דוח מצב הומניטרי – 11 בספטמבר 2026

דגשים עיקריים

• בין ינואר לאוגוסט 2026 תועדו יותר מ-1,600 מתקפות מתנחלים שגרמו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש פלסטיני ברחבי 275 קהילות, בממוצע 6.7 מתקפות ביום, לעומת ממוצע של חמש מתקפות ביום ב-2025.
• כ-846 אלף תלמידים החלו את שנת הלימודים החדשה בגדה המערבית על רקע של הגבלות גישה. לימודיהם הסדירים של יותר מ-4,000 תלמידים עדיין משובשים, ו-19 בתי ספר עדיין אינם נגישים, או שהם סגורים או נטושים.
• בעזה החלו ההכנות לקראת שנת הלימודים החדשה, המתוכננת להיפתח ב-19 בספטמבר, לרבות ב-359 מרחבי למידה זמניים.
• שני גלי הריסות בשלוש קהילות במסאפר יטא, בין 2 ל-8 בספטמבר, הובילו לעקירתם של 57 בני אדם, בהם 27 ילדים. מאז תחילת 2026 נעקרו כ-1,500 פלסטינים ברחבי הגדה המערבית כתוצאה מהריסות.
• נמשכים מאמצי החיסון בגדה המערבית, במענה על התפרצות של מחלת הפה והטלפיים – כמעט 50 אלף מנות חיסון נמסרו, והובטחו המשאבים לרכישת 400 אלף מנות נוספות. כ-200 אלף כבשים ועזים כבר קיבלו את מנת החיסון הראשונה.
• בעזה, תקיפות אוויריות ומתקפות ישראליות אחרות ממשיכות לפגוע בשטחים מאוכלסים, גורמות לנפגעים ולנזק לרכוש ומחוללות עקירה נוספת.
• ניתוח חדש של UN Women מוצא כי נכון לעכשיו, בראש אחד מכל ארבעה משקי בית בעזה עומדת אישה. הנשים הללו מתמודדות עם מצוקה קשה יותר, לרבות רמות גבוהות יותר של מחסה לא נאות, נזק לדיור ועקירה.
• צפיפות-יתר, מחסה לא מספיק וגישה מוגבלת למים בטוחים ולתברואה מגבירים את הסכנה להעברת מחלות מידבקות בעזה, במיוחד זיהומים בדרכי הנשימה, שלשול חריף ותסמונת צהבת חריפה.
• חוסרי מימון והגבלות על הכנסתם של חומרים חיוניים עדיין מגבילים מאוד את מאמצי המוכנות לקראת החורף באתרי עקירה צפופים, ומותירים משפחות חשופות להצפות, לרוחות עזות ולהידרדרות בתנאים באתר.
• סירובים ועיכובים של האישורים להכנסת שמן מנוע וחלפים מאיימים על שירותי מים, תברואה, בריאות וטיפול באשפה, התלויים לפעולתם בגנרטורים; נתונים של מנגנון 2720 של האו"ם מצביעים על כך שמאז 1 במרס אושרה הכנסתם של 13.445 ליטר שמן מנוע, ו-92,778 ליטר עדיין ממתינים לאישור הכנסה.

סקירה כללית

עם פתיחתה של שנת הלימודים החדשה ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, ילדים ממשיכים להתמודד עם חסמים בפני למידה בטוחה, כתוצאה מעקירה, חוסר הביטחון כתוצאה מתקיפות אוויריות ומתקפות אחרות, נזק למתקנים והגבלות גישה מתמידות. גם הגישה למים אינה יציבה. בעזה, 91% ממשקי הבית שהשתתפו בסקר מתמודדים עם חוסר ביטחון מים בינוני עד גבוה, ורבים נשענים על מים מובלים במכליות. בה בעת, שיבושים זמניים במתקני התפלה בישראל בתחילת ספטמבר צמצמו גם הם את אספקת המים לעזה ולחלקים של הגדה המערבית כאחד. בעזה משפחות חוששות מאוד מפני העונה הגשומה הקרבה, על רקע של חוסרי מימון והגבלות על ההכנסה של סוגי אספקה וציוד הומניטריים חיוניים, שכולם מגבילים את יכולתם של ארגונים הומניטריים שותפים לצמצם את ההצפות ולשפר את התנאים באתרי עקירה הלוקים בצפיפות-יתר.

הגדה המערבית

התקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח היא 1 עד 7 בספטמבר, אלא אם צוין אחרת.

מבצעים של כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים, הריסות והגבלות גישה ממשיכים לחולל צרכים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית, משבשים את הגישה לשירותים חיוניים ומגבילים פעילויות הומניטריות, על רקע של חוסרי מימון מתמידים. הפגיעה בגישה לשירותים חיוניים, לרבות טיפול רפואי, חינוך ומים, נותרת קשה במיוחד, לרבות בשל הגבלות על תנועתם של צוותי רפואה, המשך השיבושים בחינוך בעקבות מבצעים ממושכים ועקירה מתמשכת, וצמצומים זמניים באספקת המים הכוללת, הפוגעים בחלקים של מרכז הגדה המערבית ודרומה.

