פורסם ביום 2 יוני 2020
 במסגרת  

אפשרות טיפול נוספת הועמדה לרשות חולי סרטן בעזה לנוכח ההחמרה בהגבלות הגישה

מאמר זה נמסר על ידי ארגון הבריאות העולמי

אחמד הוא גבר בן חמישים, אב לשישה, מהעיר עזה, שאובחן ב־2018 כחולה בסרטן המעי הגס בשלב מתקדם. מאז אבחונו הוא הופנה באופן סדיר לטיפולי כימותרפיה בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה שבירושלים המזרחית. את הסבל הנלווה למחלתו העצימו חוסר הוודאות הכרוך בתהליך ההצטיידות בהיתר יציאה ישראלי ותלאות הנסיעה. "היה לוקח לי חמש שעות בערך להגיע לבית החולים. זה מתיש גופנית ונפשית", סיפר אחמד.

התפרצות משבר COVID-19 חוללה התפתחות חיובית בלתי צפויה בחייו של אחמד: באפריל, במקום לנסוע לאוגוסטה ויקטוריה, הפנה אותו משרד הבריאות הפלסטיני לבית החולים לרפואת מומחים אל־חיאה שבעיר עזה. זהו בית חולים פרטי שמשרד הבריאות שכר לאחרונה כדי לספק בו טיפולים כימותרפיים בתקופת המגפה. "אני מקבל כאן [בבית החולים אל־חיאה] טיפול טוב ואני מקווה שהתרופות האלה יהיו זמינות תמיד פה בעזה", ציין אחמד.

בית החולים לרפואת מומחים אל־חיאה בעיר עזה

בשל המחסור הממושך בתרופות אונקולוגיות במערכת הבריאות הציבורית בעזה נאלצו רוב המטופלים האונקולוגיים הזקוקים לכימותרפיה לקבל הפניות לבתי חולים מחוץ לרצועה, בעיקר בירושלים המזרחית. בסוף אפריל 2020, המלאי של 54% מהתרופות האונקולוגיות בבית המרקחת המרכזי בעזה הספיק לפחות מחודש. טיפולים אחרים לחולי סרטן, כגון הקרנות וסריקות רפואה גרעינית, וכן ניתוחים מסוימים בידי רופאים מומחים, אינם זמינים כלל ברצועת עזה.

כדי להגיע לטיפול רפואי בגדה המערבית, לרבות בירושלים המזרחית, או בישראל, מטופלים פלסטינים ברצועת עזה נדרשים להשיג היתר יציאה מהרשויות הישראליות.[1] עם זאת, באפריל שיעור האישורים ספציפית עבור בקשות של מטופלים אונקולוגיים היה 65%, ירידה לעומת 68% במרס ו־76% בינואר ובפברואר 2020. רוב הבקשות שלא אושרו לא קיבלו מענה עד למועד התור המבוקש, והדבר אילץ מטופלים לקבוע תור חדש לטיפול בבית החולים ולהגיש מחדש בקשה להיתר.

עיכובים בטיפול בבקשות היתרים של מטופלים נמשכו מאז פרוץ משבר COVID-19, למרות הירידה החדה במספר הבקשות הללו (לכל סוגי הטיפולים): מ־1,800 בקשות בממוצע בינואר ובפברואר לכ־1,300 במרס ול־159 בלבד באפריל. הירידה באה בעקבות החלטת משרד הבריאות לצמצם את ההפניות לטיפול רפואי מחוץ לעזה כדי להפחית את הסיכון להעברת הנגיף ולמקד משאבים במוכנות לטיפול במגפה, לצד החלטתה של ישראל לצמצם את קטגוריות הזכאות להיתרי יציאה למטופלים אונקולוגיים ולמקרי חירום בלבד, מאותן סיבות.

