פורסם ביום 19 נובמבר 2019
 במסגרת  

משפחות בעזה נאבקות נגד סכנת פינוי

מאמר זה נמסר על ידי מועצת הפליטים הנורבגית

פינויים מדירות הפכו לעניין שבשגרה עבור אִעְתידאל בת ה־30, אישה נשואה ואם לשתי בנות: לָיאן בת ה־11 ורימאס בת השבע. בעלה בן ה־33, מדחת, סובל מהתקפים אפילפטיים ומבעיות פסיכולוגיות, ואינו מסוגל למצוא עבודה קבועה. בשנים האחרונות פונתה המשפחה פעמיים לאחר שפיגרה חודשים אחדים בתשלום שכר הדירה.

לדברי המשרד לעבודות ציבוריות ודיור, בשנת 2018 היו כאלפיים משפחות בעזה בסכנת פינוי מביתן משום שלא היו מסוגלות לעמוד בתשלום שכר דירה. להערכת משרד הפיתוח החברתי בעזה, באוגוסט השנה היה מספר המשפחות בסכנת פינוי 9,356. שני המקורות השונים מקשים לאמת את הגידול במספר המשפחות הצפויות לפינוי, אבל המספרים מצביעים על החרפה משמעותית במצב.

אִעְתידאל בת ה־30 ובתה לָיאן בת ה־11 פוגשות אנשי צוות של מועצת הפליטים הנורבגית בביתן שבג׳באליה, ב־21 באוגוסט 2019 / © צילום: אחמד משחראווי, מועצת הפליטים הנורבגית

מדדים אחרים, כמו הנתונים של רשות הכספים הפלסטינית המראים עלייה של 6% בהמחאות חוזרות בשנתיים האחרונות, המלווה בעלייה של 5% במספר התביעות נגד חייבים בשנה שעברה, מצביעים על מספר גדל והולך של משפחות שאינן מסוגלות לעמוד בהחזרי הלוואות ובתשלומי שכר דירה.

73% מתוך 522 משקי בית פגיעים וחלשים שהשתתפו בסקר בצפון רצועת עזה דיווחו שהם מתקשים לשלם שכר דירה.

מתוך 522 משקי בית פגיעים וחלשים המונים 3,366 נפשות שהשתתפו בסקר שערכה מועצת הפליטים הנורבגית בצפון רצועת עזה בין פברואר למרס השנה, 381 – שהם 73% – דיווחו כי הם מתקשים לשלם שכר דירה.[1] שיעור האבטלה בקרב 522 משקי הבית עמד על 61%, 21% נוספים עבדו בעבודות מזדמנות ו־83% דיווחו על חובות בהיקף שנע מ־200 ש״ח ל־6,600 ש״ח. שיעור האבטלה בקרב האוכלוסייה הכללית ברצועת עזה ברבעון הרביעי של 2019 היה 45.1%.[2]

אִעְתידאל ובני משפחתה מתגוררים זה שנה בדירתם השכורה בג׳באליה. פחות ממחצית ממשקי הבית שהשתתפו בסקר של מועצת הפליטים הנורבגית התגוררו באותו מקום למשך יותר משנה, משום שלא יכלו לשלם את שכר הדירה. המשפחה מקבלת סיוע במזומן עבור שכר דירה ממועצת הפליטים הנורבגית.

"ממש לפני התמיכה ממועצת הפליטים הנורבגית הזהיר אותנו בעל הבית שנצטרך לחפש במהירות דירה אחרת, כי לא שילמנו שכר דירה ארבעה חודשים", אמרה אִעְתידאל. "אנחנו עדיין דואגים מה יקרה כשששת החודשים שבהם אנחנו מקבלים סיוע במזומן לדיור יסתיימו, ואנחנו פוחדים שיפנו אותנו."

מבין 522 משקי הבית, 23% חיים בבתים שאינם עומדים בתקני המינימום שקבע כוח המשימה לענייני מחסה, מנגנון בין־סוכנותי בהנהגת מועצת הפליטים הנורבגית המתאם את המענה ההומניטרי בתחום המחסה. 4% חיים במחסים לא רשמיים, כמו מחסנים, בלא מים זורמים ותברואה. לדברי הסוקרים של מועצת הפליטים הנורבגית, דירתה של אִעְתידאל הייתה במצב ירוד במיוחד, לרבות בשל חוסר אוורור, והייתה מוכת עכברים ותיקנים.

מבין 522 משקי הבית, 23% חיים בבתים שאינם עומדים בתקני המינימום שקבע כוח המשימה לענייני מחסה.

לפני הפינוי האחרון, באפריל 2018, ניתק בעל הבית של אִעְתידאל את החשמל והגיש תלונה במשטרה בשל החוב המצטבר עקב הפיגור בתשלום שכר הדירה.

מבין מחצית משקי הבית שענו בסקר של מועצת הפליטים הנורבגית לשאלות בדבר צעדים שבעלי דירות נקטו נגדם, 62% דיווחו על איומים בפינוי, 20% חוו קיצוצים באספקת החשמל והמים, 8% חתמו על שטרי חוב ו־5% הגיעו לבית הסוהר.

רימאס בת השבע משחק בבובתה בביתה שבג׳באליה, ב־21 באוגוסט 2019 / © צילום: אחמד משחראווי, מועצת הפליטים הנורבגית

אִעְתידאל אומרת שלעיתים קרובות מדי היא מוצאת את עצמה בלי מזון לילדיה. בחודש מאי חזרה בתה רימאס עייפה ורעבה אחרי בחינות בבית הספר, אכלה שאריות מזון שהושלכו ממסעדה בקרבת מקום ולקתה בהרעלת מזון. בעל המסעדה שמע על כך, ומאז הוא נותן למשפחה אורז מבושל בחינם, ובכל פעם שלאִעְתידאל אין אוכל לבנותיה היא שולחת אותן לאכול שם.

משקי בית בסכנת פינוי על פי סוג הצעדים נגדם

קורה שאפילו מי שתייה קשה להם להשיג. "אין לנו מיכל מים או ג׳ריקן. אני שולחת את בנותיי למרכולים למלא עשרה בקבוקי מים בעלות של שקל אחד (0.28 דולר). לפעמים אין לנו אפילו שקל אחד ואנחנו תלויים ברצונם הטוב של שכנים."

על פי סקר הביטחון התזונתי שערכה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2018, 68.5% ממשקי הבית בעזה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, ו־47% סובלים מחוסר ביטחון תזונתי קשה. משפחתה של אִעְתידאל מקבלת מדי שישה חודשים סיוע במזומן בסך 1,000 ש״ח (284 דולר) מהמשרד לפיתוח חברתי, ומדי שלושה חודשים שוברי מזון של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א).

מבין 522 משקי הבית שהשתתפו בסקר, 70% מקבלים תמיכה משולבת מטעם המשרד לפיתוח חברתי, אונר״א ותוכנית המזון העולמית. עם זאת, שיעור משמעותי של 16% – או 84 משקי בית – דיווחו כי אינם מקבלים כל סיוע ואין להם מקור הכנסה.

אִעְתידאל נאלצה למכור את פריטי המזון שקנתה בשוברים של אונר״א במחצית משוויים כדי לגייס כסף לקניית תרופות, גז ומצרכים בסיסיים אחרים.

על פי דוח של סוכנות הסיוע Action Against Hunger, באפריל 2018 קיצץ המשרד לפיתוח חברתי את התמיכה לאלף משפחות, ובאוגוסט של השנה ההיא קיצץ את התמיכה למאתיים משפחות נוספות. הסיוע למשפחות אחרות קוצץ ב־30%. משבר כספי שנמשך מרבית 2019, והואץ עוד יותר בשל ירידה בסיוע בינלאומי וסכסוכים לא פתורים סביב העברת כספי מסים ויבוא מישראל לרשות הפלסטינית, כפו קיצוצים קשים בהוצאות הציבוריות, לרבות הפחתה בסיוע הרווחה.[3] כתוצאה מכך נעשו יותר פלסטינים בעזה תלויים בהלוואות ששיקעו אותם בחובות תופחים, ומשפחות במספר גדל והולך צפויות להליכים משפטיים לאחר שלא עמדו בהחזרי הלוואות ובתשלומי שכר דירה.

אִעְתידאל נאלצה למכור את פריטי המזון שקנתה בשוברים של אונר״א במחצית משוויים כדי לגייס כסף לקניית תרופות, גז ומצרכים בסיסיים אחרים. נוהג זה נפוץ בקרב משפחות עניות בעזה: יותר ממחצית ממשקי הבית שהשתתפו בסקר של מועצת הפליטים הנורבגית נאלצו למכור את הסיוע שקיבלו. מעבר לכך נאלצת אִעְתידאל לסמוך על רצונם הטוב של קרובי משפחה וזרים כדי לשרוד.

מוקדם יותר השנה נזקקה אִעְתידאל נואשות לכסף והבטיחה את פריטי המזון שעמדה לקבל לשני אנשים. כשלא הצליחה לספק את הפריטים לאדם השני, הגיש האיש תלונה במשטרה. כתוצאה מכך נכלא בעלה של אִעְתידאל ל־19 יום.

"המשטרה באה לקחת את בעלי לכלא והבנות שלי פרצו בבכי", אמרה אִעְתידאל. "מאז הן מבועתות בכל פעם שהן רואות שוטר."

לפני זמן לא רב חתמה אִעְתידאל על שטר חוב (התחייבות בכתב לשלם סכום מוסכם עד לתאריך נקוב) בשל חוב בסך 220 ש״ח לבעלים של מרכול, והוא עירב את המשטרה כדי לאלץ את המשפחה לשלם את הסכום במלואו בתשלומים.

רימאס בת השבע ולָיאן בת ה־11 משחקות עם אביהן מדחת, בן ה־33, מחוץ לביתן בג׳באליה, ב־21 באוגוסט 2019 / © צילום: אחמד משחראווי, מועצת הפליטים הנורבגית

"היום שבו אנחנו מקבלים את הסיוע במזומן מהמשרד לפיתוח חברתי הוא היום הכי גרוע שיש", אמרה אִעְתידאל. "זה היום שבו כל המלווים באים לדרוש את הכסף שלהם."

עד כה גויסו רק 28% מתוך 14 מיליון הדולר שנדרשו בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2019 לצורך התערבויות בתחום המחסה.

חוסרי מימון חמורים פגעו לאחרונה ביכולתם של ארגונים הומניטריים לתמוך במשפחות בסכנת פינוי בעזה. כך למשל, מתוך 14 מיליון הדולר שנדרשו בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2019 לצורך התערבויות בתחום המחסה, גויסו עד עתה רק 28% (3.9 מיליון דולר). באחד המיזמים של מועצת הפליטים הנורבגית, המיושם כרגע במימון משרד החוץ הנורבגי, ניתן סיוע במזומן עבור שכר דירה ל־280 משקי בית חלשים ופגיעים (לרבות משפחתה של אִעְתידאל) המצויים בסכנת פינוי, או ששוכנו מחדש לאחר שפונו משום לא יכלו לשלם שכר דירה. בשנת 2020 שואפת מועצת הפליטים הנורבגית לפתח את תוכנית מזומן־עבור־שכר־דירה למענה רב־תכליתי במזומן, לרבות תמיכה עבור צרכים חיוניים אחרים כגון חשמל ומים, בריאות ומזון.

הטיפול בצרכים המיידיים של משקי הבית החלשים ביותר בעזה בשנה הקרבה, לרבות משקי בית בסכנת פינוי, יצריך לגייס משאבים מתורמים באופן חזק ונרחב בהרבה מהגיוס בשנת 2019. עם זאת, פתרון בר־קיימא יותר יצריך שינויים מבניים נוספים, לרבות הפסקת אש יציבה וארוכת טווח (בהיעדר הסכם שלום), הסרת המצור וסיום הפילוג המדיני הפלסטיני מבית.


[1] בראש 20% מהמשפחות שהשתתפו בסקר עמדה אישה. כמו כן, 44% מבני המשפחות שנסקרו היו ילדים ו־8% היו קשישים. בחירת משקי הבית שבהם התמקד הסקר התבססה על קריטריונים מוגדרים מראש, שיושמו על בסיס נתונים על משפחות חלשות ופגיעות שסיפקו משרד העבודות הציבוריות והדיור, המשרד לפיתוח חברתי ומשרד החינוך והחינוך הגבוה, וכן מועצת הפליטים הנורבגית עצמה.

[2] הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, סקר בעניין כוח עבודה.

[3] באוקטובר 2019 הסכימה הרשות הפלסטינית לקבל את כספי המסים בתנאיה של ישראל, תשלום שהחל בהעברה מיידית של 430 מיליון דולר.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית