דוח מצב הומניטרי | 15 במאי 2026

דגשים עיקריים

• תנאי החיים בעזה עדיין בכי רע; רוב בני האדם עקורים וחשופים לסיכונים בריאותיים וסביבתיים מתמשכים, ובה בעת נמשכים הדיווחים על תקיפות הפוגעות באזורי מגורים.
• להערכת ארגון הבריאות העולמי, ליותר מ-43 אלף בני אדם בעזה נגרמו פציעות משנות-חיים, בעוד שירותי השיקום עדיין מתקשים להתמודד עם העומס.
• על סמך נתונים שכוח המשימה לענייני לוגיסטיקה עוקב אחריהם, ב-11 הימים הראשונים במאי ניתן היה לפרוק במעברים שבשליטת ישראל לאורך הגבול עם עזה רק אחת מכל שתי משאיות סיוע ממצרים.
• למרות המגבלות, ארגונים הומניטריים שותפים מסייעים לבני האדם בעזה לחדש את ייצור הלחם ולחזק את התאוששותו המוקדמת של השוק.
• בגדה המערבית, כמעט 90% מ-45 המבנים בבעלות פלסטינית שנהרסו בין 5 ל-11 במאי שימשו לחקלאות, מחייה, מים או תברואה.
• בבקעת הירדן נצפה זינוק חד באלימות מתנחלים; מאז 2020, הממוצע החודשי של תקריות שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש זינק פי 14.

סקירה כללית

המצב ההומניטרי ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש מתאפיין בהיעדר ביטחון, במתקפות מתמשכות המסכנות חיי אדם, ובשחיקה גוברת או, לעיתים קרובות, בהרס של תשתית חיונית. עקירה חוזרת ונשנית וממושכת, יחד עם הגבלות תנועה חמורות, ממשיכות לשבש את חיי היומיום. הגישה לשירותים חיוניים נותרת מוגבלת, ושירותי הבריאות, המים והתברואה, החינוך וההגנה נפגעים משמעותית. הסיכויים של רבים ממי שאיבדו את בתיהם ומקורות מחייתם לשקם את חייהם מועטים, והלחץ על הנכסים המניבים של בני אדם אחרים גובר. כתוצאה מכך, משפחות מתקשות למצוא באופן עצמאי מענה לצורכיהן הבסיסיים. ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לספק סיוע, והיכן שהדבר אפשרי, לתמוך בחידוש שירותים בסיסיים וביכולת התמודדות מקומית. עם זאת, אילוצים, חוסרים, נזק נרחב, ובאופן כללי יותר, היעדר פתרונות שיטפלו בגורמים שבשורש המשבר – כולם ממשיכים להגביל את טווח ההגעה, העקביות והקיימות של מענה זה.

רצועת עזה

בעזה נותר המצב ההומניטרי בכי רע. משפחות עקורים רבות עדיין נאלצות לשהות באוהלים צפופים או – בהיעדר חלופות בטוחות יותר – בבניינים שניזוקו קשות. הגישה לשירותים בסיסיים עדיין מוגבלת; הזמינות של מים נקיים איננה עקבית ומערכות פינוי האשפה פגועות ואינן יכולות לספק טיפול משמעותי בחששות לבריאות הציבור, לרבות בזיקה למזיקים ומכרסמים. אזורי מגורים רבים ברחבי עזה עדיין אינם בטוחים, והם חשופים לתקיפות אוויריות, להפגזות ולירי חוזרים ונשנים בתוכם או בקרבתם.

נתונים של משרד הבריאות בעזה מצביעים על כך שבין 7 ל-12 במאי נהרגו עשרה פלסטינים, גופה אחת חולצה, ו-45 בני אדם נפצעו. נתון זה מביא את מספרם של כלל הנפגעים מאז ההודעה על הפסקת אש ב-10 באוקטובר 2025, ל-856 הרוגים ו-2,463 פצועים. 103 הרוגים אחרים נוספו בדיעבד למניין ההרוגים הכולל, לאחר שמשרד הבריאות אישר את פרטי זהותם.

