טארק אל־אומור מראה את האיכות הירודה של התוצרת החקלאית שלו, אוגוסט 2017 / © צילום: כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי
טארק אל־אומור מראה את האיכות הירודה של התוצרת החקלאית שלו, אוגוסט 2017 / © צילום: כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי

משבר האנרגיה גובה מחיר מחקלאים פלסטינים בעזה

כ־38% מהיבולים שנשתלו עלולים לרדת לטמיון

באוגוסט נמשכו הפסקות החשמל ברצועת עזה במלוא עוצמתן, ומשכן נע בין 18 ל־20 שעות ביממה. להפסקות החשמל נודעה השפעה שלילית קשה על זמינותם של שירותים חיוניים, והן פגעו בכלכלה השברירית ממילא של עזה.

משבר האנרגיה גבה את מחירו מהמגזר החקלאי – 30 אלף מתוך 80 אלף דונם בכל רחבי רצועת עזה שעליהם נשתלו גידולי ירקות בסכנת אובדן גמור, בשל השקיה לא סדירה. בעיות ההשקיה קשורות ישירות למחסור באספקת החשמל, הדרוש כדי לאפשר די שעות שאיבה מבארות מים. להערכת משרד החקלאות הפלסטיני, עד 60% מהביקוש למים אינם מקבלים מענה בשל הפסקות החשמל.

טארק אל־אומור מראה את האיכות הירודה של התוצרת החקלאית שלו, אוגוסט 2017 / © צילום: כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי

במיוחד נפגעו חקלאים העובדים בקהילות הדרום מזרחיות של רצועת עזה, כגון שוקה ופוח׳ארי, וכן בחלקים של ח׳וזעא וטואמט. החקלאים באזורים אלה תלויים מלכתחילה באופן מוחלט במים הנשאבים מדרום־מערב רצועת עזה, משום שמי התהום באזוריהם אינם ראויים לשימוש להשקיה בשל המליחות הגבוהה שלהם.

עוד לפני אפריל 2017 שילמו חקלאים באזורים אלה 100 ש״ח לכל שעת שאיבה. מאז תחילת המשבר עלו המחירים ב־40%-50%, והותירו בפני החקלאים את הברירה הקשה בין תשלום העלויות הנוספות, שלשם כך נאלצו לעיתים קרובות לקחת הלוואות, לבין שקיעה עמוק יותר בחובות; עליית מחירי התוצרת ואובדן חלק מן היתרון התחרותי; קיצוץ במשכי ההשקיה ולפיכך פגיעה באיכות התוצרת; העדפה של סוגי גידולים מסוימים היכולים לשרוד על כמויות מים מינימליות; או נטישת החקלאות מכל וכל. חקלאים רבים הפסיקו להשקות את גידוליהם ונטשו את האדמה שעליה גידול אותם כך שתשמש שטחי מרעה לבקר.

להערכת משרד החקלאות הפלסטיני, מזרח ח׳אן יונס הוא השטח החקלאי שהפגיעה בו הייתה הקשה ביותר, וצופים כי הפסדי ההשקעות הממשיות בו יגיעו ל־60%; בנפות צפון עזה ועזה מעריכים כי ההפסדים יהיו בשיעור של 40%. צופים גם כי השקיה לקויה תגרום להפחתה בשיעור של 20% עד 30% בפריון הבוסתנים ועצי הפרי, ולהפסדים בשווי של יותר מ־170 מיליון ש״ח. יותר משני שלישים מיבול תפוחי האדמה נשמרים במערכות אחסון בקירור הזקוקות לאספקת חשמל רציפה, בלא הפרעות. על פי הערכות, אם לא יבוא המצב על פתרונו צפוי הפסד בשווי 24 מיליון ש״ח, בשל נזק ליבולים וייקור העלויות של תפעול המקררים.

בטווח הארוך יותר, ההשלכות של משבר החשמל הן אובדן הרצון והיכולת, מצד חקלאים, להשיג את ההון הדרוש להשקעות בעסקים שהסיכון בהם גבוה. כתוצאה מכך עלולים חקלאים לשתול באדמות חקלאיות הזקוקות להשקיה יקרה גידולים הזקוקים לפחות השקיה, שלרוב הרווח שהם מניבים קטן משמעותית. שינוי שכזה לא זו בלבד שיפחית באופן דרסטי את הכנסות החקלאים, אלא יגביל גם את הכמות והאיכות של התוצרת החקלאית (מן הצומח ומן החי) הזמינה ברצועת עזה. מצב כזה יוביל לעליות מחירים ולהגבלת הגישה של קבוצות חלשות ופגיעות לפריטים הדרושים למתן מענה לצרכי התזונה הבסיסיים, אלא אם יינקטו אמצעי הגנה. בטווח הארוך, מספר גדל והולך של משקי בית חלשים, עמידים פחות, שהביטחון התזונתי בהם בינוני יהיו בסיכון לחוסר ביטחון תזונתי, שיוביל להגברת התלות בסיוע. כל קיצוץ נוסף בחשמל יחריף עוד יותר את הקשיים שפורטו לעיל, ויפגע עוד יותר בישימות של פעילויות הייצור החקלאי התלויות בחשמל.

התערבויות מתוכננות וקיימות של כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי

בתגובה למצב המחמיר והולך, פנו ביולי סוכנויות הומניטריות בשטח הפלסטיני הכבוש בקריאה לקהילה הבינלאומית לגיוס מימון הומניטרי בסך 25 מיליון דולר להתערבויות שייצבו את המצב ברצועת עזה. 8.8 מיליון דולר ממימון זה נועדו ל־14 התערבויות מטעם כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, שכללו סיוע במזון, מזומן תמרת עבודה, תמיכה במאמצי התאוששות, קידום מקורות מחיה עמידים, הגברת הפריון של נכסים חקלאיים והגדלת ההכנסה של גברים ונשים פגיעים. נכון ל־25 באוגוסט התקבלו 37% מכספי הפנייה עבור כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, וכעת ניתן ליישם שש התערבויות.

133 מההתערבויות המוצעות בעזה היו חלק מתוכנית המענה ההומניטרי שהושקה בדצמבר 2016. מתוכן הגיש כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי 34 התערבויות, בעלות של 215 מיליון דולר, אך לא ניתן היה ליישמן בשל היעדר מימון.

כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי ממשיך לנהל אומדן של ההשלכות החקלאיות, הן קצרות הטווח והן אלו הצפויות לטווח הארוך יותר, של הפסקות החשמל המתמשכות. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, בשותפות עם משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, עוקב אחר התפתחויות באמצעות מדדים מוכחים, בהם מדד אסטרטגיות ההתמודדות[i] העוקב אחר המחיר הקמעונאי של מספר ירקות חיוניים. כן הכין כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי עם משרד החקלאות וארגונים פלסטיניים לא ממשלתיים פרסום המזהה את הפגיעה המרכזית של הקיצוצים בחשמל בענף החקלאות.

הפילוג הפלסטיני מבית ומשבר האנרגיה: רקע

משבר האנרגיה שהחל ב־2006 החריף באופן דרמטי באמצע אפריל 2017, בעקבות מחלוקת בין הרשויות הפלסטיניות ברמאללה ובעזה על המימון והמיסוי של הדלק עבור תחנת הכוח של עזה. במאי קיצצה הממשלה היושבת ברמאללה בתשלומים שהיא משלמת לישראל עבור החשמל שהיא רוכשת לעזה. ביוני צמצמה ישראל ב־33% את החשמל שהיא מספקת, המהווה 60% מכלל אספקת החשמל לעזה. אף שהרשויות בפועל בעזה הגיעו להסדר לרכישת דלק ממצרים, כמויות הדלק הנרכש משתנות מעת לעת ואינן מספיקות להחזיר על כנו את המצב ששרר קודם לחודש אפריל, כשהפסקות החשמל היזומות נמשכו 14 עד 16 שעות ביום (מרס 2017). להתפתחויות אלה היתוסף משבר המשכורות. במרס 2017 קיצצה הרשות הפלסטינית היושבת בגדה המערבית את משכורותיהם של 62 אלף עובדיה בעזה ב־30% עד 50%. בנוסף על כך, מאז 2014 קיבלו כ־22 אלף עובדים שגייסו רשויות חמאס פחות ממחצית ממשכורתם, וגם זאת באופן לא סדיר. ההשלכות הישירות עבור העובדים ובני משפחותיהם התרחבו לכלל המשק, כתוצאה מירידה בצריכה.

החקלאים בח׳אן יונס נפגעו קשה מכל ממשבר החשמל

לדברי טארק אל־אומור בן ה־44, אב לשישה מנפת ח׳אן יונס, משבר החשמל המתמשך פגע קשות בחקלאות.

בפברואר השקיע טארק כ־16 אלף ש״ח בשמונה דונמים של אדמה באזור אל־פוח׳ארי, שעליהם שתל ארבעה סוגי ירקות: חצילים, קישואים, מלפפונים ארמניים ומלונים. בשל המליחות הגבוהה של מי התהום באזור זה, החקלאים משתמשים אך ורק במים הנשאבים בחלקה המערבי המרוחק של רצועת עזה, ומוזרמים בצינורות מים המשתרעים על 8 עד 10 קילומטרים. לפני משבר האנרגיה הנוכחי שילם טארק 100 ש״ח עבור שעה של שאיבת מים.

באפריל, כשמשבר החשמל החריף ושאיבת המים התייקרה, נאלץ טארק לשלם 160 ש״ח עבור שעת שאיבה.

כתוצאה מכך לא יכול היה טארק לעמוד עוד בעלויות ההשקיה של גידוליו. בניסיון להתמודד עם המציאות החדשה השמיד טארק את הגידולים שנזקקו ליותר השקיה מאחרים – והראשונים בהם היו החצילים. משבר החשמל נמשך, וטארק לא היה מסוגל להרשות לעצמו להשקות גם את יתר הגידולים; במאי 2017 השמיד גם את גידולי המלונים והמלפפונים הארמניים שלו, והותיר רק את הקישואים. וגם את הקישואים יכול היה להרשות לעצמו להשקות רק באופן לא סדיר, והדבר פגע באיכותם והפחיתה את רמת הפריון מ־5 טון ל־2 טון לדונם. להערכתו, הפסיד טארק 10,000 ש״ח.

"כמו כל חקלאי, אני מחכה לסוף העונה כדי שאוכל להרשות לעצמי לקנות דברים חדשים לבית או לערוך תיקונים בבית. ההפסדים העכשוויים שלי חיסלו את התוכניות שלי לקנות מקרר חדש ולבצע תיקונים בבית," אמר טארק, המפרנס בסך הכול עשר נפשות.

כשנשאל על תוכניותיו לעתיד בתחום החקלאות, אמר: "בגלל ההפסדים לא אשתול הקיץ גידולים. אני לא יכול להרשות זאת לעצמי, אבל איני יכול גם להסתכן בהפסדים בלתי צפויים נוספים. אני שוקל לשתול בחורף אפונה ולהשקות אותה במי גשמים, ואולי אשתול גם כרוב."

* מאמר זה נמסר על ידי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי


[i]  מדד אסטרטגיות ההתמודדות (CSI) הוא כלי לאומדן מהיר של הביטחון התזונתי של משקי בית, וההשלכות של תוכניות סיוע במזון במקרי חירום הומניטריים. המדריך המקורי, שנכתב בשנת 2003, התבסס על מיזם מחקר שיתופי שיישמו תוכנית המזון העולמית וארגון CARE בקניה.