מאמרים

11 ספטמבר 2018 |
תחילת שנת הלימודים החדשה בבית ספר של סוכנת הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א), עזה / © צילום: ח׳ליל עדוואן / אונר״א

החודש מוקדש גיליון הירחון ההומניטרי למצב ההומניטרי המידרדר בעזה, למעט פרק אחד העוסק במסיק הזיתים הקרב בגדה המערבית. בין 9 ביולי ל־15 באוגוסט הידקו הרשויות הישראליות את המצור על עזה באמצעות הטלת הגבלות חמורות על תנועת סחורות דרך מעבר כרם שלום שבין עזה לישראל וצמצום השטח המותר לדיג בים למרחק של שלושה מיילים ימיים מהחוף. לדברי הרשויות הישראליות, ההחמרה בהגבלות ננקטה בתגובה על תקריות ביטחוניות לאורך גדר המערכת והפרחת עפיפונים בוערים ובלוני תבערה מעזה, שגרמו נזקים נרחבים לרכוש בישראל. לעזה הורשתה הכנסתם של מזון, אספקה רפואית ומספוא לבעלי חיים בלבד, ואילו הוצאת סחורות נאסרה כליל. ההגבלות החריפו את הפגיעה בכלכלה הממוטטת ממילא של עזה, שברבעון השני של 2018 נרשם בה שיעור האבטלה הגבוה ביותר שתועד בה אי פעם: 53.7%.

11 ספטמבר 2018 |
ייצוב של מטופל בנקודת ייצוב טראומה רפואית בשטח / © צילום: ארגון הבריאות העולמי

מאז 30 במרס 2018 עלה משמעותית מספר הנפגעים הפלסטינים ברצועת עזה, בשל הפגנות המוניות שהתקיימו לאורך גדר המערכת עם ישראל, ובמידה פחותה יותר בשל מעשי איבה ותקריות אחרות. כדי לתת מענה למשבר זה העניקו סוכנויות הומניטריות עדיפות לשלושה תחומי התערבות: רפואת חירום, מעקב בתחום ההגנה ותמיכה נפשית ופסיכו־חברתית. המימון הכולל הדרוש להתערבויות אלו מ־30 במרס ועד לסוף 2018 הוא 43.8 מיליון דולר, ומתוכו גויסו עד כה 22.7 מיליון, כך שנותר חסר של 21.1 מיליון.

11 ספטמבר 2018 |
מעבר כרם שלום, עזה / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בין 9 ביולי ל־15 באוגוסט החמירו הרשויות הישראליות באופן קשה את ההגבלות על תנועת סחורות דרך מעבר כרם שלום בין עזה לישראל, וצמצמו עוד יותר את השטח המותר לדיג, ממרחק של שישה/תשעה מיילים ימיים מהחוף למרחק של שלושה מיילים ימיים. לדברי הרשויות הישראליות, אמצעים אלה ננקטו בתגובה על הפרחת עפיפונים שהוצתו ובלוני תבערה מעזה לישראל, נוהג שגרם לנזקים נרחבים לרכוש. במאי, במהלך ההפגנות, הוצת המעבר פעמיים על ידי מפגינים וניזוק, ובכל פעם היה סגור לימים אחדים לאחר מכן.

11 ספטמבר 2018 |
תרשים: ממוצע חודשי של תקריות במעורבות מתנחלים שגרמו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש פלסטיני

עונת המסיק 2018 תימשך מאמצע ספטמבר עד אמצע נובמבר בקירוב. עם זאת, צופים כי מזיק הפוגע בעצי זית, במיוחד בצפון הגדה המערבית, יגרום לצמצום משמעותי ביבול השנה לעומת שנת 2017 (ראו להלן). בשנים האחרונות נפגע יבול הזיתים גם מכך שמתנחלים גנבו או השחיתו עצי זיתים, ומהגבלות המוטלות על גישתם של חקלאים פלסטינים למטעי זית המצויים בין גדר ההפרדה לקו הירוק ובקרבת התנחלויות.

9 אוגוסט 2018 |
ילד פלסטיני לאחר ששחה בחוף ים מזוהם, במחנה דיר אל־בלח, / © צילום: רהאף בטניג׳י / OXFAM 2018

בחודש יולי הידקה ישראל את המצור שהיא מטילה זה שנים על עזה, ובכך החמירה את המצב ההומניטרי ברצועה, שעוד לפני כן היה בכי רע. האמצעים שנקטו הרשויות הישראליות כללו הגבלת הייבוא, בעיקר למזון ותרופות; הקפאה מוחלטת של הוצאתן של כל סחורות שהן; וצמצום שטח הדיג עד למרחק של שלושה במקום שישה מיילים ימיים מחוף עזה. גם הכנסת דלק וגז בישול הוקפאה בחודש יולי למשך יותר משבוע, והוקפאה שוב מאז 2 באוגוסט (מצב שנותר בעינו בעת כתיבת דוח זה). בסוף החודש מסרה התאחדות התעשיינים בעזה כי יותר מ־4,000 פועלים בענף הבניין בעזה פוטרו זמנית, בעיקר בשל מחסור בחומרי בניין.

9 אוגוסט 2018 |
תרשים עוגה: מימון לתוכנית המענה ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 2018 וממוצעים עולמיים למימון עבור תוכנית המענה ההומניטרי

המימון עבור פעילות הומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש הגיע השנה לשפל חסר תקדים. עד סוף יולי הושג מימון רק ל־24% מהכסף הנדרש למימוש תוכנית המענה ההומניטרית לשנת 2018 במלואה; רמת מימון זו נמוכה משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה בשמונה השנים האחרונות. באופן טיפוסי חלו במימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש תנודות בתגובה לשינויים משמעותיים בשטח, ותנודות אלה כללו עליות ראויות לציון בתרומות כספיות במענה על מעשי איבה פעילים בעזה. לאחר ההסלמה האחרונה במעשי האיבה ב־2014 פחת המימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש מדי שנה בשנה באופן הדרגתי, אף כי מובהק.

9 אוגוסט 2018 |
אחלאם מצטרפת לילדיה השוחים בחוף של מחנה דיר אל־בלח. צילום: רהאף בטניג׳י / אוקספם 2018

גרעון החשמל העצום הפוגע ברצועת עזה, בצד המחסור רב השנים בתשתית תברואה נאותה, ממשיכים להביא לידי כך שמדי יום מוזרמים לים בממוצע 108-100 מיליון ליטר של קולחים מאיכות ירודה. מצב זה יוצר סכנות בריאותיות וסביבתיות חמורות, במיוחד בעונת הקיץ שבה הרחצה בים היא אחת מפעילויות הנופש המועטות העומדות לרשות אוכלוסיית עזה. לדברי ארגון הבריאות העולמי, מחלות הקשורות במים אחראיות ליותר מרבע ממקרי החולי והן הגורם העיקרי לתחלואת ילדים ברצועת עזה. בעתיד הקרוב עלולה פעולתם הנוכחית של מתקני טיהור שפכים להיפגע עוד יותר, בשל פערי המימון שעימם מתמודדת תוכנית האו״ם לחלוקת דלק החירום להפעלת גנרטורים המשמשים כגיבוי במתקנים חיוניים, וכן החמרת המצור לא מכבר.

9 אוגוסט 2018 |

בחודשים האחרונים, הגבירו הרשויות הישראליות בנימוקים ביטחוניים את ההגבלות על תנועת אנשי סגל פלסטינים של ארגונים הומניטריים אל מחוץ לעזה, וכך עשה גם חמאס, אם כי במידה פחותה. האמצעים שנקטו הרשויות הישראליות כוללים הארכת משך הטיפול בהיתרי יציאה, עלייה במספר הסירובים והאיסורים על הגשה חוזרת של בקשה להיתר למשך שנה, הגבלות על סוג הפריטים שמותר להוציא אל מחוץ לעזה, ונהלי מעבר חדשים במסוף כלי הרכב. רשויות חמאס הקימו נקודת רישום חדשה בכניסה לעזה. אמצעים אלה הגבירו את האי־ודאות, העיכובים והמכשולים הלוגיסטיים, ונודעות להם השלכות שליליות על הפעולות ההומניטריות. האו״ם ממשיך לשאת ולתת עם כל הגורמים הרלבנטיים בישראל ובעזה, במאמץ להקל קשיים אלה.

9 אוגוסט 2018 |
בית בא־דווא שנהרס באוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

התפתחויות מהעת האחרונה החריפו את פגיעותם של פלסטינים החיים בתוך שטח במזרח נפת שכם, שהוגדר בשנות השבעים כשטח סגור לאימונים צבאיים ישראליים, "שטח אש 904א", או תלויים בגישה אליו. התפתחויות אלה כללו תרגילים צבאיים שהיו כרוכים בעקירה זמנית, נזק לרכוש, שיבוש החיים והגבלות גישה חדשות. בשנים האחרונות הוגברו פעילויות ההתנחלות בשטח זה, לרבות אלימות והפחדה, בצד צמצום הנוכחות הפלסטינית.

10 יולי 2018 |
כוחות ישראליים מיישרים אדמה ליד ח׳אן אל־אחמר כהכנה להריסת הקהילה, 4 ביולי 2018 / © צילום: JFF

המאמר המרכזי בגיליון זה של הירחון ההומניטרי עוסק בצורכי השיקום של אלפי הפלסטינים בעזה שנפצעו קשה מאז 30 במרס בהפגנות "צעדת השיבה הגדולה" לאורך גדר המערכת של ישראל. על פי הערכות, יותר מ־1,400 פלסטינים עלולים לסבול ממוגבלות ארוכת טווח בשל חומרת הפציעות שנגרמו להם. משרד הבריאות בעזה, בתמיכת מגוון ארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, מתאם את הטיפול השיקומי למטופלים ששוחררו מאשפוז. נטל נוסף זה על מערכת הבריאות השברירית ממילא בעזה בא על רקע של תנאי החיים המידרדרים ומחסור חמור במימון עבור סוכנויות הומניטריות.