ההגבלות על יבוא של חלפים חיוניים, גנרטורים לעת חירום וציוד אחר, וכן מחסור בתשומות חיוניות, לרבות דלק ושמן מנוע, ממשיכים לפגוע בפעילויות ההומניטריות. את הפעילויות האלה מגבילים גם האיסורים על פעולתם של ארגונים שותפים מרכזיים, הגבלות תנועה בתוך רצועת עזה, נזק לכבישים ולתשתית, והמשך התקיפות האוויריות, הירי והיעדר הביטחון. שיפור התנאים יאפשר לארגונים הומניטריים שותפים להרחיב את טווח הפעולה שלהם, לתת מענה יעיל יותר ולספק סיוע עקבי יותר בכל אזורי המובלעת. לשם כך דרושים גישה הומניטרית מלאה, אפשור פעיל של המאמצים לפנות נפלי תחמושת ועיי חורבות ולתקן בתים שניזוקו, והכנסה ללא מכשול של סוגי אספקה חיוניים.

ארגונים שותפים מובילים בתחום המים, התברואה וההיגיינה מזהירים שהמחסור החמור בשמן סיכה ובחומרים אחרים – שכולם חיוניים להמשך פעולתם של הגנרטורים לשעת חירום המאפשרים את המשך פעולתן של מערכות מים ותברואה בהיעדר חשמל – גורם לכשלים קריטיים. בח'אן יונס, תחנות שאיבת שפכים מרכזיות חדלו לפעול, כך שהביוב מציף אזורי מגורים, ושפכים לא מטוהרים מצטברים ברחובות וזורמים אל ערוצי ניקוז ובריכות מי גשמים. עקב כך מחריפים הסיכונים לבריאות ולסביבה, לרבות העברת מחלות מוגברת ליד בתים ואתרי עקירה. זה שנתיים וחצי שארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה נאלצים להפעיל יותר מ-200 מתקנים באמצעות גנרטורים לשעת חירום, זאת כאשר הגישה שלהם לחומרי תחזוקה בסיסיים מוגבלת. בתחום המים, התברואה וההיגיינה רוב הגנרטורים מופעלים כעת באמצעות שמן ממוחזר, המגביר משמעותית את הסכנה לנזק מכאני בלתי הפיך ומחריף את הסיכונים להשבתה של שירותים חיוניים או לצמצומם. חששות דומים הועלו גם במגזרים אחרים.

להערכת ארגון הבריאות העולמי, ליותר מ-43 אלף בני אדם בעזה, שאחד מכל ארבעה מתוכם הוא ילד, נגרמו פציעות משנות-חיים. פציעות חמורות כוללות פגיעות גפיים בעקבות טראומה, קטיעות, פציעות בחוט השדרה, כוויות, ופגיעות מוחיות בעקבות טראומה, שיותר מ-50 אלף בני אדם זקוקים בגינן לשיקום לטווח ארוך. אלא ששירותי השיקום עדיין מתקשים לעמוד בעומס: שום מתקן שיקום אינו כשיר לפעולה באופן מלא, הגישה לטיפולי מומחים מוגבלת, וחוסרים חמורים בציוד, גפיים תותבות ואביזרי סיוע נותרים בעינם בשל הגבלות על היבוא. ההמתנה ממושכת, ומטופלים רבים משוחררים מוקדם או אינם יכולים לקבל טיפול נאות, מצב המגביר את הסיכון שייוותרו נכים לצמיתות. למרות המאמצים של עובדי רפואה וארגונים שותפים בתחום הבריאות, רק שבריר מן הצרכים זוכים למענה, בעוד המשבר המתמשך ממשיך לייצר פציעות חדשות.

סיכוני ההגנה ברחבי עזה נותרים חמורים, במיוחד עבור נשים, נערות וילדים. ארגונים הומניטריים שותפים מובילים בתחום ההגנה מדווחים שעקירה חוזרת ונשנית, חיים בצפיפות והיעדר פרטיות במחסים מגבירים את הסיכונים לאלימות מבוססת-מגדר, חושפים נשים ונערות לסיכוני אלימות גוברים ומגבילים את יכולתן להגיע בבטחה לשירותי תמיכה. בה בעת, החששות בתחום ההגנה על ילדים הולכים ומחריפים, על רקע של דיווחים רבים יותר ויותר על עבודת ילדים, נשירה מהלימודים, וילדים המקבלים על עצמם את האחריות לסייע בהישרדות של משק הבית, תחום שמבוגרים אמורים למלאו. ילדים נחשפים גם במידה גדלה והולכת לסביבות לא בטיחותיות, לתנאים מסוכנים ולדפוסי התנהגות מזיקים באתרי עקירה, לצד סימנים גוברים למצוקה נפשית, תוקפנות ורגרסיה התנהגותית בזיקה לטראומה ולאי-יציבות מתמשכות. הביקוש לניהול טיפול מקצועי, לשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית ולהתערבויות בתחום ההגנה עדיין גדול בהרבה מהיכולת הזמינה.

