פורסם ביום 26 אפריל 2016
 במסגרת  

השיקום בעזה נתקל בקשיים נוספים בשל עניינים הנוגעים לזכויות דיור, קרקע ורכוש

השיקום פותח הזדמנות לתכנון עירוני ראוי לשמו

שג׳עייה, מרס 2016. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ככל שמתקדם שיקומם של בתים שנהרסו בעזה במהלך הסכסוך ב־2014, וככל שניתן המימון המובטח, כך מתעוררות סוגיות הנוגעות לזכויות הדיור, הקרקע והרכוש של המשפחות הנפגעות, ולתכנון עירוני.

את סוגיות הדיור, הקרקע והרכוש ניתן לראות היטב בשכונת שג׳עייה, שממזרח לעיר עזה, שהפגיעה בה הייתה מהקשות ביותר: 24% מהבתים שנהרסו כליל ברצועה כולה נמצאים בשכונה זו. להערכת מועצת הפליטים הנורווגית, רק 20% מהקרקע באזור זה רשומים על שם הבעלים הנוכחיים.[i]

אפשר שרישום הקרקעות התעכב בשל ההוצאות הכרוכות בו והקושי להשיג את כל מסמכי הבעלות. חלק מהבעלים איבדו את שטרי הבעלות בסכסוך, ואילו לאחרים מספרי רישום שגויים של חלקות האדמה. היעדר סקר מקרקעין ראוי לשמו מקשה לאמת את גבולות החלקות ועלול להוביל למחלוקות. בנוסף על כך, נכסים רבים מצויים בהליכי ירושה מתמשכים בשל מות הבעלים, שחלקם מתו במהלך הסכסוך ב־2014.

הכרחי להבטיח תמיכה למשפחות המתמודדות עם סוגיות תיעוד העלולות למנוע מהן קבלת סיוע לצורך בנייה מחדש. בנוסף , רבים בנו את בתיהם בלא היתרי בנייה מהרשויות בעזה, ותופעה זו גרמה להיעדר תכנון עירוני נאות ומרחבים ציבוריים. הסוגיה המרכזית כעת היא האם לבנות את השכונות הללו במהירות כמות שנבנו מלכתחילה, ובכך ליצור צפיפות יתר, תשתיות לא מספיקות והיעדר מרחבים ציבוריים, או "לבנות מחדש טוב יותר"[ii] באופן הנותן מענה לצורכי הקהילה, פותר בעיות קודמות ויוצר סביבת חיים טובה יותר. יש כעת הזדמנות לשלב בהליך השיקום התייחסות נאותה לזכויות הדיור, הקרקע והרכוש של נשים, לחזק את החברה האזרחית ולהבטיח שיפורים ארוכי טווח.

הניסיון במקומות אחרים בעולם מלמד תהליך השיקום לאחר סכסוך חשוב לא פחות מהתוצאה הסופית.[iii] כרגע מתנהלים מספר מיזמים מבטיחים: תוכנית היישובים של האו״ם (UN-Habitat), בשותפות עם מועצת הפליטים הנורווגית והמועצה הפלסטינית לדיור, פתחו בתכנון מרחבי שיתופי בשכונת ח׳וזעא, שניזוקה קשות, לרבות בחינה של צורכי פיתוח עתידיים. בבית חנון מיישם משרד העבודות הציבוריות והדיור, בתמיכת הסוכנות האיטלקית לפיתוח שיתוף פעולה (AICS) דוגמה חיובית לתכנון שיתופי קהילתי לשיקומן ושיפוצן של יותר ממאתיים יחידות דיור בא־נאדא ובקהילת אל־עִזְבָּה הסמוכה, ולשיקום 19 מבנים שניזוקו חלקית.

שיקום נרחב המיושם במסגרת זמן סבירה ומספק פתרון בר־קיימא למצוקתם של עקורים הכרחי כדי להגביר את חוסן הנפגעים, לאפשר מימוש של זכויות האדם ולמנוע היווצרות סביבה שתוביל לסבב חדש של אלימות. יחד עם זאת, טיפול בבעיות מורכבות מצריך הן זמן והן משאבים אנושיים וכספיים. האמצעים האחרים הדרושים, לצד בחינה של סוגיות דיור, קרקע ורכוש מרכזיות, כוללים הסרת ההגבלות על היבוא של חומרי בניין וציוד בניין; מציאת פתרון לפילוג הפלסטיני מבית כדי לאפשר לרשויות הפלסטיניות הרלבנטיות למלא ביעילות את תפקדי הממשל שלהן; מעורבות של האוכלוסיות הנפגעות בשיקום קהילותיהן; וזירוז חלוקתם של הכספים שמדינות תורמות התחייבו לתרום לשיקום עזה.

מצב שיקום הבתים

הודות לסיוע במזומן מסוכנויות או״ם או תמיכה בינלאומית אחרת, נכון לסוף מרס 2016 כבר נבנו מחדש או שופצו כ־17% (3,000) מכ־18 אלף הבתים שנהרסו או ניזוקו קשות.[iv] על פי הערכות, 75 אלף בני אדם עדיין עקורים. בנייתם או שיפוצם של 3,700 בתים, המהווים 21% מהמקרים הממתינים לטיפול, מתבצעים כעת. עד כה הובטח המימון לכ־5,100 בתים (28% מהמקרים הממתינים לטיפול) שייבנו מחדש או ישופצו ב־2016, כך שכעת חסר מימון ל־5,991 בתים, המהווים כ־34% מהמקרים הממתינים לטיפול.

פורסמו ממצאיו של סקר רישום והכנת פרופיל פגיעות של עקורים פנימיים

באפריל פרסם משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ממצאי מפתח מסקר בין־סוכנותי לרישום והכנת פרופיל פגיעוּת של עקורים פנימיים, שנערך מאמצע אוגוסט עד דצמבר 2015.[v] הסקר בדק יותר מ־16 אלף משקי בית שנהרסו או ניזוקו קשות במעשי האיבה ב־2014, ואסף מידע מפורט על תנאי חייהם וצורכיהם העדכניים. תוצאותיו המלאות של הסקר הועמדו לרשות כל הגורמים הרלבנטיים בבסיס נתונים מאוחד, המיועד לקדם שיתוף פעולה, תכנון וקידום מדיניות הומניטריים.

* חלק זה נמסר על ידי מועצת הפליטים הנורווגית מטעם כוח המשימה לענייני הגנה.


[i] NRC Factsheet 4: Reconstruction in Shujaiya neighbourhood, Gaza Housing Land and Property Rights series, April 2015

[ii] תפיסה זו אומצה בהרחבה אחרי הצונאמי באוקיינוס ההודי. במסגרתה, קהילות משוקמות באופן המטפל בחולשות יסוד, ומחזק את עמידותן כחלק מתהליך השיקום כדי לעשות אותן פגיעוֹת פחות לאסונות.

[iii] "הנטייה... של ממשלות, תורמים ואמצעי התקשורת הייתה להתמקד במספר הבתים שנבנו כקנה מידה להישג. עם זאת, התוכניות המצליחות ביותר שימשו זרז להתאוששות... וסללו את הדרך לפיתוח עתידי". Lessons from Aceh, ע׳ 9.

[iv] Shelter Cluster Palestine: Shelter Cluster Monthly Report, March 2016

[v] משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, "עזה: עקורים פנימיים", אפריל 2016.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית