דוח מצב הומניטרי | 28 באוגוסט 2026

דגשים עיקריים

• מאז תחילת 2026 נפצעו יותר מ-1,040 פלסטינים במתקפות מתנחלים, בשמונים תקריות שאירעו בשבועות השני והשלישי של אוגוסט והובילו לנפגעים או לנזק לרכוש.
• שלוש משפחות בקוסרה עדיין מבודדות בעקבות הקמתו של מאחז חדש בשטח B, בסביבות 9 באוגוסט, אף שמגעים לקבלת גישה הומניטרית אפשרו לארגונים שותפים לספק למשפחות סיוע.
• ב-25 באוגוסט, כוחות ישראליים נכנסו בכפייה למרכז ההכשרה קלנדיה שאונר"א מפעילה בירושלים המזרחית ולדברי גורמים ישראליים ניטלה חזקה על המתחם. חינוכם של 340 צעירים פלסטינים ממשפחות פליטים בסכנה.
• בעזה, 58% מהאוכלוסייה מתמודדים עם ליקויים קשים בתנאי המחסה או בגישה לשירותים חיוניים ולפריטים שאינם מזון, החושפים אותם לסיכונים חמורים לבריאותם, לבטיחותם ולכבודם.
• ההכנות לקראת העונה הגשומה כבר החלו, אבל הן מתעכבות בשל הגבלות על הכנסת אספקה, על הגישה לאדמות בתוך עזה וחוסרי מימון.
• ימים של התקפות עצימות מהאוויר הובילו לנפגעים בקרב אזרחים והסבו נזק למבנים הומניטריים ואספקה קריטית.

סקירה כללית

בתדרוך למועצת הביטחון ב-26 באוגוסט אמר המתאם המיוחד הזמני לתהליך השלום במזרח התיכון כי "בשטח הפלסטיני הכבוש המתיחות גוברת וחוסר הוודאות מעמיק." ד"ר אלקברוב – שהוא גם המתאם ההומניטרי – קרא לצעדים לקראת התאוששות והסדר קבע מדיני, ובה בעת אמר גם שצורכיהם של בני אדם עודם עצומים ודחופים. הוא הזהיר שגורמים הומניטריים, ובמיוחד ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, "ממשיכים להתמודד עם אילוצים תפעוליים הקשורים לגישה, אספקה ומימון – עד עתה מומנו רק 40% מפניית הבזק לשנת 2026."

בדבריו על רצועת עזה אמר ד"ר אלקברוב כי בני האדם ברצועה ממשיכים לחיות בתנאים בלתי נסבלים וסובלים ממצוקה עצומה. הוא הזהיר שעל רקע של תקיפות אוויריות, מתקפות כטב"מים ומבצעים קרקעיים ישראליים, וקשיים הומניטריים בלתי פוסקים, בני אדם מאבדים תקווה. "לכשני שלישים משטח עזה עדיין אין גישה או שחלות עליהם הגבלות גישה חמורות, כך שאזרחים נותרים מוגבלים לשטחים שבהם שוררים צפיפות-יתר והיעדר ביטחון... ובקרוב יגיע החורף לעזה." את המאמצים להתכונן לקראת העונה הגשומה "יש להרחיב ולאפשר. התוכניות קיימות, אבל מלאי פריטי המחסה והפריטים שאינם מזון מרוקן, מגבלות הגישה על הכנסת פריטים הומניטריים עדין קיימות, והמימון נותר נמוך עד כדי סכנה". ד"ר אלקברוב קרא לשיקום אספקת החשמל, לרבות באמצעות חידוש פעולתה של תחנת הכוח של עזה.

בדבריו על הגדה המערבית הזהיר ד"ר אלקברוב כי מתקפות מתנחלים רחבות היקף "נמשכות, למעשה בלא מיצוי דין בגין פשעים אלה. כוחות ביטחון ישראליים כושלים לעיתים קרובות בהגנה על פלסטינים מפני מתקפות מתנחלים, ובמקרים מסוימים, על פי דיווחים, אפשרו אלימות כזו או השתתפו בה. ככוח הכובש, על ישראל להבטיח הגנה לאוכלוסייה האזרחית ומיצוי דין עם מבצעי העבירות."

הגדה המערבית

התקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח היא 11 עד 24 באוגוסט, אלא אם צוין אחרת.

מבצעים של כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים, הריסות והגבלות גישה ממשיכים לחולל צרכים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית. נהגים אלה משבשים גם את הגישה לשירותים חיוניים ומגבילים פעילויות הומניטריות, על רקע של חוסרי מימון מתמידים. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, ב-23 באוגוסט נכנסו כוחות ישראליים לבית ספר תיכון לבנות ביריחו וגרמו נזק לחלקים של הבניין, שבועות ספורים לפני פתיחתה העתידית של שנת הלימודים. במסאפר יטא החל הפינוי, בעזרת הקהילה, של ההריסות בבית ספר יסודי מעורב, שנהרס חלקית על ידי רשויות ישראליות ב-4 באוגוסט, אף שהשיקום והסדרי לימוד חלופיים עדיין מוקפאים בשל סכנה של הריסה נוספת.

בהתפתחות משמעותית שהתרחשה לאחר התקופה הנסקרת, ב-25 באוגוסט, נכנסו כוחות ישראליים בכפייה למרכז ההכשרה קלנדיה של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), בירושלים המזרחית הכבושה, צעד שאחריו מסרו בעלי תפקידים ישראליים בהודעות רשמיות כי המתחם נתפס על ידי הרשויות הישראליות. זו הכניסה הלא מורשית החמישית של כוחות ישראליים למרכז מאז מאי השנה. אונר"א פרסמה הודעה שבה גינתה את הפלישה הלא מורשית, תיארה אותה כדבר-מה שלא ניתן להסכים לו והדגישה כי כמתקן של האו"ם, מרכז ההכשרה קלנדיה מוגן מתוקף זכויות היתר והחסינויות שהמשפט הבינלאומי מקנה לסוכנות, וכי יש לכבד את חסינותו במלואה. מאוחר יותר באותו יום פרצו בשטח סביב המרכז עימותים שבמהלכם, על פי דיווחים, ירו כוחות ישראליים רימוני גז מדמיע ותחמושת חיה, שגרמה לפציעתם של תשעה בני אדם לפחות. מזכ"ל האו"ם גינה בחריפות את המעשים, לרבות הכניסה הלא מורשית, הנוכחות המתמשכת והעבודות הנעשות בלא היתר בנכסים, וחזר ואמר כי לנכסי האו"ם מוקנית חסינות וכי הם חסינים מפני התערבויות. המתאם המיוחד הזמני לתהליך השלום במזרח התיכון גינה גם הוא את הכניסה הלא מורשית והתפיסה הלא חוקית, והזהיר שצעדים אלה ישללו מייד מ-340 צעירים פלסטינים ממשפחות פליטים מהגדה המערבית את זכותם לחינוך. מרכז ההכשרה קלנדיה, שהוקם ב-1952, הינו מרכז ההכשרה המקצועית הוותיק ביותר של אונר"א, והוא משרת פליטים פלסטינים זה יותר משבעה עשורים, ומספק מדי שנה חינוך מקצועי בחינם והקניית כישורים למאות תלמידים, שרבים מהם באים ממחנות פליטים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש ומתמודדים עם מצוקה חברתית-כלכלית קשה.

ארגונים שותפים מובילים בתחום המים, התברואה וההיגיינה המשיכו לספק מענה להיעדר ביטחון מים חריף וממושך. בעקבות התקלה הטכנית בבאר בית איבא, המופעלת על ידי חברת מקורות, ב-24 ביולי, ששיבשה את אספקת המים לקהילות בצפון הגדה המערבית, גייס כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מכליות מים לחלוקת חירום לשלוש קהילות בנפת שכם – תל, קוסין ובזאריא – על סמך הערכות של הצרכים והפערים באספקה חלופית של מים בכמויות. כן המשיכו ארגונים שותפים לספק מים במכליות לעשר קהילות במסאפר יטא, ליותר מ-1,500 בני אדם שנעקרו ממחנות הפליטים טול כרם ונור שמס, וליותר מאלפיים עקורים באתר העקירה באוניברסיטה הערבית-אמריקאית בג'נין, שבו מתנהלת גם פעילות ריקון ושאיבת ביוב. חלוקת חירום של מים במכליות נמשכה ב-15 יישובים נוספים, בעיקר לסיוע לבני אדם שנעקרו לאחרונה בשל אלימות מתנחלים.

ארגונים הומניטריים שותפים המשיכו לספק סיוע בתחום המחסה וההגנה. בין 10 ל-23 באוגוסט סיפקו ארגונים שותפים בתחום המחסה תיקוני מחסים, פריטים שאינם מזון וסיוע במזומן ל-1,475 בני אדם מ-348 משקי בית, בעיקר בנפות שכם, רמאללה וחברון. במהלך אותה תקופה סיפקו ארגונים המטפלים באלימות מבוססת-מגדר שירותי מומחים באמצעות 16 מוקדי שירותים ו-20 מרחבים בטוחים לנשים ונערות, לרבות תמיכה פסיכו-חברתית, ניהול טיפול, סיוע חירום ויישוג נייד. חוסרי מימון, שהובילו לסגירתם של שני מרחבים בטוחים לנשים ולנערות, לצד הגבלות תנועה ואלימות מתנחלים, ממשיכים להגביל את הגישה לשירותי מענה על אלימות מבוססת-מגדר. ארגונים שותפים בתחום פינוי המוקשים סיפקו מפגשים בנושאי הגברת מודעות לסכנות נפלי תחמושת, מוכנות בעת סכסוך והגנה, שבהם השתתפו יותר מ-2,000 בני אדם ברחבי שש נפות. מאז תחילת 2026 סיפקו ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית ליותר מ-57 אלף ילדים, לרבות יותר מ-2,200 ילדים עם מוגבלויות, ולכמעט 25,700 מטפלים.

נפגעים ואלימות מתנחלים

בין 11 ל-24 באוגוסט ירו אנשי כוחות ישראליים למוות בשלושה פלסטינים, בהם שני ילדים, בשלוש תקריות בנפות ג'נין, שכם וחברון. שני פלסטינים, אחד מהם ילד, נהרגו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים, ב-21 באוגוסט בעיר ג'נין וב-23 באוגוסט במחנה עסכר. ב-21 באוגוסט, מאבטח בהתנחלות ירה למוות בילד פלסטיני ופצע אנושות פלסטיני נוסף, במהלך מתקפה של יותר מחמישים מתנחלים על קהילת חמרוש, ליד הכפר סעיר בנפת חברון. באותה תקרית גרמו מתנחלים נזק לארבעה מבני מגורים, הציתו מבנה נוסף והשמידו מאגר מספוא במשקל כשבע טונה.

במהלך התקופה הנסקרת נפצעו יותר ממאה פלסטינים, בהם 11 ילדים ותשע נשים, וכן חייל ישראלי בחופשה. יותר משני שלישים מהפצועים הפלסטינים נפגעו בהקשר של מתקפות מתנחלים, לרבות 55 פלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים. דווח על מתקפות חוזרות ונשנות בתוך אל-מור'ייר שבנפת רמאללה ובסביבתו, לרבות לאורך כביש הגישה היחיד אל הכפר, היכן שמתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות גרמו לפצועים פלסטינים, לנזק לכלי רכב ולשיבושי תנועה. ב-20 באוגוסט לבדו נפצעו 11 פלסטינים במהלך מתקפה על הכפר. באותו יום נפצעו 11 פלסטינים נוספים במהלך מתקפת מתנחלים לילית על קהילת דיר שמס, ליד א-דהאריה בנפת חברון, שבה נגנבו על פי דיווחים 240 כבשים ונגרם נזק לבתים, לכלי רכב ולמחסה לבעלי חיים. ב-23 באוגוסט, נער פלסטיני דקר ופצע איש כוחות ישראליים בחופשה שנסע עם משפחתו ליד אל-עוג'א, בנפת יריחו. בעקבות המתקפה סגרו כוחות ישראליים את הכפר, פשטו על מספר בתים ועל בית ספר ועצרו נער פלסטיני בן 16 בקשר לתקרית.

מאז תחילת 2026 נהרגו 79 פלסטינים, בהם 19 ילדים וכ-1,870 פלסטינים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים בגדה המערבית. מכלל הנפגעים, 23 פלסטינים נהרגו ויותר מ-1,040 נפצעו בהקשר של מתקפות מתנחלים. תדירות הפציעות שנגרמו ישירות על ידי מתנחלים זינקה חדות, מממוצע של פצוע פלסטיני אחד מדי שלושה ימים ב-2020, לשני פצועים ביום ב-2025 וליותר משלושה ביום מאז תחילת 2026.

במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 80 מתקפות שביצעו מתנחלים ואשר הובילו לנפגעים פלסטינים, לנזק לרכוש או לפצועים ולנזק לרכוש כאחד. התקריות כללו מתקפות חוזרות ונשנות על כמה מאותן קהילות, שפגעו בגישת פלסטינים לבתיהם, לאדמות חקלאיות ולכבישים, וכן פגעו בתשתית מים וחשמל. מתקפות מתנחלים הובילו גם לעקירה של שלושה משקי בית: משפחה אחת בת שש נפשות, לרבות ארבעה ילדים, שנעקרה לאחר שב-20 באוגוסט הציתו מתנחלים את ביתה ליד העיירה יטא בנפת חברון, ושתי משפחות המונות תשעה בני אדם, בהם שני ילדים, שנעקרו לאחר שב-22 באוגוסט שרפו מתנחלים את מבני המגורים והמחייה שלהם בבורקה, בנפת רמאללה.

הגבלות גישה בזיקה להרחבת התנחלויות

הקמת מאחזים ישראליים, שהתרכזה קודם לכן בשטח C, מורחבת יותר ויותר אל תוך שטח B. לדברי הארגון הישראלי "שלום עכשיו", בשנתיים וחצי האחרונות הקימו מתנחלים לפחות 26 מאחזים בשטח B של הגדה המערבית, לרבות 19 מאחזים שהוקמו מאז סוף 2024, רובם בחודשים האחרונים. "שלום עכשיו" מעריך כי המתנחלים השתלטו על יותר מ-100 אלף דונם בשטחי A ו-B, בהם 55 אלף דונם בשטח B, ומדווח על שימוש באלימות ובאיומים כדי להגביל גישת פלסטינים לאדמה ובמקרים מסוימים כדי להפעיל על משפחות לחץ לעזוב את בתיהן.

בקוסרה שבנפת שכם, מאחז חדש שהוקם בשטח B ב-9 באוגוסט בערך, ליד שלושה משקי בית פלסטיניים באזור ראס אל-עין, גרר נוכחות מוגברת של כוחות ישראליים ומתנחלים, נזק לתשתית מים וחשמל, והגבלות על תנועה וגישה של פלסטינים. ב-15 באוגוסט, לאחר שהעירייה קיבלה את אישור ישראל לתקן תשתית שניזוקה מידי מתנחלים, תקפו מתנחלים שניים מאנשי צוות התיקונים ופצעו אותם, וכוחות ישראליים עצרו ארבעה עובדי חשמל ובכך מנעו את השלמת עבודות התיקונים. ב-23 באוגוסט הביאו עובדי עירייה מזון למשפחות, לאחר שגישתם למקום אושרה על ידי רשויות ישראליות.

נכון ל-26 באוגוסט עדיין חלות על שלוש המשפחות הגבלות גישה ותנועה חמורות, ושניים מארבעת הכבישים המחברים את האזור ליתרת הכפר קוסרה מצויים בשליטה ישראלית: האחד באמצעות מחסום קבע צבאי והשני שבו, על פי דיווחים, התקינו כוחות ישראליים שער דרך. בנוסף, כוחות ישראליים השתלטו משך כעשרה ימים על אחד הבתים שנפגעו. עם נסיגת הכוחות הישראליים, ב-23 באוגוסט, יכלה המשפחה לחזור לביתה. במהלך תקופת ההשתלטות הוציאו כוחות ישראליים מן הבית את מרבית חפציה של המשפחה, שעל פי דיווחים לרבים מהם נגרם נזק. באמצעות תיאומי גישה הצליחו ארגונים הומניטריים שותפים לספק למשפחות הנפגעות סיוע חיוני כלשהו, לרבות מזון, מים, תרופות וסוגים אחרים של אספקה בסיסית.

בנפת חברון, ב-12 באוגוסט, בוצע אומדן הומניטרי בסריף ובחלחול, בעקבות עלייה במתקפות מתנחלים והגבלות גישה באזורים שנפגעו מהקמת מאחזים בשטח C והרחבתם. באזור אל-קרינת בסוריף, שבו מתגוררות כ-65 משפחות פלסטיניות, הקימו מתנחלים שני מאחזים, ב-2025 ובאמצע 2026. מאז ינואר 2025 התרחשו באזור 16 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש, לעומת שמונה מתקפות כאלה בחמש השנים שקדמו לכך. גם חומרת התקריות גברה: מאז ינואר 2025 נהרג פלסטיני אחד ו-20 בני אדם אחרים נפצעו מידי מתנחלים או כוחות ישראליים במהלך מתקפות מתנחלים, לעומת שבעה פצועים ואף הרוג בחמש השנים שקדמו לכך. במהלך האומדן דיווחו תושבים על ירי חוזר ונשנה, תקיפות, הכאות והפחדה מצד מתנחלים, על נזק לבתים, לאדמות חקלאיות ולנכסים המשמשים למחיה, ועל הגבלות גוברות והולכות על גישתם לאדמות חקלאיות ולשטחי מרעה.

בעיירה חלחול שבנפת חברון הוקמו מאז מאי 2025 שבעה מאחזים חדשים. תושבים פלסטינים דיווחו כי הקמת המאחזים האלה והרחבתם וההגבלות הנלוות לכך מגבילות את גישתם לכ-14 אלף מתוך 37 אלף דונם של אדמות שבבעלותם, שרובן הינן קרקעות חקלאיות מניבות. חקלאים דיווחו על ירידה בכמות התנובה החקלאית ובהכנסותיהם בשל הגבלות הגישה, מתקפות מתנחלים והגדרתן של אדמות מסוימות כ"שטחים צבאיים". כן הדגיש האומדן אתה ההשלכות על הגישה לשירותים חיוניים וחששות בנושא הגנה. בוואדי מוחסין, שבע משפחות המונות כ-90 בני אדם מתמודדות עם הגבלות תנועה המשבשות את גישתן לבתי ספר, לטיפול רפואי ולשירותים חיוניים אחרים. על פי דיווחים, בשמונת החודשים האחרונים מנעו כוחות ישראליים מן התושבים להשתמש בדרך העוברת ליד שער דרך סגור בקרבת ההתנחלות כרמי צור, ובכך אילצו תלמידים ותושבים אחרים לנסוע למרחק ארבעה ק"מ בדרכים חקלאיות צרות כדי להגיע לבתי ספר ולשירותים חיוניים אחרים. כן דיווחו תושבים על הטרדה מצד מתנחלים בעת שנסעו בדרכים אלה, וכן על מצוקה פסיכו-חברתית בקרב ילדים, נשים ומשפחות הנחשפות שוב ושוב לאלימות ולהפחדה.

מבצעים שמנהלים כוחות ישראליים ושיבושי גישה

במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 22 פשיטות, מבצעי חיפוש ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, ואשר כללו מעצרים, פינויים זמניים של בתים והגבלות תנועה, לרבות בנפות ג'נין, שכם, טול כרם וחברון. ב-13 באוגוסט, על רקע דיווחים על שיבתם של מתנחלים למה שהייתה ההתנחלות גנים, שפונתה ב-2005, ממזרח לעיר ג'נין, הקימו כוחות ישראליים מחסומים, סגרו קטעים של כביש 60, וניתקו את גישתם הישירה של כעשרה כפרים, שבהם מתגוררים יותר מ-20 אלף פלסטינים, לעיר ג'נין. ב-17 באוגוסט פינו כוחות ישראליים באופן זמני, למשך שבע שעות, עשר משפחות משכונת ג'בל א-נאסר בטול כרם, בשל פעילויות צבאיות ליד מחנה הפליטים הסמוך, נור שמס. דחפורים צבאיים ישראליים חפרו חלק מכביש, גרמו נזק לרשתות מים וביוב וביצעו עבודות חפירה על אדמה פלסטינית לפני שנסוגו מהמקום. על פי דיווחים, המשפחות חזרו לבתיהן, וצוותים מטעם העירייה תיקנו את הנזק לתשתית לאחר שכוחות הביטחון הישראליים נסוגו מהאזור. במבצע נפרד בן עשר שעות בקבטייה, בנפת ג'נין, כלל חיפושים בכמאה בתים ומעצר של יותר מ-60 פלסטינים. ב-19 באוגוסט הטילו כוחות ישראליים עוצר שנמשך יותר מ-12 שעות, ומוערך שפגע ב-40 אלף פלסטינים, בעיירה א-דהרייה, בנפת חברון, שבה עצרו וחקרו כ-40 פלסטינים. הכוחות תפסו יותר משבעה בתים ששימשו אותם כאתרי חקירה, והגבילו את המשפחות הנפגעות לחדרים יחידים בבתים.

הריסות ופינויים בכפייה

במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 22 תקריות ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שבהן נהרסו 79 בתים בבעלות פלסטינית. חמישה מהבתים שנהרסו ניתנו כסיוע הומניטרי לאחר הריסות קודמות. ההריסות הובילו לעקירתם של 16 משקי בית המונים 73 בני אדם, בהם 34 ילדים, ופגעו באופנים אחרים ביותר מ-280 בני אדם, בהם כמאה ילדים. שלושה מבנים נהרסו בכפר סור שבנפת טול כרם, בקרבת גדר ההפרדה, ו-76 מבנים נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, בהם 66 מבנים בשטח C ועשרה בירושלים המזרחית. המבנים שנהרסו כללו 15 מבני מגורים ו-64 מבנים ששימשו למחיה, לחקלאות ולמים ותברואה.

יותר ממחצית מן העקורים – 45 פלסטינים, בהם 22 ילדים – היו בבית חנינא, בג'בל אל-מוכבר ובסילוואן בירושלים המזרחית, ונעקרו לאחר שמבני מגוריהם על ידי כוחות ישראליים או הבעלים, בעקבות קבלה של צווי הריסה. בג'בל אל-מוכבר נעקרו 22 בני אדם, בהם 13 ילדים, בשתי תקריות, ב-12 וב-14 באוגוסט; בסילוואן נעקרו 13 בני אדם, בהם חמישה ילדים, בשתי תקריות ב-12 וב-17 באוגוסט; ובבית חנינא נעקרו שלושה משקי בית של פליטים, המונים עשרה בני אדם, בהם ארבעה ילדים, ב-19 באוגוסט, כשעיריית ירושלים, מלווה בכוחות ישראליים, הרסה בית קומתיים. כמה מהמשפחות הנפגעות דיווחו שאיבדו במהלך ההריסות חפצים ורהיטים, לרבות בבית חנינא, שם התושבים דיווחו שלא אפשרו להם להוציא את מרבית חפציהם לפני שהבניין נהרס.

בתקרית נפרדת, ב-18 באוגוסט, כוחות ישראליים פינו בכפייה שני משקי בית פלסטיניים המונים שמונה בני אדם מחלקים של בניין מגורים בן שלוש קומות באזור בטן אל-הווא בסילוואן, בירושלים המזרחית, לטובת עמותת המתנחלים הישראלית "עטרת כהנים". המשפחות בנו את הבניין לפני 1967 וחיו בו מאז. בעקבות הליכים בבתי משפט ישראליים, שדנו בטענות כי חלקים מהבניין ניצבים על קרקע שהייתה בבעלות יהודית לפני 1948, השתלטו מתנחלים על הדירה בקומה השנייה ועל חלקים מדירה בקומה השלישית, כך שלא ניתן היה לגור בהן, וכן על הכניסה הראשית ועל חלק מהדירה בקומת הקרקע, שבה מתגוררות שתי נשים קשישות שלאחת מהן קשיי ניידות. הנשים נותרו בלא גישה עצמאית לביתן וזקוקות כעת לתיאום עם אותו חלק של הבניין שבשליטת מתנחלים כדי להיכנס לביתן או לקבל אורחים.

24 משקי בית פלסטיניים המונים 93 בני אדם, בהם 30 ילדים, פונו בכפייה מבתיהם מאז תחילת 2026 בעקבות החלטות של בתי משפט ישראליים, רובם בסילוואן. כ-200 משקי בית פלסטיניים המונים כ-900 בני אדם ברחבי ירושלים המזרחית עדיין בסיכון לעקירה בכפייה בשל תביעות פינוי המתנהלות כעת בבתי משפט ישראליים, רובן תביעות שיזמו עמותות מתנחלים.

לנתונים ופילוחים נוספים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 ליולי 2026, ראו את תמונת מצב של הגדה המערבית - יולי 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לנתונים מרכזיים על ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ראו כאן: הגדה המערבית – ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ינואר 2023 – אפריל 2026

רצועת עזה

התקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח היא 10 ל-23 באוגוסט, אלא אם צוין אחרת.

המצב ההומניטרי ברצועת עזה נותר קריטי – פעילויות צבאיות ממשיכות לגרום לנפגעים מקרב אזרחים, לעקירה ולנזק לתשתית אזרחית והומניטרית. תקריות שהתרחשו לאחרונה ופגעו במתקנים ובמחסנים הומניטריים שיבשו את הפעילויות ההומניטריות וגרמו נזק לתשתיות ולסוגי אספקה קריטיים, כאשר במקביל ארגוני סיוע ממשיכים להתמודד עם מגבלות גישה וביטחון חמורות.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל בכפוף לרשויות בפועל בעזה, בין 12 ל-26 באוגוסט נהרגו על פי דיווחים 47 פלסטינים, לרבות מי שמתו מפצעים וגופותיהם חולצו מתחת להריסות, ו-176 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים שעליהם דווח מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, ל-1,303 הרוגים ו-4,336 פצועים. ההשלכות של האלימות ממשיכות לפגוע באופן לא מידתי בילדים – על פי דיווחים, בחמשת הימים האחרונים נהרגו ברצועה לפחות ארבעה ילדים ולכמה ילדים אחרים נגרמו פציעות משנות-חיים, נתון המדגיש את הסיכונים המתמשכים עימם מתמודדים אזרחים למרות מסגרת הפסקת האש.

ב-23 באוגוסט ניזוקו שלושה מחסנים של האו"ם בדיר אל-בלח לאחר תקיפה אווירית באתר סמוך. למחסן אחד נגרם נזק מבני משמעותי, ואילו הפגיעה בשני המחסנים האחרים הייתה קשה פחות. ב-24 באוגוסט נגרם נזק נרחב למחסנים שמתפעלת עמותת הצדקה הפלסטינית "ארד אל-אנסאן", שגם הם ממוקמים בדיר אל-בלח, בעקבות תקיפה על מבנה מגורים בקרבתם. על פי אומדנים ראשוניים של "ארד אל-אנסאן", כמעט כל המלאי של פריטי התזונה במחסנים – לרבות תוספי מזון ומוצרים ייעודיים לילדים ולנשים הרות ומיניקות – אינו ראוי לשימוש בשל הריסות, אבק ונזק כתוצאה מהדף. לא רחוק משם נופצו החלונות של בית הארחה המשמש ארגון הומניטרי שותף. בסך הכול, ב-24 באוגוסט פגעו לפחות ארבע תקיפות אוויריות בקרבת מתקנים הומניטריים – במחנה א-שאטי, באל-בורייג', ובשני אתרים בדיר אל-בלח.

במקביל, ב-24 באוגוסט, נזק כבד שנגרם לבאר מים ולמתקן התפלה המופעלים בתמיכת יוניסף בדיר אל-בלח שיבש את גישתם של יותר מ-4,000 בני אדם, בהם כ-2,000 ילדים, למים בטוחים לשתייה. לאזור מובאים משלוחי חירום של מים במכליות. תקריות אלה מערערות עוד יותר את גישתן של משפחות שנפגעו לשירותי תזונה ומים בטוחים חיוניים.

חוסרים קריטיים בתרופות, באספקה רפואית ובריאגנטים מעבדתיים ממשיכים להחמיר מאוד את הנטל על מערכת הבריאות בעזה, ומסכנים את המשכם של שירותים מצילי-חיים. משרד הבריאות דיווח שמלאים מרכזיים של תמיסות עירוי הידלדלו. אף ששירותי צנתורי הלב האבחנתיים חודשו, מחסור במוצרים חיוניים ממשיך להגביל את הגישה לפרוצדורות רפואיות. במונחים רחבים יותר, חוסרים מתמידים בתרופות, באספקה הדרושה לדיאליזה, בריאגנטים מעבדתיים, בציוד חמצן ובפריטים חיוניים אחרים, יחד עם ההגבלות והעיכובים הפוגעים בהכנסת מוצרים רפואיים, ממשיכים לפגוע בטיפול הרפואי.

על פי הסיווג האחרון על פי קטגוריות שביצע כוח המשימה לענייני מחסה, על סמך סקר שבוצע בין 14 ל-28 ביוני 2026, מוערך ש-1.98 מיליון בני אדם (94% מאוכלוסיית עזה) זקוקים לסיוע במחסה ולפריטים שאינם מזון. יותר ממחצית מהאוכלוסייה (58%) מתמודדת עם צרכי מחסה ברמה קריטית או קטסטרופלית, סיווג שמשמעו שהם מתמודדים עם ליקויים חמורים בתנאי המחסה שלהם או בגישה לשירותים חיוניים ולפריטים שאינם מזון, ועקב כך הם חשופים לסיכונים חמורים לבריאותם, לבטיחותם ולכבודם הסגולי. כ-84% ממשקי הבית חווים אילוצים קשים בתנאי חייהם, לרבות הגנה לא מספקת מתנאי מזג האוויר. הממצאים מדגישים חשיפה לסיכונים סביבתיים, מחסים זמניים ההולכים ומידרדרים וגישה מוגבלת לשירותים חיוניים ולתיקונים במגורים.

אף שממצאים אלה מדגישים את הצורך בתמיכה מבעוד מועד בהכנות לקראת העונה הגשומה, המאמצים בתחום זה מתעכבים מפני שמלאי חומרי המחסה והפריטים שאינם מזון אזל ברובו בשל הגבלות הגישה שמטילה ישראל, ובל חוסרי מימון. המענה בתחום המחסה מוגבל גם מפני שמרבית האדמות המתאימות להקמת אתרי עקירה בטיחותיים יותר הינן מחוץ לתחום עבור רוב הפלסטינים, משום שרשויות ישראליות ממשיכות להטיל הגבלות גישה על מרבית שטחה של רצועת עזה (מדרום, ממזרח ומצפון ל"קו הצהוב" ומעבר לו). בלא תמיכה מספקת, למאות אלפי בני אדם, לרבות מי שמתגוררים בבתים שניזוקו, במחסים מאולתרים ובאתרי עקירה צפופים, נשקפים סיכונים מוגברים של הצפות, חולי, תת-תזונה וסיבוכים בריאותיים הקשורים בקור, במיוחד ילדים, קשישים וקבוצות פגיעות אחרות.

במקביל נמשכים הניסיונות של הרשויות בפועל בעזה לערוך במחסנים הומניטריים בדיקות לאיתור של סחורות מוברחות לכאורה. בין 27 ביולי ל-24 באוגוסט תיעד האו"ם לפחות ארבע בקשות שהגישו הרשויות בפועל לערוך חיפושים במחסנים הומניטריים. אלה שיבשו את הפעילויות ההומניטריות והפרו את החסינות של נכסי האומות המאוחדות. לא אותרו סחורות מוברחות.

אספקה המוכנסת אל עזה

על פי נתונים שאסף כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה, שיעור הפריקה של סיוע המיועד לאו"ם ולארגונים השותפים לו, המייצג את שיעור המטענים שנפרקו בהצלחה בכרם שלום לעומת שיעור המטענים שאושרו ברשימת המשלוח מדי יום היה 86%, נתון התואם את התקופה הנסקרת הקודמת. המסדרון המצרי ממשיך להתמודד עם הרמות הגבוהות ביותר של החזרה ופסילה של משאיות, ושיעור הפריקה בו הינו 76%, בדומה לתקופה הנסקרת הקודמת. השימוש בנתיב נמל אשדוד להכנסת מטענים הומניטריים עבור האו"ם והארגונים השותפים לו היה הגבוה ביותר במהלך התקופה הנסקרת – 45% מכלל המטענים שהוכנסו לעזה נותבו דרכו. לעומת זאת, השימוש במסדרון הירדני פחת לעומת התקופה הנסקרת הקודמת. מעבר כרם שלום נותר מעבר הסחורות הפעיל היחיד.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לסיווג של סוגי אספקה אלה על פי קטגוריות, ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

מימון

מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש נכון ל-28 באוגוסט 2026.

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.