אספקה המוכנסת אל עזה

מעברי כרם שלום וזיקים הם עדיין הנקודות הפעילות היחידות להכנסת סיוע הומניטרי וסחורות אל עזה.

על סמך נתונים שאוחזרו ב-13 במאי 2026 מהדשבורד של מנגנון 2720 של האו"ם, היקף הסיוע ההומניטרי המוכנס לעזה, שהאו"ם עוקב אחריו, גדל באפריל ב-4% לעומת מרס, מ-47,500 ל-49,500 משטחים שנפרקו.

גידול זה יכול היה להיות משמעותי יותר, אבל רק 86% מהאספקה שמסמכי המטען שלה הוגשו לרשויות הישראליות לצורך הכנסתה לעזה, לאחר אישורם הראשוני, נפרקו בסופו של דבר במעברים אל עזה. האספקה הנותרת הוחזרה לנקודת המוצא שלה. שיעורי הפריקה של אספקה המגיעה דרך המסדרון המצרי היו נמוכים במיוחד – 69% בלבד.

על סמך נתונים שכוח המשימה לענייני לוגיסטיקה ניטר, בין 1 ל-11 במאי פחתו שיעורי הפריקה ל-78%, וכל משאית שנייה שהגיעה ממצרים לא יכלה לפרוק את האספקה שנשאה במעברים הישראליים לאורך גבול עזה; נתונים אלה אינם כוללים תרומות הומניטריות דו-צדדיות או את המגזר הפרטי.

בכל האמור במגזר הפרטי, נתונים שלשכת המסחר בעזה שיתפה עם קבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 4 ל-10 במאי הוכנסו לרצועת עזה 789 מטעני סחורות עבור הסקטור הפרטי, עלייה קלה לעומת 750 מטעני הסחורות שהוכנסו לעזה בשבוע הקודם. על פי דיווחים, רובם הכילו פריטי מזון, אבל נמסר שכ-30% הכילו פריטים לא חיוניים. שיעור קטן יותר מסך המטענים מכיל פריטי היגיינה, חומרי מחסה, וסוגים מסוימים של ציוד חשמל ותקשורת, וכן אספקה רפואית.

לדברי לשכת המסחר ואומדני שווקים אחרים של ארגונים הומניטריים שותפים, המחירים החלו להתייצב לאחר הזינוק שנצפה במהלך ההסלמה האזורית, וכבר תועדו מספר פריטים שמחיריהם ירדו בשיעור שנע בין 10% ל-20%.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לפילוח אספקה זו לסוגיה, ראו את הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

הגדה המערבית

המצב ההומניטרי ברחבי הגדה המערבית ממשיך להידרדר על רקע של הסלמה באלימות מתנחלים, מבצעים מתמשכים שמנהלים כוחות ישראליים ומשטרי תכנון וגישה מגבילים. כל אלה מובילים לנפגעים, לעקירה ולהרס בתים, מקורות מחייה ותשתית חיונית, ובה-בעת מגבילים את הגישה להזדמנויות עבודה ולשירותים בסיסיים. ההידרדרות מתחוללת על רקע של משבר כלכלי חמור, לרבות הסיכונים הגוברים שעימם מתמודדים פלסטינים המנסים לחצות את גדר ההפרדה כדי להגיע למקומות עבודה בירושלים המזרחית ובישראל, לאחר שמאז אוקטובר 2023 מרבית ההיתרים בוטלו או הושעו.

במתקפות מתנחלים נגד קהילות כפריות וקהילות רועים פלסטיניות נצפתה עלייה חדה, במיוחד בבקעת הירדן, שבה ההתמקדות המתמשכת בנכסים חקלאיים, תשתית מים ושטחי מרעה כיעדי מתקפות פוגעת במקורות מחייה ומגבירה את הלחץ המופעל על קהילות פגיעות וחלשות לעזוב את מקומות מגוריהן. ברחבי שטח C, רשויות ישראליות ממשיכות להרוס מבנים התומכים במחיה, במים ובתברואה. במענה על כך, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ממשיכים להרחיב את התערבויות החירום, למרות מגבלות גישה וסיכונים תפעוליים משמעותיים.

