דוח מצב הומניטרי | 7 באוגוסט 2026

דגשים עיקריים

• בגדה המערבית, 22 בני אדם נעקרו ממקומות מושבם בהריסות בתים ויותר מ-100 בני אדם נוספים נפגעו מכך בשבוע אחד. מאז 2024, הממוצע החודשי של מבנים שנהרסו בשטח C ובירושלים המזרחית היה לפחות כפול מהממוצע שנרשם ב-15 השנים שקדמו לכך.
• הליכי הריסה הפוגעים בארבעה בתי ספר בשטח C, כולל הרס שלושה מבנים בבית ספר במסאפר יטא, מדגישים סיכונים רחבים יותר לחינוך. בסך הכול, 84 בתי ספר המשרתים כמעט 13,000 תלמידים כפופים לצווי הריסה.
• הצבא הישראלי הוציא צווים המאריכים את מגבלות התנועה המוטלות על מחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שמס עד 20 באוגוסט ו-30 בספטמבר, בעוד יותר מ-33 אלף פליטים פלסטינים עקורים עדיין אינם יכולים לחזור לבתיהם.
• בעזה, המצב ההומניטרי נותר קריטי, על רקע פעילות צבאית אינטנסיבית הגורמת לאבדות בקרב אזרחים ופוגעת בתשתיות הבריאות והחינוך; על פי הערכה חדשה, הנזק המבני הכולל ממשיך לעלות.
• מאז אוקטובר 2023, ארגונים שותפים ביצעו 3,199 משימות הערכה ברחבי עזה כדי לזהות ולסמן סכנות נפלי תחמושת, תוך כדי דיווח מתמיד לאזרחים על הסיכונים. עם זאת, עדיין אין להם אישור להעביר או לפנות בבטחה את הפריטים המסוכנים הללו.
• סקר תזונה חדש מגלה תת-תזונה בקרב אימהות, הפרעות גדילה מתמשכות ותזונה באיכות ירודה בקרב ילדים.

סקירה כללית

הצרכים ההומניטריים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש נותרו בכי רע. בעזה, פעילות צבאית, עקירה ונזק לתשתית אזרחית המשיכו להעמיק את הצרכים ההומניטריים. בגדה המערבית, פעולות של כוחות ישראליים, התקפות מתנחלים, הריסות ומגבלות תנועה המשיכו להוביל לעקירה, לפגוע במקורות המחיה ולהגביל את הגישה לשירותים חיוניים.

ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, אזרחים המשיכו להתמודד עם סיכוני הגנה מוגברים, עקירה חוזרת ונשנית, נזק לתשתיות אזרחיות ושיבושים באספקת שירותים חיוניים, כולל שירותי בריאות, חינוך ואספקת מים. במענה לצרכים הגוברים, ארגונים שותפים הומניטריים המשיכו לספק סיוע מציל חיים למרות קשיים הנובעים מחוסר ביטחון, מגבלות תנועה וקשיי מימון באמצעות אספקת מזון, בריאות, מים, תברואה והיגיינה, מחסה, הגנה, חינוך ושירותים חיוניים אחרים.

הגדה המערבית

חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 28 ביולי ל-3 באוגוסט, אלא אם צוין אחרת. 

פעולות של כוחות ישראליים, מתקפות מתנחלים, הריסות ונזק לתשתיות אזרחיות המשיכו לייצר צרכים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית, בעוד חוסר ביטחון ומגבלות תנועה המשיכו לפגוע ולהגביל את הפעולות ההומניטריות. קשיים אלה החמירו עקב התפתחויות משפטיות אחרונות הפוגעות בבתי ספר בשטח C והפרעות באספקת מים הפוגעות בקהילות רבות בצפון הגדה המערבית.

תקלה במערכת השאיבה בבאר בבית איבא ב-24 ביולי שיבשה את אספקת המים ל-11 קהילות ברחבי נפות שכם, קלקיליה וג'נין. למרות שההפסקה הייתה צפויה בתחילה להיפתר תוך מספר ימים, בשבוע האחרון התברר כי יידרשו כ-45 יום לביצוע התיקונים. ארגונים שותפים בכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה יזמו מענה חירום באמצעות הערכות מהירות, בתיאום הדוק עם רשות המים הפלסטינית וספקי שירותים מקומיים, כדי לזהות ולדרג צרכים על פי סדר עדיפות וגיבשו אפשרויות שונות למתן מענה, כולל הובלת מים במשאיות בשעת חירום.

ברחבי הגדה המערבית, ארגונים שותפים המעניקים סיוע בענייני מחסה הגיעו וסייעו ל-478 איש באמצעות תיקוני מחסה, אספקת פריטים שאינם מזון וסיוע במזומן. עם סגירת בתי הספר בתקופת הקיץ, ארגונים שותפים להגנת הילד ביצעו פעילויות תמיכה נפשית ופסיכו-סוציאלית ופעילויות פנאי למרות מחסור בדלק שפגע במתן השירותים ברחבי הגדה המערבית. ארגונים שותפים לענייני חינוך המשיכו לסייע ולתמוך ב-303 קייטנות למידה, אשר נאלצו להשעות זמנית את פעילויותיהן כאמצעי זהירות בעקבות ההסלמה באזור שכם וההגברה הצפויה של פעילות מצד הכוחות הישראליים. עד 27 ביולי, 298 מתוך 303 הקייטנות חידשו את פעילותם לאחר שארגונים שותפים העריכו שהתנאים בטוחים לילדים ולמורים. ארגונים שותפים המתמחים בטיפול באלימות על בסיס מגדר המשיכו לספק שירותים מצילי חיים באמצעות מרחבים בטוחים לנשים ונערות וצוותי הסברה ניידים למרות מגבלות תנועה וקשיי מימון שגרמו לאחרונה לסגירתם של שני מרחבים בטוחים לנשים ונערות.

פעולות של כוחות ישראליים והתקפות מתנחלים

במהלך התקופה הנסקרת, לא דווח על הרוגים פלסטינים בגדה המערבית. לפחות 37 פלסטינים נפצעו על ידי כוחות ישראליים או מתנחלים ישראלים, ותועדו 35 תקיפות מתנחלים שגרמו לנפגעים, נזק לרכוש, או לשניהם. ב-29 ביולי, הוציא הצבא הישראלי צווים חדשים המאריכים את מגבלות התנועה במחנה הפליטים ג'נין עד ל-20 באוגוסט ובמחנות הפליטים טול כרם ונור שמס עד ל-30 בספטמבר. הצווים מגדירים אזורים שבהם הכניסה והיציאה אסורות ללא היתר שהונפק על ידי המפקד הצבאי הישראלי או גורם מורשה. על פי אונר"א, מאז ינואר 2025, יותר מ-33 אלף פליטים פלסטינים נעקרו ממחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שמס והאזורים הסובבים אותם.

ב-30 ביולי, במהלך מבצע בכפר ביתא (נפת שכם), כוחות ישראליים ירו בגבר פלסטיני בן 59 בזמן שנהג במכוניתו ופצעו אותו קשה. כוחות ישראליים השתלטו זמנית על בתים פלסטיניים בתל ובג'אלוד (נפת שכם), ועקרו מהם את המשפחות. הכוחות השתמשו בנכסים למטרות צבאיות לפני שעזבו את המקום למחרת. במקומות אחרים, מבצעי חיפוש ומעצר ופשיטות אחרות גרמו לפציעות נוספות ולשיבוש חיי היומיום בכמה קהילות.

התקפות מתנחלים המשיכו לפגוע בקהילות פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית, ובמיוחד בנפות רמאללה, שכם וירושלים. ההתקפות פגעו וגרמו נזק לבתים, כלי רכב, אדמות חקלאיות ורכוש אזרחי אחר. אל-מורע'ייר (נפת רמאללה) חוותה התקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים במשך שלושה ימים רצופים. ב-31 ביולי בלבד, מתנחלים ביצעו שלוש התקפות שפצעו ילד פלסטיני בן תשע בתחמושת חיה, פצעו שני מבוגרים בגז פלפל וגרמו נזק לשני כלי רכב בבעלות פלסטינית. התקפות נוספות ב-1 וב-2 באוגוסט פצעו שני פלסטינים נוספים וגרמו נזק לרכב בבעלות פלסטינית. במקום אחר, מתנחלים תקפו פיזית שני חקלאים פלסטינים קשישים בביתילו (נפת רמאללה), בעוד נהג אוטובוס פלסטיני בן 59 נפצע קשה לאחר שהותקף על ידי קבוצת ישראלים בירושלים המזרחית. בנוסף, מתנחלים גרמו נזק למכלי מים בקהילות הבדואיות תורמוסעיה ומזרח טייבה (נפת רמאללה) ובבית פוריק (נפת שכם), כמו גם לשתי חממות בבית פוריק, ופגעו בגישה למים ולשטחי מחייה חקלאיים.

הריסות ופינוי בכפייה

במהלך התקופה הנסקרת, הרשויות הישראליות הרסו או אילצו בעלי רכוש פלסטינים להרוס 39 מבנים בבעלות פלסטינית בשטח C ובירושלים המזרחית בשל היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט אינם ניתנים להשגה על ידי פלסטינים. המבנים שנהרסו כללו 15 מבני מגורים ו-24 מבנים המשמשים למחיה, חקלאות, מים ותברואה. כתוצאה מכך, חמישה משקי בית המונים 22 נפשות, כולל חמישה ילדים, נעקרו מבתיהם בראס אל עמוד וצור בהיר (ירושלים המזרחית), ח'ירבת ג'מרורה (נפת חברון) ועין אל חילווה (נפת טובאס) בצפון בקעת הירדן. 19 משקי בית נוספים המונים יותר מ-100 נפשות נפגעו מהריסות. מתוך 33 המבנים שנהרסו בשטח C, 11 מבנים היו בקהילה הבדואית א-נואימה אל-פוקא (נפת יריחו), מה שפגע ביותר מ-30 נפשות.

מאז תחילת 2026, נהרסו כ-700 מבנים בבעלות פלסטינית בשטח C וכ-170 בירושלים המזרחית עקב היעדר היתרי בנייה ישראליים. מאז 2024, הממוצע החודשי של מבנים שנהרסו בשטח C ובירושלים המזרחית היה לפחות כפול מהממוצע שנרשם ב-15 השנים שקדמו לכך. באירועי הריסה שתועדו בשנת 2026, משפחות רבות שנפגעו נקטו בדרכים משפטיות שנמשכו מספר שנים בניסיון להשיג היתרי בנייה או לערער על צווי הריסה, אך מאמציהן בסופו של דבר לא צלחו. בירושלים המזרחית, חלק ניכר ממבני המגורים נהרסו על ידי בעליהם כדי להימנע מתשלום קנסות ואגרות נוספות. בשטח C, חלק מההריסות בוצעו למרות קיומם של הליכים משפטיים תלויים ועומדים.

ב-26 ביולי, במהלך התקופה שנסקרה בדו"ח הקודם, כוחות ישראליים פינו בכוח חמישה משקי בית פלסטיניים המונים שמונה נפשות מבניין מגורים בן שלוש קומות ובו שש דירות מגורים בעיר העתיקה בירושלים המזרחית. המשפחה התגוררה בבניין מאז שנות השלושים. הפינוי הגיע בעקבות תביעה שהוגשה בשנת 2018 על ידי האפוטרופוס הכללי הישראלי לאחר שבתי המשפט הישראליים אישרו את תביעות הבעלות על הנכס. לאחר הפינוי, השתלטו על הבניין מתנחלים המזוהים עם ארגון המתנחלים 'עטרת כהנים'. לאחר שבתי המשפט הישראליים דחו עתירות חוזרות שהגישה המשפחה, צו פינוי סופי חייב את משקי הבית לפנות את הנכס עד 5 ביולי 2026.

מאז תחילת 2026, 22 משקי בית פלסטיניים המונים 85 נפשות, מתוכן 30 ילדים, פונו בכוח מבתיהם בעקבות החלטות של בתי המשפט הישראליים. רוב הפינויים הללו התרחשו באזור סילוואן בירושלים המזרחית. כ-200 משקי בית פלסטיניים ברחבי ירושלים המזרחית נמצאים בסכנת עקירה בכפייה עקב תיקי פינוי מתמשכים בבתי משפט ישראליים, שאת רובם יזמו ארגוני מתנחלים ישראלים.

צווי הריסה מעוררים חששות בנוגע לגישה לחינוך בשטח C

משטר התכנון המגביל בשטח C ובירושלים המזרחית, שם פלסטינים כמעט אינם יכולים להשיג היתרי בנייה ישראליים, ממשיך להציב בתים, בתי ספר ותשתיות חיוניות אחרות בסכנת הריסה. הדבר פוגע בגישה לחינוך ולשירותים בסיסיים אחרים ומחריף את לחצי העקירה המופעלים על קהילות פלסטיניות.

על פי נתוני כוח המשימה לענייני חינוך, 84 בתי ספר בשטח C ובירושלים המזרחית המשרתים כמעט 13 אלף תלמידים כפופים לצווי הריסה. מתוכם, 54 מבנים עומדים בפני איום של הריסה מלאה, בעוד 30 מבנים כפופים לצווי הריסה המכוונים לחלקים מהמתקנים. התפתחויות משפטיות אחרונות הקשורות לארבעה מבתי ספר אלה – שלושה בחברון ואחד בבית לחם – הגבירו את החששות בנוגע לגישה לחינוך עבור יותר מ-700 תלמידים וכמעט 60 מורים.

בנפת חברון, בית הספר היסודי המעורב א-ריפאעיה, המשרת 175 תלמידים, עמד בפני הריסה מיידית בתחילת יולי לאחר שערעור הקהילה נדחה. עם זאת, ב-21 ביולי, הקהילה הצליחה להשיג צו מניעה זמני המשעה את ביצוע צו ההריסה עד לקיומם של הליכים משפטיים תלויים ועומדים. באזור מסאפר יטא בחברון, התבקש צו מניעה זמני לאחר דחיית הערעור על הריסת בית הספר התיכון לבנות זיף, המשרת 253 תלמידות. בשעב אל בוטום, למרות שלא ניתן צו מניעה זמני נגד הריסת בית הספר, הצפי היה שאכיפת צו ההריסה תעוכב בשל קיומם של הליכים משפטיים תלויים ועומדים, כולל דיון בבית משפט שנקבע ל-15 בספטמבר. למרות זאת, ב-4 באוגוסט, הרסו הרשויות הישראליות שלושה ממבני בית הספר - שני חדרי מנהלה וחדר אחסון אחד. בניין בית הספר המקורי נותר שלם אך ממשיך להיות כפוף לצו הריסה. בית הספר שירת 47 תלמידים במהלך שנת הלימודים 2025-2026. 

