מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 61

דגשים עיקריים

• ב-5 וב-6 בדצמבר נמשכו הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים בכל רחבי עזה, לצד לחימה אינטנסיבית בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, במיוחד בחלקים המזרחיים של העיר עזה, במחנה הפליטים ג'באליה ובאזורים שממזרח לח'אן יונס. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים.
• בשעות הבוקר המוקדמות של ה-6 בדצמבר הצביעו דיווחים ראשוניים על כך שיותר מ-100 בני אדם נהרגו ועוד רבים אחרים נפצעו בהפגזות כבדות על מבני מגורים מרובים במחנה ג'באליה, בצפון.
• ב-6 בדצמבר פינה משרד הבריאות בעזה את רוב המטופלים ואנשי הסגל בבית החולים כמאל עדואן, ובית החולים חדל ברובו לפעול והפסיק לקבל מטופלים חדשים לאשפוז. זאת בשל הלחימה העזה בקרבת בית החולים, ועימה חוסר באספקה רפואית בסיסית, מים, מזון ודלק. במתקן נשארו 20 מטופלים שבשל מצבם לא ניתן היה לפנותם. מתוך 24 בתי החולים שפעלו בצפון לפני מעשי האיבה, רק שני בתי חולים קטנים עדיין מקבלים מטופלים לאשפוז.
• במכתב למועצת הביטחון, שאותו ביסס על סעיף 99 במגילת האומות המאוחדות, חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו להפסקת אש הומניטרית ואמר: "אנו ניצבים בפני סכנה חמורה של קריסת המערכת ההומניטרית. המצב מידרדר במהירות לכדי קטסטרופה, שעלולות להיות לה השלכות בלתי הפיכות על הפלסטינים ככלל וכן על השלום והביטחון באזור. זו תוצאה שיש להימנע ממנה בכל מחיר." על סמך מכתב זה תתכנס מועצת הביטחון בימים הקרובים למושב מיוחד.
• ב-6 בדצמבר הוכנסו לעזה ממצרים 80 משאיות סיוע שהכילו אספקה הומניטרית ו-69 אלף ליטר דלק. כמות זו נמוכה בהרבה מהממוצע היומי של 170 משאיות ו-110 אלף ליטר דלק שהוכנסו לעזה במהלך ההפוגה ההומניטרית שיושמה בין ה-24 ל-30 בנובמבר, ו-500 המטענים בממוצע (כולל דלק) שהוכנסו בכל יום עבודה קודם ל-7 באוקטובר. ב-6 בדצמבר פונו מעזה למצרים 23 פצועים וחולים ו-680 נתינים זרים או בעלי נתינות כפולה.
• יכולתו של האו"ם לקבל מטעני סיוע המוכנסים לעזה נפגעה משמעותית בימים האחרונים בשל מספר גורמים. אלה כוללים מחסור במשאיות בתוך עזה, מאחר שמספר משאיות נתקעו במרכז עזה, המנותק מן הדרום; השבתות של הטלקומוניקציה; והמספר הגדל והולך של אנשי סגל שאינם יכולים להתייצב לעבודה במעבר רפיח בשל מעשי האיבה.
• ב-6 בדצמבר, זה היום הרביעי ברציפות, הייתה נפת רפיח הנפה היחידה בעזה שבה התבצעה חלוקה מוגבלת של סיוע. בנפת ח'אן יונס הסמוכה חלוקת הסיוע פסקה ברובה בשל העצימות של מעשי האיבה. נפת מרכז עזה נותקה ברובה מהדרום, לאחר שכוחות ישראליים הגבילו את התנועה לאורך כבישים ראשיים. הגישה מהדרום לאזורים שמצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) עצרה ב-1 בדצמבר, עם חידוש מעשי האיבה.
• הזרימה של עקורים לרפיח נמשכה גם ב-6 בדצמבר. מאז ה-3 בדצמבר הגיעו לרפיח עשרות אלפי עקורים, רובם מכל רחבי נפת ח'אן יונס. מאחר שבמחסים ברפיח כבר שוהים הרבה יותר בני אדם מכפי קיבולתם, התמקמו רוב העקורים החדשים ברחובות ובמרחבים ריקים ברחבי העיר, וכן במבנים ציבוריים. אונר"א חילקה מאות אוהלים, שהוקמו בשני אתרים נפרדים לצד מאות סככות מאולתרות. ב-6 בדצמבר החלה תוכנית המזון העולמית לחלק ארוחות חמות שבושלו בקהילה, ובכוונתה להגיע תוך יומיים ליותר מ-8,500 עקורים.
• ב-6 בדצמבר פונו לחלוטין חמישה בתי ספר של אונר"א במזרח נפת ח'אן יונס ששימשו מחסים לעקורים, בעקבות פקודות ישירות שמנהלי המתקנים האלה קיבלו מצה"ל.
• ב-6 בדצמבר ייעד צה"ל לפינוי מידי אזור נוסף בעיר ח'אן יונס, המשתרע על שטח בגודל 1 ק"מ. יחד עם הגדרות דומות של שטחים המיועדים לפינוי בימים קודמים, ניתנו פקודות פינוי לכ-25% משטח העיר, ובהם כ-178 אלף מהתושבים המקוריים (73% מהאוכלוסייה) ועקורים שמספרם מוערך כ-170 אלף בקירוב. צה"ל הורה לתושבים לעבור לשני אזורים ברפיח ולאל-פוח'ארי שבמזרח נפת ח'אן יונס.
• המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב צדדים לסכסוך לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים כדי להימנע מפגיעה באזרחים, ובכל מקרה לצמצם אותה למינימום. אמצעים אלה יכולים לכלול פינוי של אזרחים או מתן התראה יעילה על מתקפות, המותירה לאזרחים די זמן לעזוב, וכן נתיב בטוח ומקום בטוח לעבור אליו. יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים לוודא שלאזרחים שייעקרו יהיו תנאי בטיחות, מחסה, תזונה והיגיינה משביעי רצון, ולהבטיח שבני משפחה לא יופרדו. אזרחים הבוחרים להישאר באזורים שיועדו לפינוי אינם מאבדים את ההגנה המוקנית להם.
• ב-4 בדצמבר הביע ארגון הבריאות העולמי חשש מפני האפשרות שהתעצמות מעשי האיבה בתוך וסביב ח'אן יונס "תנתק אלפי בני אדם מטיפול רפואי – ובמיוחד תמנע מהם גישה למרכז הרפואי א-נאסר ולבית החולים האירופי בעזה, שני בתי החולים העיקריים בדרום עזה – בעוד מספר הפצועים והחולים גדל והולך."
• ב-5 בדצמבר הזהירה תוכנית המזון העולמית כי "חידוש מעשי האיבה בעזה רק יעצים את משבר הרעב הקטסטרופלי, המאיים כבר עכשיו להכריע את האוכלוסייה האזרחית." בהודעה צוין כי "חידוש הלחימה עושה את חלוקת הסיוע לבלתי אפשרית כמעט ומסכן את חייהם של עובדים הומניטריים."

