מאמרים

15 מרץ 2019 |
Khaled and Hajar's home in Abu Nuwwar

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: ח׳אלד והג׳ר הם זוג נשוי החי בקהילה הפלסטינית הבדואית אבו נוואר שבמרכז הגדה המערבית. הם הורים לשבעה ילדים, חמישה מנישואיו הקודמים של ח׳אלד ושניים משלהם. אשתו הראשונה של ח׳אלד נפטרה, וכך גם בתו, שסבלה ממחלה תורשתית נדירה. שני ילדים נוספים, יוסוף ואבראהים, לוקים באותה מחלה, המצריכה טיפול צמוד ומונעת מהאב להתחייב לעבודה קבועה.

4 מרץ 2019 |
Ibtisam preparing coffee in her new kitchen

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: אִבּתיסאם בת ה־46 היא אם לשניים מדיר אל־בלח שברצועת עזה. עד לאחרונה התקשתה לטפל במשפחתה, לרבות בעלה המתמודד עם נכות, ולנהל את בית המשפחה שנזקק לתיקונים ולשיפוץ.

13 פברואר 2019 |
أفراد بعثة التواجد الدولي المؤقت في الخليل عند حاجز يتمركز عليه جنود إسرائيليون في المنطقة الخاضعة للسيطرة الإسرائيلية في مدينة الخليل، شباط/فبراير 2018   © - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

כמה התפתחויות שחלו במהלך ינואר החריפו את פגיעותם ההומניטרית של פלסטינים, הנובעת ממדיניות ונהגים ישראליים הנוגעים להתנחלויות. ב־26 בינואר פשטו מתנחלים, על פי דיווחים מהמאחז עדי־עד, על הכפר מור׳ייר שליד רמאללה, שם ירו למוות בפלסטיני בן 38 ופצעו תשעה פלסטינים נוספים. רשויות ישראליות פתחו בחקירה פלילית של האירוע. בשנים האחרונות היה אל־מור׳ייר (שאוכלוסייתו מונה כ־3,000 תושבים) מטרה למתקפות ולהטרדות שיטתיות ממאחזים סמוכים, ואלה פגעו בבטיחותם ובמחייתם של התושבים הפלסטינים. אף שכ־100 המאחזים הקיימים ברחבי הגדה המערבית הוקמו בלא הרשאה ישראלית רשמית או היתרי בנייה, בדצמבר 2018 אישרה הממשלה הצעת חוק לקידום "הכשרה" בדיעבד של 66 מההתנחלויות הללו (לרבות עדי־עד) תוך שנתיים; עד אז יקבלו ההתנחלויות הללו מימון ושירותים, ובמקביל יוקפא יישומם של צווי הריסה בשטחיהן.

13 פברואר 2019 |
السيد الصباغ يقف أمام منزل أسرته، كانون الأول/ديسمبر 2018  © - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

המתאם ההומניטרי מטעם האו״ם קרא לעצור את סילוקם. בעקבות התפתחויות מהעת האחרונה, פליטים פלסטינים ממשפחת סבאר׳, השוכנים בשכונת שייח׳ ג׳ראח שבירושלים המזרחית, נמצאים כעת בסכנה קרבה של פינוי בכוח מביתם, לאחר מאבק משפטי ממושך עם עמותת מתנחלים. בבית גרים היום שלושים ושניים בני המשפחה, בהם שישה ילדים; לפחות 19 בני אדם נוספים ייפגעו מאובדן הבית. סילוקם עלול לעלות לכדי העברה בכפייה, שהיא הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית. פינוי בכוח בניגוד למשפט הבינלאומי הוא גם הפרה של הזכות לדיור נאות ושל הזכות לפרטיות, ועלול להיות מנוגד גם לזכויות אדם נוספות.

13 פברואר 2019 |
مظاهرة نظّمها فلسطينيون على الشاطئ قرب السياج إحتجاجًا على الحصار البحري، أيلول/سبتمبر 2018  © - تصوير أشرف عمرة

ב־2 בינואר 2019 חלה התפתחות חיובית: בפעם הראשונה מאז שנת 2000 הרחיבה ישראל באופן חלקי את גבולות הדיג באזור התיכון של חוף עזה עד למרחק של 12 מייל ימי מהחוף. אולם, ישראל עדיין מגבילה – בנימוק של שיקולים ביטחוניים – את הגישה לאורך האזור הדרומי והצפוני לשישה מיילים ימיים, מרחק נמוך בהרבה מ־20 המיילים הימיים שעליהם הוסכם בהסכמי אוסלו. בנוסף על הגבלות הגישה, דייגים פלסטיניים עדיין חווים חששות משמעותיים בתחום ההגנה, לאור העלייה המשמעותית במספר פציעות הדייגים ותקריות הירי בשנת 2018.

23 ינואר 2019 |
Photo by Humanity & Inclusion

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: אחמד, פלסטיני בן 14, נפצע מתחמושת חיה ליד גדר המערכת הישראלית המקיפה את עזה במהלך אחת מהפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ביוני 2018. הוא נפגע ברגלו הימנית, קרוב לברך, ובעקבות זאת התקשה לבצע מטלות יומיומיות, ובפרט התקשה ללכת ולהתלבש בכוחות עצמו, וסבל מדיכאון. "בכיתי בלילות כי לא יכולתי לשחק עם החברים שלי", הוא נזכר.

23 ינואר 2019 |
Rehabilitation works at the Khatib family home in Hebron. Photo: GVC

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: ישראל מחזיקה בשליטה ישירה ביותר מ־20% מהעיר חברון, שטח המכונה H2, שבו גרים כ־40 אלף פלסטינים וכמה מאות מתנחלים, החיים בחמישה מתחמי התנחלות. מדיניות ונהגים שהרשויות הישראליות מיישמות בנימוק של שיקולי ביטחון הובילו להעברה בכפייה של פלסטינים מבתיהם בעיר חברון, והפכו את מה שהיה בעבר אזור משגשג ל"עיר רפאים". תנאי החיים של אותם פלסטינים שנותרו בשטחים הסגורים והמוגבלים נפגעו בהדרגה, לרבות בכל האמור בשירותים בסיסיים ובמקורות מחיה.

16 ינואר 2019 |
הפגנות ועימותים ליד מחסום מת״ק בנפת רמאללה, 10 בדצמבר 2018 / © צילום: העיתונאי מחמוד עליאן

ב־17 בדצמבר 2018 השיקה הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש את תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2019, פנייה לגיוס 350 מיליון דולר למימון סיוע והגנה עבור 1.4 פלסטינים שזוהו כפגיעים והחלשים ביותר. פנייה זו קטנה משמעותית מתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 (שהייתה בסך כמעט 540 מיליון דולר), למרות הגידול ברמות הצורך ההומניטרי, ובמיוחד ברצועת עזה. כמפורט בגיליון זה של הירחון ההומניטרי, צמצום זה משקף ניסיון לתעדף את הצרכים הדחופים ביותר לנוכח שפל ברמות המימון בשנת 2018, ואתגרים גדולים עוד יותר המקשים על יכולת הפעולה של סוכנויות הומניטריות, בצד הכרה בכך שלא סביר כי בעתיד הנראה לעין יחול שיפור כלשהו במגבלות אלה.

16 ינואר 2019 |
אישה שנפצעה בהפגנות ליד גדר המערכת בעזה / © צילום: המרכז לענייני נשים

כ־2.5 מיליון פלסטינים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, שהם כמחצית האוכלוסייה, מזוהים כמי שזקוקים לסיוע הומניטרי ולהגנה, זאת על פי הסקירה הכללית של צרכים הומניטריים לשנת 2019. מבין אלה, 1.4 מיליון בני אדם, שזוהו כפגיעים והחלשים ביותר, נבחרו לקבל בשנת 2019 שורה של התערבויות המותוות בתוכנית המענה ההומניטרי, בעלות כוללת של 350 מיליון דולר. תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2019 הושקה ב־17 בדצמבר ברמאללה על ידי ג׳יימי מקגולדריק, המתאם ההומניטרי, במשותף עם השר לפיתוח כלכלי במדינת פלסטין, ד״ר אברהים א־שאער.

16 ינואר 2019 |
מרפאה שמפעיל ארגון הבריאות העולמי בקהילה הבדואית ח׳אן אל־אחמר אבו אל־חילו בנפת ירושלים / © צילום: אריק גורלן

בשנים האחרונות חלה עלייה בניסיונות לשלול את הלגיטימציה של ארגונים הומניטריים וארגוני זכויות האדם הפועלים בשטח הפלסטיני הכבוש, ובמיוחד ארגונים לא ממשלתיים. לעלייה זו נודעו השלכות שליליות על יכולתם של ארגונים אלה להושיט סיוע ולקדם מדיניות בשם זכויות הפלסטינים. בנוסף לכך, הגבלות גישה מוטלות זה זמן רב על פעילויות הומניטריות ועל אנשי סגל הומניטרי, וישנן החקיקה המגבילה ומתקפות על מגיני זכויות האדם. כיווץ המרחב התפעולי הזמין לעבודה הומניטרית נוכח לחצים אלה תרם לצמצום בקשת המימון לתוכנית המענה ההומניטרית לשנת 2019 לשטח הפלסטיני הכבוש.