בנפרד, ב-3 באוגוסט, הוציא בית המשפט המחוזי בירושלים צו ביניים המשעה את צעדי ההריסה בקהילות הסמוכות עיספי וח'ירבת אל-מג'אז במסאפר יטא, בכפוף לקיומם של הליכים משפטיים בנוגע לתוכניות האב שלהן. לדברי כוח המשימה לענייני הגנה, הצו מספק הגנה זמנית לכ-160 מבנים, כולל שני בתי ספר, בתים, מסגד, מרפאות, תשתיות מים ומקלטים לבעלי חיים, הפועלים לטובתם של כ-400 תושבים פלסטינים.

שני בתי הספר במסאפר יטא נמצאים בשטח שהוכרז על ידי הרשויות הישראליות כ"שטח אש 918", הכולל 13 קהילות פלסטיניות, בהן גרים כ-1,200 פלסטינים, ביניהם יותר מ-500 ילדים. מאז 2009 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר ממאה אירועי הריסה בקהילות אלה, בהן היו מעורבים למעלה מ-300 מבנים, שיותר מ-60% מהם סופקו כסיוע הומניטרי. ארגונים שותפים הומניטריים הביעו את החשש שהתפתחויות משפטיות אחרונות, כולל פסיקת בית המשפט העליון הישראלי בנוגע למבני מגורים באום פגרה (מופקרה), עלולות להגביר את הסכנה של הריסת בתים, בתי ספר ותשתיות חיוניות אחרות ברחבי מסאפר יטא.

באל-וולג'ה (נפת בית לחם), ב-8 ביולי, פרסם המנהל האזרחי הישראלי הודעה המאפשרת הגשת התנגדויות לתיק הריסה משנת 2006 שהוגש נגד בית הספר היסודי המשותף אל-וולג'ה. בית הספר המופעל על ידי אונר"א ממוקם בשטח C של הכפר ומשרת 235 תלמידים מכיתות א' עד ט'. הכפר, שאוכלוסייתו מונה כ-3,000 תושבים, משתרע על פני שטח C וירושלים המזרחית, כאשר, על פי הערכות, רק כשבעה אחוזים משטחו הבנוי ממוקם בשטח B, שם משטר התכנון הישראלי אינו חל. בתמיכת ארגון סיוע משפטי, הוגשה התנגדות ודיון בבית המשפט נקבע ל-24 באוגוסט. אם צו ההריסה ייושם, הוא ישאיר את הקהילה ללא בית ספר יסודי מקומי, ויחייב ילדים לנסוע לקהילות שכנות כדי לקבל גישה לחינוך.

מאז 2014, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד את הריסתם של 141 מבנים בבעלות פלסטינית בכפר בשל היעדר היתרי בנייה ישראליים. כמעט מחצית מההריסות הללו (68 מבנים) התרחשו מתחילת 2023, כולל מספר שיא של 37 מבנים שנהרסו בשנת 2024 בלבד (ראו גרף). תושבים ניהלו הליכי תכנון במשך שנים רבות במאמץ להשיג היתרי בנייה ולהסדיר את הבנייה הקיימת, אך מאמצים אלה נתקלו בקשיים חוזרים ונשנים.
 

ההתפתחויות באל-וולג'ה מתרחשות במקביל למאמצים רחבים יותר להגברת אכיפת תקנות התכנון והבנייה בכפר. ארגון המתנחלים הישראלי "רגבים" עתר לאחרונה לבית המשפט העליון בבקשה לאכוף צווי הריסה נגד בנייה פלסטינית באל-וולג'ה. לדברי מועצת הכפר אל-וולג'ה, מאז תחילת 2026 המנהל האזרחי הישראלי הוציא כ-70 הודעות הריסה למבנים בחלק של הכפר הנמצא בשטח C. רוב ההודעות מתייחסות לצווי הפסקת עבודה המכוונים נגד מבני מגורים ומבנים אחרים.

לנתונים מרכזיים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 ליוני 2026 ולפילוחם לקטגוריות, ראו את תמונת מצב של הגדה המערבית – יוני 2026 שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לנתונים מרכזיים על השפעת מתקפות מתנחלים, ראו את הגדה המערבית – השפעת מתקפות מתנחלים, ינואר 2023 – אפריל 2026.
 

רצועת עזה

חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 27 ביולי ל-2 באוגוסט, אלא אם צוין אחרת. 

