מאמרים

6 ספטמבר 2019 |
‘Issawiya, East Jerusalem (foreground), occupied West Bank and Hebrew University (background), 2013. ©  Photo by OCHA

ביולי 2019 תועדו כמעט 20 פעמים שבהן יצאו פלסטינים מרצועת עזה דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל, שיא שכמותו תועד רק לפני ארבע שנים. כמעט שני שלישים מהיציאות היו של בעלי היתרי "סוחרים", אף שעל פי דיווחים, רבים מהם היו פועלים המועסקים בישראל, קבוצת אוכלוסייה שכניסתה נאסרה באופן רשמי מאז 2006. גם מספר הפעמים שבהן יצאו בני אדם מעזה ונכנסו אליה דרך מעבר רפיח עם מצרים (יותר מ־18 אלף) היה הגבוה ביותר מאז 2014. ולבסוף, במהלך החודש הוכנסו לעזה כמעט 800 מטעני סחורות ממצרים דרך שער סלאח א־דין, הנתון הגדול ביותר שתועד מאז החל שער זה לפעול בתחילת 2018.

6 ספטמבר 2019 |
Solar panels at Al Amal desalination plant in Gaza, 31 July 2019. ©  Photo by Oxfam

הגידול באספקת החשמל ברצועת עזה מאז אוקטובר 2018 שיפר את אספקת שירותי המים והתברואה, ובה־בעת צמצם את ההוצאות של משקי בית ובתי עסק על דלק לגנרטורים לשעת חירום. גידול זה הפחית גם את הצורך בדלק החירום שסיפק האו״ם כדי למנוע את קריסתם של ספקי שירותים מרכזיים.

6 ספטמבר 2019 |
©  Photo by OCHA

בעזה, פגיעות גפיים קשות שנגרמו מתחמושת חיה יצרו עומס כבד על מערכת הבריאות, העמוסה ממילא. בין 30 במרס 2018 ל־31 ביולי 2019 נפגעו יותר מ־7,500 פלסטינים מתחמושת חיה שירו כוחות ישראליים במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" לאורך גדר המערכת בין עזה לישראל. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות בשטח הפלסטיני הכבוש, 87% מהפגיעות הללו הן פגיעות גפיים, ופציעות בטן ואגן מהוות כ־5% מכלל הפציעות.

6 ספטמבר 2019 |

בין יוני לאוגוסט 2019 נצפתה עלייה חדה בעימותים אלימים בין צעירים פלסטינים לכוחות ישראליים בשכונת אל־עיסאוויה שבירושלים המזרחית. נכון ל־21 באוגוסט נהרג בעימותים אלה פלסטיני אחד ולפחות 137 פלסטינים נוספים נפצעו, עלייה משמעותית בהשוואה לתקופות קודמות. כן נפצעו ארבעה שוטרים ישראלים. במהלך תקופה זו תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את מעצרם של 218 תושבים, 53 מהם ילדים, ואילו באמצעי התקשורת הוערך כי מספר המעצרים הכולל גבוה מ־300. חיי היומיום של יותר מ־18 אלף פלסטינים תושבי אל־עיסאוויה שובשו קשות, ונודעו לכך השלכות חמורות במיוחד על ילדים ועל פעילות מסחרית.

9 אוגוסט 2019 |
Buildings in Sur Bahir demolished on 22 July 2019 next to the security road along the Barrier. ©  Photo by OCHA

הגיליון הקודם של הירחון ההומניטרי כלל מאמר שהדגיש את סכנת ההריסות המרובות בצור באהר, שכונה פלסטינית הממוקמת ברובה בירושלים המזרחית, כלומר באזור שסופח וצורף לשטח השיפוט של עיריית ירושלים. ב־22 ביולי ערכו הרשויות הישראליות מבצע נרחב שבמסגרתו הציבו בקהילה מאות אנשי כוחות ביטחון כדי להוציא את ההריסות הללו לפועל. הרשויות הרסו עשרה מבנים, בהם תשעה מבני מגורים, שלושה מהם מאוכלסים. במבצע זה נעקרו מבתיהן ארבע משפחות, בהן 14 ילדים, ואבד רכושם של עשרות בני אדם אחרים שרכשו דירות במבנים שנהרסו. הרס המבנים בא בעקבות פסיקה של בג״ץ ב־11 ביוני, שבה הותר הדבר על סמך צו צבאי האוסר בנייה באזור חיץ ביטחוני בקרבת גדר ההפרדה. כפי שהודגש בתדרוך של חודש זה במועצת הביטחון, "המדיניות הישראלית של הרס רכוש פלסטיני אינה עולה בקנה אחד עם מחויבויותיה מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ותורמת לסכנת ההעברה בכפייה המאיימת על פלסטינים רבים בגדה המערבית, כולל בירושלים המזרחית."

9 אוגוסט 2019 |
أفراد من عائلة صيام الكبيرة يشاهدون إخلاء أقاربهم من منزلهم، 10 تموز/يوليو 2019

עמותת מתנחלים מגבירה את נוכחותה בשכונות פלסטיניות: על פי הערכות, כיום תלויים ועומדים הליכי פינוי נגד 199 משקי בית פלסטיניים, רובם ביוזמת עמותות מתנחלים, ובהקשר זה עלולים להיעקר מבתיהם 877 בני אדם, בהם 391 ילדים. לפינוי עלולות להיות השלכות גופניות, חברתיות, כלכליות ורגשיות חמורות על המשפחות הנפגעות.

9 אוגוסט 2019 |
Road and pedestrian corridor leading to the terminal of the Erez Crossing, August 2019.

מאז תחילת 2018 הטילו הרשויות הישראליות, ובמידה פחותה גם חמאס, שורה של אמצעים שהחמירו עוד יותר את ההגבלות על תנועת אנשי סגל הומניטרי אל עזה וממנה בנימוק של שיקולים ביטחוניים. יחד הגבירו נהלים אלה את חוסר הוודאות, העיכובים והקשיים הלוגיסטיים. האו״ם ממשיך לשאת ולתת עם כל הגורמים הרלבנטיים בישראל ובעזה, כדי להקל הגבלות אלה

9 אוגוסט 2019 |
Adam Abu Jalhoum, 10 Years old, participating in an art session as part of the Keeping Kids Active project. © 2019 UNRWA Photo by Ibraheem Abu Oshaiba.

אונר״א, בשותפות עם יוניסף ובתמיכת האיחוד האירופי, השלימה מיזם בשם "Keeping Kids Active" בעזה. במשך חמישה שבועות, מ־29 ביוני ועד 1 באוגוסט, הגיע המיזם לכ־90 אלף ילדים ברחבי עזה והציע להם פעילויות נופש, סיוע פסיכו־חברתי והפניות לטיפול מומחים בתחום בריאות הנפש ככל שנדרש.

16 יולי 2019 |
حاجز قلنديا، يوم الجمعة، 17 أيار/مايو  © - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

הבנות הפסקת האש הלא רשמיות שסיימו את סבב ההסלמה במעשי האיבה בתחילת מאי עדיין מחזיקות מעמד במידה רבה. בחודש יוני הוחלו הקלות בהגבלות – הרחבת שטח הדיג, הקצאת מספר גדול יותר של היתרים לאנשי עסקים, תשלום של חלק מהסיוע במימון קטאר – והתפתחויות אלה מקלות במידת מה על המצב ההומניטרי בעזה.

16 יולי 2019 |

כפי שנעשה בשנים קדמות, גם השנה עקבו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגונים הומניטריים שותפים אחר המחסומים החולשים על הגישה לירושלים המזרחית ולחברון בחודש הרמדאן (5 במאי – 4 ביוני 2019) כדי לאמוד את קלות הגישה לתפילות יום שישי ולזהות סיכוני הגנה פוטנציאליים ואמצעי הקלה אפשריים עבור ההמונים המבקשים לעבור במחסומים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לפגיעים ביותר מבין מבקשי הגישה, לרבות ילדים, נשים הרות, בעלי מוגבלויות וקשישים. מעקב זה משמש את משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים כבסיס לניתוח של מגמות רחבות יותר בתחום הגישה. בארבעת ימי השישי של רמדאן 2019, צוותי מעקב שכללו אנשי סגל ממשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, תוכנית הליווי האקומנית בפלסטין ובישראל (EAPPI) ונציבות זכויות האדם של האו״ם צפו בגישה בנקודות כניסה מותרות אל תוך ירושלים (קלנדיה, גילה/בית לחם וזייתון) ובגישה לעיר העתיקה של ירושלים. בנוסף הוצבו צוותי מעקב גם בכניסה למסגד אל־אבראהימי באזור H2 של העיר חברון.