הרס מבנים ועקירה בגדה המערבית | ינואר 2019

דגשים

  • ההריסות בינואר נותרו ברמות דומות לאלה שתועדו ב־2018.
  • שני מבנים במימון תורמים מהאיחוד האירופי נהרסו ושבעה מבנים נוספים מצויים בסכנת הריסה.
  • שלושה אוהלים ששימשו בית ספר בחברון נתפסו.

סקירה כללית

בינואר, הרשויות הישראליות הרסו או תפסו 40 מבנים בבעלות פלסטינית, נתון דומה מאוד לממוצע החודשי שתועד בשנת 2018. הצעדים הללו הביאו לעקירתם של 44 בני אדם ופגעו בכ־200 בני אדם אחרים. אחת ההריסות בוצעה לשם ענישה, ואילו היתר היו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.

החרמת חומרים ששימשו לבניית שני מבנים במימון האיחוד האירופי בכפר אמריחה (נפת ג׳נין) ב־10 בינואר / צילום: הקהילה המקומית

יותר מ־70% מהמבנים שנבחרו להריסה החודש היו ב־11 קהילות בשטח C. באחת מהן, בית איכסא (נפת ירושלים), הריסתם של ארבעה מבנים ששימשו לגידול בעלי חיים, בור ספיגה והגדרות שהקיפו בית אחד פגעו במחייתם של 50 בני אדם, ולפי הערכות גרמו להפסד בסך יותר מ־1.25 מיליון ש״ח. בית איכסא (שאוכלוסייתה מונה כ־1,700 נפש) היא אחת ממספר קהילות "מנותקות" באזור ירושלים שאף שגדר ההפרדה מפרידה אותן פיסית מיתר הגדה המערבית, תושביהן אינם מורשים להיכנס לירושלים המזרחית.

בכפר א־סימיא (נפת חברון) נתפסו שלושה אוהלים שניתנו על ידי משרד החינוך הפלסטיני כדי שישמשו כבית ספר, תפיסה שפגעה ב־45 ילדים; זו הפעם השלישית בארבעה שבועות שמבנים המשרתים בית ספר זה נתפסו. בהצהרה משותפת שניתנה ב־30 בינואר הביעו המתאם ההומניטרי ויוניצף את דאגתם הרבה לנוכח "ריבוי הדיווחים על תקריות של התערבות בתוך בתי ספר בגדה מערבית או בקרבתם מאז תחילת שנת הלימודים."

בכפר אמריחה (נפת ג׳נין), שגם הוא נמצא בשטח C, הוחרמו שני מבנים שנבנו במימון האיחוד האירופי והמדינות החברות בו, בהם בית מגורים ובית שימוש נייד. כתוצאה מכך נעקרו ארבעה בני אדם. באותו כפר, במאי 2018, הוציאו הרשויות הישראליות צו הפסקת עבודה נגד בית ספר בשווי 28 אלף אירו, שנבנה במימון האיחוד האירופי. במהלך חודש ינואר ניתנו צווי הריסה והפסקת עבודה נגד שבעה מבנים אחרים במימון האיחוד האירופי בשלוש קהילות אחרות.

בירושלים המזרחית נהרסו או נתפסו במהלך ינואר עשרה מבנים, פחות מהממוצע החודשי שתועד ב־2018 (15). בנוסף על כך גבר הסיכון לפינוי בכוח של משפחת פליטים פלסטינית מביתה, לאחר שבית משפט ישראלי פסק לטובת עמותת מתנחלים הטוענת לבעלות על האדמה. הבית נמצא בשכונת שייח׳ ג׳ראח, שבה שוכנה המשפחה בשנות החמישים בתמיכת האומות המאוחדות וממשלת ירדן. נגד לפחות 870 פלסטינים בירושלים המזרחית תלויים ועומדים צווי פינוי שהוגשו ברובן על ידי עמותות מתנחלים.

בתקרית נוספת החודש פוצץ הצבא הישראלי, בהריסה לשם ענישה, דירה בעיירה יטא (שטח A) שבה גר פלסטיני שדקר למוות מתנחל בספטמבר 2018, ונעצר לאחר שנורה ונפצע.