המצב ההומניטרי בעזה נותר בכי רע, פעילות צבאית נמשכה ברחבי הרצועה לאורך כל התקופה הנסקרת, עם תקיפות אוויריות יומיות, הפגזות וירי יבשתי וימי עליהם התקבלו דיווחים בעיקר ממערב לקו הפריסה המוסכם המכונה "הקו הצהוב", המותיר את כמעט כל האוכלוסייה המונה 2.1 מיליון איש מרוכזת בשטח המשתרע על פחות ממחצית הרצועה, בתנאי צפיפות קיצוניים. סגן המתאם המיוחד של האו"ם, המתאם התושב וההומניטרי, רמיז אלקברוב, הביע דאגה מהתקיפות האוויריות האחרונות של ישראל בעזה, אשר על פי הדיווחים, גרמו לאבדות אזרחיות ולנזק לאספקה רפואית חיונית ולתשתיות אזרחיות.

ב-2 באוגוסט, בעקבות תקיפה, נפגע האזור הסמוך לבית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח. התקיפה גרמה נזק למתקן אחסון רפואי והרסה אספקה רפואית חיונית, כולל פריטים שסופקו לאחרונה על ידי ארגון הבריאות העולמי. על פי דיווחי ארגון הבריאות העולמי, בשל קרבת המתקפה, נגרם נזק קל לבניין בית החולים.

ב-3 באוגוסט (לאחר התקופה הנסקרת) התקבלו דיווחים כי באזור בית להיא בצפון עזה, כוחות ישראליים הרסו בתים, כמו גם את בית הספר האחרון שנותר על תילו במתחם שכלל בעבר ארבעה בתי ספר. שבוע קודם לכן, דווח כי כוחות ישראליים כבר התקדמו לעבר האזור, הרסו את אוהליהן של כמעט תריסר משפחות שקבלו מחסה בחצר בית הספר והניחו בלוקי בטון חדשים בקרבת מקום, המסמנים הרחבה נוספת של אזורים שבהם הטילו הרשויות הישראליות מגבלות גישה.

ב-4 באוגוסט (לאחר התקופה הנסקרת) בעיר עזה, דיווחו ארגונים שותפים כי תלמיד כיתה ו' פונה לבית החולים לאחר שנפגע מכדור ונפצע בעת ששהה באוהל ששימש ככיתת לימוד.

לדברי משרד הבריאות של עזה, בחודש יולי תועדו יותר מ-150 הרוגים, כולל עשרות אזרחים. זהו מספר ההרוגים החודשי הגבוה ביותר שדווח עליו מאז תחילת השנה. על פי דווחי משרד הבריאות, מאז ההכרזה על הסכם הפסקת האש ב-10 באוקטובר 2025 ועד ל-5 באוגוסט 2026, 1,254 פלסטינים נהרגו, 4,121 נפצעו ו-804 חולצו מתחת להריסות. ב-1 באוגוסט, הודיעה ההגנה האזרחית הפלסטינית על השלמת מבצע חילוץ בן שבועיים, שבמהלכו חולצו 112 גופות פלסטיניות מהריסות בניין מגורים שנפגע בנובמבר 2023 בא-סברה, בדרום העיר עזה. הגופות שחולצו כוללות 40 ילדים, 38 נשים ו-7 אנשים עם מוגבלויות. ההגנה האזרחית הפלסטינית הוסיפה כי גופותיהם של 157 פלסטינים נוספים, שלפי הדיווחים נהרגו באותו אירוע, לא נמצאו ולא נמצא מהן שריד כלשהו. ב-4 באוגוסט נקברו הגופות שחולצו מההריסות בהלוויה קולקטיבית.

תזונה והאכלת ילדים

בין 2 ל-16 ביוני, ארגונים שותפים בכוח המשימה לענייני תזונה ערכו סקר בעזה כדי להבין טוב יותר את רמות התת-התזונה ברחבי הרצועה. הסקר נערך בהתאם למתודולוגיית הניטור וההערכה הסטנדרטיים של סיוע ומעברים, תקן בינלאומי מוכר לביצוע סקרי תזונה מבוססי אוכלוסייה במסגרות הומניטריות. הסקר בחן אזורים נגישים בכל חמש הנפות, וכיסה כ-83% מהאוכלוסייה. בסך הכול השתתפו בסקר 1,335 ילדים בגילאי 0-59 חודשים ו-3,071 נשים בגיל הפוריות, כולל 598 נשים הרות ומניקות.

