הריסות ועקירה בגדה המערבית | אוגוסט 2019

דגשים

• צו צבאי המתיר הריסות מזורזות יושם שוב בחודש אוגוסט.
• שבעה מבנים במימון תורמים נהרסו או נתפסו, ו-11 מבנים נוספים מצויים בסכנת הריסה או תפיסה.
• גידול של 37% בהריסות מאז תחילת 2019, לעומת 2018.

סקירה כללית

בחודש אוגוסט 2019 הרשויות הישראליות הרסו או תפסו 22 מבנים בבעלות פלסטינית, הריסות שהביאו לעקירתם של 19 בני אדם, שישה מהם ילדים, ופגעו באופנים אחרים במחייה או בגישה לשירותים של יותר מ-1,000 בני אדם נוספים. על אף שמספר המבנים שנבחרו החודש להריסה או לתפיסה הוא השני הנמוך ביותר השנה (אחרי חודש מאי), הנתון המצטבר לשנת 2019, נכון לסוף אוגוסט, גבוה ב-37% מהנתון לאותה תקופה בשנת 2018. בדומה לכך, מספר המבנים שנבנו במימון תורמים ואשר נהרסו או נתפסו בתקופה זו (78) הוכפל ויותר לעומת אותה התקופה בשנת 2018 (30).

כל המבנים שנהרסו בחודש אוגוסט נהרסו בנימוק של היעדר היתרי בנייה, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. שבעה ממבנים אלה היו סיוע הומניטרי שנרכש במימון תורמים, בשווי כולל של יותר  מ- 56 אלף אירו. 11 מבנים נוספים במימון האיחוד האירופי, בשווי של יותר מ- 47 אלף אירו, מצויים בסיכון לאחר שבמהלך החודש התקבלו נגדם צווי הריסה או הפסקת עבודה. 

שמונה מהמבנים שנהרסו או נתפסו, לרבות שלושה במימון תורמים, נמצאו בשטח C.  בפאתי בית ג'אלא (נפת בית לחם), נהרסו בית מגורים ומסעדה (המסעדה בפעם השלישית), הריסות שגרמו לעקירתם של חמישה בני אדם ולפגיעה במחייתם של 32 בני אדם נוספים; לאחר ההריסה הוקם בקרבת מקום מאחז חדש, על פי דיווחים מבלי שניתנו לו היתרי בנייה מטעם הרשויות הישראליות.

בואדי רחאל (נפת בית לחם) הרסו הרשויות הישראליות מבנה חקלאי על סמך צו צבאי 1797, המתיר הריסה או תפיסה של מבנים, שנבנו בלי היתר הנחשבים "חדשים", תוך 96 שעות ממתן הוראה לסילוק המבנה. צו זה, שנעשה בו שימוש בפעם הראשונה ביולי 2019, מעורר חשש כבד בקרב גורמים הומניטריים, משום שהוא מקשה מאוד לערער על הריסות ותפיסות בבתי משפט ישראליים.

באירוע נוסף בשטח C, הרשויות הרסו מיכל מים בנפח 1000 מטר מעוקב, שהוקם במימון האיחוד האירופי בקהילת ברדלה, בצפון בקעת הירדן. המיכל נועד לשמש למטרות השקיה, אבל מסיבות טכניות טרם החל לפעול. מאז תחילת 2019 הרסה ישראל או תפסה ב-27 הזדמנויות מבנים הקשורים במים, בנימוק של היעדר היתרים, והחריפה בכך את הסביבה הכופה בקהילות חלשות, שנוצרת כתוצאה משורה של מדיניות ופרקטיקות ישראליות.

14 המבנים האחרים שנהרסו או נתפסו החודש היו בירושלים המזרחית. ארבעה מתוכם היו מחסות לבעלי חיים שנרכשו במימון האיחוד האירופי וניתנו כמענה להריסה קודמת בקהילת ביר עונה, שכונת מגורים בחלק הדרומי של השטח המוניציפלי של ירושלים (בתחומי נפת בית לחם), שגדר ההפרדה מנתקת אותה פיזית מן העיר. שלושה מבנים נוספים נמצאו בשכונת אל-עיסאוויה: מאז יוני 2019 נערכו באזור זה כמעט מדי יום מבצעים משטרתיים שגרמו לעימותים אלימים ושיבשו את חיי היומיום של 18 אלף בני אדם.