מחקר של ארגון הבריאות העולמי הראה כי לעיכובים או מניעה של בקשות להיתרים לטיפולים כימותרפיים ו/או הקרנות נודעו השלכות שליליות משמעותיות על הישרדותם של מטופלים אונקולוגיים.[2]

הזכות לבריאות והצדדים המחויבים לה

גישת בני אדם לבריאות גופנית ונפשית ברמה בת־ההשגה הגבוהה ביותר היא זכות יסוד ותנאי מוקדם למימושן של זכויות האדם האחרות, והיא מטילה על הרשויות הרלבנטיות שורה של מחויבויות. [3] בין מחויבויות אחרות, הרשויות הישראליות נדרשות לעשות יותר על מנת להבטיח לפלסטינים ברצועת עזה, ולחולי סרטן במיוחד, גישה לשירותי בריאות הניתנים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, באופן עקבי ובמועד המתאים לכך. כן מחייבת זכות זו את הרשות הפלסטינית ואת הרשויות בפועל בעזה לשפר את שיתוף הפעולה והתיאום ביניהן כדי להבטיח אספקה מספקת, הוגנת ובת־קיימא של תרופות חיוניות ופריטים חד־פעמיים למתקני רפואה ציבוריים ברצועת עזה..

התפרצות COVID-19 הציבה בפני מטופלים אונקולוגיים מכשול נוסף. כדי להבטיח הכלה יעילה של המגפה יישמו הרשויות בפועל בעזה נהלי בידוד חמורים, והחילו אותם על כל הנכנסים לשטח הרצועה, לרבות מטופלים אונקולוגיים השבים מטיפולי הכימותרפיה שלהם מחוץ לעזה.

אִעְתִידָאל היא אישה בת 42 מדיר אל־בלאח המתמודדת עם סרטן השד מאז פברואר 2017 ומופנית באופן שוטף לטיפולים בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה. ב־21 במרס 2020, עם שובה מירושלים המזרחית, נשלחה אעתידאל ל־14 ימי בידוד בבית ספר מקומי: "בכל כיתה שהו חמישה עד עשרה בני אדם... בית הספר פתוח וקר כאן. כשחליתי בשפעת בבית לקח לי חודש להחלים. מה אעשה יקרה לי דבר כזה כשאני כאן?"

כדי לטפל במחסור המתמשך במערכת הבריאות הציבורית ברצועת עזה ולצמצם את מצוקתם של מטופלים פגיעים, שכר משרד הבריאות הפלסטיני את השירותים האונקולוגיים שהוקמו לא מכבר בבית החולים לרפואת מומחים אל־חיאה, שהחל לספק למטופלים טיפולי כימותרפיים ב־21 באפריל 2020.

מטופלים פלסטינים מתמודדים עם מחסומים בירוקרטיים בפני הגישה לטיפול רפואי, בשל הפיצול של השטח הפלסטיני הכבושהרחבת הזמינות של שירותים כימותרפיים מסוימים ברצועת עזה הקלה את מצוקתם של מטופלים אונקולוגיים, שיימנעו מהקושי וחוסר הוודאות הכרוכים במערכת ההיתרים הישראלית; מהנטל של הנסיעה למרחקים ארוכים והמעבר במחסומים; מהפרידה מבני משפחתם; ולאחרונה מהצורך לשהות במרכזי בידוד עם שובם.

חנאן בת ה־48 היא אם לשמונה מהעיר עזה שהופנתה גם היא לאחרונה לטיפולים כימותרפיים בבית החולים אל־חיאה. "ממש עוזר שהטיפול זמין כאן. לא יכולתי לסבול את הנסיעה לירושלים המזרחית. כאן הבת שלי מטפלת בי וגורמת לי להרגיש בטוחה. בית החולים מספק ארוחות ומבטיח לנו סביבה נוחה ובטוחה."

עדיין קיימים פערים משמעותיים בשירותים למטופלים אונקולוגיים ברצועת עזה, לרבות בטיפולים כימותרפיים וטיפולים אחרים, ומתקנים חיוניים לבדיקה וטיפול בסרטן עדיין אינם זמינים בה. אבל הטיפולים הכימותרפיים שהועמדו לאחרונה לרשות מטופלים בעזה הביאו הקלה נחוצה מאוד לבני אדם המצויים במצב רגיש ופגיע במידה קיצונית; ולכן יש לעשות את כל המאמצים לשמר הישג זה.


[1] לסקירה כללית של שיעור האישור של בקשות בעשור האחרון ראו: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, הירחון ההומניטרי, דצמבר 2019.

[2] ארגון הבריאות העולמי, הזכות לבריאות, 2018.

[3] זכות זו קבועה, בין היתר, באמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, סעיף 12.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית