דוח מצב הומניטרי | 16 ביולי 2026

דגשים עיקריים

• המשך מבצעים צבאיים, עקירה חדשה והגישה המידרדרת הגבילו עוד יותר את הסיוע ההומניטרי והחמירו את החששות בתחום ההגנה ברחבי עזה.
• ההתאוששות החקלאית בסכנה, משום שהמחסור במספוא לבעלי חיים ומחיריו הנוסקים מאיימים על הישרדותן של חיות משק ברחבי רצועת עזה.
• חוסרים בשמן מנוע ממשיכים לשבש שירותי מים ותברואה חיוניים, ומגבירים את סכנת הצפות הביוב ואת הסיכונים לבריאות הציבור.
• מתקפות מתנחלים הפכו לגורם ראשי לפציעות של פלסטינים בגדה המערבית, והן אחראיות ל-55% מכלל הפצועים הפלסטינים בשנת 2026.
• מתנחלים הרסו את בית הספר הנטוש באל-יאנון, ואילו על בית הספר בא-ריפאעייה מאיימת סכנת הריסה מיידית בעקבות פסיקה של בית משפט ישראלי. בסך הכול, נגד 84 בתי ספר בשטח C ובירושלים המזרחית עדיין תלויים ועומדים צווי הריסה או הפסקת עבודה.
• ג'בל אל-אקרע הפכה לקהילה הפלסטינית ה-47 במספר, מאז ינואר 2023, שנעקרה במלואה בעקבות מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות והגבלות הגישה הקשורות אליהן.

סקירה כללית

ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, היעדר ביטחון, הגבלות גישה, עקירה חוזרת ונשנית ופערי מימון ממשיכים להעמיק צרכים הומניטריים ובמקביל להגביל את מאמצי המענה. ברצועת עזה, מבצעים צבאיים מתמשכים, הגבלות תנועה והיעדר ביטחון מחוללים עקירה חדשה, משבשים פעילויות הומניטריות ומגבילים גישה למזון, למים, למחסה, לטיפול רפואי ולשירותים חיוניים אחרים. חוסרים בסוגי אספקה קריטיים, לרבות שמן מנוע ומספוא לבעלי חיים, מחלישים עוד יותר שירותי מים, תברואה והיגיינה, את הביטחון התזונתי ואת ההתאוששות של ענף החקלאות.

בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מבצעים של כוחות ישראליים, הריסות, הרחבת התנחלויות, אלימות מתנחלים והגבלות תנועה ממשיכים לחולל עקירה, להגביר את הסיכונים בתחום ההגנה ולפגוע בגישה לדיור, למקורות מחיה, לחינוך ולשירותים חיוניים אחרים. מתקפות מתנחלים מתבררות כגורם מוביל לפצועים פלסטינים ולעקירה בשנת 2026, ופוגעות במיוחד בקהילות בדואים ורועים בשטח C.

רצועת עזה

חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 6 ל-12 ביולי, אלא אם צוין אחרת.

המצב ההומניטרי ברחבי רצועת עזה נותר מחריד, על רקע של פעילות צבאית מתמשכת, תקריות ביטחון חוזרות ונשנות והגבלות תנועה גוברות. תנאים אלה ממשיכים להניע עקירה חדשה, לשבש פעילויות הומניטריות, להגביל את הגישה לשירותים חיוניים ולהגביר את סיכוני ההגנה המאיימים על קהילות נפגעות. פערי מימון קריטיים מחריפים קשיים אלה עוד יותר ומגבילים את יכולתם של ארגונים הומניטריים שותפים להרחיב את המענה, למרות הצרכים הגדלים ברחבי הרצועה.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל בכפוף לרשויות בפועל בעזה, על פי דיווחים בין 8 ל-15 ביולי נהרגו 40 פלסטינים, לרבות מי שמתו מפצעים ובני אדם שגופותיהם חולצו מתחת להריסות, ו-127 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים שעליהם דווח מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, ל-1,123 הרוגים ו-3,616 פצועים. עוד 96 הרוגים נוספו למספר הכולל לאחר שמשרד הבריאות אישר את פרטי זהותם.

ב-13 וב-14 ביולי תקיפות צבאיות ישראליות נגד עמדות משטרה בנפת צפון עזה הובילו, על פי דיווחים, ל-12 הרוגים, נתון המשקף את הסביבה הביטחונית הלא-יציבה ואת ההשלכות המתמשכות של מבצעים צבאיים על תשתית אזרחית ועל היכולות למתן שירות ציבורי. דרומה יותר, על פי דיווחים, ב-10 ביולי הרסה תקיפה אווירית מחסים באתרי עקירה באזור אל-מואסי בח'אן יונס. כתוצאה מכך נעקרו 78 משפחות ,והמחסים של 130 משפחות אחרות ניזוקו. התקיפה הגדילה משמעותית את הצרכים בתחום מחסה החירום והגבירה את החששות בתחום ההגנה, במיוחד על נשים, ילדים, קשישים ובני אדם עם מוגבלויות.