מבצעים שניהלו כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים והריסות במהלך התקופה הנסקרת המשיכו להוביל לנפגעים, לנזק לרכוש ולתשתית, ולעקירה. שישה פלסטינים נהרגו, 31 פלסטינים ומתנחל אחד נפצעו, ו-61 פלסטינים נעקרו בשל הריסות. במהלך מבצעים של כוחות ישראליים במחנה הפליטים אל-ערוב (נפת חברון) ב-7 בספטמבר ובכפר קרוואת בני חסאן (נפת סלפית) ב-3 בספטמבר כ-30 פלסטינים בכל קהילה נעצרו ונחקרו, וכוחות ישראליים השתמשו באופן זמני בבתים פלסטיניים למעצר ולמטרות אחרות. בנוסף, באל-ערוב הגבילו כוחות ישראליים את התנועה החופשית באמצעות סגירת כל השערים סביב המחנה וחסימת כבישים בתלוליות עפר – ההגבלות נותרו בתוקף למשך יותר מ-24 שעות לאחר נסיגת הכוחות מהמקום.

ברחבי הגדה המערבית, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות המשיכו לתמוך בשירותי בריאות מצילי-חיים וחיוניים באמצעות רשת של 869 מוקדי שירותי בריאות, לרבות 60 בתי חולים, 478 מרכזי רפואה ראשונית ו-227 תחנות של מרפאות ניידות. המרפאות הניידות עדיין חשובות במיוחד עבור קהילות ללא מענה מספק, לרבות בשטח C, ב"מרחב התפר" ובאזור H2 בעיר חברון, שגישתם של צוותי רפואה אליהם נותרה בלתי ניתנת לחיזוי. חוסרים בתרופות חיוניות ומגבלות מימון מגבילים עוד יותר מתן שירותי בריאות ואת הגישה אליהם.

גם הגישה למים נפגעה בשל שיבושים באספקת המים הסיטונאית. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, הפחתה זמנית באספקה מחברות המים הישראליות מקורות והגיחון במהלך השבוע הראשון בספטמבר פגעה ברוב האוכלוסייה, בעיקר במרכז הגדה המערבית ובדרומה, לרבות נפות חברון, בית לחם, ירושלים, רמאללה ואל-בירה, לאחר שמתקני התפלה בישראל הושבתו זמנית. האספקה התאוששה בהדרגה, ולאחר כשלושה ימים חזרה לרמותיה הנורמליות. בנפרד מכך, ומ-7 בספטמבר ואילך, התקלה מאז 24 ביולי בבאר המים בית איבא, המופעלת על ידי חברת מקורות הישראלית, ממשיכה לשבש את אספקת המים ל-11 קהילות ברחבי נפות שכם, קלקיליה וג'נין, שיבושים הפוגעים בכ-50 אלף בני אדם. במהלך אוגוסט יישמו 11 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה 124 התערבויות ב-69 קהילות בגדה המערבית, לרבות משלוח חירום של יותר מ-13 אלף מטר מעוקב מים במכליות, חלוקה של 270 מכלים לאגירת מים ו-3,840 ערכות היגיינה, אספקת בתי שימוש למשקי בית ולקהילות, שיקום של רשתות מים וביוב, ושירותי תברואה ופינוי אשפה לעקורים ולאוכלוסיות חלשות ופגיעות אחרות.

התפרצות של מחלת הפה והטלפיים ממשיכה לפגוע בקהילות התלויות למחייתן בגידול בעלי חיים. במענה על כך סיפק ארגון המזון והחקלאות של האו"ם למשרד החקלאות 49,900 מנות של חיסון FMD-SAT1 כתמיכה במסע חיסוני החירום, ובה בעת השיג משרד החקלאות משאבים לקניית 400 אלף מנות נוספות עבור בקר, כבשים ועזים ברחבי הגדה המערבית. על פי הנתונים האחרונים שהתקבלו מן השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות, כל ראשי הבקר בגדה המערבית קיבלו שתי מנות חיסון, שניתנו במרחק חודש זו מזו, וכ-200 אלף כבשים ועזים קיבלו את המנה הראשונה וזקוקים למנה נוספת כדי להבטיח חסינות מלאה. ההתפרצות מסכנת במיוחד קהילות בדואים ורועים, התלויות בבעלי חיים למזון ולהכנסה ונפגעות ממילא מאלימות מתנחלים, לחצי עקירה וגישה מוגבלת לשטחי מרעה ולמים.