ארגונים שותפים המתמחים בהגנה על ילדים מספקים מדי שבוע תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, ניהול טיפול, פעילויות הגברת מודעות, הפניות, סיוע משפטי והתערבויות חירום לתמיכה בכ-2,600 ילדים ומטפלים ברחבי הגדה המערבית. אופן ההתערבות העיקרי הוא עדיין תמיכה פסיכו-חברתית מבוססת-קהילה, הניתנת ליותר מ-1,400 ילדים ומטפלים באמצעות ייעוץ פרטני וקבוצתי, פעילויות פנאי וספורט, טיפול במשחק ובאמנות, פסיכו-דרמה, מפגשי הורות חיובית ופעילויות תמיכה פסיכו-חברתית מובנות. ארגונים שותפים ממשיכים גם להעלות מודעות בקרב ילדים, מטפלים, עובדים הומניטריים וקהילות בנושאי סיכונים בהגנה על ילדים, מניעת אלימות, אבטחת ילדים וערוצי דיווח בטוחים. במקביל, ארגונים שותפים המתמחים בהגנה על ילדים מספקים מדי שבוע ניהול טיפול, תמיכה משפטית, הפניות וטיפולי מעקב אצל מומחים לכ-50 עד 60 ילדים בסיכון גבוה, לרבות ילדים שנחשפו לאלימות, ילדים עקורים וילדים הזקוקים לשירותי הגנה ייעודיים. ילדים עם מוגבלויות עדיין נמנים עם הקבוצות החלשות והפגיעות ביותר, וארגונים שותפים מספקים מדי שבוע לכמאה ילדים עם מוגבלויות תמיכה שיקומית, הפניות, אביזרי עזר ושירותי הגנה מכלילים.

כדי לטפל בצורכי ההגנה הגוברים, ארגונים שותפים המתמקדים במענה על אלימות מבוססת-מגדר חיזקו את ניהול הטיפול הייעודי ואת שירותי התמיכה הנפשית והפסיכו-חברתית, לרבות בהקמת קבוצות תמיכה בג'נין. התערבויות אלה מספקות תמיכה פסיכולוגית מובנית ומרחבים בטוחים לביטוי עצמי, במיוחד לנשים עקורות ולנשים שנפגעו מן ההשלכות הפסיכולוגיות של הפקעת קרקעות והרחבת התנחלויות.

ארגונים שותפים ממשיכים לשלב סעד חומרי עם סיוע הגנתי, באמצעות חלוקת ערכות כבוד לאוכלוסיות עקורות בג'נין ובטול כרם, והפעלת 11 מרחבים בטוחים עבור נשים ונערות, כמוקדים חיוניים למתן שירותים חסויים והפניות. עם זאת, לדברי ארגונים שותפים המתמחים במתן מענה לאלימות מבוססת-המגדר, שירותי טיפול ייעודיים עדיין פועלים תחת עומס משמעותי. עקירות חוזרות ונשנות, הגבלות תנועה והיעדר ביטחון, במיוחד בשטח C, באזור H2 של העיר חברון, במסאפר יטא ובג'נין ממשיכים לשבש את הגישה אל שורדות ושרודים, להגביל את הפעילות השוטפת של מרחבים בטוחים, לקטוע ערוצי טיפולי המשך והפנייה, ולהגביל את יכולתם של אנשי סגל מומחים להגיע בבטחה לקהילות הנפגעות. מגבלות תפעוליות אלה, יחד עם קשיי איוש, פוגעות במתן השירותים העקביים והעצימים של תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית וניהול טיפול הדרושים לשורדות ושורדים.

נפגעים ותקריות חציית גדר ההפרדה

דיווחים מצביעים על כך שב-11 במאי, במהלך פשיטה במחנה קלנדיה הסמוך, בנפת ירושלים, ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני, עיכבו את גופתו ותפסו את מכוניתו, לאחר שעל פי דיווחים האיש ירה לעבר הכוחות. לא דווח על נפגעים ישראלים. גם בתוך המחנה ירו כוחות ישראליים תחמושת חיה ומכלי גז מדמיע לעבר פלסטינים ופצעו שלושה בני אדם, בהם אחד מתחמושת חיה ושניים משאיפת גז מדמיע. כן נכנסו כוחות ישראליים למרכז ההכשרה של אונר"א בקלנדיה, צילמו את האתר ומדדו את המבנים.

עוד ב-11 במאי, פלסטיני מת מפצעים שנגרמו לו לאחר שנורה על ידי מתנחל ולאחר מכן נעצר על ידי כוחות ישראליים ב-15 באפריל, ליד הכפר קראוות בני חסאן שבנפת סלפית. לדברי משרד התיאום המחוזי הפלסטיני, האיש התמודד עם בעיות נפשיות וקודם לכן טופל במוסד לבריאות הנפש.

מותו מביא את מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית בשנת 2026, עד 11 במאי, ל-46. נתון זה כולל 13 בני אדם שנהרגו מידי מתנחלים, 31 שנהרגו מידי כוחות ישראליים, ושני בני אדם שנהרגו מידי מתנחלים או כוחות ישראליים. במניין ההרוגים כלולים 14 פלסטינים שנהרגו במתקפות מתנחלים, בהם 12 שנהרגו מידי מתנחלים ושניים שנהרגו מידי מתנחלים או כוחות ישראליים, בנוסף על אישה פלסטינית שמתה ב-2026 מפצעים שנגרמו לה בדצמבר 2023.

מאז 7 באוקטובר 2023, המועד שבו ביטלו הרשויות הישראליות או הקפיאו את מרבית היתרי הגישה לירושלים המזרחית ולישראל שניתנו לפלסטינים למטרות עבודה ולמטרות אחרות, ונכון ל-11 במאי, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריגתם של 17 פלסטינים ואת פציעתם של יותר מ-290 פלסטינים אחרים שעל פי דיווחים ניסו לחצות את גדר ההפרדה. בנוסף, ב-12 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני מהכפר דיר קדיס, בנפת רמאללה ופצעו פלסטיני אחר, כשעל פי דיווחים השניים ניסו לחצות את גדר ההפרדה בעיירה א-ראם, בנפת ירושלים, כדי להגיע למקומות עבודה בירושלים המזרחית ובישראל.

נכון ל-11 במאי 2026, הממוצע החודשי של פלסטינים שנפצע מידי כוחות ישראליים במהלך ניסיונות לחצות את גדר ההפרדה היה 11 פצועים. זאת לאחר גידול חד שתועד ב-2025, שבה עלה הממוצע החודשי ל-14 פצועים, יותר מכפליים הממוצע החודשי ב-2024, שהיה שישה פצועים בחודש בלבד ושיקף גידול לעומת שלושת החודשים האחרונים של 2023, שבהם תועד בהקשר זה כפצוע אחד בחודש.

בסך הכול, בין 5 ל-11 במאי נפצעו כ-70 פלסטינים, בהם עשרה ילדים, מידי כוחות ישראליים ומתנחלים, בעיקר בהקשר של מבצעי חיפוש ופשיטות שניהלו כוחות ישראליים, ובמהלך מתקפות מתנחלים.

ההסלמה באלימות מתנחלים ובמתקפות על מקורות מחייה

בין 5 ל-11 במאי תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 33 מתקפות של מתנחלים שכוונו נגד פלסטינים והובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד, נתון המביא את מספר המתקפות מסוג זה שתועדו מאז תחילת 2026 ליותר מ-800 ביותר מ-220 קהילות – בממוצע שש תקריות מדי יום.

מתוך מתקפות המתנחלים המרכזיות שתועדו במהלך השבוע, חמש בוצעו בבקעת הירדן ויעדיהן היו מקורות מחייה, משאבי מים ונכסים חקלאיים פלסטיניים, לצד תקיפות פיזיות והפחדה של תושבים. תקריות אלה, שעליהן דווח בנפות יריחו וטובאס, משקפות דפוס חוזר ונשנה של מתקפות המתרכזות סביב קהילות רועים ואזורים שבהם הוקמו מאחזים חדשים, ואשר יעדיהן עם לעיתים קרובות שטחי מרעה, תשתית חקלאית ושירותים בסיסיים החיוניים לקיומן של קהילות בדואים ורועים.

כך למשל, בקהילת אל-ג'פתליכ – אל-מוסאפה, בנפת יריחו, גנבו מתנחלים מכל מים השייך למשפחתו של רועה פלסטיני, ובתקרית נפרדת רדפו אחר רועה פלסטיני בניסיון להפקיע את הטרקטור שלו, ירו תחמושת חיה לעבר כלי הרכב וגרמו נזק לצמיגיו. עוד בנפת יריחו, באזור אל-אווסאג', מתנחלים חמושים תקפו והיכו משפחה פלסטינית ופצעו שני בני אדם בעת שניסו לשרוף את בית המשפחה ולתפוס בעלי חיים וכלי רכב. בצפון בקעת הירדן, בח'ירבת סמרה, מתנחלים תקפו והיכו רועה פלסטיני שרעה את עדריו, ירו לעברו תחמושת חיה, גנבו את הטלפונים הניידים שבהם צילמו התושבים את התקרית, וריסקו אותם.

כמה ממתקפות אלה כללו גם הרס נרחב של תשתית חקלאית ונכסים מניבים. כך למשל, בנפת שכם, באזור אל-ג'וואנה ליד בית פוריכ, על פי דיווחים מתנחלים מוטטו בדחפורים מבנים בשימוש חקלאי, הרסו באר מים, מכלי מים, גדרות ויבולים, וגרמו נזק לכ-200 עצים צעירים, לציוד חקלאי ולתשתית תאורה סולארית.

בקעת הירדן מסתמנת כאחד האזורים שההסלמה באלימות מתנחלים בשנים האחרונות פוגעת בהם באופן הקשה ביותר. 107 מ-759 מתקפות המתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש (14%) מאז תחילת 2026 התרחשו בבקעת הירדן, יותר ממחציתן בנפת טובאס שבצפון בקעת הירדן. זאת לאחר עלייה חדה בתקריות מסוג זה בשנים האחרונות, מ-23 תקריות ב-2020 ל-224 תקריות ב-2025, וממוצע חודשי שגדל משתי תקריות בחודש ב-2020 ל-27 תקריות בחודש בארבעת החודשים הראשונים של 2026 – כמעט פי 14.

ברחבי הגדה המערבית נהרגו בשנת 2026, נכון ל-11 במאי, 12 פלסטינים במתקפות מתנחלים מידי מתנחלים, ושני בני אדם אחרים נהרגו במתקפות מתנחלים אף שלא ידוע אם נהרגו מידי מתנחלים או מידי כוחות ישראליים. זאת לעומת 13 פלסטינים שנהרגו במתקפות מתנחלים מידי מתנחלים ב-2023, שלושה ב-2024 ושמונה ב-2025. 11 מתוך 12 ההרוגים ב-2026 שהריגתם מיוחסת למתנחלים תועדו לאחר תחילתה של ההסלמה האזורית ב-28 בפברואר.**

בנוסף, ב-2026 חל גידול חד במספר הפצועים שנפגעו במהלך מתקפות מתנחלים. מאז תחילת השנה נפצעו כ-490 פלסטינים מידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים, נתון שווה כמעט למספר הנפגעים השנתי הכולל שתועד בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. זהו ממוצע של ארבעה פצועים ביום, נתון גבוה מהממוצע היומי של 2.3 פלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים בשנת 2025, שבה נפצעו כ-830 פלסטינים בתקריות מסוג זה. במרס 2026 לבדו נפצעו כ-170 פלסטינים מידי מתנחלים – המניין החודשי הגבוה ביותר של פצועים מידי מתנחלים מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד אלימות מתנחלים באופן שיטתי, בשנת 2006.

מתקפות שביצעו פלסטינים ואשר מתנחלים הרגו פלסטינים או פצעו אותם במהלכן מתועדות בנפרד.

הריסות, עקירה ומענה בתחום המים, התברואה וההיגיינה

במהלך התקופה הנסקרת נהרסו 45 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. המבנים שנהרסו כללו 40 מבנים בשטח C, בהם ארבעה בתי מגורים שהריסתם הובילה לעקירתן של שתי משפחות המונות 13 בני אדם, בהם שמונה ילדים, וכן חמישה מבנים בשטח B ובירושלים המזרחית. ארבעה מהמבנים שנהרסו היו בתי מגורים, אחד היה מבנה מגורים לא מאוכלס, ו-40 המבנים הנותרים (89% מכלל המבנים שנהרסו) היו מבנים בשימוש חקלאי, מבנים הקשורים למחייה או מבני מים ותברואה.

69% מהמבנים שנהרסו בשטח C מאז תחילת 2026 בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים (258 מתוך 372) היו מבנים בשימוש חקלאי, מבנים ששימשו למחייה או מבני מים ותברואה.

מתוך התקריות המרכזיות במהלך התקופה הנסקרת, רשויות ישראליות הרסו מוסכי רכב ומשאיות בכפר חוסאן שבנפת בית לחם, ובכפר שוקבה, בנפת רמאללה, לרבות סדנאות רכב, מחסנים, בורות בדיקה והתשתית הנלווית אליהם, שהיו מקור ההכנסה העיקרי של ארבע המשפחות הנפגעות. גם בעיירה אל-עזרייה, בנפת ירושלים, הרסו רשויות ישראליות מתקני מסחר ותעשייה שתמכו במחייתם של 25 משקי בית, ואשר הריסתם פגעה בכ-135 בני אדם, בהם 75 ילדים. המבנים שנהרסו כללו מוסכי רכב, מתקני שטיפת מכוניות, חנויות לחומרי בניין, מרכולים ומסעדות.

בכפר ברדלה, בצפון בקעת הירדן, הרסו כוחות ישראליים שבע חממות ששימשו לגידול ירקות והשתרעו על פני 11 דונם, והשמידו את רשתות המים הנלוות אליהן, הריסות שפגעו פגיעה קשה במחייתם של שלושה משקי בית העוסקים בחקלאות ומונים 15 בני אדם, בהם תשעה ילדים. לדברי החקלאים שנפגעו, ההריסה באה בעקבות צווים צבאיים שניתנו בפברואר 2026 ואשר יעדם היו כ-45 דונם שטחי חממות מעובדים באזור. כן נגרם נזק נרחב לנכסים חקלאיים ולנכסי מים, תברואה והיגיינה.

נזק למבנים חקלאיים ולמבני מים, תברואה והיגיינה תועד גם בכפר סילוואד שבנפת רמאללה, ובאזור אל-מלחה בנפת בית לחם; רשויות ישראליות הרסו בורות מים, מכלי מים, מחסים לבעלי חיים, חדרים חקלאיים, גדרות, בתי שימוש וקירות אבן, או שגרמו להם נזק, ופגעו הן ביכולת אגירת המים והן בפעילויות חקלאות ומרעה. בקהילת ח'אשם א-דרג', במסאפר יטא שבנפת חברון, תפסו רשויות ישראליות אוהל מגורים והרסו מחסה לבעלי חיים ומבנים הקשורים אליו, הריסות שהובילו לעקירתה של משפחה אחת זו הפעם השנייה בשנה זו, לאחר תקרית תפיסה קודמת בפברואר 2026.

על רקע הריסות, עקירה, אלימות מתנחלים ומתקפות מתמשכות הפוגעות בתשתית בסיסית, הרחיבו ארגונים הומניטריים שותפים את מאמצי מענה החירום כדי לצמצם את ההשלכות על הקהילות הנפגעות. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ממשיכים לספק מענה לשיבושים הממושכים בשירותים, באמצעות התערבויות כמו חלוקת חירום של מים במכליות למשפחות במסאפר יטא, היכן שלפחות עשר קהילות עדיין מנותקות מרשת המים, וכן לקהילות רועים בצפון בקעת הירדן ולמשפחות עקורות מראס עין אל-עוג'א, הקהילה שנעקרה במלואה.

בין ינואר לאפריל 2026 יישמו 14 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה 382 התערבויות ברחבי 139 קהילות בגדה המערבית. התערבויות אלה כללו שיקום והרחבה של רשתות מים באורך יותר מ-14 ק"מ, הובלה של כמעט 10,000 מטר מעוקב מים במכליות, חלוקה של 868 מכלי אגירת מים, והתקנה או תיקון של 57 בורות מים. כן סיפקו ארגונים שותפים תמיכה בתחומי התברואה וההיגיינה, לרבות ריקון שפכים עבור עקורים בצפון הגדה המערבית, בנייה של רשתות ביוב ותיקונן, חלוקת חירום של 375 בתי שימוש ניידים למשקי בית, חלוקה של יותר מ-10,000 ערכות היגיינה, והתערבויות לטיפול בפסולת מוצקה באתרי עקירה ובקהילות מארחות המתקות לעמוד בנטל.

לנתונים נוספים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למרס 2026 ולפילוחם לקטגוריות, ראו את תמונת מצב של הגדה המערבית - מרס 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

מקור: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.