פנייה לגיוס מימון בסך 547 מיליון דולר לטיפול בצרכים הומניטריים בפלסטין בשנת 2017

ההשקה של תוכנית המענה ההומניטרי (לשטח הפלסטיני הכבוש) לשנת 2017, דצמבר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ב־19 בדצמבר 2016 השיקו המתאם מטעם האו״ם לסיוע הומניטרי ולפעולות פיתוח, רוברט פּייפּר, והשר לפיתוח חברתי של מדינת פלסטין, ד״ר אִבְּרָאהִים א־שאער, את תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש.

התוכנית מבקשת לגייס תרומות בשווי 547 מיליון דולר לתמיכה בצרכיהם ההומניטריים של כ־1.7 מיליון פלסטינים, שכ־50 שנות כיבוש צבאי שאליהן היתוספו סבבי אלימות חוזרים ונשנים פגעו קשות במקורות מחייתם ובזכויותיהם. התוכנית כוללת 243 מיזמים שייושמו על ידי 95 ארגונים, בהם 47 ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו־35 ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, וכן 13 סוכנויות או״ם. המימון המבוקש נמוך בכ־4% מהפנייה לתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2016.

ההתערבויות הכלולות בתוכנית המענה ההומניטרי שואפות לממש שלוש מטרות אסטרטגיות. ראשית, להגן על זכויותיהם של פלסטינים החיים תחת כיבוש, בהתאם למשפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי. זו מטרה גורפת, החדורה בכל הפעילויות המיוצגות בתוכנית המענה ההומניטרי. שנית, להבטיח גישה לשירותים בסיסיים, לרבות חינוך, רפואה ראשונית ומים נקיים, לחלשים והפגיעים ביותר כגון קשישים, אלמנות, ילדים ומשקי בית שבראשם עומדת אישה. שלישית, חיזוק עמידותה של האוכלוסייה בפני זעזועים ואיומים, ויכולתה להתמודד עם לחצים מתמשכים. באמצעות מתן סיוע במזון, תוכניות מזומן־תמורת־עבודה והתערבויות אחרות לתמיכה במחיה, שואפת תוכנית המענה ההומניטרי לנטרל את מנגנוני ההתמודדות השליליים שנוקטות משפחות בניסיון למצוא מענה לצורכיהן הבסיסיים, כגון הוצאת ילדיהן מבתי הספר משום שאינן יכולות להרשות לעצמן את שכר הלימוד, או השאת בנותיהן בגיל צעיר.

כמעט 55% מהמימון המבוקש (300 מיליון דולר) מתמקדים ב־1.65 מיליון הפלסטינים הסובלים מרמה בינונית עד קשה של חוסר ביטחון תזונתי, המתבטא בכך שאינם צורכים כמות מספקת של מזון הנחשב מזין ומגוון על פי תקנים בינלאומיים. זאת בעיקר בשל שיעורי אבטלה גבוהים – במיוחד בקרב נשים וצעירים – ושחיקת המחיה כתוצאה מהכיבוש. 19% נוספים מהמימון המבוקש (104 מיליון דולר) נועדו לטפל בצורכי המחסה של תושבי רצועת עזה שנעקרו מבתיהם במהלך הסכסוך ב־2014, ותושבי ירושלים המזרחית ושטח C של הגדה המערבית שנעקרו משום שבתיהם נהרסו בעילה של היעדר היתרי בנייה ישראליים. 26% הנותרים של המימון המבוקש מוקצים לשורה של מיזמים בתחומי ההגנה, המים והתברואה, החינוך והבריאות.

68% מהמימון המבוקש מיועדים למיזמים ברצועת עזה, שהצרכים ההומניטריים בה הם הגבוהים ביותר בשל המצור הישראלי, מעשי איבה חוזרים ונשנים ופגיעתו של הפילוג הפלסטיני מבית. 23% נוספים מהמימון המבוקש מיועדים למיזמים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ו־9% מיועדים למיזמים המכסים את כל השטח הפלסטיני הכבוש.

רוברט פייפר אמר: "תמיכה בינלאומית היא קריטית בכדי להמשיך ולהושיט סיוע לפלסטינים פגיעים וחלשים, אבל אנו מנסים בסך הכול לקנות זמן – מענה הומניטרי זה צריך לבוא בד בבד עם פעילות מדינית אמיצה, שתביא את משבר ההגנה הממושך ביותר בעולם אל קצו."

תוכנית מענה הומניטרי זו היא חלק מהסקירה ההומניטרית העולמית לשנת 2017, שאותה השיק תת־המזכ״ל לעניינים הומניטריים, סטיבן אובריאן, ב־5 בדצמבר בג׳נבה שבשווייץ. הסקירה הכללית כוללת תוכניות מענה ופניות למתן סיוע, הגנה ותמיכה דחופים לכמעט 93 מיליון מבני האדם הפגיעים והחלשים ביותר ב־33 מדינות. לשם כך יידרש מימון בסך 22.2 מיליארד דולר – הפנייה ההומניטרית המשולבת הגדולה ביותר שהושקה אי־פעם.