במקביל, ב-6 בספטמבר נפתחה שנת הלימודים 2027-2026 וכ-846 אלף תלמידים חזרו לבתי ספר ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, על רקע של סיכוני הגנה, הגבלות תנועה ושיבושים מתמשכים בחינוך. נתון זה כולל כ-48 אלף תלמידים בבתי ספר של אונר"א, שהחלו את שנת הלימודים החדשה ב-7 בספטמבר ב-90 בתי ספר. הגישה בכמה מהשטחים הנפגעים עדיין מוגבלת במיוחד. לימודיהם הסדירים של יותר מ-4,000 תלמידים שנעקרו ממחנות פליטים בצפון הגדה המערבית נקטעו, ושישה בתי ספר של אונר"א בירושלים המזרחית עדין סגורים. בשטח C, עשרה בתי ספר ששירתו יותר מ-360 תלמידים ננטשו לאחר שהקהילות שאתן שירתו נעקרו במלואן בשל מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות והגבלות הגישה הקשורות אליהן. שלושה מבתי הספר שננטשו נהרסו לאחר מכן. בנוסף, נגד 84 בתי ספר תלויים ועומדים צווי הריסה או צווי הפסקת עבודה, הפוגעים בכמעט 13 אלף תלמידים. לפרטים נוספים ראו את הפרק על גישה לחינוך להלן.

נפגעים, מבצעים של כוחות ישראליים ושיבושי גישה

בין 2 ל-8 בספטמבר, כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ירו למוות בשישה פלסטינים, בהם שני ילדים, וכוחות ישראליים ומתנחלים פצעו 31 פלסטינים, בהם עשרה ילדים. כוחות ישראליים פצעו 15 פלסטינים, רובם במהלך פשיטות ומבצעים, ומתנחלים פצעו 16 פלסטינים. פלסטיני דקר מתנחל ופצע אותו ליד שכם.

ב-2 בספטמבר נהרגו שני ילדים פלסטינים מידי כוחות ישראליים בכפר אל-מור'ייר, בנפת רמאללה, על רקע של עלייה חדה במספר מתקפות המתנחלים על הכפר. מאז ינואר 2026 תועדו באל-מור'ייר יותר מ-56 מתקפות שהביאו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש פלסטיני, ובממוצע שבע תקריות בחודש, נתון כפול ויותר מהממוצע החודשי בשלוש השנים הקודמות. מאז ינואר 2023 נהרגו בכפר שבעה פלסטינים וכ-150 פלסטינים נפצעו בהקשר של מתקפות מתנחלים.

התקרית ב-2 בספטמבר התרחשה לאחר שורה של מתקפות, הטרדות והגבלות גישה מצד מתנחלים סביב בעלי חיים בכפר ובסביבתו. לדברי מועצת הכפר, מתנחלים לקחו 72 כבשים השייכות למשפחה פלסטינית, בעוד אמצעי תקשורת ישראליים שציטטו את הצבא הישראלי דיווחו שכוחות ישראליים נכנסו לכפר כדי להחזיר בעלי חיים שלטענתם השתייכו לישראלים. במהלך הפשיטה שהתרחשה עקב כך ירו כוחות ישראליים למוות בשני הילדים.

העלייה במתקפות מתנחלים מתרחשת בד בבד עם הרחבה של התנחלויות ומאחזים והגבלות גישה ממושכות. אל-מור'ייר, שבו גרים כ-3,300 פלסטינים, מוקף בשמונה מאחזים, שחמישה מתוכם הוקמו מאז אמצע 2024, לרבות שניים בשטח B. גישת פלסטינים לאדמות חקלאיות ולשטחי מרעה נעשית מוגבלת יותר ויותר, ומאז אמצע 2023 כוחות ישראליים סוגרים את הכניסה הראשית לכפר מכביש 458 (כביש אלון).

בתקרית נפרדת, ב-4 בספטמבר, ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ליד שער שכם בירושלים המזרחית, לאחר שלדברי הצבא הישראלי האיש ניסה לכאורה לדקור חיילים; לא דווח על פצועים ישראלים.

ב-7 בספטמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ופצעו חמישה בני אדם אחרים בחג'ה, בנפת קלקיליה, במהלך פשיטה שבה יידו פלסטינים אבנים על הכוחות. זאת לאחר שמתנחלים חמושים נכנסו אל הקהילה, ועל פי דיווחים החזיקו בבעל הבית לזמן קצר לאחר עימות מילולי.

בין 7 ל-8 בספטמבר ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים במהלך מבצעים נפרדים בכפרים קבלאן ועקרבא, בנפת שכם. בקבלאן סגרו כוחות ישראליים את ארבע הכניסות הראשיות לכפר וכיתרו בית פלסטיני למשך כשש שעות, ירו למוות בפלסטיני ועיכבו את גופתו. לדברי הצבא הישראלי, האיש ביצע מוקדם יותר באותו יום מתקפת דקירה ליד הכפר אוסרין, פצע מתנחל, ולאחר מכן ניסה לדקור חיילים במהלך מבצע. ארבע תלמידות נזקקו לטיפול לאחר שגז מדמיע נורה ליד שני בתי ספר, וכ-30 פלסטינים נעצרו מאוחר יותר ונחקרו במשך כחמש שעות בבית פלסטיני לפני ששוחררו.

בעקרבא כיתרו כוחות ישראליים בית פלסטיני למשך כחמש שעות, ולאחר מכן ירו למוות בפלסטיני. כוחות ישראליים ירו לעבר הבית טילים והשתמשו בדחפור צבאי – כתוצאה מכך נותר הבית לא ראוי למגורים ושתי נשים נעקרו. לדברי הצבא הישראלי, האיש ניסה לדקור חיילים במהלך המבצע.

אלימות מתנחלים

במהלך התקופה הנסקרת דווח על 32 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים פלסטינים, לנזק לרכוש פלסטיני או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד, לרבות מתקפות חוזרות ונשנות שפגעו בגישת פלסטינים למים, לאדמות חקלאיות ולשטחי מרעה, למקורות מחייה ולבתים. בלפחות ארבע תקריות נפגעה תשתית מים. באל-חדידייה (נפת טובאס) לקחו מתנחלים כ-30 מכלי מים ששימשו בעלי חיים והחלו לגדר אדמת מרעה, צעדים שהגבילו עוד יותר גישת פלסטינים. בבית אמרין (נפת שכם) גרמו מתנחלים נזק לצינור מים באורך כעשרה מטר וניתקו את אספקת המים למשק בית למשך ארבעה ימים. צינורות מים או חיבורים של משקי בית לרשת המים ניזוקו גם באל-עקבה (נפת טובאס) ובקהילה הבדואית טייבה מזרח (נפת רמאללה) שבה משפחות נשענות על אספקת מים במכליות.

מתקפות מתנחלים פגעו גם במקורות מחיה חקלאיים ובתשתית חיונית ברחבי כמה קהילות. בח'לת א-לוזה (נפת בית לחם) גרמו מתנחלים נזק לגידולים עונתיים שנשתלו על שטח בגודל שישה דונם השייך לשלוש משפחות, ובסילוואד (נפת רמאללה) עקרו מתנחלים לפחות ארבעה עצי זית בוגרים. בביתא (נפת שכם) תקפו מתנחלים מבנים המשמשים לגידול בעלי חיים וגרמו נזק לחשמל ולסוגי תשתית אחרים, בתקרית שבה נפצעו ארבעה פלסטינים. באל-מסודייה (נפת שכם), הוביל נזק שנגרם לתשתית חשמל להפסקת חשמל בת שלושה ימים שפגעה ב-12 משפחות. בח'רבת אבו פלאח (נפת רמאללה) פירקו מתנחלים חלקים של מבנה בשימוש חקלאי ולקחו משטחי מתכת משטח אדמה שעל פי דיווחים, הפלסטינים שנפגעו לא יכלו להגיע אליו מאז מאי, לאחר שבקרבת מקום הוקם מאחז.

תקריות אלה התרחשו על רקע של עלייה מתמשכת הן בתדירות והן בהתפשטות הגיאוגרפית של מתקפות מתנחלים ברחבי הגדה המערבית. בין ינואר לאוגוסט 2026 תועדו יותר מ-1,600 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים פלסטינים ו/או לנזק לרכוש פלסטיני, בממוצע 6.7 מתקפות ביום, לעומת חמש מתקפות ביום ב-2025 ו-1.5 מתקפות ביום ב-2021. במהלך שמונת החודשים הראשונים בשנת 2026 פגעו מתקפות ב-275 קהילות פלסטיניות, נתון קרוב מאוד ל-279 הקהילות שנפגעו במשך כל שנת 2025, ויותר מכפול מ-116 הקהילות שנפגעו ב-2020 (ראו תרשים להלן).

הריסות ועקירה

במהלך התקופה הנסקרת הרסו רשויות ישראליות 38 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. המבנים שנהרסו כללו תשעה בתי מגורים, שישה מבני מגורים לא מאוכלסים, 18 מבני מים, תברואה והיגיינה ומבנים בשימוש חקלאי, וחמישה מבנים ששימשו למחייה ומבנים אחרים. כתוצאה מכך נעקרו 12 משקי בית המונים 61 בני אדם, בהם 34 ילדים ו-14 נשים, 23 מהם ממסאפר יטא ו-31 בירושלים המזרחית.

בין 2 ל-8 בספטמבר, לרבות תקרית אחת שהתרחשה לאחר התקופה הנסקרת, ביצעו כוחות ישראליים שני גלי הריסות בשלוש קהילות פלסטיניות במסאפר יטא, בשטח שהרשויות הישראליות הגדירו "שטח אש 918" המיועד לאימונים צבאיים. בסך הכול נהרסו 49 מבנים, שהריסתם הובילה לעקירה של 57 בני אדם, בהם 27 ילדים, ופגעה ב-30 בני אדם נוספים המתגוררים בשטח באופן עונתי. ההריסות פגעו במבנים ששימשו למגורים ולמחייה, וכן בתשתית מים ואנרגיה סולארית חיונית.

הגדולה בתקריות הללו התרחשה ב-2 בספטמבר בח'רבת א-תבאן, שבה המנהל האזרחי הישראלי, שלווה בכוחות ישראליים, הרס 27 מבנים, לרבות מבני מגורים ומחסים לבעלי חיים, מחסנים, בתי שימוש ובורות מים. ארבע משפחות המונות 23 בני אדם, בהם 13 ילדים, נעקרו, וכן נפגעו שש משפחות נוספות המונות 30 בני אדם, בהם 19 ילדים, המתגוררות בקהילה באופן עונתי. 18 מהמבנים שנהרסו נבנו במימון תורמים. לאחר ההריסה נותרו בקהילה רק שני מבנים, שלשניהם נגרם נזק. כן נהרסו שישה מכלי מים ונגרם נזק לחיבורי החשמל למערכת הסולארית של הקהילה. התושבים נשענים בעיקר על מים מובלים במכליות, לאחר שעל פי דיווחים, במשך שנת 2026 ניתקו מתנחלים פעמים רבות את רשת המים הראשית של הקהילה.

מסאפר יטא הוא שטח כפרי ברובו בדרום הר חברון, שכ-1,200 פלסטינים מתגוררים בו ב-13 קהילות הממוקמות בתוך שטח אש 918. הקהילות באזור מתמודדות עם הריסות חוזרות ונשנות, לצד אלימות מתנחלים ולחצי הגנה וגישה נוספים. מאז ינואר 2009 תועדו בחלק זה של מסאפר יטא כ-110 תקריות הריסה שהובילו להריסתם של יותר מ-380 מבנים, לרבות בתי ספר ומבני מים, שיותר מ-57% מהם ניתנו כסיוע הומניטרי.

בעקבות ההריסות האחרונות נערכו אומדנים הומניטריים וגויס סיוע מיידי, לרבות מחסי חירום, פריטים שאינם מזון, ערכות היגיינה וכבוד, ערכות תינוקות ותמיכה פסיכו-חברתית. ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לתאם את המענה, לזהות אילו פערים נותרו ולבדוק אפשרויות מחסה, מים, תברואה והיגיינה ישימות יותר, לנוכח סיכוני ההגנה החוזרים נשנים הפוגעים בקהילות אלה.

בירושלים המזרחית נעקרו שבעה משקי בית המונים 31 בני אדם, בהם 16 ילדים, בשתי תקריות הריסה שאירעו במהלך התקופה הנסקרת. ב-2 בספטמבר נעקרו שלושה משקי בית שבראשם עומדת אישה, המונים עשרה בני אדם, לאחר הריסתו של בניין מגורים ובו ארבע דירות באזור אל-בוסתאן בסילוואן. ב-7 בספטמבר נעקרו ארבעה משקי בית של פליטים פלסטינים, המונים 21 בני אדם, לאחר הריסתם של שלושה מבני מגורים בבית חנינא. באזור אל-בוסתאן, שבו מתגוררים כ-1,500 פלסטינים, פוגעת תוכנית התנחלות ישראלית לבניית גן תנ"כי, שתחייב את הריסתן של עשרות יחידות דיור פלסטיניות.

מאז תחילת 2026 כ-1,500 פלסטינים נעקרו ברחבי הגדה המערבית בשל הריסות, לרבות כ-120 בני אדם בעשרת הימים הראשונים של ספטמבר. בסך הכול נעקרו השנה ברחבי הגדה המערבית יותר מ-4,000 פלסטינים בשל הריסות, פינויים, מתקפות מתנחלים והגבלות הגישה הקשורות אליהן. יותר מ-60% נעקרו בעקבות מתקפות מתנחלים והגבלות הגישה הקשורות אליהן, שהפכו עקב כך לגורם המוביל לעקירה בגדה המערבית בשנת 2026.

גישה לחינוך

לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, מבצעים שמנהלים כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים והגבלות תנועה וגישה ממשיכים לפגוע בגישה לחינוך ברחבי הגדה המערבית. במהלך המחצית הראשונה של 2026 תיעד כוח המשימה 224 תקריות הקשורות בחינוך, שפגעו ב-152 בתי ספר ופגעו ישירות ב-20,450 תלמידים ו-859 אנשי סגל חינוך. יותר ממחצית מהתקריות (122) כללו הגבלות גישה, ו-47 כללו אלימות מתנחלים, שהייתה אחראית ל-21% מכלל התקריות המתועדות בתחום החינוך, לעומת 3% באותה תקופה ב-2025 ו-5% ב-2024. 28 בתי ספר ניזוקו או הושחתו. נכון לספטמבר 2024, נגד 84 בתי ספר ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, תלויים ועומדים צווי הריסה או צווי הפסקת עבודה, הפוגעים ב-12,855 תלמידים וב-1,076 מורים. רוב בתי הספר הללו ממוקמים בשטח C ובירושלים המזרחית. בנוסף על כך, שישה בתי ספר של אונר"א בירושלים המזרחית עדיין סגורים.

אלימות מתנחלים והגבלות הגישה הקשורות אליה פגעו גם בגישה לטווח ארוך לחינוך בקהילות החשופות לעקירה. מאז ינואר 2023 נעקרו במלואן 49 קהילות פלסטיניות לאחר מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות והגבלות גישה הקשורות אליהן. גישתם של כל התלמידים הנפגעים לחינוך נמשכה באמצעות העברה זמנית למרחבי למידה חלופיים, רישום לבתי ספר באזורים שאליהם נעקרו, או הסדרי למידה היברידיים. עשרה בתי ספר המשרתים יותר מ-360 תלמידים ננטשו לאחר שהקהילות שאותן שירתו נעקרו במלואן; שבעה הושחתו לאחר מכן, ושלושה נהרסו, שניים מהם על ידי מתנחלים. בתי הספר שירתו בעיקר קהילות בדואים ורועים מרוחקות בשטח C, ונטישתם מדגישה את ההשלכות ארוכות הטווח של עקירה על הגישה לחינוך.

הקשיים בתחילת שנת הלימודים 2027-2026 נותרים חריפים במיוחד בצפון הגדה המערבית, היכן שתלמידים ממשפחות פליטים פלסטיניים ממחנות הפליטים ג'נין וטובאס אינם יכולים לשוב לבתי הספר הקבועים שלהם, לאחר מבצעים ממושכים שניהלו כוחות ישראליים ועקירה נרחבת. במחנה ג'נין עדיין אין גישה לארבעה בתי ספר של אונר"א, וכ-1,600 תלמידים הועברו באופן זמני למרחב למידה חלופיים. גם לשני מבני בתי ספר של אונר"א במחנה נור שמס אין גישה. בארבעה בתי ספר של אונר"א הסמוכים למחנה נור שמס לומדים כ-2,300 תלמידים משישה בתי ספר במחנות טול כרם ונור שמס. הסדרים אלה מתקיימים במסגרת תוכנית העבודה העכשווית המצומצמת של אונר"א, הנובעת מצעדי הצנע שנקטה הסוכנות.

לנתונים ופילוחים נוספים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 ליולי 2026, ראו את תמונת המצב של הגדה המערבית - יולי 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לנתונים על ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ראו כאן: הגדה המערבית – ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ינואר 2023 – אפריל 2026

רצועת עזה

התקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח היא 31 באוגוסט עד 6 בספטמבר, אלא אם צוין אחרת.

המצב ההומניטרי ברחבי רצועת עזה נותר בכי רע. תקיפות אוויריות ומתקפות ישראליות אחרות ממשיכות לפגוע באזורים מאוכלסים, גורמות לנפגעים מקרב אזרחים ולנזק לתשתית אזרחית ויוצרות עקירה נוספת. חוסרים עקביים בסוגי אספקה רפואית חיונית פוגעים בטיפול במחלות מידבקות וכרוניות, והגישה לשירותי מים ותברואה, הכורעים מלכתחילה תחת הנטל, עדיין אינה יציבה. על רקע זה, ככל שהחורף מתקרב ארגונים הומניטריים שותפים פועלים לשפר את תנאי החיים ולצמצם את סכנות ההצפה באתרי עקירה צפופים. עם זאת, חוסרי מימון והגבלות מתמשכות על הכנסת חומרים חיוניים, שמן מנוע וחלפים ממשיכים לפגוע קשות במאמצים אלה.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל בכפוף לרשויות בפועל בעזה, על פי דיווחים בין 2 ל-9 בספטמבר נהרגו 35 פלסטינים, לרבות מי שמתו מפצעים ובני אדם שגופותיהם חולצו מתחת להריסות, ו-104 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים שעליהם דווח מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, ל-1,358 הרוגים ו-4,541 פצועים. 160 הרוגים נוספים נוספו בדיעבד למספר ההרוגים הכולל, לאחר שמשרד הבריאות אישר את פרטי זהותם.

ב-8 בספטמבר פגעה תקיפה אווירית בבניין באל-בורייג', בדיר אל-בלח, ליד שני בתי ספר של האו"ם המשמשים מחסים זמניים לבני אדם שנעקרו מבתיהם, וכן ליד מאפייה הפועלת בתמיכת תוכנית המזון העולמית. אף שלא דווח על נפגעים, כ-24 משפחות איבדו את קורת גגן ולשש משפחות אחרות נגרם נזק כתוצאה מהתקיפות. ארגונים הומניטריים שותפים מגייסים סיוע מהיר, אף שמלאי האספקה החיונית איננו מספיק למתן מענה על הצרכים.

הלחץ הגובר כתוצאה מן ההשלכות של היעדר הביטחון, עקירה חוזרת ונשנית והרס בתים פוגע במיוחד בנשים, שרבות מהן הן כעת המפרנסות היחידות של משפחותיהן. להערכת דוח חדש של UN Women, מאז אוקטובר 2023 הוכפל מספר משקי בית שבראשם עומדת אישה, ועל פי הערכות הוא עומד כעת על 86 אלף משקי בית, כמעט אחת מכל ארבע משפחות בעזה. נתון זה כולל אלמנות ונשים שבעליהן נעדרים, עצורים, פצועים קשה או שנעלמו בכפייה, או מי שגורלם פשוט לא נודע. משקי בית שבראשם עומדת אישה מתמודדים עם מצוקה קשה יותר מאשר משקי בית שבראשם עומד גבר, לרבות שיעורים גבוהים יותר של מחסה לא נאות, נזק לדיור ועקירה.

במקביל נמשכים הניסיונות של הרשויות בפועל לערוך בדיקות במחסנים הומניטריים, לכאורה על מנת לאתר סחורות מוברחות. בין 25 באוגוסט ל-9 בספטמבר תיעד האו"ם לפחות חמש בקשות של הרשויות בפועל לערוך חיפושים במחסנים הומניטריים, שגרמו לשיבושים בפעילויות הומניטריות והפרו את החסינות של נכסי האו"ם. לא נמצאה סחורה מוברחת.

הכנת שירותי בריאות ואתרי עקירה לעונת החורף

על רקע של צפיפות-יתר גוברת, מחסים לא מספיקים, גישה מוגבלת למים בטוחים לשתייה ולשירותי תברואה ועקירה מתמשכת של האוכלוסייה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות ממשיכים לעקוב אחר העברת מחלות מידבקות, כדי לאמוד מגמות ולצמצם סיכונים בעזרת האספקה המוגבלת העומדת לרשותם. בין 10 ל-30 באוגוסט היוו זיהומים חריפים בדרכי הנשימה כמעט מחצית מכלל המחלות המידבקות שעליהן דווח, ואחריהן היו מחלות עור (29.5%) ושלשול חריף (21%). נמשכת העלייה במספר המקרים המדווחים של תסמונת צהבת חריפה, מ-52 בשבוע שבין 27 ביולי ל-2 באוגוסט ל-74 בשבוע שבין 24 ל-30 באוגוסט. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות מבצעים פעילויות מעקב מוכוונות כדי לאמוד העברה אפשרית של דלקת כבד נגיפית A, לרבות חקירות של אזורי שירות ומקורות מים בעיר עזה. אומת מקרה מדווח אחד של שחפת, נתון המביא את המספר המצטבר של מקרים מאומתים מסוג זה בשנת 2026 לשישה.

לנוכח החורף הקרב, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות חוששים מפני גידול נוסף במספר החולים במחלות המידבקות. עלייה צפויה בזיהומים בדרכי הנשימה, יחד עם סיכונים של מחלות כרוניות מועברות במים שניתן למנוע באמצעות חיסון, עלולים ליצור לחץ נוסף על מערכת בריאות המתקשה מלכתחילה לעמוד בנטל.

ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים מחזקים את מאמצי המוכנות לקראת החורף ברחבי אתרי עקירה, מזהים התערבויות בקדימות ברמת האתר, לרבות שיפורים במערכות הניקוז, חיזוק מחסים, תחזוקת שבילים ועוד פעילויות בקנה מידה קטן לצמצום סיכונים הנלווים לגשמים כבדים, הצפות, רוחות עזות והידרדרות התנאים באתר. עם זאת, מימון מוגבל, וזמינות והכנסה לא מספיקות של חומרים וסוגי ציוד חיוניים ממשיכים להגביל את המאמצים.

במאמץ למקסם את המשאבים הזמינים ולטפל באופן חלקי בפערים, כוח המשימה לניהול אתרים פועל בתיאום עם ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, כדי לגייס ולמחדש חומרים זמינים עבור שיפורים ברמת האתר. מאמצים אלה כוללים איסוף וחלוקה של משטחי עץ לאריזה ושקי קמח ריקים, שישמשו כשקי חול, כאמצעי בסיסי לצמצום של הצפות ולחיזוק של מחסים. בטווח הקצר יוזמות אלה מספקות אמנם תמיכה מעשית, אך הן אינן מספיקות כלל בהשוואה להיקף הצרכים ברחבי אתרי עקירה. עוד מימון, כלים, חומרים וסיוע באיטום לקראת החורף דרושים בדחיפות כדי לאפשר לארגונים שותפים להרחיב את פעילויות המוכנות לפני בוא החורף.

אספקה המוכנסת אל עזה

על פי נתונים שאסף כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה, שיעור הפריקה של סיוע המיועד לאו"ם ולארגונים השותפים לו, המייצג את שיעור המטענים שנפרקו בהצלחה במעבר כרם שלום לעומת שיעור המטענים שאושרו ברשימת המשלוח מדי יום, פחת ל-77% לעומת 88% בתקופה הנסקרת הקודמת. המסדרון המצרי ממשיך להתמודד עם הרמות הגבוהות ביותר של החזרה של משאיות ופסילתן, ושיעור הפריקה בו צנח ל-43%, לעומת 72% במהלך התקופה הנסקרת הקודמת. השימוש בנתיב נמל אשדוד להכנסת מטענים הומניטריים עבור האו"ם והארגונים השותפים לו נותר הגבוה ביותר – מעט יותר ממחצית המטענים שהוכנסו לעזה נותבו דרכו.

במהלך התקופה הנסקרת, ארגון ההגירה הבינלאומי הגיש מחדש לרשויות הישראליות בקשת תיאום לצורך הכנסתן לעזה של 37 אלף קורות עץ ו-660 ערכות מחסה חירום שכבר נפסלו בעבר פעמיים, ב-26 באוגוסט וב-2 בספטמבר, במעבר כרם שלום. הרשויות הישראליות סירבו לבקשת התיאום, על פי דיווחים משיקולים ביטחוניים. לנוכח החורף הקרב, צעד זה יקשה עוד יותר על המענה בתחום המחסה להתקדם לקראת פתרונות עמידים יותר, ויגביל קשות ביצוע של שיפורים במחסים מאולתרים ותיקוני חירום ביחידות דיור שניזוקו באופן חלקי.

חוסרים בשמן מנוע

היעדרה הכמעט מוחלט של אספקת חשמל אמינה בעזה פירושו שכדי להמשיך ולתפעל שירותים קהילות נאלצות להישען באופן נרחב על גנרטורים לשעת חירום, אף שגנרטורים מסוג זה מעולם לא נועדו לפעול 24 שעות ביממה. שמן מנוע חיוני לתחזוקת הגנרטורים הללו, המספקים חשמל להפעלת בארות, מתקני התפלה, תחנות שאיבת שפכים, בתי חולים, מרכזי רפואה ראשונית, בנקי דם ובתי חולים שדה. שמן המנוע דרוש גם לכלי הרכב ולמיכון ההנדסי הכבד המשמשים לחלוקת מזון, איסוף פסולת מוצקה, פינוי הריסות והסעות הומניטריות.

מידע שנאסף על ידי מנגנון 2720 של האו"ם מצביע על כך שמאז 1 במרס 2026 אישרו הרשויות הישראליות את הכנסתם של 13,445 ליטר שמן מנוע בלבד לעזה, וכי 92,778 ליטר עדיין ממתינים לאישור. נתון זה אינו כולל שמן מנוע עבור מאפיות, שהמנגנון אינו עוקב אחר הכנסתו לעזה. מכלל 13,445 הליטר שהוכנסו, 12,175 ליטר כבר הובאו אל עזה, ו-1,269 ליטר יוכנסו בימים הבאים באצוות קטנות יותר.

כמעט מחצית מכמות שמן המנוע הממתינה לאישור, 34,288 ליטר (47%) מיועדת לפעילויות מים, תברואה והיגיינה ולטיפול בפסולת מוצקה, ואחריהם 22,722 ליטר (25%) מיועדים לשירותי בריאות, 19,612 ליטר (21%) מיועדים לפעילויות כלליות, לוגיסטיקה ופעילויות רב-תחומיות, ו-6,264 ליטר (7%) מיועדות להתערבויות בנושאי ביטחון תזונתי.

אם לא יתקבלו בדחיפות אישורים נוספים, הגישה למים בטוחים לשתייה עלולה להידרדר עוד יותר, מערכות ביוב עלולות לקרוס כשתחנות השאיבה יושבתו, ופסולת מוצקה שלא תיאסף עלולה להצטבר שוב ולהגביר את הסיכונים לבריאות הציבור ולסביבה.

בכל האמור במגזר המסחרי, נתונים שהתקבלו מלשכת המסחר בעזה ונמסרו לקבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 31 באוגוסט ל-6 בספטמבר אסף המגזר הפרטי 881 מטעני סחורות והכניס אותם אל רצועת עזה. הרכב מטעני הסחורות המוכנסים ממשיך לעורר דאגה: על פי נתונים אלה, 251 מתוך 881 מטעני הסחורות (28%) הכילו פריטים לא חיוניים, יחס המגביל עוד יותר את הכנסתם של מוצרים חיוניים הדרושים לכוחות המשימה עבור טיפול בצרכים הומניטריים.

על פי נתוני מעקב השווקים שאספה קבוצת העבודה לענייני מזומן, שיעור האינפלציה נותר גבוה, כ-200% מעל לרמותיה לפני אוקטובר 2023. מחיריהם של מוצרי יסוד נותרו יציבים יחסית, והתאפיינו בתנודות זעירות בלבד לעומת השבוע הקודם.

מאז סגירתו של מעבר זיקים בצפון עזה ב-24 במאי, נותר מעבר כרם שלום המעבר הפעיל היחיד להכנסת מטענים. מצב זה מותיר את תפקודיות השוק חשופה לפגיעות מוגברת, משום שקרוב לוודאי שכל שיבוש בהזרמת המטענים ייצור אפקט דומינו שיפגע בזמינותם של מוצרים חיוניים ברחבי רצועת עזה.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לחלוקה של סוגי אספקה אלה על פי קטגוריות, ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1, להלן.

מימון

מקורות:מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבושנכון ל-28 באוגוסט 2026.

נספחים

---

** שתי כוכביות פירושן שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.