להלן חלק מהממצאים:

• 1.3% מהילדים סובלים מתת-תזונה חריפה כפי שזוהתה באמצעות שלושת הקריטריונים לאבחון: בדיקת היקף אמצע הזרוע העליונה, ציון Z ביחס משקל-לגובה, או בצקת גומה דו-צדדית.
• 12.2% מהילדים סובלים מעיכוב בהתפתחות.
• 9.4% מהנשים שאינן בהריון או שאינן מיניקות ו-7.2% מהנשים ההרות והמיניקות סבלו מתת תזונה.
• 37.1% מהילדים סבלו משלשולים ו-31.9% סבלו מחום בשבועיים שקדמו לסקר.
• 20.4% מהתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים יונקים באופן בלעדי, הרבה מתחת לרמות המומלצות של 100%.
• רק 30.3% מהילדים בגילאי 6-23 חודשים מקבלים גיוון תזונתי מינימלי, ו-22.4% מקבלים תזונה מינימלית מקובלת.
• 75.9% מהילדים קיבלו חיסון נגד חצבת ו-69.8% קיבלו תוספת ויטמין A. בשני המקרים הרמות הן מתחת לרמות האופטימליות של מעל 90% ו-95% בהתאמה.

לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, למרות שהשכיחות הנמוכה של תת-תזונה חריפה מעודדת, אין לפרש אותה כאינדיקציה לכך שמשבר התזונה הסתיים. הממצאים מצביעים על כך שסיוע הומניטרי ככל הנראה מנע תוצאה תזונתית חמורה יותר, בעוד היעדר תזונה מתמשך, איכות ירודה של תזונה, תת תזונה אצל אימהות ורמות גבוהות של מחלות בתקופת הילדות מדגימים כי הפגיעות התזונתית נותרה נפוצה. כוח המשימה ממשיך ומדגיש את הצורך הנמשך בסיוע יציב ומתמשך במזון, ניהול קהילתי של שירותים לטיפול בתת-תזונה חריפה, תמיכה תזונתית לאימהות, שיפור האכלה משלימה, התערבויות בנושאי מים, תברואה והיגיינה מעקב תזונתי שגרתי.

פעולות לאיתור נפלי תחמושת

לאחר שנים של פעולות איבה והתנגשויות אלימות בעצימות גבוהה אשר במהלכם נעשה שימוש בתחמושת נפיצה ברחבי רצועת עזה, זיהום נפלי תחמושת הינו נפוץ ומשמעותי. נכון לשעה זו, לארגונים השותפים בכוח המשימה לאיתור ופינוי נפלי תחמושת אין אישור לפנות או לסלק נפלי תחמושת או לבצע את כל הפעולות הנדרשות לפינוי וסילוק נפלי תחמושת. הכנסת ציוד מיוחד הנדרש לפעולות כאלה כפוף לאישור ובשלב זה לא ניתן לייבא אותו לרצועה. עם זאת, פעולות לאיתור נפלי תחמושת ממשיכות למלא תפקיד קריטי בהפחתת הסיכונים לאוכלוסיות שנפגעו, מתן גישה לסיוע הומניטרי וסיוע לפעולות מצילות חיים.

להלן סקירה כללית של שלוש פעילויות מתמשכות בתחום זה:

1. הערכת סיכוני נפץ

הערכת סיכוני נפץ תורמת להפחתת הסיכונים לקהילות ומסייעת לגורמים הומניטריים לפעול בצורה בטוחה יותר על ידי זיהוי וסימון נפלי תחמושת. מאז אוקטובר 2023, ארגונים שותפים בכוח המשימה לאיתור ופינוי נפלי תחמושת זיהו וסימנו 1,052 פריטים של נפלי תחמושת באמצעות הערכת סיכוני נפץ. הודות לזיהוי נפלי התחמושת בשיטה זו, ניתן היה להקים מקומות מחסה, לשקם מתקני מים, תברואה והיגיינה שניזוקו, לסלק פסולת ולאפשר גישה לתשתיות קריטיות.

פעילויות אלו מילאו גם תפקיד חשוב בסיוע בהתאוששות מוקדמת ושיקום מקורות מחיה. היסטורית, שייח' עג'לין בדרום העיר עזה הייתה אחד האזורים החקלאיים הפוריים ביותר ברצועת עזה, שהניב ענבים איכותיים, תאנים, פירות הדר ומגוון רחב של ירקות, כולל כרובית, קישואים, חצילים, שעועית ירוקה, כרוב, עשבי תיבול ונענע. במשך דורות, משפחות באזור הסתמכו על האדמה הזו למחייתן ולביטחונן התזונתי.

כדי לאפשר את חזרתם הבטוחה של חקלאים עקורים לאזור לאחר הכרזת הפסקת האש באוקטובר 2025, צוותי סילוק נפלי תחמושת מטעם השירות לפינוי נפלי תחמושת של האו"ם (UNMAS) ערכו הערכות בתשעה אזורים חקלאיים גדולים בשייח' עג'לין. הם זיהו וסימנו פריטי נפלי תחמושת רבים, הקימו מחסומי בטיחות סביב מיקומים מסוכנים, ואישרו כי ניתן להשתמש בבטחה באזורים הסובבים. לאחר מכן, חקלאים יכלו לחדש בבטחה את פעילותם החקלאית, לשקם את מקורות המחיה שלהם ולתרום לייצור מזון מקומי.

מאז אוקטובר 2023, ארגונים שותפים בכוח המשימה לאיתור ופינוי נפלי תחמושת ביצעו 3,199 הערכות על פני 9 קמ"ר של אדמה במצטבר. מתוך השטח המוערך, 48.2% סווג כשטח ב"סיכון נמוך", מה שמאפשר לארגונים שותפים הומניטריים להמשיך ולהרחיב פעילויות הומניטריות חיוניות והליכי התאוששות מוקדמת, ומספק לקהילות גישה בטוחה לאזורים אלה.

2. העלאת מודעות לסיכונים הקשורים בנפלי תחמושת

חינוך לסיכוני נפלי תחמושת מעלה מודעות לסיכונים ומקדם התנהגות בטוחה. באמצעות מפגשים עם קהילות שעלולות להיפגע מנפלי תחמושת, ארגונים הומניטריים מלמדים כיצד לזהות סכנות ולהגיב כראוי במקרה בו נתקלים בפריטים חשודים. ביולי 2026, למעלה מ-63,000 איש השתתפו במפגשים כאלה.

במהלך אחד המפגשים, משתתף סיפר על אירוע חמור שבו בנו, כִּנָאן, נפצע מנפל תחמושת. "זה נראה כמו צעצוע, אז הוא הרים אותו. עכשיו הבן שלי צריך יותר ניתוחים ממה שאני יכולה לספור. כל משפחה כאן צריכה לדעת איך החפצים האלה נראים לפני שזה יקרה לילד שלהם."

במהלך מפגש חינוך לסיכוני נפלי תחמושת לנשים, וולאא, בת 30 ואם לחמישה, שיתפה גם היא את המשתתפים בחוויה הכואבת שלה. היא סיפרה שמשפחתה נאלצה לברוח מבית חנון בצפון עזה לעיר עזה בחיפוש אחר מקום מבטחים. בזמן שחיפשה מחסה ליד האוניברסיטה האסלאמית, רחפן הפיל חפץ נפיץ שלא התפוצץ מיד. מתוך אמונה שהאזור בטוח, המשפחה נשארה שם עד שהחפץ התפוצץ לפתע.

הפיצוץ הרג את בעלה, ילדיה ושישה קרובי משפחה נוספים. היא הייתה הניצולה היחידה. וולאא בילתה כמעט חמישה חודשים בטיפול בבית החולים אל-קודס שסבל ממחסור חמור במשאבים רפואיים. היא סבלה מפציעות קשות ומפגיעות פיזיות קבועות. 

וולאא אמרה: "אחרי מה שקרה, פחדתי מכל דבר על הקרקע. כל פיסת מתכת, כל חפץ מוזר, לא ידעתי מה יכול להרוג אותי ומה לא. חוסר הידיעה הזה היה החלק הקשה ביותר. עכשיו אני יודעת על מה להסתכל, ממה להתרחק ולמי להתקשר. הפחד עדיין שם, אבל הוא קצת נרגע".

ב-7 ביולי, ילד בן 13 שהשתתף בעבר בפגישת חינוך לסיכוני נפלי תחמושת שהועברה על ידי ארגון שותף להגנת הילד, זיהה חפץ לא מוכר שנראה כתחמושת נטושה בזמן שהלך על שפת הים ליד אתר העקירה שבו הוא שוהה בדרום אל-מאוואסי, חאן יונס. הילד עבר למרחק בטוח והודיע לאביו, שדיווח על החפץ, מה שאיפשר לצוותים לטפל בסכנה ולמנוע פציעה – דוגמה קונקרטית לאופן שבו חינוך לסיכוני נפלי תחמושת יכול להציל חיים.

3. סיוע לקורבנות

על פי נתוני השירות לפינוי נפלי תחמושת של האו"ם (UNMAS), מאז אוקטובר 2023, 274 בני אדם נהרגו ו-1,134 נפצעו ב-580 תאונות הקשורות לנפלי תחמושת שתועדו ברחבי רצועת עזה. כל הניצולים שזוהו הופנו לטיפול רפואי, שיקום, תמיכה פסיכו-סוציאלית וסיוע מיוחד אחר, המסייע לטפל בצרכיהם המיידיים וארוכי הטווח כאחד.

ביוני 2025, מוחמד ממחנה ג'באליה נפצע קשה ממטען חבלה שהתפוצץ בזמן שניסה להעביר את חפצי משפחתו למקום בטוח יותר. הוא איבד את עינו השמאלית וסבל מפציעות מרובות מרסיסים, מה שלא אפשר לו לעבוד והוא התקשה לפרנס את עצמו. באמצעות תוכנית הסיוע לקורבנות של מועצת הפליטים הדנית, הוא הופנה לטיפול רפואי וקיבל סיוע כספי, שעזר לו לספק צרכים דחופים ולהקים עסק קטן של רוכל רחוב. התמיכה אפשרה למוחמד להקים לעצמו מקור הכנסה ולהתחיל לבנות מחדש את עצמאותו למרות פציעותיו.

"הפציעה שלי שינתה את חיי, אך היא לא לקחה ממני את נחישותי לחיות בכבוד ולסמוך שוב על עצמי."

נזק למבנים

על פי הערכת הלוויין האחרונה של מרכז הלוויינים של האו"ם (UNOSAT), הנזק למבנים ברחבי עזה ממשיך לעלות. נכון ל-16 ביוני 2026, 201,290 מבנים – או כ-82% מכלל המבנים ברצועת עזה – ספגו נזק. מתוכם, 134,422 מוערכים כהרוסים, 13,848 מוערכים כמבנים שניזוקו קשות, 28,096 מוערכים כמבנים שסבלו מנזקים בינוניים ו-24,924 מוערכים כמבנים שספגו נזקים אפשריים. בהשוואה להערכה הקודמת של UNOSAT מ-11 באוקטובר 2025, המספר הכולל של מבנים שנפגעו גדל ב-1.5%, בעוד מספר המבנים שנהרסו עלה ב-9%, דבר המצביע על הידרדרות מתמשכת של הסביבה הבנויה.

על פי ההערכה, 328,627 יחידות דיור ניזוקו, עלייה של  2.5% מאז אוקטובר 2025. העליות הגדולות ביותר במבנים שנפגעו לאחרונה נרשמו בנפות עזה וצפון עזה, עם כ-381 ו-258 מבנים נוספים שניזוקו, בהתאמה.

להערכה המלאה ולמפת הנזקים האינטראקטיבית, ראו את הערכת הנזקים המקיפה של מרכז הלוויינים של האו"ם (UNOSAT) ברצועת עזה מ-16 ביוני 2026.

אספקה המוכנסת לעזה

על פי נתוני מנגנון 2720 של האו"ם, סוכנויות האו"ם וארגונים לא ממשלתיים שותפים פרקו ביולי למעלה מ-55,800 משטחי סיוע במעבר כרם שלום המיועדים לאיסוף בתוך עזה, מה שסימן עלייה משמעותית מכ-41,800 משטחים שתועדו ביוני ו-47,800 משטחים שתועדו בממוצע בכל חודש בין מרץ למאי, ונראה כי מדובר בנפחים התואמים יותר את הנפחים שתועדו לפני תחילת ההסלמה האזורית, בפברואר (54,600) ובינואר (58,600). כרם שלום נותר המעבר הפעיל היחיד למטענים הנכנסים לעזה.

על פי נתונים שנאספו על ידי כוח המשימה לעניינים לוגיסטיים, שיעור פריקת הסיוע של האו"ם ושותפיו, המייצג את שיעור המשאיות שנפרקו בהצלחה בכרם שלום לעומת אלו שהורשו להגיע בכל יום, ירד מ-90% בשלושת השבועות הקודמים ל-77% במהלך התקופה הנסקרת. ירידה זו נבעה בעיקר משיעור פריקה של 30% דרך מצרים. מבין המשאיות שלא פרקו את המטענים, 94% הוחזרו על ידי הרשויות הישראליות ללא סיבה, בעוד השאר נדחו עקב מצב המשטחים או מכיוון שאי אפשר היה לפרוק אותן עקב אילוצים מבצעיים.

אשדוד נותרה הנתיב העיקרי למטענים הומניטריים של האו"ם וארגונים שותפים הנכנסים לעזה, עם 260 משאיות סיוע שנפרקו בהצלחה, ואחריה ירדן עם 100 משאיות שנפרקו. כרם שלום נותרה נקודת המעבר הפעילה היחידה למטענים.

בחזית המסחרית, נתונים מלשכת המסחר של עזה, בשיתוף עם קבוצת העבודה לענייני מזומנים, מצביעים על כך שהמגזר הפרטי אסף 824 משאיות לפריקה בעזה בין 27 ביולי ל-2 באוגוסט. בסך הכול, מספר המשאיות המסחריות אשר על פי דיווחים נכנסו לעזה נותר יציב בשבועות האחרונים, עם שינויים קלים בלבד. מספר זה עדיין לא מספיק כדי לענות לביקוש. יתר על כן, מבין כל המשאיות של המגזר הפרטי, 234 (28%) עדיין נשאו פריטים לא חיוניים, על חשבון אספקה קריטית יותר כמו חומרי מחסה ומים, תברואה והיגיינה.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לסיווג של סוגי אספקה אלה על פי קטגוריות, ראו את הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעולות ההומניטריות העדכניות בעזה, עיינו בנספח 1 להלן.

מימון

מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש נכון ל-6 באוגוסט 2026.

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.