פורסם ביום 7 אוקטובר 2016
 במסגרת  

עזה כעבור שנתיים: פחות מ־9% מהתקריות שהוגשו פניות בעניינן הובילו לחקירה פלילית

שנתיים אחרי ההסלמה במעשי האיבה ב־2014, הצדק נותר חמקמק. נותרו בעינם החששות החמורים בדבר היעדר חקירות ומיצוי דין מצד הרשויות הישראליות והפלסטיניות גם יחד בנושא הפרות לכאורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי, לרבות האשמות בפשעי מלחמה, וכן היעדר סעד אזרחי ופיצוי לקורבנות.

חקירות פליליות

ב־24 באוגוסט 2016 פרסם משרד הפרקליט הצבאי הראשי הישראלי עדכון על מצב החקירות של הפרות לכאורה של המשפט הבינלאומי שביצע הצבא הישראלי במהלך מעשי האיבה ב־2014.[1] היה זה העדכון הראשון מסוג זה שהפצ״ר פרסם זה יותר מ־14 חודשים. הרשויות הפלסטיניות לא הודיעו עד עתה על חקירה משמעותית כלשהי של הפרות לכאורה, אף שלרוב הרשויות פלסטיניות אינן מפרסמות בפומבי מידע כלשהו על מצבן של חקירות פנימיות ועל כל אמצעי מיצוי דין שהם הננקטים בהקשר זה.

על פי העדכון האחרון מטעם הפרקליטות הצבאית הראשית, התקבלו במשרדיה 500 תלונות ביחס לכ־360 תקריות. מבין 31 החקירות הפליליות שנפתחו על ידי הפצ״ר לבדיקת חשד להתנהגות לא הולמת, 13 תיקים נסגרו בלא הליכים מנהליים או פליליים כלשהם, ותיק אחד הוביל להגשת כתב אישום נגד שלושה חיילים בגין מקרה יחיד של ביזה. עדיין לא ברור מתי ניתן לצפות לקבלת החלטות בעניינן של 17 החקירות הנותרות, התלויות ועומדות. הפצ״ר סגר כ־80 תיקים נוספים בגין היעדר עילה סבירה לחשד בהתנהגות פלילית. תיקים אלה נסגרו על סמך הערכת העובדות על ידי מנגנון הבירור המטכ״לי, בלא כל חקירה פלילית.

אחד התיקים שנסגרו בלא חקירה פלילית היה האירוע של תקיפה אווירית ב־3 באוגוסט 2014, בכניסה לבית ספר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) ברפיח – שבאותה עת שהו בו בין 2,700 ל־2,900 אזרחים עקורים – שבה נהרגו על פי דיווחים 15 בני אדם, בהם 9 ילדים, ונפצעו 30 בני אדם נוספים. ההחלטה לסגור את התיק מבלי לפתוח בחקירה פלילית לוותה בהודעה מטעם הפצ״ר כי בעקבות האירוע הופקו בצה״ל לקחים מבצעיים "במטרה לצמצם את הסיכון להישנות אירועים דומים בעתיד".[2]

הפחדה של ארגוני זכויות אדם

ארגוני זכויות אדם פלסטיניים קראו לשימוש בשיפוט זר ובמנגנוני משפט בינלאומיים לטיפול בפערים במיצוי דין. כמה מהארגונים האלה דיווחו כי בשנה האחרונה נתקלו באיומים ובהטרדות גוברות. במרס 2016 דיווח הארגון הלא ממשלתי אל־חק על מערכת הכפשות ואיומים במוות נגד מנהלו ואחד מעובדיו.[3] הארגון מאמין כי האיומים קשורים ישירות לעבודתו הקשורה לבית הדין הפלילי הבינלאומי. מאז דווחו גם מתקפות נגר ארגוני זכויות אדם פלסטיניים אחרים המבקשים מיצוי דין בגין הפרות ישראליות לכאורה של המשפט הבינלאומי, לרבות אל־מיזאן, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם ומרכז המשאבים לתושבות פלסטינית ולזכויות פליטים (BADIL).[4]

פיצויים

על פי דיווחים, ארגונים של החברה האזרחית הגישו למשרד הביטחון הישראלי 1,148 בקשות לסעד אזרחי עבור קורבנות של מעשים שלא כדין שצה״ל ביצע לכאורה במהלך ההסלמה בשנת 2014, ועשו זאת במסגרת 60 הימים מזמן האירוע הקבועים בחוק כמועד אחדון להגשת בקשות. בשל המחסומים הפיסיים, הכספיים, החוקיים והפרוצדורליים, לאחר ההודעה הראשונית הוגש למעשה רק אחוז זעיר מן התביעות לפיצויים לבתי משפט ישראליים. המכשול המשפטי העיקרי הוא הפטור בגין "פעולות מלחמתיות" המונע קורבנות מהגשת תביעות נגד ישראל בגין מעשים שהתבצעו במהלך "כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות".[5] בנוסף על כך, חקיקת האחריות האזרחית של ישראל מדירה מתוכה נתינים של "שטח אויב". הכרזתה של עזה כשטח אויב על ידי ראש ממשלת ישראל, באוקטובר 2014, התקפה בדיעבד מ־7 ביולי 2014 ואילך, פטרה למעשה את ישראל מאחריות אזרחית לכל מעשה שלא כדין שביצעו כוחות ישראליים במהלך מעשי האיבה ב־2014. הכשל להבטיח מיצוי דין מותיר את הקורבנות ומשפחותיהם בלא פיצוי, ויוצר סביבה שבה מבצעי עבירות משני הצדדים פטורים מעונש, עובדה המעודדת הפרות נוספות.

* מאמר זה נמסר על ידי משרד הנציב העליון מטעם האו״ם לזכויות האדם


[1] הפרקליטות הצבאית הראשית, "החלטות הפצ״ר באשר לאירועים חריגים במערכת 'צוק איתן'", – עדכון מס׳ 5, 24 באוגוסט 2016.

[2] שם.

[5]  חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי״ב-1952.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית