דוח מצב הומניטרי – 25 בספטמבר 2026

דגשים עיקריים

• הריסות ברחבי הגדה המערבית הביאו לעקירתם של 147 פלסטינים תוך שבוע אחד, נתון גדול פי שלושה מהממוצע לשנת 2026, בהם 58 בני אדם בקהילה הבדואית ענאתא דרום, ליד השטח המיועד לתוכנית הרחבת ההתנחלות E1.
• מבצעים של כוחות ישראליים והגבלות תנועה שיבשו את גישתם של אלפי פלסטינים בנפת רמאללה לשירותים חיוניים, ומבצעים שניהלו כוחות ישראליים בשכם הביאו לעקירה זמנית של משפחות ולסגירת בתי ספר ומרפאה.
• חוסרי מימון מאיימים על שירותי הבריאות הניידים בשטח C: אם לא יימשך המימון, 20 קהילות עלולות לאבד שירותי מרפאות ניידות, ו-17 קהילות אינן מקבלות שירותים אלה כבר עתה.
• בעזה, חוסרים בתרופות אונקולוגיות, בחומרים המשמשים לטיפולים אונקולוגיים ולהקרנות, בחומרים הדרושים לדיאליזה, באינסולין ובשמן מנוע – כתוצאה מתת-מימון ומהיעדר אישור הכנסה לעזה עבור המספר מוגבל של תרופות זמינות – משבשים מתן שירותים מצילי-חיים.
• שנת הלימודים החדשה בעזה החלה ב-19 בספטמבר, ומוערך שכ-200 אלף ילדים אינם לומדים, על רקע של חוסרי מימון. ארגונים שותפים התכוננו לשנת הלימודים בפינוי הריסות, ניקוי חלק מכיתות הלימוד ואספקת ילקוטים וחומרי כתיבה. כ-495 אלף ילדים בגיל הגן ובית הספר ברצועה רשומים ללימודים במרחבי למידה המופעלים בתמיכת המענה ההומניטרי של האו"ם והארגונים השותפים לו.
• חוסרי מימון והגבלות פוגעים קשות בהכנות לקראת עונת הגשמים, והמלאי המוגבל מאוד הזמין בעזה מכסה רק חלק מזערי של הצרכים; צפויים שיבושים במאות מרחבים ידידותיים לילדים ושירותי הגנה.
• 451 אתרי עקירה ברחבי רצועת עזה, שמוערך כי שוהים בהם 646,402 בני אדם, זוהו כמצויים בסכנת הצפות.

סקירה כללית

אלימות והגבלות ממשיכים לחולל צרכים הומניטריים ברצועת עזה ובגדה המערבית, ובמקביל חוסרים במימון הומניטרי מעכבים עוד יותר את מאמצי הסיוע. בדברים שנשא בפני המדינות החברות, כחלק מאירועי השבוע רם-הדרג בעצרת הכללית, אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כי "אסור שהמצב המחריד בשטח הפלסטיני הכבוש ייעלם מעינינו."

בנוגע לעזה אמר המזכ"ל כי "חידוש הסיוע, מאז ההכרזה על הפסקת אש באוקטובר שעבר, כבר הביא להקלה מסוימת – אבל התנאים נותרו בלתי נסבלים... המשפט הבינלאומי, לרבות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, מופר במצח נחושה. הגישה ההומניטרית נותרת כפופה להגבלות חמורות, ורמות הסבל האנושי עדיין מרקיעות שחקים." הוא חזר על הצורך להתיר לאו"ם לבצע את המשימות המוטלות עליו בעזה ולהגן על אנשי סגל הומניטרי, והדגיש כי חובה על כל הצדדים לציית למשפט הבינלאומי ולצווי בית הדין הבינלאומי לצדק.

באשר לגדה המערבית אמר מזכ"ל האו"ם כי "רמות שיא של מתקפות מתנחלים ומאמצים עיקשים להרחיב התנחלויות דוחפים קהילות פלסטיניות לנקודת שבירה. מעשים כאלה הם לא חוקיים ולא הוגנים." המזכ"ל אמר גם כי אלימות, עקירה והרחבת התנחלויות שמבצעת ישראל "רומסות את הדרך לשלום ומעלות את רוח הרפאים של טיהור אתני."

הגדה המערבית

התקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח הינה 21-15 בספטמבר, אלא אם צוין אחרת.

מבצעים שמנהלים כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים, הריסות והגבלות תנועה ממשיכים לחולל צרכים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית. במהלך התקופה הנסקרת הרסו רשויות ישראליות 86 מבנים בבעלות פלסטינית, ומשפחה פלסטינית אחת אולצה להרוס את ביתה בעצמה – ההריסות הובילו לעקירה, לאובדן מקורות מחייה ולשיבוש הגישה למים. מבצעים והגבלות תנועה שניהלו כוחות ישראליים הובילו לנפגעים, למעצרים ולעקירה זמנית, לשיבוש הגישה לחינוך ולשירותי בריאות, ופגעו בתנועתם של אלפי פלסטינים. בה בעת, חוסרי מימון ממשיכים להגביל את יכולתם של ארגונים הומניטריים שותפים לתת מענה על הצרכים הגדלים והולכים. מוערך שאם לא יימשך המימון, 20 יישובים בשטח C עלולים לאבד שירותי מרפאות ניידות.

ארגונים הומניטריים שותפים המשיכו לספק סיוע במחסי חירום, מים, תברואה והיגיינה, בריאות והגנת ילדים, במענה על צרכים אלה ואחרים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה סייעו ל-798 בני אדם ב-186 משקי בית ברחבי הגדה המערבית, בעיקר בתיקוני מחסה ובסיוע בתשלום דמי שכירות, לצד פריטים שאינם מזון כמו סיוע במזומן. כ-64% מבני האדם שקיבלו סיוע זה היו בנפות חברון, שכם וג'נין. ארגונים שותפים בתחום הבריאות המשיכו לספק שירותי מרפאות ניידות לקהילות המתקשות להגיע למתקני רפואה נייחים – נכון לעכשיו 11 ארגונים שותפים מכסים 227 יישובים בשטח C.

ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה המשיכו לתת מענה לשיבושים בגישה למים. לדברי רשות המים הפלסטינית, באר בית איבא חידשה את פעולתה ב-16 בספטמבר, לאחר תקלה שנמשכה 54 ימים ושיבשה את אספקת המים ל-11 קהילות. במהלך התקופה שבה לא פעלה הבאר, ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה סיפקו לשלוש קהילות אספקת חירום של מים במכליות, וסייעו לספקי שירותים מקומיים במתן אמצעי חירום ומוכנות. בראס אל-אחמר ובח'רבת עטוף שובשה הגישה למים של 58 משקי בית למשך יותר מחודש, בעקבות נזק שעל פי דיווחים גרמו מתנחלים לרשת המים שלהם. הסגר שרשויות ישראליות הטילו מאז 15 בספטמבר על תנועת כלי רכב בכבישים מגביל עוד יותר את הגישה, ולעיתים מונע הובלת משלוחי מים למשך כמה ימים ברציפות. משקי הבית הנפגעים נשענים על מכלי מים ניידים שנתרמו על ידי ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, ומועצת הכפר מתאמת את שינוע משלוחי המים באמצעות טרקטור. ככלל, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מיישמים לפחות 100 התערבויות חירום בתחום המים, התברואה וההיגיינה ב-66 קהילות בגדה המערבית.

ארגונים שותפים בתחום הגנת הילד ממשיכים לספק ניהול טיפול וסיוע אחר בתחום ההגנה, על רקע של לחצים כספיים ופסיכו-חברתיים המופעלים על משפחות פגיעות וחלשות. הארגונים רשמו 27 מקרי ניהול טיפול בתחום הגנת ילדים בצפון הגדה המערבית, וסיפקו שלושה אביזרי עזר באמצעות שירותי ניהול טיפול. מאז תחילת 2026 סיפקו ארגונים שותפים סיוע במזומן עבור הגנה וסיוע בעין ל-802 ילדים ומטפלים, וכן סיפקו ערכות ביגוד ל-872 ילדים. הגבלות גישה והזמינות המוגבלת של שירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית ייעודיים הם עדיין הקשיים העיקריים הפוגעים במתן שירותי הגנת ילדים.

נפגעים ומבצעים שמנהלים כוחות ישראליים

במהלך התקופה הנסקרת ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים בנפות רמאללה וג'נין, ופלסטיני ירה למוות במתנחל בנפת רמאללה. לפחות 49 פלסטינים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים, בהם כ-30 במתקפות מתנחלים. לפחות 16 פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים במהלך מבצעים בנפות שכם, קלקיליה ורמאללה.

ב-15 בספטמבר כוחות ישראליים ירו בפלסטיני למוות בביתו, במהלך מבצע חיפוש ומעצר בעיר אל-בירה, בנפת רמאללה; לדברי הצבא הישראלי, שצוטטו באמצעי התקשורת, האיש ניסה לחטוף נשק של חייל. ב-20 ספטמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני אחר ליד ההתנחלות גנים בנפת ג'נין, ואמרו שהאיש ניסה לבצע מתקפת דריסה. צוותי אמבולנס דיווחו כי נמנע מהם להגיע לזירת התקרית.

בתקרית נוספת, ב-20 בספטמבר, ירה פלסטיני למוות במתנחל ליד הכפר דיר נידאם וההתנחלות חלמיש. בעקבות התקרית פשטו כוחות ישראליים על בית חולים בעיר רמאללה ועצרו פלסטיני פצוע, שזוהה על ידי הצבא הישראלי כחשוד בירי. לאחר מכן הטילו כוחות ישראליים ברחבי נפת רמאללה הגבלות תנועה נרחבות, ששיבשו את גישתם של אלפי פלסטינים לבתים, למקומות עבודה ולשירותים חיוניים. ב-21 בספטמבר השעה משרד החינוך הפלסטיני את הלימודים במנהלות החינוך רמאללה ופרברי ירושלים. במהלך מבצע שנערך לאחר מכן בכפר בידו, בנפת ירושלים, עצרו כוחות ישראליים לפחות 67 פלסטינים, שרובם שוחררו מאוחר יותר, ותקפו והיכו שלושה פלסטינים אחרים. כן השתלטו הכוחות על כמה בתים, ומדדו את בית משפחתו של החשוד כהכנה לקראת הריסה לשם ענישה.

מבצעים אחרים שיבשו שירותים והובילו לעקירה של משפחות. במחנה בלאטה ובמחנה מס' 1 בשכם נפצעו כמה פלסטינים, לפחות ארבע משפחות נעקרו באופן זמני ושני בתי ספר של אונר"א, המשרתים יותר מ-450 תלמידים, מרפאה ובתי ספר פרטיים בקרבת מקום נסגרו באופן זמני. מבצעים בעיר קלקיליה ובכפר אל-מור'ייר (נפת רמאללה) הובילו לפציעה של שבעה בני אדם ול-45 מעצרים.

בתקרית נפרדת פצעו כוחות ישראליים פלסטיני, שעל פי דיווחים ניסה לחצות את גדר ההפרדה ליד א-ראם כדי להגיע לירושלים המזרחית בחיפוש אחר עבודה. מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו 21 פלסטינים ויותר מ-300 פלסטינים נפצעו , כשעל פי דיווחים ניסו לחצות את גדר ההפרדה.

הריסות ועקירה

במהלך התקופה הנסקרת הרסו רשויות ישראליות 86 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, ומשפחה פלסטינית בת שש נפשות נעקרה לאחר שאולצה להרוס בעצמה את ביתה בסילוואן. 87 המבנים שנהרסו כללו 30 בתי מגורים, 49 מבנים בשימוש חקלאי ומבני מים, תברואה והיגיינה ושמונה מבנים אחרים. כתוצאה מכך נעקרו 147 פלסטינים, בהם 73 ילדים, 134 מתוכם בשטח C ו-13 בירושלים המזרחית, נתון גדול פי שלושה ויותר מהממוצע השבועי לשנת 2026, שהינו 43 בני אדם שנעקרו מסיבות אלה.

בתקרית הגדולה ביותר, שהתרחשה ב-17 בספטמבר בקהילה הבדואית ענאתא דרום (וער אל-ביכ) בנפת ירושלים, נהרסו 13 מבנים ועקב כך נעקרו 58 בני אדם, בהם 31 ילדים. יחד עם שתי תקריות הריסה נוספות בענאתא דרום ובטובאס הסמוכה בין 8 ל-17 בספטמבר, הרסו רשויות ישראליות 32 מבנים, הריסות שהובילו לעקירתם של 66 פלסטינים. שתי הקהילות ממוקמות בקרבת השטח המיועד לתוכנית הרחבת ההתנחלות E1, שבה כ-4,000 פלסטינים חיים ב-18 קהילות בדואים ורועים ומצויים בסכנת עקירה בכפייה (ראו דוח המצב ההומניטרי הקודם).

במקומות אחרים בשטח C הביאו הריסות לעקירתם של 36 בני אדם באום אל-חמאם שבנפת סלפית, ו-23 בני אדם באל-ג'יפתליכ אבו אל-עג'ל בנפת יריחו. באום אל-חמאם, נזק שנגרם לקטע באורך כ-400 מטר של צינור מים עירוני שיבש את אספקת המים לקהילה ולחקלאים בקרבתה. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מגייסים סיוע, לרבות תיקון של הצינור ואספקת אמצעים לאחסון מים, בתי שימוש חלופיים ופריטי היגיינה.

בירושלים המזרחית, שלושה משקי בית המונים 13 בני אדם, בהם שמונה ילדים, נעקרו בהריסות בבית חנינא ובסילוואן, לרבות שני בתים שנהרסו בעבר ונבנו מחדש.

אלימות מתנחלים

במהלך התקופה הנסקרת הובילו 51 מתקפות מתנחלים לנפגעים פלסטינים, לנזק לרכוש פלסטיני או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד, לרבות נזק לאדמות חקלאיות, ליבולים, לעצים ולתשתית השקיה. לפחות 800 עצי זית, פרי ותמר ברחבי חמש נפות ניזוקו, נעקרו או הוצתו. בח'רבת ירזה, בנפת טובאס, גרמו מתקפות חוזרות ונשנות נזק ליבולים, לעצים ולתשתית השקיה, ובדיר בלוט שבנפת סלפית הציתו מתנחלים מבנה בשימוש חקלאי.

מתקפות מתנחלים שיבשו גם את הגישה לשירותים בסיסיים. באל-מסעודיה, בנפת שכם, כ-65 פלסטינים נותרו ללא חשמל למשך יותר מ-24 שעות, לאחר שעל פי דיווחים מתנחלים השחיתו את כבל החשמל הראשי של הקהילה. תשתית חשמל ניזוקה גם בסוסיא ובאום א-דרג' בנפת חברון, נזק שפגע במשקי בית ובתשתית שאיבת מים. בנפת טובאס גרמו מתנחלים נזק לצינורות השקיה באורך כ-200 מטר בח'רבת ירזה, לאחר ששבוע קודם לכן נגרם נזק דומה במקום, וניקבו ארבעה מכלי מים המשמשים משפחות רועים בחומסה אל-בקיעה. באזור אל-אווסג' ביריחו גרמו מתנחלים נזק לתשתית מים לשימוש חקלאי, המשרתת משקים חקלאיים פלסטיניים.

מתקפות מתנחלים אחרות גרמו נזק לבתי מגורים פלסטיניים ולנכסים אזרחיים אחרים. בא-תוואני, בנפת חברון, נהרס מבנה חקלאי אחד בשריפה ומבנה מגורים ניזוק, נזקים שפגעו בשתי משפחות. בסילוואד, בנפת רמאללה, גרמו מתנחלים נזק לשלושה בתים ולחמישה כלי רכב לפחות.

הגישה לטיפול רפואי מוגבלת

הגבלות תנועה, היעדר ביטחון וצמצום יכולתה של מערכת הבריאות ממשיכים להגביל את הגישה לטיפול רפואי ברחבי הגדה המערבית, במיוחד בקהילות התלויות בשירותי הפניה במרכזים עירוניים גדולים. ארגון הבריאות העולמי מזהה מכשולי תנועה, חסימה ומעצר במחסומים, סגרים במהלך מבצעים של כוחות ישראליים, דרישות ל"תיאום מוקדם" עבור תנועת אמבולנסים, נזק לכבישים ולתשתית וירידה בשיעורי האישור של היתרים עבור מטופלים בין הגורמים הפוגעים בגישה לטיפול רפואי. על פי דיווחים, ב-19 בספטמבר, בכפר אל-מור'ייר שבנפת רמאללה שברו מתנחלים חלון של אמבולנס שהוביל ילד לבית חולים. בין ינואר לאוגוסט 2026 תיעד ארגון הבריאות העולמי ברחבי הגדה המערבית 124 מתקפות על הטיפול הרפואי, שפגעו ב-100 הסעות רפואיות וב-20 מתקני בריאות והובילו למותם של ארבעה בני אדם ולפציעתם של 40 בני אדם אחרים. מכלל המתקפות, 112 כללו חסימות שמנעו מתן טיפול רפואי.

למרפאות ניידות ושירותי יישוג אחרים תפקיד חשוב בקירוב של שירותי רפואה ראשונית לקהילות שגישתן למתקני רפואה נייחים מוגבלת או אינה מהימנה. על פי המיפוי האחרון של כוח המשימה לענייני בריאות, 244 יישובים בשטח C, שאוכלוסייתם מוערכת ב-204,400 בני אדם, זקוקים לשירותי מרפאות ניידות. נכון לעכשיו, 277 מכלל היישובים האלה מכוסים על ידי 11 ארגונים שותפים פלסטיניים ובינלאומיים, ו-17 יישובים אינם מקבלים כל שירותים: בשבעה מהם השירותים אינם מתפקדים ועשרה מהם אינם נגישים, בעיקר בשל הגבלות גישה. בדרך כלל מרפאות ניידות מגיעות ליישובים שנבחרו לקבלת שירות פעם בשבוע ,ומספקות בעיקר טיפול רפואי ראשוני, לרבות שירותי רפואת מין ורבייה משולבים, זיהוי חששות בדבר אלימות מבוססת-מגדר והפניות, ככל שהן נדרשות.

לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, הגבלות תנועה שהוחלו מאז אוקטובר 2023 הגבירו את הביקוש לשירותי בריאות ניידים, במיוחד עבור תרופות חיוניות וטיפול רפואי ראשוני. מחסומים, סגרי כבישים והגבלות הפוגעות בגישה למתקני בריאות נייחים הפכו את המרפאות הניידות לחשובות יותר ויותר עבור קהילות המתמודדות עם קשי הגעה לשירותים שגרתיים. עם זאת, מרפאת ניידות אינן יכולות להחליף את הגישה לאבחון על ידי מומחים, לייעוץ מומחים, לטיפולים בבתי חולים וניתוחים.

אילוצי מימון מאיימים על רצף שירותי הבריאות הניידים. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, שלוש מרפאות ניידות של אגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית בסכנה שפעילותן תושבת אלא אם יושג עבורן מימון נוסף. מוערך שאם לא יימשך המימון, 20 יישובים, לרבות אלה שאותם משרתות שלוש המרפאות של אגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית, עלולים לאבד את שירותי המרפאות, והדבר עלול להגדיל את מספר הקהילות שאינן זוכות לגישה שוויונית לשירותים. בנוסף, שש מרפאות ניידות של משרד הבריאות עדיין אינן מופעלות בשל המשבר הכספי. אף שנכון לעכשיו לא דווח על פערים משמעותיים בשירות בקרב המרפאות הניידות הפעילות, המשבר הכספי הרחב יותר ממשיך לפגוע במתן טיפול רפואי ראשוני, שניוני ושלישוני. שימור השירותים הניידים הקיימים ושיקום הכיסוי באזורים שאינם מקבלים די שירותים מצריך משאבים נוספים, לצד תמיכה במערכת הבריאות הרחבה יותר.

מחנה אל-ערוב: סגרים ממושכים מעכבים גישה לטיפול בבית חולים

במחנה הפליטים אל-ערוב, בנפת חברון, גרים על פי הערכות 16,800 פליטים פלסטינים הרשומים בסוכנות אונר"א, ואוכלוסייתו תלויה בעיקר בעיר חברון, ובמידה פחותה יותר בבית לחם, למחייה, להשכלה גבוהה, ולטיפולי מומחים רפואיים. אונר"א מפעילה במחנה ארבעה בתי ספר המשרתים 1,900 ילדים ומרכז בריאות אחד, וכן שירותי תברואה סביבתיים כמו איסוף אשפה. בעבר היה המחנה מקושר ישירות לכביש 60, מסדרון התנועה העיקרי מצפון הגדה המערבית לדרומה, באמצעות כניסה ראשית ובה שער שכוחות ישראליים יכלו לסגור.

מאז 7 באוקטובר 2023 החמירו כוחות ישראליים את הגבלות התנועה ברחבי נפת חברון, לרבות מחסומים ושערי דרך החולשים על הגישה לעיר חברון ולקהילות הסובבות אותה, בהן מחנה אל-ערוב. במשך שניים עד שלושה חודשים אחרי אוקטובר 2023 נותקה כמעט כליל הגישה הישירה מן המחנה לכביש 60, נתק שהגביל קשות את הגישה לחברון ולבית לחם ופגע בשירותים, לרבות איסוף האשפה על ידי אונר"א. לאחר מכן הוחל בשעות היום משטר פתיחה חלקית של השער, אבל הגישה נותרה בלתי ניתנת לחיזוי וכפופה לסגרים פתאומיים. ביולי 2025, לאחר מתקפה פלסטינית ליד צומת גוש עציון, נסגר שוב השער הראשי למחנה באופן מלא. מאז דווח על פתיחות ספורדיות ולא סדירות, מצב המאלץ את תושבי המחנה ושירותי חירום להישען בעיקר על נסיעה למרחקים גדולים יותר בדרכים עוקפות.

המחנה נשען על אמבולנס יחיד, המופעל על ידי מתנדבים ומבצע בממוצע שתיים עד שלוש הפניות חירום בשבוע, בעיקר לבתי חולים בחברון. בשל הסגר, האמבולנס יכול להשתמש רק בשתי דרכים עוקפות, משום שהכבישים הזמינים האחרים אינם סלולים או שאינם מתאימים להובלות חירום. משכי הנסיעה לבתי חולים בדרכים חלופיות אלה התארכו מ-20-10 דקות ליותר משעה, והעיכובים שעליהם דווח בנסיעות אלה פגעו בגישה לטיפול רפואי חירום.

המאמצים להבטיח גישת חירום מהירה יותר ההניבו הקלה מוגבלת בלבד במצב. לדברי נציגי הקהילה, תיאום רפואי עם הרשויות הישראליות לקבלת גישה לכביש 60 יכול לקחת יותר משעתיים ומצליח רק לעיתים נדירות, ובקשות לפתוח את השער בפני מקרי חירום רפואיים נוחלות הצלחה במקרים מועטים בלבד. ההעברות באמבולנס בנוהל גב-אל-גב מוגבלות, והגבלות הגישה הפוגעות בשכונות הסמוכות מצמצמות את אפשרויות ההפניה החלופיות. מבצעים של כוחות ישראליים יכולים לשבש עוד יותר את התנועה והגישה, מעבר להגבלות המוטלות מעצם סגירת השערים.

לנתונים ופילוחים נוספים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 ליולי 2026, ראו את תמונת מצב של הגדה המערבית – אוגוסט 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לנתונים מרכזיים על ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ראו כאן: הגדה המערבית – ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ינואר 2023 – אוגוסט 2026.

רצועת עזה

התקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח היא 20-14 בספטמבר, אלא אם צוין אחרת.

הצרכים ההומניטריים ברצועת עזה עדיין עצומים, על רקע של תקיפות אוויריות ופעילויות צבאיות מתמשכות אחרות, קשיים מתמשכים בגישה למים ולשירותי תברואה בסיסיים, חוסרים קריטיים בסוגי אספקה רפואית מצילת-חיים, והגבלות על ההכנסה של חומרי מחסה, כלים, מיכון וציוד חיוניים, לרבות גנרטורים, חלפים ושמן מנוע. יחד עם חוסרי מימון חריפים, כל אלה פוגעים אנושות ביכולתם של ארגונים הומניטריים שותפים לסייע לבני אדם להתכונן לעונת הגשמים, זאת כאשר על פי האומדן האחרון שערך כוח המשימה לענייני מחסה, 94% מהאוכלוסייה עדיין זקוקים בדחיפות לסיוע במחסה ובצרכים בסיסיים למשק הבית, ו-65% ממשקי הבית ממשיכים לשרוד באוהלים ומחסים מאולתרים שכמעט ואינם מגוננים עליהם מפני תנאי מזג האוויר.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל בכפוף לרשויות בפועל, בין 16 ל-23 בספטמבר נהרגו 24 פלסטינים, לרבות מי שמתו מפצעים ובני אדם שגופותיהם חולצו מתחת להריסות, ו-126 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים שדווח עליהם מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש ב-10 באוקטובר 2025 ל-1,402 הרוגים ו-4,881 פצועים. 85 הרוגים נוספים נוספו בדיעבד למניין ההרוגים הכולל, לאחר שמשרד הבריאות אישר את פרטי זהותם.

ב-14 בספטמבר ביקרו משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגונים הומניטריים שותפים בשלושה אתרי עקירה מאולתרים בח'אן יונס ובאתר אחד מסוג זה ברפיח, שבהם שוהים במצטבר כ-1,200 משקי בית. בכל האתרים דיווחו משפחות על פערים משמעותיים בסיוע במחסה ובפריטים שאינם מזון, על צורך קריטי בהחלפה או בחיזוק של אוהלים שהתבלו לקראת החורף, בגישה למים לשימוש ביתי, בתברואה – לרבות היעדר בתי שימוש נגישים לבני אדם קטועי גפיים ועם מוגבלויות אחרות – במזון ובסיוע תזונתי לילדים, באיסוף פסולת מוצקה המחריפה את ניגוע המכרסמים, בתאורה באתרים ובשירותי חינוך. באתר דהב ברפיח הדגישו משפחות את הבטיחות כחשש מרכזי, בשל חשיפה לתקריות ירי והיעדר ביטחון בשטח, לצד פערים חמורים מאוד בבריאות, לרבות מלאי מוגבל של חומרים למתן עזרה ראשונה ולטיפול בפצעים במוקד הרפואי הסמוך, זיהומי עור חוזרים ונשנים וקשיים בהשגת אינסולין לילד חולה סוכרת. במהלך הביקור זיהו הארגונים השותפים שני אתרים נוספים הזקוקים לתשומת לב מיוחדת לקראת החורף, בשל סיכון גבוה להצפות וקריסת קרקע אפשרית בזמן גשמים כבדים; הארגונים יבצעו אומדנים מעמיקים יותר כדי להבין טוב יותר את הצרכים.

למחרת ביקר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשלושה אתרים מאולתרים בג'באליה, בנפת צפון עזה, שבהם שוהים 293 משקי בית. גם במקרה זה זוהו באומדן צרכים חמורים שאינם מקבלים מענה, משום שהיעדר נוכחות סדירה של ארגונים שותפים הומניטריים והקשיים שעימם מתמודדות משפחות בניסיונותיהן להגיע לנקודות שירות מחוץ לאתרים מגבילים את הגישה לסיוע. קרבתם של כמה מהאתרים האלה ל"קו הצהוב" מחריפה עוד יותר את החששות בתחום ההגנה ומגבילה את התנועה. הגורמים שזוהו כמצויים בראש סדר העדיפויות בשלושת האתרים כוללים: גישה למים בטוחים לשתייה ולשימוש ביתי, שיפור שירותי התברואה וההיגיינה, החלפה של מחסים שהתבלו או חיזוקם לפני החורף, גישה לטיפול רפואי ראשוני, לרפואת חירום, למיילדות ולרפואת רבייה, סיוע במזון ובתזונה, הקמת מרחבי למידה זמניים, תמיכה בבני אדם עם מוגבלויות, לרבות חלוקת אביזרי עזר, ופעילויות לצמצום הסיכון של נפלי תחמושת.

משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יידע את כל כוחות המשימה בדבר צרכים ופערים מרכזיים שנאמדו, במטרה להרחיב את הסיוע הממוקד לאתרים אלה על סמך גישה וזמינות של אספקה.

החלה שנת הלימודים החדשה

בעזה החלה ב-19 בספטמבר שנת הלימודים החדשה, על רקע של מגבלות תפעוליות חמורות. על פי נתוני המיפוי האחרון של כוח המשימה לענייני חינוך, כ-495 אלף ילדים בגיל הגן ובית הספר רשומים במרחבי למידה הנתמכים על ידי המענה ההומניטרי של האו"ם וארגונים שותפים. מכלל התלמידים האלה, כמעט 67% לומדים ב-200 מרכזי למידה שמפעיל יוניסף. 70 אלף ילדים אחרים לומדים, על פי דיווחים, במרחבי למידה בהובלת הקהילה ובמרחבי למידה פרטיים, ומוערך שלכ-200 אלף ילדים עדיין אין גישה לכל צורה שהיא של למידה מובנית.

בתחילת שנת הלימודים הרחיבו ארגונים שותפים את החלוקה של חומרי לימוד, וסיפקו תרמילי גב ל-293,625 ילדים וציוד כתיבה בסיסי ל-71,146 ילדים. צרכים משמעותיים נותרו ללא מענה, ודרוש מימון נוסף לרכישת עוד פריטים.

עד עתה קיבל כוח המשימה לענייני חינוך רק 13% מ-170.8 מיליון הדולר הדרושים לו כחלק מפניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2026, פער המציב בסיכון את המשך הסיוע ל-687 מרחבי למידה זמניים פעילים. מימון מתמשך ורב-שנתי הכרחי כדי להשאיר את המרחבים הללו פתוחים ולהרחיב את הזדמנויות הלמידה עבור ילדים שנכון לעכשיו מודרים מהן.

לפני שנת הלימודים החדשה דיווחה תוכנית הפיתוח של האו"ם כי פינתה הריסות מ-20 בתי ספר, ארבע אוניברסיטאות ו-19 מרכזי חינוך, ובכך סייעה למאמצים להפוך מתקני חינוך נגישים לילדים ולסטודנטים. בה בעת דיווח כוח המשימה לענייני חינוך על שיקום/ניקוי של 165 כיתות ב-14 בתי ספר ברחבי הרצועה, מאמץ שהרחיב עוד יותר את הגישה לחינוך ושיפר את מוכנותם של מתקני חינוך לקראת תחילתה של שנת הלימודים.

מגבלות על הגישה למים

הגישה לשירותי מים, היגיינה ותברואה ברחבי רצועת עזה בכי רע – קשיי תפעול ומימון פוגעים ברצף השירותים החיוניים. כל משך התקופה הנסקרת סיפקו שלושת קווי המים של חברת מקורות מישראל מים בכמות פחותה בכ-40% כמות המים הנקובה בחוזים, בשל אצות שפגעו במתקני התפלה בישראל. בדיר אל-בלח, מתקן ההתפלה אל-בסה פעל גם הוא בתפוקה מצומצמת בשל כשל בשאיבת מים מליחים ושימוש-יתר בגנרטורים. כדי לצמצם חלקית את הפערים, ארגונים שותפים פועלים להגדיל את תפוקת המים מבארות מי תהום.

במקביל, המשך ההגבלות על הכנסת ציוד, גנרטורים, חלפים ומוצרים חיוניים, יחד עם פער קריטי במימון לרכישת דלק, מאיימים על הרצף של פעילויות חיוניות בתחום המים, התברואה וההיגיינה, ומציבים שירותי מים ותברואה חיוניים בסיכון. ככל שהחורף קרב, חוסר היכולת להפעיל מערכות ביוב וניקוז מי גשמים ולשמר את פעילותם יוצרת סיכונים חמורים להצפות ולבריאות הציבור, במיוחד עבור מאות אלפי העקורים החיים במחסים זמניים. לפיכך יש להבטיח בדחיפות מימון עתידי, כדי למנוע שיבושים ולשמר שירותים מצילי-חיים אלה, משום שמצב הדלק והגישה למים עלול להידרדר.

ב-16 בספטמבר הכניס איחוד האמירויות הערביות לעזה תשע מכליות מים, שנועדו לחזק את שירותי הובלת המים במכליות לאתרי עקירה ולקהילות עקורים. ביום ההוא הכניס ארגון שותף לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה אל עזה 882 ליטר של שמן מנוע; החלוקה למתקני מים, תברואה והיגיינה ציבוריים כבר החלה, אבל הכמות שהוכנסה היא עדיין רק חלק זעיר מהצרכים.

באוגוסט אספו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות 938 דגימות מים מרחבי עזה, ובדקו אותן בשבע המעבדות לניטור איכות המים שעדיין מתפקדות ברצועת עזה, למרות מגבלות תפעוליות משמעותיות. יותר מ-73% מהדגימות לא תאמו את רמות שאריות הכלור שעליהן ממליץ ארגון הבריאות העולמי, וב-18% נמצא זיהום מיקרו-ביולוגי. במענה על הממצאים יפעלו ארגונים שותפים לתקן את המצב ב-36 מקומות, לרבות מתקני בריאות, מתקני התפלה, רשתות עירוניות ואתרים אחרים בסיכון גבוה.

אספקת מים בטוחים בתוך מתקני בריאות עדיין מהווה גורם מרכזי לחשש. בכמה מתקנים אין מערכות להכלרה, או שהמערכות שלהם אינן מתפקדות וזקוקות לשיקום. עם זאת, ההגבלות המתמידות על הכנסת כלור, אספקה חיונית למתקני מים, תברואה והיגיינה וחלפים ממשיכות לעכב תיקונים ולפגוע בטיהור אמין של המים ובחיטויים.

פערים בהכנות לחורף

לקראת עונת הגשמים, כוח המשימה לניהול אתרים בודק פיזית 451 אתרי עקירה שזוהו כאתרים בסיכון גבוה להצפות, כדי לאמוד את התנאים בהם, ואת היתכנות היישום של אמצעים למניעת הצפות בתוכם; על פי הערכות, באתרים אלה שוהים 464,402 בני אדם. אם יימצא שאמצעים מוגבלים לצמצום נזקים אינם ישימים או מספיקים, יפעלו ארגונים שותפים לתמוך בהעברה מרצון של משקי בית נפגעים. ולכן הכרחי לזהות מרחב מספיק וקרקע זמינה להעברה הרבה לפני תחילתם של הגשמים הכבדים. התרגיל יאתר את כוונות הקהילה, אפשרויות ההעברה המועדפות, והמוכנות לעבור למקומות בטוחים יותר למשך העונה, ובה בעת יזהה את התנאים התפעוליים הדרושים כדי לבצע כל העברה שהיא באופן בטיחותי, מתואם ומרצון.

מאז תחילת ספטמבר, במאמץ לצמצם את חשיפתם של בני אדם לתנאי קור קיצוני באוהלים במשך החורף, התקינו ארגונים שותפים 169 אוהלים משוכללים, שנועדו לשמש מוקדי חימום קהילתיים, ב-88 אתרי עקירה שבהם שוהים כ-220 אלף בני אדם. אלפי מוקדי חימום קהילתיים נוספים דרושים בדחיפות, אבל התקנתם תלויה בהכנסה אל עזה של עוד אוהלים משוכללים, ערכות מחסי חירום וכמות מספקת של תנורי חימום, לצד אספקת דלק אמינה שתאפשר להפעילם לאורך העונה כולה.

מחסור קריטי במימון מחריף פערים אלה. נכון ל-18 בספטמבר קיבל כוח המשימה לניהול אתרים רק 2% מ-70.5 מיליון הדולר שביקש לגייס במסגרת פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2026, וכוח המשימה לענייני מחסה קיבל רק 26% מ-193.7 מיליון הדולר שביקש לגייס. חוסרים אלה פגעו כבר עתה ביכולתם של ארגונים שותפים לרכוש חומרים במועד, וככל שהמלאי הקיים יידלדל הם יגבילו עוד יותר את ההיקף והרצף של הסיוע בעונת החורף. המלאי הנוכחי, המלאי שכבר נרכש והרכש שטרם הושלם על ידי החברים בכוח המשימה כולל כ-17 אלף אוהלים, יריעות ברזנט וערכות איטום, שיספיקו לסייע לכ-50 אלף משקי בית, ערכות בגדי חורף ל-9,000 משקי בית, ופריטי מצעים וערכות מצעים לכ-50 אלף משקי בית. אף שיתכן שסיוע נוסף יינתן בערוצים דו-צדדיים ומסחריים, כמויות אלה עדיין אינם מספיקות בהשוואה להיקף המוערך של הצרכים ברחבי עזה.

אוהלים שהתבלו, ניקוז לא מספיק, סיכוני הצפות, היעדר מצעים וביגוד חם, תאורה לא מספקת, הסדרי חימום ובישול לא בטיחותיים, ותנאי תברואה הולכים ומחמירים מגבירים את הסיכונים עבור האוכלוסייה, וילדים במיוחד. מוערך ש-650 אלף ילדים ברחבי עזה עשויים להזדקק לסיוע בהגנה נגד תנאי החורף. נכון לעכשיו פועלים ברחבי עזה יותר מ-450 מרחבים ידידותיים לילדים ומרחבים בטוחים, יותר מ-90% מתוכם באוהלים או במבנים זמניים, ועל פי הערכות הם משרתים מדי שבוע 15,000-10,000 ילדים. אבל מרחבים אלה פגיעים ביותר לגשם, הצפות, נזקי רוח, קור והגבלות גישה. ממצאי סקר שערכו ארגונים שותפים מראים כי פערי מימון פוגעים כבר עכשיו ברצף השירות – 12 מתוך 15 ארגונים דיווחו על סגירה, צמצום או פעילות מוגבלת של מוקדי שירות להגנת ילדים, מרחבים בטוחים, צוותים ניידים או יישוג. החסמים העיקריים בפני אספקת סיוע הם עדיין תחבורה, זמינות של פריטים, אחסון ודלק, זאת כאשר הגישה לשירותי הגנה עדיין מוגבלת. ארגונים שותפים מדווחים בעקביות כי ההכנסה של פריטי חורף עבור ילדים עדין מהווה צוואר בקבוק משמעותי. נכון לעכשיו יוניסף הינו הגורם היחיד המסוגל להכניס לעזה מוצרי חורף עבור ילדים בהיקף הדרוש באמצעות קו האספקה שלו, וארגונים שותפים יכולים לתמוך במיקוד, רישום, מעורבות הקהילה, חלוקה, הפניות, ניטור ומעקב. אספקה בעין חייבת להינתן בד בבד עם מימון תפעולי מספיק, כדי להבטיח שפריטי החורף יגיעו לילדים ושמרחבים ידידותיים לילדים ומרחבים בטוחים, תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, ניהול טיפול, יישוג והפניות יימשכו כל החורף.

אספקה רפואית לטיפול במחלות כרוניות

כוח המשימה לענייני בריאות מדווח על פערים מסכני-חיים מתמידים בטיפולים ייעודיים בסרטן, לרבות היעדר אספקה חיונית לטיפולי כימותרפיה והקרנות, וכי חוסרים בשמן מנוע, חלפים ומוצרים אחרים פוגעים קשות בשירותים אבחנתיים. בבית החולים אל-אהלי הוקפאו שירותי הממוגרפיה ובדקות ה-CT, הקפאה המותירה את העיר עזה ללא השירותים האבחנתיים המוגבלים מאוד לאבחון סרטן השד. אגודת הסהר האדום אל-קודס ממשיכה אמנם לספק שירותי ממוגרפיה, אך קיבולת הטיפול שלה נותרת מוגבלת.

בה בעת, מחסור בסודיום קרבונט רפואי ובמסננים לדיאליזה ממשיך לאיים על הרצף של שירותי דיאליזה מצילי-חיים, וחולי סוכרת סוג 1 מתמודדים עם מחסור קשה בסוגי אינסולין אנלוגי, המגביר את הסיכון לליקויים באיזון של רמות הסוכר בדם ולסיבוכים קשים, ומדגיש את הצורך הדחוף באספקה מתמשכת של מוצרים חיוניים לטיפול במחלות כליה ובסוכרת.

במהלך התקופה הנסקרת סייע ארגון הבריאות העולמי בחלוקה של כלים לתיעוד ודיווח של מחלות כרוניות מרכזיות, לרבות יומני רישום של מחלות כרוניות, טבלאות לאומדן סיכונים של מחלות לב וכלי דם, ופרוטוקולים לניהול יתר לחץ-דם, כדי לחזק טיפול מתוקנן ומעקב לאחר טיפול. כן מורחבות הפעילויות לבניית יכולות בקרב עובדי משרד הבריאות, אונר"א וארגונים שותפים אחרים בתחום הרפואה, כדי לחזק מתן שירותים לחולים במחלת כרוניות. עם זאת, חוסרים בתרופות ובסוגי אספקה חיוניים ממשיכים לצמצם באופן חמור את האיתור של מחלות כרוניות והטיפול בהן.

אספקה המוכנסת אל עזה

על פי נתונים שאסף כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה, שיעור הפריקה של סיוע המיועד לאו"ם ולארגונים השותפים לו, המייצג את שיעור מטעני האספקה שנפרקו בהצלחה במעבר כרם שלום לעומת שיעור מטעני האספקה שאושרו ברשימת המשלוח מדי יום, פחת ל-52%, לעומת 70% בתקופה הנסקרת הקודמת. נתון זה מייצג ירידה תלולה משלהי אוגוסט, שבו היה שיעור הפריקה 86%, ומאז פחת יותר ויותר. המסדרון המצרי ממשיך להתמודד עם הרמות הגבוהות ביותר של החזרה של משאיות ופסילתן, ושיעור הפריקה בו צנח משמעותית ל-21%, לעומת 35% בשבוע הקודם. על פי דיווחים, 72% מכלל המשאיות שהוחזרו הוחזרו בלא שניתנה לכך סיבה. השימוש במסדרון הירדני עבור מטעני אספקה הומניטריים של האו"ם והארגונים השותפים לו היה הגבוה ביותר – מעט פחות מ-40% מכלל מטעני האספקה שנפרקו במעבר כרם שלום שונעו דרכו. בנתיב נמל אשדוד הוכנסו רק 17% מהמטענים שהגיעו לכרם שלום, בשל תקלה בסורק.

שיעורי פריקה נמוכים במסדרון המצרי צמצמו את האספקה הזמינה לייצור ארוחות. ב-16 בספטמבר נאלצו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי להפסיק את הייצור של כ-50 אלף ארוחות בשל חוסרים, וב-17 בספטמבר נאלצו לקצץ שוב 25 אלף ארוחות נוספות. הצמצום היה אמנם זמני, ובשבוע של ה-21 בספטמבר פעל כוח המשימה לחדש את רמות הייצור הנורמליות לאחר שב-17 בספטמבר נפרקו המטענים מכמה משאיות של ארגון שותף, אבל הסכנה של צמצומים חדשים תיוותר בעינה אם זרם האספקה המוכנסת לעזה יישאר לא עקבי.

בכל האמור במגזר המסחרי, נתונים שהתקבלו מלשכת המסחר בעזה ונמסרו לקבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 14 ל-20 בספטמבר אסף המגזר הפרטי 853 מטעני סחורות והכניס אותם אל רצועת עזה. מכלל מטעני הסחורות, 52% הכילו פריטי מזון, לרבות מוצרי חלבון, פירות וירקות, 12% הכילו חומרי מחסה, 5% הכילו מוצרים היגייניים, 2% הכילו גז לבישול, 1% הכיל מזון לבעלי חיים והיתר הכילו חומרי כתיבה, תרופות ואספקה רפואית. העובדה שגם עתה 26% אחוזים נוספים הכילו פריטים לא חיוניים מדאיגה, משום שהם מגבילים עוד יותר את הכנסתם של מוצרים חיוניים הדרושים לכוחות המשימה עבור טיפול בצרכים הומניטריים.

על פי נתוני מעקב השווקים שאספה קבוצת העבודה לענייני מזומן, האינפלציה נותרה גבוהה, כ-207% מעל לרמותיה לפני אוקטובר 2023. מחיריהם של מרבית מוצרי היסוד נותרו אמנם יציבים יחסית לעומת השבוע הקודם, אך מחיר העגבניות התייקר ב-31%, והמחיר הממוצע של שק קמח במשקל 25 ק"ג פחת ב-18% לעומת הזינוק במחירו בשבוע שעבר, וירד לכ-52 ש"ח. הירידה במחירי הקמח יוחסה לגידול בכמויות הקמח המסחרי המוכנס לעזה, לצד חלוקות קמח הומניטריות וסיוע למאפיות.

מאז סגירתו של מעבר זיקים בצפון עזה ב-24 במאי, נותר מעבר כרם שלום המעבר הפעיל היחיד להכנסת אספקה. מצב זה מותיר את תפקודיות השוק חשופה לפגיעות מוגברת, משום שקרוב לוודאי שכל שיבוש בהזרמת האספקה ייצור אפקט דומינו שיפגע בזמינותם של מוצרים חיוניים ברחבי רצועת עזה.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לפילוחים של סוגי אספקה אלה, ראו את הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1, להלן.

מימון

מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש נכון ל-22 בספטמבר 2026.

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.