"לפני המלחמה ניהלתי את תחנת הרדיו של בית הספר שלנו," אומרת שיימא בת השמונה, שאיבדה את כף רגלה וידה כשבית בקרבת מקום נפגע במעשי האיבה. "אני חולמת להיות עיתונאית, ולתעד את המתקפות נגד ילדים." צילום: יוניסף/זקוט
"לפני המלחמה ניהלתי את תחנת הרדיו של בית הספר שלנו," אומרת שיימא בת השמונה, שאיבדה את כף רגלה וידה כשבית בקרבת מקום נפגע במעשי האיבה. "אני חולמת להיות עיתונאית, ולתעד את המתקפות נגד ילדים." צילום: יוניסף/זקוט

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 84

דגשים עיקריים

  • הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים נמשכו ברחבי מרבית רצועת עזה, לרבות מרכז עזה, העיר הדרומית ח'אן יונס ומחנה ג'באליה בצפון עזה. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל ישראל. בנוסף דווח על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, לרבות באזורים כמו מחנות אל-בורייג' ואל-מר'אזי בדיר אל-בלח, שפלסטינים עברו אליהם לאחר שכוחות ישראליים פקדו עליהם לעבור מצפון עזה, וכן שכונות א-דרג' וא-תופאח בעיר עזה. על פי דיווחים, במבצעים אלה נהרגו בני אדם רבים.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-3 וה-4 בינואר נהרגו על פי דיווחים 125 פלסטינים, ו-318 בני אדם נוספים נפצעו על פי דיווחים. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-3 בינואר בשעה 12:00 נהרגו בעזה לפחות 22,438 פלסטינים. נאמר כי כ-70% מן ההרוגים הם נשים וילדים. באותו פרק זמן נפצעו על פי דיווחים 57,614 פלסטינים.
  • מאז ה-3 בינואר ונכון ל-4 בינואר לא דווח על חיילים נוספים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה בסך הכול 173 חיילים, ו-1,003 חיילים נפצעו.
  • ב-3 בינואר ייעד צה"ל שני גושים נוספים בנפת דיר אל-בלח לפינוי, בפקודה שניתנה בכרוזים שפוזרו מהאוויר. הפקודות מכסות אזור ששטחו מוערך בכ-1.2 ק"מ רבוע, שבו מתגוררים כ-4,700 בני אדם וכן נמצא בו מרכז רפואי (נוסייראת) המופעל בתמיכת האו"ם. מאז ה-1 בדצמבר ניתנו פקודות פינוי למספר אזורים, שרק מדרום לנחל עזה מכסים על פי הערכות שטח בגודל 128 ק"מ רבוע (35% משטח רצועת עזה), אשר קודם לכן התגוררו בו יותר ממיליון בני אדם (44% מאוכלוסיית עזה). בשטח זה מצויים 13 בתי חולים, 29 מתקני בריאות ו-143 מחסים שבהם מצאו מקלט יותר מ550- אלף עקורים.
  • זה ארבעה ימים שבשל עיכובים ומניעה של גישה, וכן סכסוך פעיל, לא יכלו האו"ם וארגונים הומניטריים שותפים אחרים לשלוח לאזור שמצפון לנחל עזה סיוע הומניטרי מציל-חיים, הדרוש בדחיפות. הסיוע כולל תרופות שהיו מספקות תמיכה חיונית ליותר מ-100 אלף בני אדם למשך 30 יום, וכן שמונה משאיות עם מזון עבור בני אדם המתמודדים כעת עם חוסר ביטחון תזונתי מסכן-חיים. ארגונים הומניטריים קוראים בדחיפות למתן גישה הומניטרית בטוחה, מתמשכת וללא מכשול לאזורים שמצפון לנחל עזה, המנותקים מן הדרום כבר יותר מחודש.
  • ב-4 בינואר הופגזה זה היום השלישי ברציפות סביבתם של בית החולים אל-אמל ואגודת הסהר האדום הפלסטיני בח'אן יונס. אגודת הסהר האדום הפלסטיני דיווחה כי בשלושת ימי ההפגזות נהרגו שבעה עקורים ששהו במתחם, בהם תינוק בן חמישה ימים, ו-11 בני אדם נוספים נפצעו. כן דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי עשרות מבני מגורים ובני אדם שהתאספו בכניסה לבית החולים אל-אמל נפגעו, פגיעות שגרמו לעוד עשרות הרוגים ופצועים.
  • ב-3 בינואר אמר ארגון הבריאות העולמי כי בשלושת הימים האחרונים הוכנסו דרך מעבר רפיח 13 משאיות ובהן אספקה רפואית חיונית לניתוחים ולהרדמה. הסיוע הרפואי אמור להישלח למתחם הרפואי א-נאסר ולבתי החולים אל-אקצא, אל-עודה ובית החולים האירופי, כולם בדרום עזה, ויסייע לכ-142 אלף מטופלים. ארגון הבריאות העולמי קרא למתן גישה ללא מכשול לפריטים מצילי-חיים אלה, על מנת לאפשר להם להגיע ליעדם הסופי.
  • ב-4 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 177 משאיות ובהן מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

  • להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-3 בינואר ל-4 בינואר:
    • ב-3 בינואר, בשעה 13:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרות בני אדם כשמבנה מגורים במחנה ג'באליה שבצפון עזה נפגע.
    • ב-3 בינואר, בשעה 19:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה בני אדם בתקיפה אווירית ליד מסגד עיישה ברפיח, דרום עזה.
    • ב-3 בינואר, בשעה 23:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה בני אדם בפגיעה בשני בתים בדיר אל-בלח.
    • ב-4 בינואר, בשעה 1:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 14 בני אדם, בהם לפחות תשעה ילדים ושתי נשים, בפגיעה בבית ממערב לח'אן יונס, בדרום עזה. על פי דיווחים, המבנה שימש כמחסה לעקורים.
    • ב-4 בינואר, בשעה 1:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה בני אדם ושישה בני אדם נוספים נפצעו, בפגיעה בשטח חקלאי ממערב לח'אן יונס שבו מצאו עקורים מחסה.

עקירה (רצועת עזה)

  • לדברי אונר"א, מוערך כי נכון לסוף 2023, 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם מי שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.4 מיליון עקורים שוהים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות. נפת רפיח היא כעת מקום המקלט העיקרי לעקורים אלה – בעקבות התגברות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.
  • ב-4 בינואר אמר הנציב העליון מטעם האו"ם לזכויות האדם כי הוא "מוטרד מאוד מאמירות של בכירים ישראליים על תוכניות להעביר אזרחים מעזה למדינות שלישיות. 85% מבני האדם בעזה כבר עקורים. יש להם הזכות לחזור לבתיהם. המשפט הבינלאומי אוסר על העברה בכפייה של בני אדם מוגנים מתוך שטח כבוש או על גירושם ממנו."

חשמל

  • מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

  • ב-3 בינואר הודיעה אונר"א כי יחד עם יוניסף, ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים אחרים, תעביר במהירות אל תוך רצועת עזה יותר מ-960 אלף מנות נוספות של חיסונים עיקריים, בכדי להגן מפני מחלות כמו חצבת, דלקת ריאות ופוליו (שיתוק ילדים). בין ה-25 ל-29 בדצמבר שלחו ארגונים הומניטריים שותפים יותר מ-600 אלף מנות חיסון לרצועת עזה.
  • לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-3 בינואר, 13 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה וארבעה בצפון. בתי החולים בצפון מספקים שירותי מיילדות, טראומה וטיפול חירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית כגון חומרי אלחוש, אנטיביוטיקה, משככי כאבים ומתקני קיבוע חיצוניים. בנוסף דרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. מצב בתי החולים ורמת התפקודיות שלהם תלויים בתנודות בקיבולת שלהם וביכולת להביא אליהם רמה מינימלית של אספקה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

ביטחון תזונתי

  • כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי ממשיך לתמוך בצורכי המזון היומיים של אוכלוסיית עזה, המונה 2.2 מיליון בני אדם, אף שסיכונים ביטחוניים ומגבלות ניידות ממשיכים לפגוע בסביבת הפעולה וביכולת המענה. ב-2 בינואר חילקה תוכנית המזון העולמית 98 אלף חבילות מזון ברפיח. נמשכת האספקה של קמח, מלח וסוכר למאפיות; נכון לעכשיו שש מאפיות ברפיח כשירות לפעולה, אבל רק חמש משמונה המאפיות בדיר אל-בלח עדיין מתפקדות. ב-4 בינואר אמר הכלכלן הראשי של תוכנית המזון העולמית כי "עדיין ניתן למנוע רעב המוני. אבל עלינו להבטיח שלבני אדם יהיו מזון, מים, מחסה ותברואה."
  • ועדת הבדיקה לענייני רעב המוני, שהופעלה על רקע של ראיות לחריגה מעבר לסף של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שלב 5 (סף אסון) ברצועת עזה, מזהירה כי הסיכון לרעב המוני גדל מדי יום, על רקע של סכסוך אינטנסיבי וגישה הומניטרית מוגבלת. הוועדה אמרה כי כדי לחסל את סכנת הרעב ההמוני הכרחי לעצור את הידרדרות הבריאות, התזונה, הביטחון התזונתי והתמותה, וזאת יש לעשות באמצעות שיקום של שירותי הבריאות, התברואה, המים וההיגיינה. בנוסף קראה הוועדה להפסקת מעשי האיבה ולשיקום המרחב ההומניטרי לצורך משלוח של סיוע רב-תחומי, כצעדים ראשונים חיוניים לביטול כל סכנה של רעב המוני.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

  • לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
  • במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. נכון ל-3 בינואר הרשויות הישראליות מעריכות כי כ-128 ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

  • ב-4 בינואר 2024 ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בכפר טמון (נפת טובאס) במהלך מבצע חיפוש ומעצר שכלל חילופי אש בינם לבין פלסטינים. פלסטיני נוסף נעצר במהלך המבצע.
  • מותו של האיש מביא את מספר ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-4 בינואר 2024 ל-314. בין ההרוגים 80 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 305 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-3 בינואר 2024 נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה). מספר הישראלים שנהרגו מאז תחילת 2023 במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית בגדה המערבית ובישראל (36) הוא הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-4 בינואר 2024, פצעו כוחות ישראליים 3,949 פלסטינים, בהם לפחות 593 ילדים; 52% מהפצועים נפגעו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, ו-40% נפגעו בהקשר של הפגנות. 91 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-12 פלסטינים אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

  • ב-1 בינואר תקפו מתנחלים, על פי דיווחים מההתנחלות פני חבר, רועים פלסטינים שרעו את עדריהם, והרגו שלושה מבעלי החיים שלהם.
  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-4 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 381 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (36 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (297 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (48 תקריות). מספר התקריות מסוג זה מייצג כמעט שליש מכלל המתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית ואשר תועדו מה-1 בינואר 2023 ועד היום.
  • בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם) שבהן נפגעו פלסטינים ו/או נגרם נזק לרכושם. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.
  • הממוצע השבועי של תקריות כאלה מאז ה-7 באוקטובר הינו 30, לעומת 21 תקריות בשבוע בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת, מ-127 תקריות בשבוע הראשון (13-7 באוקטובר) ל-18 תקריות בין ה-23 ל-28 בדצמבר. שליש מהתקריות מאז ה-7 באוקטובר כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או שעל פי דיווחים נראה שתמכו בהם.

עקירה (הגדה המערבית)

  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-3 בינואר, נעקרו לפחות 189 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
  • ב-3 בינואר 2024 נעקרו שלוש משפחות פלסטיניות המונות 14 בני אדם, בהם ארבעה ילדים, לאחר שבתיהן בג'בל אל-מוכבר שבירושלים המזרחית נהרסו. ההריסות בוצעו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הריסות אלה מביאות את מספר הפלסטינים שנעקרו מאז ה-7 באוקטובר, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, ל-444 בני אדם, בהם 224 ילדים. נתון זה מייצג 36% מכלל העקירות בגין היעדר היתרי בנייה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,153 בני אדם).
  • מאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. בין ינואר לספטמבר 2023 נהרסו לשם ענישה 16 בתים, הריסות שהביאו לעקירתם של 78 פלסטינים. הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
  • 537 פלסטינים נוספים, בהם 238 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-82 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 55% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-39% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם). נתון זה מייצג 59% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

  • נכון ל-30 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 636.4 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 52% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.