תנועה מעזה ואליה בשנת 2022

22 בפברואר 2023

יותר מ־60% מכלל הפלסטינים ברצועת עזה נזקקים לסיוע הומניטרי. ההגבלות על תנועתם, כמו גם על הכנסה והוצאה של סחורות, נמנות עם הסיבות העיקריות לשיעור גבוה זה, לצד סבבים חוזרים ונשנים של הסלמה במעשי האיבה, הxפילוג הפלסטיני המדיני מבית וגורמים אחרים. רצועת עזה מוקפת גדרות בכל גבולותיה היבשתיים, והתנועה המוגבלת אליה וממנה מתועלת דרך שלושה מעברים פעילים: שניים ישראליים ואחד מצרי. ההגבלות הוחמרו כשהרשויות הישראליות הטילו על רצועת עזה מצור בשנת 2007. היציאה והכניסה בדרכי האוויר והים אסורות.

דגשים

בשנת 2022 הורשו אנשים רבים יותר לצאת את עזה; עם זאת, תנועתם עדיין הייתה בגדר חריג, כאשר רוב רובם של התושבים, יותר מ־2 מיליון בני אדם, נותרו "כלואים" הלכה למעשה. מספר היתרי היציאה שהרשויות הישראליות הנפיקו לעובדים ולסוחרים גדל ממעט יותר מ־10,000 בינואר 2022 ליותר מ־18 אלף בנובמבר 2022. גידול זה אפשר מספר גדול יותר של יציאות מאשר בכל זמן שהוא מאז תחילת שנות האלפיים. בה בעת, הרשויות המצריות התירו מספר גדול יותר של יציאות בהשוואה לכל זמן שהוא מאז 2014.
מספר הסחורות המאושרות שהוכנסו דרך ישראל פחת, ואילו מספר הסחורות שיובאו דרך מצרים גדל. מספר הסחורות שהוצאו דרך כל אחד משני הגבולות גדל, ובפעם הראשונה היה גבוה יותר מהנתונים השנתיים שתועדו לפני הטלת המצור. עם זאת, הרשויות הישראליות המשיכו להתיר הוצאה של סחורות מסוימות בלבד, בעיקר תוצרת חקלאית, והגבילו את הכנסתם של מאות פריטים שהן מסווגות כ"דו־שימושיים", כלומר כאלה שניתן להשתמש בהן לצרכים אזרחיים או צבאיים.
אף שהגידול בתנועה מסמן מגמה חיובית, הוא טרם היתרגם לשיפורים משמעותיים במדדים הומניטריים; לשם כך דרושה הסרה מלאה של המצור, בין יתר הפתרונות לטיפול בגורמים שבשורש המצב. נכון ליולי 2022, שיעור חוסר הביטחון התזונתי בעזה היה 65%, בהשוואה ל־62.2% ביוני 2021, ושיעור העוני עמד על 65%, בהשוואה ל־59% ב־2021.

The Gaza Strip is the only part of the occupied Palestinian territory (oPt) with access to the Mediterranean Sea.

רצועת עזה היא החלק היחיד של השטח הפלסטיני הכבוש עם גישה לים התיכון. אולם, בשנת 2022 עדיין הוגבל השיט עד למרחק של 15-6 מיילים ימיים מהחוף, והרשויות הישראליות אסרו לסירוגין על העברת דגים לחלקים אחרים של השטח הפלסטיני הכבוש. הגבלות אלה ממשיכות לפגוע בביטחון התזונתי. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

תנועת בני אדם לישראל ולגדה המערבית

בשנת 2022 התירו הרשויות הישראליות יותר יציאות של בני אדם מעזה. מספר היציאות שתועדו במהלך השנה עמד על 424,417. נתון זה נמוך ב־93% מרמת היציאות בשנת 2000, לפני הטלת ההגבלות המתירות רק לנוסעים בקטגוריות מסוימות להגיש בקשות להיתרי יציאה. עם זאת, נתון זה גבוה פי חמישה ממספר היציאות שתועדו בשנת 2021, והוא הגבוה ביותר מאז 2004. רוב הנוסעים יצאו כמה פעמים.
כ־83% מהיציאות בשנת 2022 היו של פועלים שכירי יום, וכ־7% היו של מטופלים רפואיים ומלוויהם. הפועלים היוצאים מעזה עובדים ברובם בישראל, ואנשים המופנים לטיפול מחוץ לרצועה זקוקים לרוב לשירותים הזמינים רק בגדה המערבית, במיוחד בירושלים המזרחית, שניתן להגיע אליה רק דרך ישראל. בשנת 2022, רק שתיים מכל שלוש בקשות להיתרי יציאה עבור מטופלים שהופנו לקבלת שירותים רפואיים מחוץ לעזה אושרו עד למועד התור שנקבע להם.
רוב הפלסטינים אינם כלולים בקטגוריות המוכרות ולפיכך אינם זכאים להיתר, גם לצורך תנועה אל הגדה המערבית, כלומר בתוך השטח הפלסטיני הכבוש, וגם כאשר לרשויות הישראליות אין חששות ביטחוניים בעניינם. מעבר ארז שבשליטת ישראל פועל לרוב בשעות היום, בימים ראשון עד חמישי, ובימי שישי הוא נפתח רק עבור מקרים דחופים ואזרחים זרים.

יציאת בני אדם מעזה לישראל או דרכה

תנועת בני אדם למצרים

בשנת 2022 התירו הרשויות המצריות יותר יציאות של בני אדם דרך הגבול שבשליטתן. מספר היציאות שתועדו במהלך השנה עמד על 144,899. נתון זה משקף גידול של 44% לעומת שנת 2021, והוא הגבוה ביותר מאז 2014.
הרשויות המצריות סירבו להתיר את כניסתם של 4,905 בני אדם למצרים. נתון זה נמוך ב־23% מהנתון לשנת 2021. הסירוב למעבר היה לעיתים קרובות על רקע דרישות הקשורות לגיל, שהן מחמירות יותר כלפי בני אדם בגילים שבין 18 ל־40. עם זאת, לעיתים קרובות לא נמסרות הסיבות לסירוב.
על פלסטינים המבקשים לצאת את עזה דרך מצרים להירשם אצל הרשויות המקומיות הפלסטיניות שבועיים עד ארבעה שבועות מראש, או להגיש לרשויות המצריות בקשה באמצעות חברה פרטית. הנהלים וההחלטות של שתי הרשויות נעדרים שקיפות וכרוכים בהוצאות. הנסיעה דרך מדבר סיני לעיתים תכופות ממושכת וכוללת עצירות מרובות לצורך בדיקות על ידי כוחות מצריים. מעבר רפיח פועל ככלל בשעות היום, בימי ראשון עד חמישי בלבד.

יציאת בני אדם מעזה למצרים

סחורות נכנסות

סחורות כלליות (לא כולל דלק וגז)

בשנת 2022 הוכנסו פחות סחורות מישראל אל עזה, והיקפן הסתכם ב־74,096 מטעני סחורות. אף שכמות הסחורות שהוכנסו מישראל גדלה פי שניים ויותר לעומת הממוצע השנתי בשבע השנים הראשונות של המצור, בשנת 2022 היה שיעורן נמוך ב־26% מהממוצע השנתי בין 2015 ל־2021, שעמד על 100,477 מטעני סחורות.
מעבר כרם שלום שבשליטת ישראל היה פתוח 237 ימים. מאז הטלת המצור ב־2007 מגבילות הרשויות הישראליות את הכנסתן של סחורות שהן מגדירות "דו־שימושיות", כלומר כאלה שיכולות לשמש לצרכים אזרחיים או צבאיים, ואת חלקן ניתן לעיתים להכניס לאחר תהליך אישור ממושך.
הרשויות המצריות הגדילו פי שניים ויותר את נפח הסחורות שהכנסתן למצרים הותרה, ואפשרו את הכנסתם של 32,353 מטעני סחורות, לעומת 14,974 בשנת 2021. נתון זה גדול פי חמישה ויותר מהממוצע השנתי, בסך 5,918 מטענים, שתועד בין 2015 ל־2021, והוא הגבוה ביותר מאז החל המעקב אחר תנועת סחורות.
יבוא סחורות ממצרים הותר ב־150 יום. יבוא מוסדר דרך מצרים מתאפשר מאז 2018, כאשר סחורות מוכנסות לעזה דרך מעבר רפיח שבשליטת מצרים ומשונעות הלאה דרך שער סלאח א־דין, הסמוך אליו ומצוי בשליטת הרשויות המקומיות.
בסך הכול הוכנסו לעזה דרך כל המעברים 106,449 מטעני סחורות מיובאות. נתון זה גבוה בכ־12% מ־95,335 מטעני הסחורות שהוכנסו לעזה ב־2021, וגבוה מעט מהממוצע השנתי של מטעני סחורות שהוכנסו בין 2015 ל־2021 – 106,369 במספר.
עד 50% מכלל הסחורות שהוכנסו היו חומרי בניין, לרבות חצץ, מוטות פלדה ומלט, ו־25% היו מזון. 4% נוספים (9,936 מטעני סחורות) הכילו סיוע הומניטרי מטעם ארגונים בינלאומיים, לרבות מזון ואספקה רפואית.

