מאמרים

25 אוגוסט 2020 |

סאמר זהדה, בן 35 ואב לארבעה, גר ברחוב א־שוהאדא. זהו החלק המוגבל ביותר של H2, שטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל, שבו שוכנים מתחמי ההתנחלות הישראליים. בנו בן השלוש, אדם, חולה בסוכרת וזקוק לאינסולין, אבל עט האינסולין שהיה להם בבית נשבר. סאמר מיהר ל"מחסום 56", החולש על התנועה בין רחוב א־שוהאדא לבאב א־זאוויה, אחד האזורים המסחריים ב־H1 (שטח העיר הנתון לשליטה פלסטינית) כדי להגיע לבית מרקחת. "החיילים במחסום אמרו לי שאני לא יכול לצאת. ניסיתי להסביר להם את המצב, אבל הם אמרו לי שזו לא הבעיה שלהם ושלא אוכל לצאת כל עוד העימותים שהתחוללו בעברו השני של המחסום לא הסתיימו."

25 אוגוסט 2020 |
חלוקה סיוע של אונר״א לקהילה ב־4 במאי 2020. © צילום: אונר״א, עלי ח׳טיב / חיפא דיסי

אום פואד היא פליטה פלסטינית רשומה בת 45 החיה עם בן זוגה וארבעת ילדיה בוואדי אל חַ׳זְרַכּ שבצפון נפת ג׳נין. הכפר הבדואי הזעיר שלה הוא אחד משבע קהילות פלסטיניות המהוות יחד את מובלעת ברטעה, שבין גדר ההפרדה מצד אחד לבין קו שביתת הנשק משנת 1949 ("הקו הירוק") מצד שני. כעת, בשל הגדר, המובלעת מנותקת פיזית מיתר הגדה המערבית. גדר ההפרדה סוטה מן הקו הירוק באזור זה כדי לכלול ארבע התנחלויות מגורים (חיננית, תל מנשה, שקד וריחן), שאוכלוסייתן הכוללת מונה 2,500 נפש, וכן אזור תעשייה. מאז שהשטח הוכרז "סגור" ב־2003 זקוקה אום פואד, כמו יתר תושבי "מרחב התפר" מגיל 16 ומעלה, להיתר כדי להמשיך לגור בבית שלה עצמה. כן מאפשר לה ההיתר לעבור במחסום ישראלי כדי להגיע לשירותים בחלקים אחרים של הגדה המערבית.

30 יולי 2020 |
המזבלה בבית לאהיא, צפון עזה. צילום: תוכנית הפיתוח של האו״ם

הראשון שבהם הוא המגפה המתמשכת. מאז אמצע יוני גדל מספר הנדבקים ב־COVID-19 מכמעט 700 לכ־15 אלף בסוף יולי, ומניין המתים הגיע ליותר משמונים. מוקד הגאות היה בנפת חברון, ואחריה בירושלים המזרחית ובנפת בית לחם. הקהילה ההומניטרית המשיכה לתמוך במענה של הרשויות הפלסטיניות למגפה, באמצעות טיפול בפערים קריטיים באספקה וציוד רפואיים, תמיכה בהפעלה של מרכזי בידוד לנדבקים ומרכזי בידוד נפרדים לאנשים שנכנסו לשטח הפלסטיני הכבוש, מתן תמיכה פסיכו־חברתית לנזקקים לה, וניהול מסע תקשורת ומעורבות קהילה, בין יתר הפעילויות. מידע נוסף וניתוח על המגפה וההתערבויות ההומניטריות הקשורות בה זמינים בפורטל COVID-10 של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

20 יולי 2020 |
מטופל במחסום של הרשות הפלסטינית ליד מעבר ארז לפני יציאתו מעזה לצורך קבלת טיפול רפואי

ב־19 במאי 2020 הודיע הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס כי הרשות הפלסטינית רואה את עצמה משוחררת מכל ההסכמים וההבנות שעליהם חתמה עם ישראל ועם ארצות הברית. החלטה זו התקבלה בתגובה על הודעתה של ישראל בדבר כוונתה לספח חלקים מהגדה המערבית החל ב־1 ביולי, בכפוף ל"הסכמתו המלאה" של הממשל הנוכחי בארה״ב. הקהילה הבינלאומית גינתה בכל פה את האיום בסיפוח, ומזכ״ל האו״ם קבע כי הסיפוח "יהווה הפרה חמורה ביותר של המשפט הבינלאומי, יחבל קשות בסיכויים לפתרון שתי המדינות ויחתור תחת האפשרות לחידוש המשא־ומתן."

20 יולי 2020 |
המזבלה בבית לאהיא, צפון עזה. צילום: תוכנית הפיתוח של האו״ם

"המזבלה פה הרסה את חיינו. האוויר שאנחנו נושמים מזוהם והסביבה שבה אנחנו חיים לא בריאה", אמר אבו אחמד, אב לשבעה, החי בבית לאהיא שבצפון עזה, לצד מזבלה לא רשמית. "אני אוהב את בית לאהיא. פעם זה היה אזור חקלאי שבו יכולנו לאכול את מה ששתלנו. גם המים היו טובים. עכשיו האזור כולו ניזוק והאקוויפר מזוהם. אני מרגיש נורא לומר את זה, אבל הלוואי שהיינו יכולים לעזוב."

22 יוני 2020 |
ناجي طناطرة في سيارة الإسعاف التي أقلته الى المستشفى

ב־16 באפריל הכו מתנחלים את עיסא קטש בן הארבעים ואת אחִיו ופצעו אותם בעת שבילו עם משפחותיהם בפיקניק ביער מחוץ לכפר ג׳יביא (מצפון לרמאללה). "לאחד המתנחלים היה רובה ולאחר היה גרזן", סיפר עיסא. "אחי מוסא הצליח לברוח כדי להזעיק עזרה... אני הייתי מוטל במשך זמן מה על האדמה, פצוע, ואז המתנחלים התחילו לגרור אותי אל מחוץ לשטח... אבל אז הגיעו חיילים ישראליים, שחררו אותי, אבל נתנו למתנחלים להסתלק." פאטמה קטש, אמו בת השבעים של עיסא, הייתה עדה לאירוע. לדבריה, "כולנו היינו מזועזעים ומבוהלים... הילדים עדיין סובלים מסיוטים."

8 יוני 2020 |
חלוקת ערכות כבוד המכילות מוצרי היגיינה חיוניים לנשים פגיעות בידי תוכנית האוכלוסין של האו״ם

כמו בכל העולם, גם בשטח הפלסטיני הכבוש הייתה מגפת COVID-19 גורם החשש העיקרי בתקופה הנסקרת. ב־5 במרס 2020 הכריז ראש הממשלה הפלסטיני על מצב חירום, לאחר שבעיר בית לחם אומתו הנדבקים הראשונים. האמצעים שננקטו כללו הקפאה של רוב הפעילות המסחרית ושל כל הפעילות החינוכית, איסור על התכנסויות בציבור והגבלות נוקשות על תנועה ממקום למקום. מצב החירום הוארך בבוא העת עד לתחילת יוני, אבל הסתיים למעשה מאז שלהי מאי, עם פתיחתם מחדש של בנקים, משרדי ממשלה, חנויות ומערכות התחבורה הציבורית. ברצועת עזה מעבר ארז שבשליטת ישראל ומעבר רפיח שבשליטת מצרים היו סגורים רוב הזמן מאז אמצע מרס, ונוסעים שנכנסו דרכם לעזה נשלחו למתקני בידוד לשהות של 14 יום, שבהמשך הוארכה ל־21 יום. בסך הכול, באמות מידה עולמיות, תפוצת המגפה ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש הייתה נמוכה, ורק חמישה בני אדם מתו ממנה. נכון לתחילת יוני אומתו בסך הכול 630 נדבקים פלסטינים, 179 מהם בירושלים המזרחית, 390 ביתר הגדה המערבית ו־61 ברצועת עזה.

8 יוני 2020 |
Road gate controlling access to Deir Nidham, 20 February 2020. Photo by OCHA.

במאמץ להכיל את התפשטות COVID-19 הטילו ממשלות ברחבי העולם הגבלות גורפות על חופש התנועה של בני אדם, ואלה גרמו לשיבושים קשים בחייהם. השטח הפלסטיני הכבוש אינו יוצא מן הכלל: הן הרשויות הישראליות והן אלה הפלסטיניות נקטו בו צעדים כאלה. אך באזור זה, האמצעים שננקטו החריפו הגבלות גישה שהרשויות הישראליות מטילות זה זמן רב.

2 יוני 2020 |
Al Haya Specialized Hospital in Gaza City

אחמד הוא גבר בן חמישים, אב לשישה, מהעיר עזה, שאובחן ב־2018 כחולה בסרטן המעי הגס בשלב מתקדם. מאז אבחונו הוא הופנה באופן סדיר לטיפולי כימותרפיה בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה שבירושלים המזרחית. את הסבל הנלווה למחלתו העצימו חוסר הוודאות הכרוך בתהליך ההצטיידות בהיתר יציאה ישראלי ותלאות הנסיעה. "היה לוקח לי חמש שעות בערך להגיע לבית החולים. זה מתיש גופנית ונפשית", סיפר אחמד

2 יוני 2020 |
Staff at quarantine facilities receive training in proper use of PPE, protection concerns and referral

מהא (שם בדוי), בת ארבעים ואם לשלושה, היא תושבת אל־בורייג׳, אחד ממחנות הפליטים העניים והצפופים ביותר במרכז רצועת עזה. כמעט ארבע מכל עשר נשים ברצועת עזה מתמודדות עם אלימות במשפחה, לרוב מצד בני הזוג. מהא היא אחת מהן.