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• בנוסף על התקרית שנזכרה לעיל בג'באליה, להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-5 בדצמבר, וכללו תקיפות של מבני מגורים:
  • בשעה 14:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 45 בני אדם ועשרות נפצעו בדיר אל-בלח, במרכז עזה;
  • בין 21:00 ל-21:30 נהרגו על פי דיווחים 27 בני אדם ועשרות נפצעו בשתי תקריות נפרדות בג'באליה;
  • בשעה 23:50 בערך נהרגו על פי דיווחים עשרה בני אדם ועוד עשרות נפצעו במחנה א-נוסייראת.
• ב-24 השעות האחרונות לא נמסרו נתונים על מספר ההרוגים. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-5 בדצמבר נהרגו בעזה לפחות 16,248 פלסטינים, שנאמר כי כ-70% מהם הם נשים וילדים, ויש דיווחים ראשוניים על כך שב-6 בדצמבר נהרגו לפחות 100 בני אדם. רבים אחרים נעדרים, וככל הנראה הם עדיין לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם.
• ב-5 בדצמבר אמר משרד הנציב העליון לזכויות האדם כי "דפוס המתקפות שיעדיהן הן תשתית אזרחית, או שנודעות להן השלכות על תשתית אזרחית, מעורר חששות כבדים בדבר הציות של ישראל למשפט ההומניטרי הבינלאומי, ומעלה משמעותית את הסיכון לפשעי זוועה."
• לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה בסך הכול 88 חיילים ישראלים.

עקירה (רצועת עזה)

• ב-1 בדצמבר פרסם צה"ל מפה מקוונת מפורטת, שבה מחולקת רצועת עזה למאות אזורים קטנים. על פי דיווחים, המפה נועדה להקל מתן הוראות לפינוי של בני אדם מאזורים ספציפיים קודם שיהוו יעדים לתקיפות. בשני הימים שלאחר מכן סומנו במפה אזורים שונים, המהווים כמעט 30% מרצועת עזה, כמיועדים לפינוי. השיבושים החוזרים ונשנים בטלקומוניקציה והמחסור בחשמל לטעינת מכשירים אלקטרוניים פוגעים בגישתם של תושבים למידע זה.
• לדברי אונר"א, נכון ל-3 בדצמבר מוערך כי כמעט 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים. כמעט 1.2 מיליון מן העקורים האלה רשומים ב-156 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מהם כמיליון רשומים ב-99 מחסים של אונר"א בדרום (לפני הפינוי שלעיל). קשה להגיע לנתון מדויק, במיוחד לאור הקושי לעקוב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, תנועת עקורים בעקבות פקודות פינוי מאז ה-1 בדצמבר, גירוש השוהים בחמישה מחסים של אונר"א והגבלות גישה.
• בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים. כן יש דיווחים ראשוניים על התפרצות של מחלות, העלולות לכלול גם דלקת כבד נגיפית מסוג A.
• הועלו חששות בדבר קבוצות פגיעות וחלשות של בני אדם המתקשים להתמודד עם התנאים הקשים במחסים. עם אלה נמנים בני אדם עם מוגבלויות; נשים הרות, נשים שילדו לאחרונה או נשים מיניקות; בני אדם המחלימים מפציעות או ניתוחים; ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• נכון לעכשיו, רק 14 מתוך 36 בתי החולים ברצועת עזה מתפקדים, וגם הם מספקים שירותים מוגבלים בלבד. מתוכם, דווח כי שני בתי חולים קטנים בצפון ו-12 בתי חולים בדרום מסוגלים לקבל מטופלים חדשים לאשפוז. שני בתי החולים העיקריים בדרום עזה פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולת מיטות האשפוז שלהם, ומתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. בנוסף על כך בתי החולים האלה מספקים מחסה לאלפי עקורים.
• נכון ל-6 בדצמבר תיעד ארגון הבריאות העולמי 212 מתקפות על שירותי רפואה ברצועת עזה, שבהן נפגעו 56 מתקני בריאות (לרבות 24 בתי חולים שניזוקו) ו-59 אמבולנסים.
• ב-2 בדצמבר החל לפעול בית חולים השדה של איחוד האמירויות הערביות, שהוקם לאחרונה וקיבולתו 150 מיטות אשפוז. בית החולים מספק ניתוחים כלליים, וכן שירותי אורתופדיה, רפואת ילדים וגינקולוגיה. כן יהיו בו מרפאות שיניים, פסיכיאטריה, רפואת משפחה ורפואה פנימית. נכון לעכשיו יש שני בתי חולים שדה מתפקדים, האחד בח'אן יונס והשני ברפיח, זאת בנוסף על בתי החולים הוותיקים שנזכרו לעיל.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• חששות כבדים בדבר מחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים נותרים בעינם, במיוחד בצפון, היכן שמתקן ההתפלה וקו המים הישראלי הושבתו. זה שבועות שכמעט לא חל שיפור בגישתם של תושבי הצפון למי שתייה ולמים לשימוש ביתי.
• אונר"א ממשיכה להפעיל תשע בארות מים השואבות כ-10,000 מטר מעוקב ביום כדי לספק מים לשתייה ולשימוש ביתי במחסים ברחבי עזה. אספקת מי שתייה במשאיות למחסים באזורי רפיח וח'אן יונס נמשכת למרות התנאים המסוכנים. בנוסף, מחסים ברפיח החלו לקבל מי שתייה באמצעות מכליות מטעם חברת המים של עיריות חוף עזה.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-6 בדצמבר המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר ישראל; לא דווח על הרוגים. לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. לדברי מקורות ישראליים, מוערך כי כ-138 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.

אלימות ונפגעים (בגדה המערבית וסביבה)

• ב-6 בדצמבר נורה ילד פלסטיני למוות על ידי כוחות ישראליים ושלושה בני אדם נוספים נפצעו בטמון (נפת טובאס), בעימותים שפרצו בין כוחות ישראליים לפלסטינים במהלך מבצע חיפוש ומעצר וכללו חילופי אש. באותו יום ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ופצעו שלושה בני אדם נוספים בירי של תחמושת חיה, במהלך מבצע צבאי שכלל גם הוא חילופי אש, במחנה אל-פארעה (נפת טובאס).
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 253 פלסטינים, בהם 66 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 243 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים בשני החודשים האלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו בירושלים המערבית במתקפה שביצעו פלסטינים (אחד מההרוגים הישראלים נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בטעות כאחד ממבצעי המתקפה).
• שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,341 פלסטינים, בהם לפחות 530 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 84 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 318 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (241 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (42 תקריות). הממוצע השבועי של תקריות מסוג זה במהלך התקופה הוא 39, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. עם זאת, מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת בהדרגה, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-18 תקריות בשבוע האחרון (27 בנובמבר – 3 בדצמבר). שליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות מקרי ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
• בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית 283 פלסטינים, בהם 149 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים; ו-63 פלסטינים, בהם 31 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.

מימון

• נכון ל-6 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 405.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-31% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.