"שום מקום בעזה אינו בטוח. לא בית חולים, לא מחסים, לא מחנות פליטים. איש אינו מוגן. לא ילדים. לא עובדי רפואה. לא עובדים הומניטריים. הזלזול הבוטה באנושיות בסיסית חייב להיפסק. הלחימה חייבת להיפסק." (מתאם סיוע החרום, מרטין גריפיתס). צילום: אונר"א.
"שום מקום בעזה אינו בטוח. לא בית חולים, לא מחסים, לא מחנות פליטים. איש אינו מוגן. לא ילדים. לא עובדי רפואה. לא עובדים הומניטריים. הזלזול הבוטה באנושיות בסיסית חייב להיפסק. הלחימה חייבת להיפסק." (מתאם סיוע החרום, מרטין גריפיתס). צילום: אונר"א.

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 60

דגשים עיקריים

  • מאז שעות אחר הצהריים של ה-4 בדצמבר התעצמו משמעותית ההפגזות הישראליות מן האוויר, היבשה והים בכל רחבי עזה, לצד לחימה אינטנסיבית בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, במיוחד בחלקים המזרחיים של העיר עזה, במחנה הפליטים ג'באליה ובאזורים ממזרח לח'אן יונס. כן גבר גם ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים.
  • ב-5 בדצמבר אמר מתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, "שום מקום בעזה אינו בטוח. לא בית חולים, לא מחסים, לא מחנות פליטים. איש אינו מוגן. לא ילדים. לא עובדי רפואה. לא עובדים הומניטריים. הזלזול הבוטה הזה באנושיות בסיסית חייב להיפסק. הלחימה חייבת להיפסק."
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז חידוש מעשי האיבה ב-1 בדצמבר ועד ל-5 בדצמבר בשעה 18:00 נהרגו לפחות 1,207 פלסטינים, ש-70% מהם היו ילדים ונשים. ב-5 בדצמבר אמר משרד הנציב העליון "ם לזכויות האדם כי "דפוס המתקפות שיעדיהן הן תשתית אזרחית, או שנודעות להן השלכות על תשתית אזרחית, מעורר חששות כבדים בדבר הציות של ישראל למשפט ההומניטרי הבינלאומי, ומעלה משמעותית את הסיכון לפשעי זוועה."
  • ב-5 בדצמבר הוכנסו לעזה ממצרים עשרות משאיות סיוע שהכילו אספקה הומניטרית ודלק; עם זאת, נכון לשעה 23:00 לא היו נתונים זמינים. בשלושת הימים האחרונים, יכולתו של האו"ם לקבל מטעני סיוע המוכנסים לעזה נפגעה משמעותית בשל מספר גורמים. אלה כוללים מחסור במשאיות בתוך עזה, מאחר שמספר משאיות נתקעו במרכז עזה, המנותק מן הדרום; השבתת הטלקומוניקציה ב-4 בדצמבר; והמספר הגדל והולך של אנשי סגל שאינם יכולים להתייצב לעבודה במעבר רפיח בשל מעשי האיבה. ב-4 בדצמבר אמרה המתאמת המיוחדת והתושבת והמתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, לין הייסטינגס, כי "השימוש במעבר רפיח בלבד– שנועד למעבר בני אדם – כנקודת כניסה למשאיות אינו עובד."
  • ב-5 בדצמבר, זה היום השלישי ברציפות, הייתה נפת רפיח הנפה היחידה בעזה שבה התבצעה חלוקה מוגבלת של סיוע. בנפת ח'אן יונס הסמוכה חלוקת הסיוע פסקה כמעט לחלוטין בשל העצימות של מעשי האיבה. נפת מרכז עזה נותקה ברובה מהדרום, לאחר שכוחות ישראליים הגבילו את התנועה לאורך כבישים ראשיים. הגישה מהדרום לאזורים שמצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) עצרה ב-1 בדצמבר, עם חידוש מעשי האיבה.
  • מאז ה-3 בדצמבר הגיעו לרפיח עשרות אלפי עקורים, ככל הנראה מהאזורים ברחבי נפת ח'אן יונס. מאחר שבמחסים ברפיח כבר שוהים הרבה יותר בני אדם מכפי קיבולתם, התמקמו רוב העקורים החדשים ברחובות ובמרחבים ריקים ברחבי העיר. אונר"א חילקה מאות אוהלים, שהוקמו בשני אתרים נפרדים לצד מאות סככות מאולתרות.
  • ב-3 בדצמבר ייעד צה"ל אזור המכסה כ-20% משטח העיר ח'אן יונס לפינוי מידי. בימים קודמים ניתנו פקודות פינוי דומות עבור שטח גדול ממזרח לח'אן יונס. יחד, האזורים האלה בנפת ח'אן יונס מהווים כ-22% מרצועת עזה. לפני מעשי האיבה התגוררו בהם כ-381 אלף בני אדם; 245 אלף בני אדם נוספים שהו בהם ב-71 מחסים; זאת לצד עוד בני אדם ששהו אצל משפחות מארחות. צה"ל הורה לתושבים לעבור לשני אזורים ברפיח ולאל-פאח'ורי שבמזרח ח'אן יונס.
  • המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב צדדים לסכסוך לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים כדי להימנע מפגיעה באזרחים, ובכל מקרה לצמצם אותה למינימום. אמצעים אלה יכולים לכלול פינוי של אזרחים או מתן התראה יעילה על מתקפות, המותירה לאזרחים די זמן לעזוב, וכן נתיב בטוח ומקום בטוח לעבור אליו. יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים לוודא שלאזרחים שייעקרו יהיו תנאי בטיחות, מחסה, תזונה והיגיינה משביעי רצון, ולהבטיח שבני משפחה לא יופרדו. אזרחים הבוחרים להישאר באזורים שיועדו לפינוי אינם מאבדים את ההגנה המוקנית להם.
  • ב-4 בדצמבר הביע ארגון הבריאות העולמי חשש מפני האפשרות שהתעצמות מעשי האיבה בתוך וסביב ח'אן יונס "תנתק אלפי בני אדם מטיפול רפואי – ובמיוחד תמנע מהם גישה למתחם הרפואי אנסר ולבית החולים האירופי בעזה, שני בתי החולים העיקריים בדרום עזה – בעוד מספר הפצועים והחולים גדל והולך."
  • ב-5 בדצמבר הודיעה תוכנית המזון העולמית כי "חידוש מעשי האיבה בעזה רק יעצים את משבר הרעב הקטסטרופלי, המאיים כבר עכשיו להכריע את האוכלוסייה האזרחית." בהודעה צוין כי "חידוש הלחימה עושה את חלוקת הסיוע לבלתי אפשרית כמעט ומסכן את חייהם של עובדים הומניטריים."

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

  • להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו מאז שעות אחר הצהריים של ה-4 בדצמבר, שכללו פגיעה במבני מגורים:
    • ב-4 בדצמבר בשעה 14:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים בדיר אל-בלח שבעה בני אדם, בהם שתי ילדות;
    • ב-4 בדצמבר בשעה 15:40 בערך נהרגו על פי דיווחים שבעה בני אדם בח'אן יונס;
    • ב-5 בדצמבר בשעה -7:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 בני אדם בג'באליה;
    • ב-5 בדצמבר בשעה -8:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה בני אדם במחנה החדש בנוסייראת שבמרכז עזה.
  • ב-3 בדצמבר, בית ספר של אונר"א בח'אן יונס, שבו מצאו מקלט כמעט 3,800 עקורים, נפגע בעקבות תקיפה אווירית בקרבתו – בפגיעה נהרגו ארבעה עקורים ושבעה בני אדם נפצעו; כן נגרם נזק לבית ספר אחר של אונר"א, בדיר אל-בלח, שבו מצאו מקלט כ-6,170 בני אדם. מעריכים כי מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 222 עקורים ששהו במחסים של אונר"א, ו-911 עקורים נוספים נפצעו.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-5 בדצמבר נהרגו בעזה לפחות 16,248 פלסטינים, שנאמר כי כ-70% מהם הם נשים וילדים. עוד רבים אחרים נעדרים, וככל הנראה הם עדיין לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם.
  • לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה בסך הכול 85 חיילים ישראלים.

עקירה (רצועת עזה)

  • ב-1 בדצמבר פרסם צה"ל מפה מקוונת מפורטת, שבה מחולקת רצועת עזה למאות אזורים קטנים. על פי דיווחים, המפה נועדה להקל מתן הוראות לפינוי של בני אדם מאזורים ספציפיים קודם שיהוו יעדים לתקיפות. בשני הימים שלאחר מכן סומנו במפה אזורים שונים, המהווים כ-28% מרצועת עזה, כמיועדים לפינוי. השיבושים החוזרים ונשנים בטלקומוניקציה ומחסור בחשמל לטעינת מכשירים אלקטרוניים פוגעים בגישתם של תושבים למידע זה.
  • לדברי אונר"א, מעריכים כי נכון ל-3 בדצמבר היו כמעט 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים. כמעט 1.2 מיליון מן העקורים האלה רשומים ב-156 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מהם כמיליון רשומים ב-99 מחסים של אונר"א בדרום. מעריכים כי 191 אלף עקורים נוספים שוהים ב-124 בתי ספר ובתי חולים ציבוריים, וכן במקומות אחרים כמו אולמי חתונות, משרדים ומרכזים קהילתיים. היתר שוהים אצל משפחות מארחות או תחת כיפת השמיים, ליד מחסים. עם זאת, קשה להגיע לנתון מדויק, במיוחד לאור הקושי לעקוב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, תנועת עקורים בעקבות פקודות פינוי מאז ה-1 בדצמבר, והגבלות גישה.
  • בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים. כן יש דיווחים ראשוניים על התפרצות של מחלות, לרבות דלקת כבד נגיפית מסוג A.
  • הועלו חששות בדבר קבוצות פגיעות וחלשות של בני אדם המתקשים להתמודד עם התנאים הקשים במחסים. קבוצות אלה כוללות בני אדם עם מוגבלויות; נשים הרות, נשים שילדו לאחרונה או נשים מיניקות; בני אדם המחלימים מפציעות או ניתוחים; ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת.

חשמל

  • מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

  • בין ה-4 ל-5 בדצמבר פגעו שתי סדרות של תקיפות אוויריות בסביבת בית החולים כמאל עדואן בג'באליה, וגרמו לנפגעים במספר לא ידוע; בקרבת מקום התנהלו קרבות קרקעיים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים. בתוך בית החולים וסביבו שוהים יותר מ-10,000 עקורים, שאינם יכולים לעזוב בשל הלחימה. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, בתוך המתקן מצטברות גופות שלא ניתן להביא לקבורה.
  • ב-5 בדצמבר בשעה 11:30 בערך נפצעו מספר בני אדם, בהם פרמדיק, כששני אמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני שהעבירו בני אדם שנפצעו ונהרגו מדרום לדיר אל-בלח נפגעו.
  • בתי החולים בדרום עזה מתמודדים רק בקושי עם זרם הפצועים, לרבות שני בתי חולים שבהם תומך ארגון Médecins Sans Frontières - אל-אקצא וא-נאסר. הקושי החריף עוד יותר עם הקפאת התמיכה שהארגון מספק לשתי מרפאות הממוקמות באזורים שניתנו לגביהם פקודות פינוי. ארגון Médecins Sans Frontières דיווח כי ב-3 וב-4 בדצמבר הגיעו לבית החולים אל-אקצא יתר מ-100 הרוגים ו-400 פצועים. בניסיון להתמודד עם זינוק זה במספר הפונים, יחידה זמנית לחבישת פצעים הוסבה לטיפול בפצעים של מטופלים הסובלים מפצעים או פציעות כרוניים.
  • 12 בתי החולים בדרום מתפקדים באופן חלקי בלבד. נכון לעכשיו קיבולת מיטות האשפוז ברחבי עזה היא 1,400 מיטות, לעומת 3,500 מיטות קודם לתחילת מעשי האיבה. ירידה זו באה במקביל לזינוק במספר הפונים לטיפול רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק לאחד מבתי החולים המתפקדים כעת היכולת לטפל בנפגעי טראומה במצב קריטי או לבצע ניתוחים מורכבים.

מים ותברואה (רצועת עזה)

  • חששות כבדים בדבר מחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים נותרים בעינם, במיוחד בצפון, היכן שמתקן ההתפלה וקו המים הישראלי הושבתו. זה שבועות שכמעט לא חל שיפור בגישתם של תושבי הצפון למי שתייה ולמים לשימוש ביתי.
  • בדרום, אונר"א ממשיכה להפעיל תשע בארות מים השואבות כ-10,000 מטר מעוקב ביום כדי לספק מים לשתייה ולשימוש ביתי למחסים ברחבי עזה. אספקת מי שתייה במשאיות למחסים באזורי רפיח וח'אן יונס נמשכת למרות התנאים המסוכנים. בנוסף, מחסים ברפיח החלו לקבל מי שתייה באמצעות מכליות מטעם חברת המים של עיריות חוף עזה.
  • במרכז עזה, בח'אן יונס וברפיח נמשכו איסוף פסולת מוצקה ממחנות וממחסים והעברתה למטמנות. ב-3 בדצמבר הועברו כ-45 מטענים לאתרי פינוי זמניים. קיים צורך דחוף במשאיות ובכלי רכב לעבודות תברואה.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

  • ב-5 בדצמבר הגבירו ארגונים פלסטיניים חמושים את הירי ללא הבחנה של רקטות לעבר ישראל; לא דווח על נפגעים. לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
  • במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. לדברי מקורות ישראליים, מוערך כי כ-138 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, נותרו בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.

אלימות ונפגעים (בגדה המערבית וסביבה)

  • ב-4 בדצמבר נורו שני פלסטינים למוות מידי כוחות ישראליים בסעיר (נפת חברון), ליד בתיהם; לא דווח על עימותים כלשהם בזמן הירי. ב-5 בדצמבר, כוחות ישראליים ירו בראשו של פלסטיני והרגו אותו, לאחר שפרצו אל דירתו במחנה הפליטים קלנדיה (נפת ירושלים) במהלך מבצע חיפוש ומעצר.
  • מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 249 פלסטינים, בהם 65 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 239 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים בשמונת השבועות האלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
  • מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו בירושלים המערבית במתקפה שביצעו פלסטינים (אחד מההרוגים הישראלים נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בטעות כאחד ממבצעי המתקפה).
  • שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
  • מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,325 פלסטינים, בהם לפחות 528 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 84 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

  • ב-4 בדצמבר, תוקפים חמושים, המוכרים לתושבים פלסטינים כמתנחלים אף שלבשו מדי צה"ל, פשטו על קהילת ח'רבת זנוטה (נפת חברון); התוקפים הרסו מבנה מגורים אחד, שני מחסים לבעלי חיים, וכן הרסו באופן חלקי את הקירות של כיתת לימוד בבית הספר בקהילה.
  • מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 318 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (241 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (42 תקריות). הממוצע השבועי של תקריות מסוג זה הוא 39, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. עם זאת, מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת בהדרגה, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-18 תקריות בשבוע האחרון (27 בנובמבר – 3 בדצמבר). שליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות מקרי ירי. בכמעט מחצית מהתקריות שתועדו, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

  • מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
  • ב-2 בדצמבר, כוחות ישראליים אטמו לשם ענישה את בתיהם של שני אחים מצור באהר, בירושלים המזרחית, שהואשמו בהריגת שלושה ישראלים בירושלים המערבית ב-30 בנובמבר. כתוצאה מכך נעקרו שני משקי בית המונים חמישה בני אדם, בהם שתי נשים ושלושה ילדים.
  • בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 283 פלסטינים, בהם 149 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-63 פלסטינים, בהם 31 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.

מימון

  • נכון ל-4בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 377.1 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-31% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.