות פלסטינית, ולמתקפות על ארבעה מסגדים ונכסים אזרחיים אחרים.

סגן המתאם המיוחד והמתאם התושב וההומניטרי, ד"ר רמיז אלקברוב, אמר כי מתקפות מתנחלים נגד מסגדים בג'לג'יליה ובמזארע א-נובאני הן דבר שלא ניתן להסכים לו וכי חובה על הכול להוקיען. הוא ציין שהתקרית מתרחשות לאחר שורה של מתקפות, לאחרונה, שיעדיהן היו מסגדים וקהילות פלסטיניות, על רקע של הסלמה מעוררת דאגה באלימות, וקרא למיצוי דין כדי למנוע הסלמה נוספת.

הסלמה במתקפות מתנחלים מעוררת חששות מפני עקירה בקהילת דאר פזע ובקהילה הבדואית טייבה מזרח

במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שורה של מתקפות שפגעו בדאר פזע ובקהילה הבדואית טייבה מזרח, הסמוכה אליו, בנפת רמאללה. לאחר הקמתו של מאחז חדש במרחק כמאה מטר מדאר פזע, בתחילת מאי 2026, דיווחו התושבים על תקריות שאירעו כמעט מדי יום, לרבות פלישות חוזרות ונשנות אל אזורי מגורים, הטרדה והפחדה, הכאות, נזק לרכוש ולתשתית, הגבלות על התנועה והגישה לשטחי מרעה, הרס ותפיסה של נכסים המשמשים למחייה, לרבות מספוא לבעלי חיים, וכן הטרדה וניסיונות של מתנחלים להתפרץ לבתים בשעות הלילה. כן דיווחו תושבים שמתנחלים רועים בעלי חיים בתוך בתים ואדמות חקלאיות וסביבם.

מאז הקמת המאחז תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 11 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש ופגעו בשתי הקהילות, לעומת תקרית אחת בחודש בממוצע בין ינואר לאפריל 2026, ובסך הכול 18 תקריות שתועדו בין ינואר 2020 לדצמבר 2025. כן דיווחו תושבים בקהילה על עיכובים או חסימות שפגעו בגישת אמבולנסים, מתקפות והפחדות שיעדיהן היו צוותי רפואה ניידים, והגבלות גוברות והולכות על הגישה לאדמות מרעה ולמקורות מחיה. גם גורמים הומניטריים דיווחו על קשיים גדלים והולכים בשימור הגישה לקהילות אלה – גורמים בתחום ההגנה וספקי שירותים רפואיים נתקלו באיומים ובהפחדה שהגבילו את מתן הסיוע.

במאי 2026 השתלטו מתנחלים, על פי דיווחים מהמאחז שהוקם לא מכבר, על נקודות המים היחידות המשרתות את קהילת דאר פזע והקהילה הבדואית טייבה מזרח, ומנעו מהתושבים גישה אליהן. כתוצאה מכך נותקה לחלוטין אספקת המים לכ-200 בני אדם. גורמים בכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מספקים לקהילות מים במכליות, כאמצעי חירום, למרות קשיים תפעוליים וקשיי גישה, ובמקביל מתכננים מענה רחב יותר אם התנאים הללו ייוותרו בעינם.

בשלוש השנים האחרונות נעקרו כ-980 פלסטינים מעשר קהילות בדואים ורועים ליד כביש 458 (המכונה גם כביש אלון) כתוצאה ממתקפות מתנחלים מתמשכות והגבלות הגישה הנלוות אליהן (ראו תרשים ומפה להלן). תשע מהקהילות האלה התרוקנו כליל מיושביהן, ובקהילה הבדואית טייבה מזרח העקירה הייתה חלקית. דאר פזע והקהילה הבדואית טייבה מזרח נותרו כעת הקהילות הבדואיות היחידות באזור שלא נעקרו במלואן. גורמים הומניטריים מזהירים שההשלכות המצטברות של מתקפות חוזרות ונשנות, הגבלות על הגישה לאדמה ולשירותים, והשיבושים הממושכים באספקת המים מגבירות את סכנת העקירה בשתי הקהילות אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

המצב משקף חששות נרחבים יותר בנוגע לפגיעותה של תשתית המים לתקריות הקשורות לסכסוך, וההישענות הגוברת על התערבויות חירום. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, מאז תחילת 2026 ניזוקו או נהרסו יותר מ-190 מבני מים, תברואה והיגיינה ברחבי הגדה ביותר ממאה תקריות הקשורות להריסות ולאלימות מתנחלים, ששיבשו את הגישה למים והגדילו את התלות באספקת מים במכליות ובאמצעי חירום אחרים.

ההשלכות ההומניטריות של פשיטות ומבצעים אחרים

במהלך התקופה הנסקרת המשיכו כוחות ישראליים לנהל ברחבי נפות ג'נין וטול כרם מבצעים שכללו פינויים זמניים מבתים, הפקעת נכסי מגורים למטרות צבאיות, עבודות יישור אדמה ופשיטות על בתים פלסטיניים, שכולם תרמו לצרכים הומניטריים ולהיעדר ביטחון דיורי בקהילות הנפגעות. בנפת ג'נין, ב-16 ביוני ,פינו כוחות ישראליים משפחה פלסטינית מביתה בכפר זבובא והסבו את המבנה לעמדה צבאית למשך שלושה ימים. ב-17 ביוני ביצעו כוחות ישראליים עבודות יישור אדמה בשכונת ג'בריאת בעיר ג'נין, שבמהלכן פונו שלוש משפחות מבתיהן.

במקביל, ב-16 וב-17 ביוני הורשו כ-65 משפחות עקורות ממחנות הפליטים נור שמס וטול כרם להיכנס למחנות, לאחר תיאום מוקדם עם כוחות ישראליים, כדי לקחת חפצים אישיים מבתיהן. לדברי מקורות מקומיים, הגישה ניתנה בכפוף לנהלי בדיקה חמורים. הסדרים אלה התנהלו על רקע של עקירתם המתמשכת של יותר מ-33 אלף פלסטינים ממחנות הפליטים נור שמס, טול כרם וג'נין והאזורים הסובבים אותם, בעקבות מבצעים מתמשכים שכוחות ישראליים מנהלים מאז תחילת 2025.

לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, עקירה מתמשכת והיעדר ביטחון דיורי יוצרים צרכים גוברים במחסה, במיוחד בצפון הגדה המערבית. מוערך שבמהלך התקופה הנסקרת הגיעו ארגונים שותפים ל-1,180 בני אדם ב-228 משקי בית וסיפקו כ-224 התערבויות, לרבות תיקונים למחסים שניזוקו – בעיקר כאלה שנפגעו כתוצאה ממבצעים של כוחות ישראליים, במיוחד בנפת שכם – אמצעי מיגון למחסים, וסיוע במזומן עבור דמי שכירות. עם זאת, הגבלות גישה וחוסרי מימון ממשיכים להגביל את הפעילויות ההומניטריות ואת יכולתם של ארגונים שותפים לתת מענה על הצרכים ההולכים וגדלים.

לנתונים מפולחים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למאי 2026, ראו את תמונת המצב של הגדה המערבית – מאי 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

רצועת עזה

השבוע החוף הביא עימו יותר נפגעים ועקירה חדשה, על רקע מבצעים צבאיים נמשכים. רוב רובם של 2.1 מיליון בני האדם בעזה עדיין עקורים וחיים בלא גישה מספקת לשירותים חיוניים או לרמת חיים מינימלית.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל תחת הרשויות בפועל בעזה, בין 17 ל-27 ביוני נהרגו 23 פלסטינים, גופה אחת חולצה, אדם אחד מת מפצעיו ו-137 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, ל-1,029 הרוגים ו-3,294 פצועים. לדברי הצבא הישראלי, ב-24 ביוני נהרג בעזה בתאונה עובד קבלן ישראלי שהועסק על ידי משרד הביטחון הישראלי.

נמשכים הדיווחים על תקריות הפוגעות בדייגים, לרבות ירי של חיל הים הישראלי בקרבת החוף או עליו. פעילויות הדיג עדיין מוגבלות הלכה למעשה מאחר שהגישה לים התיכון אסורה, איסור המגביל את ההזדמנויות לפרנסה ולהתאוששות מוקדמת. גישה בטוחה לים חיונית גם לפעילויות כמו רחצה והתרעננות, במיוחד לנוכח העלייה בטמפרטורות ולמעשה ללא אספקת חשמל.

על פי דיווחים, בערך בחצות בין 23 ל-24 ביוני נמלטו כ-30 משקי בית מהמחסים שלהן באזור בית לאהיא שבנפת צפון עזה כשטנקים התקדמו לעבר צומת אל-עטאטרה. לאחר מכן הטיל רחפן קוואדקופטר תחמושת שהעלתה באש שלושה אוהלים. אף שמרבית המשפחות יכלו לחזור לאחר נסיגת הכוחות, נכון ל-24 ביוני שישה משקי בית עדיין עקורים מפני שליד מקום מגוריהם הוצבה קוביית בטון צהובה. הצבתן של קוביות כאלה מציינת את ההרחבה אל תוך אזורים מאוכלסים של האזור התחום במה שמכונה "הקו הצהוב" – שלאורכו, לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, נעשה לעיתים קרובות שימוש בכוח קטלני. לסקירה כללית המתייחסת ל"קו הצהוב" ראו להלן את הפרק העוסק באזורים שהגישה אליהם מוגבלת בעזה.

במקביל, ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים להשתמש במנגנון המשותף לחלוקה מהירה כדי לטפל בצרכים המיידיים ומצילי-החיים של משפחות שנעקרו זה עתה ומשפחות שאיבדו את כל רכושן בנסיבות אחרות. בין 15 ל-21 ביוני קיבלו ארגונים שותפים התראות בדבר תקריות שפגעו ביותר מ-212 משקי בית. מכלל משקי הבית הנפגעים, 139 נפגעו בתקיפות אוויריות, 67 נעקרו על רקע של פעילויות צבאיות והעתקות התוואי של "הקו הצהוב" במזרח העיר עזה ובמקרה אחד בח'אן יונס, ארבעה משקי בית נפגעו משריפות ביתיות, והמחסים של שני משקי בית הוצפו. מנגנון זה אפשר לארגונים שותפים לסייע באותו שבוע ל-135 משקי בית המונים 650 בני אדם (לרבות כמה משקי בית שזוהו בשבוע הקודם). הסיוע הותאם לצרכיהם של בני אדם, שנאמדו באופן פרטני, ולהיקף הנזק, וכלל אוהלים ויריעות ברזנט, שמיכות, ערכות היגיינה וכבוד, ג'ריקנים ופריטים אחרים.

בין 14 ל-20 ביוני סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות 239,355 תורים רפואיים ב-14 נקודות שירות. הם מזהירים מפני הנטל המתמשך של מחלות זיהומיות. כמעט 23% מהתורים היו בזיקה למחלות החייבות בדיווח, שהשכיחות ביותר מביניהן בדיווחים הן עדיין זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ומחלות עור, ואחריהן שלשול חריף. לצד סוגיות הפוגעות במאמצי הסיוע בכל התחומים – דהיינו חוסרים, הגבלות או העלויות המאמירות של דלק, שמן לגנרטורים וחלפים – חוסרים באספקה רפואית ממשיכים לפגוע ספציפית בשירותים רפואיים. למידע נוסף ראו את הפרק העוסק בחוסרים בפריטים רפואיים בדוח הקודם.

אזורים שהגישה אליהם מוגבלת

רוב שטחה של רצועת עזה מצוי מחוץ לתחום עבור פלסטינים, וגישתם של עובדי סיוע אליו מוגבלת מאוד – מצב היוצר גודש באזורים הנגישים. לאחר ההכרזה על הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025 הוחל "קו צהוב" חדש שציין את השטח שבו יישארו כוחות ישראליים מוצבים באופן זמני, ואשר תחם כ-53% משטח הרצועה. בפועל, "הקו הצהוב" ציין היכן בקירוב נאכפו הגבלות גישה על מרבית הפלסטינים, כך שיישארו ב-47% הנותרים. מאוחר יותר הציבו כוחות ישראליים קוביות בטון צהובות פחות או יותר לאורך "הקו הצהוב", ולעיתים קרובות ממערב לו (לדוגמה מהעת האחרונה ראו לעיל).

ב-13 באוקטובר שיתפו רשויות ישראליות עם הקהילה ההומניטרית מפה נפרדת של "הקו הכתום", שעבר עמוק יותר בתוך שטחים מאוכלסים והקיף 36 קמ"ר נוספים (כ-10%) משטח רצועת עזה. הרשויות דחקו בארגונים לתאם איתם מראש כל תנועה אל 63.2% מהשטח שבין "הקו הכתום" לבין ההיקף היבשתי של רצועת עזה מצפון, מזרח ומערב – וכל תנועה בתוך אזור זה. ב-12 במרס 2026 הוזז הקו כך שההגבלות יורחבו ב-5.5 קמ"ר נוספים (1.5%). ב-23 ביוני 2026 הוזז הקו שוב כך שההגבלות יורחבו ב-800 מ"ר נוספים.

כוחות ישראליים השתמשו בכוח קטלני כדי לאכוף הגבלות גישה בשטחים אלה, שבהם התרחשו גם תקיפות אוויריות וירי. בין 10 באוקטובר 2025 לתחילת אפריל 2026 אימת משרד זכויות האדם של האו"ם כי 196 פלסטינים, בהם 18 נשים ו-43 ילדים, נהרגו בתקיפות ישראליות שעליהן דווח ליד "הקו הצהוב". עוד בני אדם רבים נפצעו.

"הקו הכתום" הנוכחי מציב 64.9% משטח רצועת עזה תחת שליטה ישראלית הדוקה וישירה יותר. שטחים בין "הקו הכתום" לבין "הקו הצהוב" כוללים עשרות מתקנים הומניטריים – תשתית מים ותברואה, שירותי מזון ובריאות, בתי ספר, ואתרים של אונר"א – וכן עשרות אלפי אזרחים, שמופעל עליהם לחץ לעזוב.

הדרישות לתיאום וירי תכוף מגבילים את מאמצי הסיוע ולעיתים קרובות מעכבים אותם. ארגונים שותפים מסוימים נאלצו להגביל או להקפיא פעילויות מצילות-חיים, במיוחד לאחר שספקי שירותים נהרגו באזורים אלה, והקפאת השירותים פגעה באלפי משפחות בסביבה. אבל את ההשלכות חשים כל תושבי רצועת עזה. כך למשל, שתי מטמנות האשפה של עזה ממוקמות ליד אזור החיץ המזרחי, עמוק בתוך השטח שהגישה אליו מוגבלת, והעובדה שהן אינן נגישות לפינוי אשפה הובילה להצטברות פסולת מוצקה בשטחים מאוכלסים ב-35% הנותרים משטח רצועת עזה. הצטברות זו מגבירה את הסיכונים לבריאות הציבור, לרבות סכנות מזיקים ומכרסמים.

לצד המצור המגביל תנועת בני אדם וסחורות אל עזה ומתוכה, וכן האיסור על הגישה לים (ראו לעיל) מוטלת גם הגבלות פנימיות. יחד, אמצעים אלה מגבילים את גישתם של בני אדם לאדמות חקלאיות, לשטחי דיג, לקרקע לדיור, למקורות מחיה, וכן לסוגי אספקה ולשירותים חיוניים. על פי דיווחים, בשלהי מאי הורתה ההנהגה הישראלית על הרחבת השטח הנתון לשליטה ישראלית ישירה בתוך עזה, כך שיכסה עד 70% מהקרקעות.

אזרחים על הקו

פלסטינים החיים בתוך שטחים שהגישה אליהם מוגבלת או בקרבתם, לרוב בין “הקו הכתום" לבין "הקו הצהוב", אינם יודעים בהכרח היכן מתחילים השטחים שהגישה אליהם מוגבלת, משום שמיקום הקווים לא נמסר להם באופן ברור. מעבר לנוכחות אקראית של קוביות צהובות, חלקם אומרים שהם מסיקים אילו שטחים הם מחוץ לתחום על פי המקומות שבהם מתבצע ירי ושפחות שירותים זמינים בהם.

אחת מהם, אום חוסיין, אמרה למשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים: "אנחנו סובלים כל יום מירי, מהפגזות. בלילה אנחנו לא יכולים לישון בגלל הכלבים והחולדות... אנחנו צריכים פתרון לבעיית החולדות, לניקיון, ולאשפה שמצטברת עוד ועוד סביבנו... אנחנו צריכים תברואה ראויה לשמה, מתקנים נקיים, חדרי רחצה..."

גבר פלסטיני אמר: "כמו שאתם יכולים לראות, כל הבתים שלנו נהרסו והופצצו. ירי בנשק חם מהגבעה מגיע אלינו. אנחנו שוהים בפנים, מוצאים מחסה בבתים שלנו. לא יכולים לצאת. לאן נלך? לאוהלים?... כשאני בבית והירי מתחיל, אני אוסף אלי את הילדים, מחבק אותם ונכנס פנימה או למטה."

מוחמד, ילד בן 13, אמר: "קודם כול, אין לנו כאן בתי ספר. ובנוסף, כשאנחנו מנסים לשחק נופלים עלינו רסיסים. רחפנים מגיעים, מצלמים אותנו ומורידים פצצות... העתיד שלנו הרוס... כל היום אנחנו מביאים מים. כשמים מגיעים [במכלית] אנחנו ממלאים מכלים. אנחנו יוצאים לזרוק את האשפה... אנחנו מקבלים אוכל ממטבח קהילתי, אם יש אוכל. לפעמים אנחנו מסתדרים, לפעמים לא... הם מביאים בערך 500 מארזי לחם ל-20 אלף בני אדם. כולנו עומדים בתור, אבל זה סתם."

אספקה המוכנסת אל עזה

על פי נתונים שהתקבלו ממנגנון 2720 של האו"ם ב-25 ביוני 2026, בין 15 ל-21 ביוני פרקו האו"ם וארגונים הומניטריים שותפים כמעט 10,000 משטחי סיוע במעבר כרם שלום, שנותר המעבר הפעיל היחיד להכנסת סחורות. בה בעת, ארגונים שותפים בתוך עזה אספו יותר מ-8,700 משטחים.

כמויות אלה דומות אמנם לכמויות שתועדו בשבועות קודמים, אבל בהשוואה לשבוע שעבר הגיעה פחות אספקה מנמל אשדוד בישראל, ויותר אספקה הגיעה דרך המסדרון המצרי. הירידה בכמות האספקה מאשדוד קשורה לבעיות טכניות הפוגעות בסריקה, בעוד שהגידול באספקה המוכנסת דרך המסדרון המצרי קשורה לעלייה בשיעורי הפריקה בכרם שלום, מ-53% מהמשאיות בין 8 ל-14 ביוני ל-69% בין 15 ל-21 ביוני.

בכל האמור במגזר המסחרי, נתונים שהתקבלו מלשכת המסחר בעזה ונמסרו לקבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 8 ל-21 ביוני אסף המגזר הפרטי 1,293 מטעני מוצרים והכניס אותם אל עזה. מכלל מטעני הסחורות, 439 נאספו בין 8 ל-14 ביוני ו-854 הוכנסו בין 15 ל-21 ביוני. בפרק הזמן בן השבועיים, 48% מהמטענים המסחריים הכילו פריטי מזון, 9% כללו מוצרי היגיינה ו-7% כללו חומרי מחסה. כן הוכנסו לעזה כמויות מוגבלות של חומרים להדברת חרקים, מוצרי תינוקות ומספוא לבעלי חיים. ראוי לציין ש-29% מכלל המטענים המסחריים הכילו מוצרים לא-חיוניים כמו ממרח שוקולד-אגוזים, קפה נמס וממתקים. שיעור גבוה זה – המשקף תמריצי שוק המעדיפים מוצרים זולים יותר שהרווח עליהם גבוה יותר – עדיין מדאיג, משום שהוא מצמצם את המרחב לאספקה חיונית.

לדברי לשכת המסחר, המחירים יורדים בהדרגה באופן כללי, אך הם עדיין גבוהים פי שלושה בערך מרמותיהם לפני 23 אוקטובר 2023. עם זאת, על פי דיווחים, מספר מוצרים טריים, כמו תפוזים, תפוחים ומלפפונים, התייקרו בשבוע השני והשלישי של יוני לעומת מחיריהם בשבוע הקודם.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לסיווג על פי קטגוריות של סוגי אספקה אלה, ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

מימון

מקור: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.