סחורות נכנסות (מטעני משאית)

סחורות נכנסות בשנת 2022

דלק וגז

רוב הדלק והסולר התעשייתי שהוכנסו לעזה, יותר מ־91%, יובאו ממצרים. 9% הנותרים יובאו מישראל, לעומת 100% בשנת 2016.
בדומה לשנים קודמות, כל הסולר התעשייתי המשמש את תחנת הכוח של עזה הוכנס מישראל. ההיקף הכולל, כ־145.7 מיליון ליטר, היה גבוה ב־8% מ־134.5 מיליון הליטר שתועדו ב־2021, וגבוה ב־55% מהממוצע השנתי בין שנת 2015 לשנת 2021. בשנת 2022 קיבלו תושבי עזה אספקת חשמל במשך 12 שעות ביום, באמצעות תחנת הכוח של עזה או קווי הזנה ישראליים.
גידול חל ביבוא הגז לבישול, ורוב הגז המיובא, כמעט 63% ממנו, הגיע ממצרים. עד 2017 יובא כל הגז לבישול מישראל. כלל היבוא בשנת 2022, כ־92 אלף טון, היה גבוה ב־18% מהנתון בשנת 2021, וב־35% מהממוצע השנתי בין 2015 ל־2021.

הכנסת דלק וסולר (ליטר)

הכנסת סולר תעשייתי (ליטר)

הכנסת גז בישול (טון)

סחורות יוצאות

נפח הסחורות היוצאות גדל משמעותית ב־2022, והגיע לרמות שזו הפעם הראשונה היו גבוהות מהנתונים השנתיים שתועדו ערב הטלת המצור בשנת 2007. נתון זה גבוה ב־66% מהנתון לשנת 2021, אבל נמוך ב־35% מהנתונים לשנת 2005, שבה הגיעו נתונים אלה לשיא.
מכלל 7,530 מטעני הסחורות היוצאות, 77% הוצאו דרך הגבול עם ישראל, ו־23% הנותרים הוצאו למצרים. אף שהעברות לגדה המערבית (השוק החיצוני העיקרי של עזה) אפשריות רק דרך הגבול הישראלי, הרשויות הישראליות מתירות להכניס רק סוגים ונפחים מסוימים של סחורות. יצוא סדיר של סחורות מסוימות למצרים החל באוגוסט 2021, ומאז גדל בהדרגה בהיקפו.
היקף ההעברות דרך ישראל, 5,834 מטעני סחורות, היה גבוה ב־43% מאשר ב־2021. מכלל הכמות, 71% היו תוצרת חקלאית, 13% היו גרוטאות ברזל, 8% היו ביגוד ו־8% פריטים אחרים (לרבות אלומיניום, גרוטאות נחושת, ריהוט, צינורות פלסטיק ועורות).
היקף היצוא למצרים, 1,696 מטענים, היה גדול פי שלושה מהיקפו בשנת 2021. מכלל הסחורות היוצאות, 87.5% היו גרוטאות ברזל, 11.5% היו סוללות משומשות, ו־1% היו גרוטאות נחושת ואלומיניום.

סחורות יוצאות (מטעני משאית)

למידע נוסף על התנועה לעזה וממנה ראו:

דוחות חודשיים: https://ochaopt.org/publications/movement-in-and-out-of-gaza
אינפוגרפיקה אינטראקטיבית:https://www.ochaopt.org/data/crossings

* מידע על הסטטוס של מעברי הגבול ומספר המטענים מבוסס על נתונים שמסר המשרד לכלכלה לאומית בעזה. מידע על הסטטוס של מעבר ארז ומספר בני האדם הנכנסים או יוצאים דרכו מבוסס על נתונים שמסרה הרשות הכללית לעניינים אזרחיים. מידע על הסטטוס של מעבר רפיח ומספר בני האדם הנכנסים או יוצאים דרכו מבוסס על נתונים שמסרה רשות המעברים הכללית בעזה.