פעילויות הומניטריות נפגעו גם מהפרעות והיעדר ביטחון. ב-12 ביולי נאלצו עובדים הומניטריים לעצור חלוקות מזון, לאחר שחמושים הקשורים לרשויות בפועל בעזה נכנסו בכפייה לנקודת החלוקה אבו ראשיד בג'באליה, בנפת צפון עזה. הכוחות נכנסו גם למחסן השייך לתוכנית המזון העולמית, ועל פי דיווחים תקפו והיכו שני נהגי משאית שהובילו למקום אספקה הומניטרית. בהודעה שהתפרסמה ב-13 ביולי, המתאם ההומניטרי, המשמש גם סגן המתאם המיוחד והמתאם התושב, גינה תקריות אלה והדגיש שאינן מבודדות וכי הן משקפות דפוס של הפחדה, אלימות והפרעה הנעשה מסוכן יותר ויותר, וכולל ניסיונות הברחה, עשיית שימוש לרעה בפעילויות הומניטריות והפיכתן ליעד לניסיונות כאלה. הוא הוסיף שזה קורה ככל שההרחבה של השטחים שבשליטה ישראלית מצמצמת עוד יותר את המרחב הזמין לאזרחים, וכי לפיכך הכרחי שסיוע הומניטרי יוכל לנוע בבטחה ולהגיע בלא מכשול לבני האדם הזקוקים לו.

בדרום עזה, מגבלות הגישה חמורות במיוחד עבור קהילות הממוקמות בקרבת "הקו הצהוב" בצפון רפיח. בין 6 ל-13 ביולי נחסמה הגישה ל-11 אתרי עקירה באזור מסעדת "פיש פרש" באל-מוואסי בשל תנועות יומיות מתמשכות של טנקים של הצבא הישראלי בקרבתו, שהציבו כ-1,600 בני אדם בסיכון מוגבר לעקירה שניונית. השירותים ההומניטריים באתרי העקירה שנפגעו הוקפאו בשל היעדר ביטחון והגבלות גישה, ועקב כך צומצמה משמעותית יכולתם של ארגונים שותפים לנטר את התנאים ולספק סיוע. אובדן הגישה למקור המים הראשי המשרת אתרים אלה החריף את המצב עוד יותר, ועורר חששות חמורים בנושא הגישה למים בטוחים לשתייה, תנאי היגיינה וסיכונים לבריאות הציבור.

בעקבות דיווחים על תנועות של כוחות ישראליים ושיבושים בשירותים ההומניטריים באזור, החלו האו"ם והארגונים ההומניטריים השותפים לו לשלוח משלחות משותפות לקהילות הנפגעות. ב-13 ביולי התייעצו משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים והארגונים ההומניטריים השותפים לו עם נציגים מ-17 אתרי עקירה שבהם שוהות כ-3,000 משפחות, ליד "הקו הצהוב" בצפון רפיח. נציגי קהילה דיווחו שהקוביות הצהובות המסמנות את הקו הוזזו צפונה. הם תיארו גם תנועות יומיות של טנקים ישראליים, בניית סוללות חול וירי חוזר נשנה בנשק חם. משפחות דיווחו שהן נשארות באוהליהן במרבית שעות היום מחשש לפציעה מירי או מקליעים תועים.

היעדר הביטחון שיבש משמעותית את הגישה ההומניטרית, במיוחד הובלת מים במכליות, סיוע במזון, פעילויות היגיינה ותמיכה שוטפת בניהול אתרים. קהילות רבות דיווחו על חוסרים קשים במים ועל גישה מוגבלת להסעות חירום רפואיות. היו משפחות שהביעו חשש לנוכח מיעוט אפשרויות המעבר הישימות הפתוחות בפניהן, בשל צפיפות-יתר במקומות אחרים, מחסור באוהלים ובפריטים שאינם מזון, וגישה לא מספקת לשירותים.

חששות דומים נצפו בדיר אל-בלח. ב-15 ביולי הוביל סגן המתאם ההומניטרי משלחת הומניטרית לבית ספר שהוסב למחסה בבורייג', על מנת לאמוד את הצרכים והפערים המתהווים בשירותים הומניטריים. במחסה שוהות 18 משפחות עקורות, והוא ממוקם במרחק כ-50 מטר מן "הקו הצהוב". משפחות דיווחו שהן חיות במקום כבר יותר משנה וחצי, וכי מגבלות גישה פוגעות במשלוח סיוע הומניטרי. היעדר ביטחון, היעדר אלטרנטיבות ופערים חמורים בגישה למי שתייה, למזון, לטיפול רפואי, לתברואה ולחינוך פוגעים קשות בתנאי חייהן.

ארגונים הומניטריים שותפים החלו לגייס סוגי מענה לטיפול בצרכים ובפערים הדחופים ביותר שזוהו בשטחים שבהם נערכו הביקורים. במקביל ממשיכים הארגונים לתת מענה לצרכים של משפחות שנעקרו זה עתה בשטחים שונים ברחבי הרצועה (ראו החלק העוסק בתמיכה בין-תחומית בנספח 1 להלן) ולהמשיך את התמיכה במי שחיים בעקירה ממושכת.

המענה בתחומי המים, התברואה, ההיגיינה והמחסה נמשך כל עוד רמת הצרכים נותרת גבוהה

הסבב הרביעי של האומדן המשותף של מים, תברואה והיגיינה בעזה, שנערך בין 19 במרס ל-9 באפריל 2026, מדגיש ירידה נטו, בין אוגוסט 2025 למרס 2026, בגישה לשירותי מים, תברואה והיגיינה בסיסיים ברמת משק הבית. האומדן מצא של-63% ממשקי הבית שהשתתפו באומדן יש גישה לפחות משישה ליטר מים ביום לשימוש ביתי, וכי ל-34% יש גישה לפחות מתשעה ליטר מים לשימוש ביתי ביום. 74% ממשקי הבית שהשתתפו באומדן אוספים מים ישירות ממכליות, לעיתים קרובות באמצעות שירות הובלה לא סדיר ובתנאי צפיפות-יתר והיעדר בטיחות. גישה מוגבלת למכלים לא נאותים לאיסוף מים ולאחסנתם היא עדיין אחד החסמים העיקריים המונעים ממשקי בית לטפל במים באופן בטיחותי. האומדן מדגיש גם את תנאי התברואה המחרידים: רק ל-52% ממשקי הבית שהשתתפו באומדן יש גישה לתברואה בסיסית, המוגדרת כמתקנים פרטיים ומשופרים המונעים באופן בטוח מגע עם פסולת אנושית, והיתר נאלצים להישען על אפשרויות משותפות, לא נאותות או לא בטוחות.

ההשלכות הן חמורות. בסך הכול, 60% מהאוכלוסייה עדיין חשופים לביוב או לפסולת אנושית בטווח של עשרה מטר מהמחסים שלהם, ויותר מ-900 אלף בני אדם חשופים לאשפה המצטברת באזורי מגורים. תנאים אלה יוצרים סיכונים בריאותיים וסביבתיים חמורים ותורמים לניגועי מכרסמים ומזיקים שארגונים הומניטריים שותפים פועלים לצמצם. השיפור הבולט ביותר מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, באוקטובר 2025, הוא גידול ניכר בגישה לסבון – 88% ממשקי הבית שהשתתפו באומדן דיווחו על זמינות של סבון ברמת המחסה, לעומת 37% בלבד בסבב האומדן הקודם, שנעשה בין אוגוסט לספטמבר 2025, אף שבקרב משקי הבית הפגיעים והחלשים ביותר הפערים עדיין קיימים.

בה בעת, החוסרים בשמן מנוע ממשיכים לפגוע קשות בתשתית מים, תברואה והיגיינה, ואילצו מספר עיריות לצמצם את שעות שאיבת המים או להקפיא לחלוטין את השירותים. בנפת צפון עזה, בשבוע שעבר, תחנת השאיבה שייח' רדואן יכלה לפעול במשך חמש שעת ביום בלבד, שיעור שאיבה שהוביל לעלייה מהירה במפלס השפכים בבריכת הניקוז. נכון ל-13 ביולי, לאחר קבלת כמות מוגבלת של שמן מנוע, חזרה התחנה לפעול 12 עד 16 שעות ביום, רמת הפעולה הדרושה כדי לשמר לכל הפחות את מפלס מי השפכים או להנמיכו, ולמנוע סיכונים סביבתיים נוספים. ארגונים הומניטריים שותפים בודקים אמצעים קצרי טווח לצמצום הסיכונים, כמו תעדוף של מתקנים, אך כדי שכל שירותי המים והתברואה החיוניים ימשיכו לפעול דרושה בדחיפות תוכנית ארוכת טווח להכנסה עקבית של שמן מנוע בהיקף הנדרש.

לצד המענה בתחום המים, התברואה וההיגיינה, ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לשקם את הגישה לחינוך בסיסי ולהרחיבה בכל האמצעים האפשריים, אחרי יותר משנתיים של שיבוש ממושך של הלמידה. מאז תחילת יולי ועד עתה ניהלה סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים חמישה אומדנים של סיכוני חומרי נפץ באתרים שניזוקו, ואשר זוהו כמתאימים לפינוי הריסות ולהסבה למתקני חינוך. בכמה מהאתרים האלה שוהות משפחות עקורות, כך שלפינוי ההריסות יהיו השלכות חיוביות מיידיות על בטיחות הקהילה. מוערך שכ-2,000 בני אדם, בהם יותר מאלף ילדים, יפיקו תועלת ישירה מחמשת האומדנים.

גם הצרכים בתחום המחסה עדיין נרחבים. שני ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה ממשיכים לנהל אומדן נזקים מפורט, כדי להעריך את מצבם של בנייני מגורים ברחבי הרצועה. מכלל 227,703 הבניינים שמוערך כי יש לבצע בהם אומדן נבדקו עד עתה 33,469 (15%), או כ-159 אלף יחידות דיור. מכלל יחידות הדיור שנבדקו, 95,290 (60%) נהרסו כליל או שנגרם להן נזק מבני חמור, ול-63,711 (40%) נגרם נזק קל או בינוני. ממצאים אלה מבליטים את ההיקף העצום של צורכי המחסה בשטחים שבהם נערכו האומדנים, מראים כי רבות מהמשפחות השבות לבתים שניזוקו זקוקות לתיקוני חירום במחסיהן, ומדגישים את הצורך הדחוף באלפי ערכות שלד, ערכות מחסה חירום ועוד פריטים חיוניים שאינם מזון.

מחסור במספוא לבעלי חיים מאיים על הישרדותן של חיות משק

אף שארגון המזון והחקלאות מחלק מדי חודש למשקי בית המגדלים בעלי חיים כמעט 600 טונה של מזון לבעלי חיים– פי חמישה מהממוצע לפני הפסקת האש – זה יותר מחודש שהסוכנות אינה מצליחה להכניס לרצועת עזה מלאי חדש של שעורה ומספוא מרוכז. המספוא הנותר הזמין בתוך עזה מספיק רק לעוד סבב חלוקה אחד לכ-2,200 מגדלים, וסבב זה החל ב-13 ביולי. אם יימשכו העיכובים בהכנסת מספוא, באוגוסט לא יוותר בידי ארגונים שותפים מלאי מספוא לחלוקה, מצב העלול למחוק את כל ההישגים שנצפו בהישרדות בעלי חיים מאז הסכם הפסקת האש, באוקטובר 2025, פרק זמן שבו גדל מספר הכבשים ב-33% ומספר העיזים גדל ב-8%. הישגים אלה הושגו בעיקר הודות לחלוקה עקבית של מספוא, ערכות וטרינריות, וכן מענקים במזומן ותמיכה טכנית שניתנו למגדלים.

מאז פברואר שולש המחיר המקומי של שעורה לתשעה ₪ לק"ג, ומחיר המספוא המרוכז כמעט הוכפל, לחמישה ₪ לק"ג. העליות במחירים הואצו ב-40 הימים האחרונים, כל עוד החסם על ייבוא המספוא נותר בעינו.

ארגונים הומניטריים שותפים קוראים לחידוש גישה מיידי עבור ייבוא מספוא, כדי למנועה תמותה נוספת של בעלי חיים. ובמונחים רחבים יותר, כדי לאפשר לחקלאים ולמגדלים להמשיך לקיים את הייצור החקלאי ולאתחל אותו מחדש, יש להתיר למגזר הפרטי ולקהילה ההומניטרית כאחד להכניס לעזה תשומות חקלאית ללא הגבלות, לרבות פריטים שהרשויות הישראליות אינן מגדירות כ"דו-שימושיים".

אספקה המוכנסת אל עזה

לאחר שב-2 ביולי יושבו הבעיות שפגעו בפעולת הסורק בנמל אשדוד, גדלה משמעותית הזרמת המטענים דרך אשדוד. בין 6 ל-12 ביולי שולחו דרך אשדוד 276 משאיות, לעומת 185 משאיות בשבוע הקודם, נתון המייצג גידול של 49%. שיעורי הפריקה נותרו יציבים ברובם, ונעו בין 87% ל-90% בשני השבועות. אף שבמעבר כרם שלום הותקן סורק חלופי, לשיפור קיבולת הטיפול במטענים, במהלך התקופה הנסקרת הוחזרו או נפסלו 25% מהמשאיות של האו"ם ושל ארגונים שותפים שנשלחו ממצרים.

בכל האמור במגזר המסחרי, נתונים שהתקבלו מלשכת המסחר בעזה ונמסרו לקבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 6 ל-12 ביולי אסף המגזר הפרטי 836 מטענים והכניס אותם אל עזה. מכלל המטענים המסחריים, 459 מטענים (55%) הכילו פריטי מזון, 22 מטענים (3%) הכילו גז לבישול, 33 מטענים (4%) הכילו מוצרי היגיינה ו-93 מטענים (11%) הכילו חומרי מחסה. כמויות קטנות יותר כללו תרופות, מוצרים לתינוקות ושמן מנוע. בנוסף, 216 מטענים (29%) הכילו פריטים לא חיוניים, שיעור גבוה זה של פריטים לא חיוניים ממשיך לעורר דאגה, מאחר שתמריצי השוק ממשיכים להעדיף מוצרים המאופיינים בשולי רווח גבוהים ובעמלות נמוכות, ומצמצמים את המרחב הזמין לסוגי אספקה קריטיים. בנוסף, המוצרים המיובאים נותרים מוטים כמעט באפן בלבדי כלפי צריכה, והתמיכה ביכולת ההתאוששות והייצור, בדמות מיכון, תשומות חקלאיות ומוצרים הקשורים למחיה, הינה מוגבלת.

לדברי לשכת המסחר בעזה, המחירים מתייצבים בהדרגה – מחירי המזון יורדים ב-5% עד 10% ומחיריהם של רוב הפריטים שאינם מזון נותרו יציבים יחסית. עם זאת, למרת השיפור שניכר לאחרונה, באופן כללי המחירים עדיין גבוהים בכ-190% מרמותיהם לפני אוקטובר 2023.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לסיווג על פי קטגוריות של סוגי אספקה אלה, ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

הגדה המערבית

חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 7 ל-13 ביולי, אלא אם צוין אחרת.

ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מבצעים של כוחות ישראליים, הריסות, הרחבת התנחלויות, אלימות מתנחלים והגבלות תנועה ממשיכים לחולל עקירה, להגביר את סיכוני ההגנה ולפגוע בגישתם של פלסטינים לדיור, למקורות מחיה ולשירותים חיוניים.

גדר ההפרדה ומשטר השערים הנלווה אליה הם עדיין המכשול הגדול ביותר בפני תנועה של פלסטינים, ונודעות לו השלכות הומניטריות מתמשכות. חוות הדעת המייעצת שלו מ-9 ביולי 2004 מצא בין הדין הבינלאומי לצדק כי אותם קטעים של גדר ההפרדה העוברים בתוך הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מהווים הפרה של המשפט הבינלאומי.וקרא לישראל להפסיק את בניית גדר ההפרדה, לפרק את אותם קטעים שכבר נבנו בתוך השטח הפלסטיני הכבוש ולבטל את אמצעי החקיקה והאסדרה הקשורים אליה. את הלחצים האלה מחריפים התנאים הכלכליים המחמירים והולכים, המשבר הכספי שבו נתונה הרשות הפלסטינית והחוסרים העקביים במימון הומניטרי. לדברי הבנק העולמי, אף ששיעור האבטלה בגדה המערבית פחת משיא של 35% בתחילת 2024 לכ-28% בסוף 2025, שיעורו עדיין כפול ויותר מכפי שהיה לפני אוקטובר 2023 – 13.4%. בנוסף, עד סוף 2025 חזרו רק כ-50 אלף עובדים פלסטינים מהגדה המערבית לעבוד בישראל, לעומת יותר מ-177 אלף לפני אוקטובר 2023. כמו כן, ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים דיווחו על חששות גוברים בנושא עבודת ילדים, ועל גידול אופייני במספר המקרים בחופשת הקיץ.

על מנת לתת מענה לצרכים המיידיים של משקי בית עקורים ונפגעים, בשבוע השני ביולי סייעו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה לכ-195 משקי בית בנפות בית לחם, חברון, ג'נין ונפות אחרות. התמיכה כללה תיקונים של מחסים, פריטים חיוניים שאינם מזון, ערכות מיגון, וסיוע במזומן, וסייעה למשפחות נפגעות להישאר בבתיהן, ולחזור אליהם בבטחה היכן שהדבר התאפשר. ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים סיפקו תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, סיוע בהורות, ניהול טיפול, הפניות ושירותי הגנה ייעודיים, שניתנו בששת החודשים הראשונים של 2026 ליותר מ-49 אלף ילדים ו-22 אלף מטפלים. לקראת חופשת הקיץ במוסדות החינוך, תחום האחריות בנושא הגנת ילדים, בשיתוף פעולה עם כוח המשימה לענייני חינוך, גיבש הנחיות לארגונים שותפים כיצד ליישם באופן בטוח פעילויות בעונת הקיץ, לרבות דרישות אבטחה, והוא מסייע לארגונים שותפים להשיק יוזמות אלה.

נפגעים

בין 7 ל-13 ביולי (להלן התקופה הנסקרת), ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בעת שניסה לחצות את גדר ההפרדה בעיירה ביר נבאלא, כדי להגיע לירושלים המזרחית או לישראל. בתקרית נפרדת נפצע פלסטיני אחר בנסיבות דומות באותו מקום.

מאז 7 באוקטובר 2023, המועד שבו רשויות ישראליות ביטלו או השעו את רוב ההיתרים שניתנו לעובדים פלסטינים ולפלסטינים אחרים כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 21 פלסטינים שנהרגו ויותר מ-290 בני אדם אחרים שנפצעו במהלך ניסיונות לחצות את גדר ההפרדה, על פי דיווחים כדי להגיע למקומות עבודה בירושלים המזרחית ובישראל. נכון ל-13 ביולי 2026, כוחות ישראליים פצעו בממוצע מדי חודש שמונה פלסטינים במהלך ניסיונות לחצות את גדר ההפרדה, לעומת 14 פצועים בחודש ב-2025, שישה בחודש ב-2024 וכאדם אחד בחודש בשלושת החודשים האחרונים של 2023.

בסך הכול, במהלך התקופה הנסקרת נפצעו כ-65 פלסטינים, בהם 18 ילדים ועשר נשים, מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. 45 פלסטינים נפגעו מידי מתנחלים, לרבות 37 בחמש מתקפות נפרדות שיעדיהן היו חקלאים פלסטינים בקהילת חווארה, מדרום ליטא בנפת חברון (ראו הפרק על כך להלן). במהלך מתקפות אלה תקפו מתנחלים חקלאים שעיבדו את אדמותיהם, היכו אותם או ריססו אותם בתרסיס פלפל. בין הפצועים היו 12 ילדים, עשר נשים וקשיש אחד.

מאז תחילת 2026 נפצעו כ-850 פלסטינים בהקשר של מתקפות מתנחלים, לרבות 690 מידי מתנחלים והיתר מידי כוחות ישראליים, נתון המהווה 55% מכלל הפצועים הפלסטינים בגדה המערבית. מספר הפציעות בזיקה למתקפות מתנחלים זינק באופן חד, מפצוע אחד מדי שלושה ימים בשנת 2020 לממוצע של שני פצועים ביום ב-2025, ויותר משלושה פצועים ביום מאז תחילת 2026 (ראו תרשים).

תקיפות מתנחלים ונזק לרכוש

במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 69 תקריות במעורבות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד. נתון זה מביא את מספרן הכולל של תקריות מסוג זה שתועדו מאז תחילת 2026 ליותר מ-1,260 תקריות ב-250 קהילות פלסטיניות, ובממוצע כשש תקריות ביום.

בנפת חברון ניהלו מתנחלים חמש מתקפות בזו אחר זו נגד חקלאים פלסטינים שעיבדו את אדמתם ליד קהילת חווארה, מדרום ליטא. בנוסף על 37 פצועים פלסטינים (ראו הפרק לעיל), גרמו המתקפות נזק למבנה בשימוש חקלאי, למשאבת מים ולכ-450 עצי זית. לאחר ארבע מן המתקפות הכריזו כוחות ישראליים את השטח "שטח צבאי סגור" וחייבו את החקלאים הפלסטינים לעזוב את המקום, בעוד שבכמה מהמקרים הורשו המתנחלים להישאר בו או שחזרו מאוחר יותר כדי לרעות בו את כבשיהם. ארגונים הומניטריים שותפים מדווחים שהמתקפות בקהילה זו גברו מאז הקמתו של מאחז בקרבתה, ב-2024, והובילו לשיבושים חוזרים ונשנים של פעילויות חקלאיות, לנזק לנכסי מחייה ולחששות גוברים בתחום ההגנה.

בנפת רמאללה היו יעדי המתנחלים בתי מגורים, סוגי תשתית חיונית ונכסי מחייה פלסטיניים. במהלך מתקפה נרחבת בכפר דיר ג'ריר גרמו מתנחלים נזק לארבעה בתי מגורים, שרפו שלושה כלי רכב בבעלת פלסטינית והשחיתו שלושה כלי רכב נוספים. גישת אמבולנסים למקום נחסמה לאחר שכוחות ישראליים ומתנחלים סגרו את הכניסה הראשית לכפר למשך שעות אחדות. בקהילה הבדואית טייבה מזרח חתכו מתנחלים את כבל החשמל שסיפק חשמל למשקי בית פלסטיניים. תושבים דיווחו שנזק חוזר ונשנה לתשתית חשמל והטרדה מתמשכת משבשים יותר ויותר את חיי היום יום, ומגבילים את הגישה לשטחי מרעה סמוכים. במקומות אחרים בנפת רמאללה גרמו מתנחלים נזק לגדר הגנה שנבנתה במימון הומניטרי בכפר אל-מור'ייר, השחיתו אוהל של נוכחות מגינה ומבנים של רועים, והמשיכו לאיים על תושבים ולהגביל את גישתם לשטחי מרעה.

בנפת שכם היו תשתית מים וחשמל יעדים למתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות. בכפר קוסרה, שתי מתקפות, ב-8 וב-13 ביולי, גרמו נזק לכבלי חשמל שסיפקו חשמל למספר משקי בית, וכן לצינור מים ראשי ששירת כשמונה משקי בית, הותירו את התושבים ללא מים וחשמל למשך כ-15 שעות אחרי המתקפה הראשונה, וניתקו את אספקת החשמל לשלושה משקי בית נוספים למשך כשמונה שעות אחרי המתקפה השנייה. בכפר קבלאן הסמוך, מתנחלים בליווי כוחות ישראליים מנעו מצוותים של העירייה להתקין תשתית חשמל ועקרו שלושה עמודי חשמל חדשים שרק הותקנו.

גישה לחינוך

במהלך התקופה הנסקרת הדגישו שלוש התפתחויות את החששות בנושא הגישה לחינוך בשטח C של הגדה המערבית. ב-8 ביולי דחה בית משפט ישראלי עתירה שהגישה קהילת א-ריפאעייה בבקשה לעצור את ההריסה של בית הספר היסודי לבנים ולבנות בכפר, הממוקם ממזרח ליטא בנפת חברון. בית הספר משרת 175 תלמידים מגיל הגן ועד כיתה ז' ומעסיק 14 אנשי סגל. הפסיקה מתירה למנהל האזרחי הישראלי לבצע את ההריסה בתום פרק זמן בן 14 היום, שבמהלכו הקהילה רשאית לעתור לבית המשפט למתן צו ביניים להקפאת ההריסה. בכפוף לתוצאותיהם של הליכים אלה, בית הספר נותר בסכנה הריסה קרובה.

בקהילות השכנות א-דיראת וא-ריפאעייה, בנפת חברון, ניתנו מאז תחילת 2026 יותר מ-30 צווי הפסקת עבודה והריסה. רשויות מקומיות מציינות שאמצעים אלה קשורים לתוכניות לסלילת כביש התנחלות חדש שייבנה במקביל לכביש 356 ויעבור דרך שתי הקהילות. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, לאורך כביש 356 ניתנו צווי הריסה נגד שלושה מחמשת בתי הספר הממשלתיים, לרבות בא-ריפאעייה, והשניים הנותרים עלולים להיפגע מבניית הכביש המתוכנן. יחד ,חמשת בתי הספר משרתים כ-700 תלמידים, וכעת התשתית שלהם, נגישותם והמשך פעולתם מצויים בסיכון.

גם כן ב-8 ביולי, כוח המשימה לענייני חינוך דיווח שהמנהל האזרחי הישראלי פרסם הודעה המתירה להגיש התנגדויות כחלק מהליך אכיפה נגד בית ספר של אונר"א בקהילת אל-ולאג'ה, בנפת בית לחם. נגד בית הספר, המשרת 237 תלמידים ומעסיק 12 מורים, קיים מאז 2006 צו הריסה בעקבות טענות שנבנה בלי היתר בנייה ישראלי בשטח C. ההודעה מהווה הזדמנות להגשת התנגדויות לוועדת המשנה לתכנון ורישוי. עד לקבלת תוצאותיו של הליך זה בית הספר מצוי בסכנת הריסה.

בנפרד, על פי דיווחים, ב-9 ביולי הרסו מתנחלים את המבנה הנטוש של בית הספר לבנים ולבנות בקהילת אל-יאנון אל-פוקא בנפת שכם, יחד עם שני מבני מגורים. בית הספר שירת 16 תלמידים לפני שבדצמבר 2025 נעקרו מקהילה זו שש משפחות, המונות 22 בני אדם, לאחר אלימות והפחדה חוזרות ונשנות מצד מתנחלים. אף שהתלמידים הועברו לבית ספר ממשלתי בכפר עקרבא, ההריסה חיסלה את מתקן החינוך היחיד של הקהילה וצמצמה עוד יותר את סיכוייהן של המשפחות העקורות לשוב לבתיהן.

על פי דוח של כוח המשימה לענייני חינוך מיולי 2026, נגד 84 בתי ספר ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, עדיין תלויים ועומדים צווי הריסה או הפסקת עבודה, לרבות 45 בתי ספר הצפויים להריסה מלאה ו-30 הצפויים להריסה חלקית, שתפגע בבניינים ספציפיים או במבנים של בית הספר. מתוך 84 בתי הספר, 74 ממוקמים בשטח C ועשרה בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים המזרחית שהוגדרו על ידי ישראל. בתי ספר אלה משרתים כמעט 13 אלף תלמידים ומעסיקים יותר מאלף מורים. ההשלכות המצטברות של הריסות, מתקפות על בתי ספר, הגבלות תנועה ועקירה של קהילות ממשיכות לשבש את הלמידה, לצמצם את זמן ההוראה ולהגדיל את סיכוני ההגנה, ההיעדרות והנשירה מבית הספר. ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לספק תמיכה פסיכו-חברתית, סיוע בהסעות, שיקום של מתקנים שנפגעו היכן שהדבר אפשרי, סיוע משפטי, הוראה מתקנת ותוכנית למידה משלימה, כדי לסייע לשמר את גישתם של ילדים לחינוך.

מתקפות מתנחלים ממשיכות לפגוע בגישה לחינוך, במיוחד בקהילות בדואים ורועים בשטח C, שבהן שיבשו המתקפות את הלימודים, אילצו בתי ספר להיסגר באופן זמני, גרמו נזק למתקני חינוך ובמקרים מסוימים תרמו לעקירתן של קהילת שלמות. באל-מאלח, בצפון בקעת הירדן, נהרס באפריל 2026 בית הספר של הקהילה לאחר חודשים של השחתה ומתקפות חוזרות ונשנות, ששמו קץ הלכה למעשה לגישה לחינוך בקהילה. בסך הכול ננטשו עשרה בתי ספר המשרתים יותר מ-360 תלמידים בעקבות עקירה מלאה של הקהילות שאותן שירתו. שבעה מהם הושחתו לאחר העקירה ושלושה נהרסו, שניים מהם על ידי מתנחלים.

עקירה

במהלך התקופה הנסקרת הרסו רשויות ישראליות 16 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. המבנים שנהרסו כללו 11 מבנים בשטח C, שהריסתם הובילה לעקירה של שבעה משקי בית המונים 38 בני אדם, וחמישה מבנים בירושלים המזרחית, שהריסתם הובילה לעקירה של תשעה משקי בית המונים 40 בני אדם. המבנים שנהרסו כללו תשעה בתי מגורים, שלושה מבני מגורים לא מאוכלסים וארבעה מבנים ששימשו למחיה ולמים, תברואה והיגיינה.

רוב העקירה בשטח C התרחשה בקהילת א-ריפאעייה, ממזרח לעיירה יטא בנפת חברון, שבה נעקרו שלושה משקי בית המונים 13 בני אדם, בהם שבעה ילדים, לאחר הריסתם של בית מגורים דו-קומתי, בור מים ומחסה לבעלי חיים ליד כביש 356. אחד ממשקי הבית שנפגעו נעקר בעבר לאחר שביתו נהרס במאי 2025.

בתקרית נפרדת, ב-9 ביולי, נעקרו חמישה משקי בית המונים 12 בני אדם, בהם ארבעה ילדים, מהקהילה הבדואית ג'בל אל-אקרע, ממערב לג'נין, לאחר איומים והפחדה מצד מתנחלים שמאמינים כיהם ממאחז סמוך. לדברי מקורות מקומיים, כשבוע קודם לכן פשטו מתנחלים על הקהילה והזהירו את התושבים לעזוב תוך חודש, בטענה שהם בעלי הקרקע. משקי הבית העקורים נמנו עם קהילה בדואית ותיקה הנוכחת באזור זה יותר מ-70 שנה. ג'בל אל-אקרע הפכה לקהילה הפלסטינית ה-47 במספר, מאז ינואר 2023, שנעקרה במלואה בעקבות מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות והגבולות הגישה הקשורות אליהן.

בין ינואר 2023 ל-13 ביולי 2026 חוו 122 קהילות פלסטיניות עקירה מלאה או חלקית, לרבות 47 שנעקרו במלואן, בעיקר קהילות בדואים ורועים בשטח C. יותר מ-6,200 פלסטינים, בהם יותר מ-3,000 ילדים, נעקרו בתקופה זו, יותר מ-2,300 בתוכם ב-2026 לבדה. עקירה חוזרת ונשנית, מתקפות על בתים וסוגי תשתית והגבלות על הגישה לאדמות ולשירותים חיוניים ממשיכות להעמיק צרכים הומניטריים ובה בעת לשחוק את עמידות הקהילה.

בקעת הירדן נותרה אחד האזורים שמגמה זו פוגעת בהם באופן הקשה ביותר, במיוחד בשנת 2026. בבקעת הירדן, עקירה בזיקה למתקפות מתנחלים והגבלת הגישה הקשורות אליהן מהווה יותר ממחצית מכלל העקירה שתועדה השנה בהקשר זה ברחבי הגדה המערבית. מאז ינואר 2023 גרמו מתקפות מתנחלים והגבלות הגישה הקשורות אליהן לעקירתם של יותר מ-2,000 פלסטינים בבקעת הירדן, לעומת 645 בני אדם שנעקרו בשל הריסות בגין היתרים. במהלך אותה תקופה נעקרו במלואן 11 קהילות בבקעת הירדן , חמש מהן ב-2026. נכון ל-13 ביולי 2026 התרחשו בבקעת הירדן בממוצע מדי חודש 23 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד, לעומת שתי מתקפות מסוג זה בחודש בשנת 2020 (ראו תרשימים להלן).

לנתונים מרכזיים ולחלוקה לקטגוריות נוספות של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למאי 2026, יש לפנות לתמונת מצב של הגדה המערבית - מאי 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לנתונים מרכזיים על ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ראו כאן: הגדה המערבית – ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ינואר 2023 – אפריל 2026.

מימון

מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש נכון ל-15 ביולי 2026.

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.