ראש מערך הסיוע של האו״ם קורא למחויבות מחודשת לשלום למתן סיוע בעזה

הודעה בנושא עזה מאת טום פלטצ׳ר, תת־מזכ״ל האו״ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום

קהיר, 15 באוקטובר 2025

לפני יומיים התכנסו בשארם א־שייח׳ מנהיגים מרחבי העולם כדי לאמץ את יוזמת השלום של הנשיא טראמפ.

מהדיונים שקיימתי עימם שם עלה בבירור שזהו רגע של תקווה גדולה אם כי שברירית. מהתגובה הציבורית להתקדמות עולה גם בבירור שהפלסטינים, הישראלים ואנשים ברחבי האזור כולו רוצים שהשלום הזה אכן יקרום עור וגידים.

לכן, מחובתנו להבטיח שההסכמים שהושגו ייושמו עד תום. מוקדם יותר השבוע, אחרי חודשים של תסכול וחסימות, הצלחנו להתחיל ביישומה של תוכנית הרחבת הסיוע ההומניטרי שלנו. מזון, תרופות, דלק, מים, גז לבישול ואוהלים הגיעו למי שזקוקים להם. התקדמנו בפינוי כבישים ובפתיחה מחדש של מאפיות. השתתפנו בשמחתן של משפחות שאוחדו מחדש ובהקלה שהן חשו.

אבל אתמול נתקלנו במהמורות נוספות הפוגעות ביישום התוכנית. אנחנו עומדים כעת למבחן, שיראה האם נוכל להבטיח שמכשולים אלה לא ימנעו את ההתקדמות שדרשו הנשיא טראמפ, מזכ״ל האו״ם ומנהיגים רבים כל כך.

על חמאס, כפי שהסכים, לעשות כל מאמץ להבטיח שגופותיהם של בני הערובה המתים יוחזרו, בדחיפות. גם הראיות לאלימות נגד אזרחים בעזה מעוררות בי חשש כבד.

על ישראל, כפי שהסכימה, להתיר הגדלה מסיבית של הסיוע ההומניטרי – אלפי משאיות בשבוע; חייהם של רבים כל כך תלויים בעניין זה והעולם דרש זאת בתוקף. אנחנו זקוקים לפתיחתם של מעברים רבים יותר ולגישה אמיתית ומעשית המוכוונת לפתרון בעיות, שתסלק את המכשולים הנותרים. לכל אורך המשבר הזה עמדנו על כך שמניעת סיוע מאזרחים איננה קלף מיקוח. אפשור של סיוע הוא חובה משפטית.

הכנו תוכנית לגידול מסיבי בסיוע מציל־חיים במשך 60 יום, ונשארתי השבוע באזור כדי לתאם זאת. אני מודה לכל החותמים על ההסכמים בשארם א־שייח׳ על תמיכתם החד־משמעית במשימה זו.

אני מביע כאן את הוקרתי לעמיתים מרחבי הקהילה ההומניטרית, במיוחד הצוותים שלנו בעזה, בגדה המערבית, במצרים, בירדן ובאזור כולו, הנחושים להציל חיים, יהיו המכשולים העומדים בפניהם אשר יהיו. אנחנו אומרים בבירור שנמסור סיוע ניטראלי וערכי ליעדו במירב היעילות, ובאופן שיבטיח שהסיוע יגיע לאזרחים, ולא לידי ארגונים חמושים. לא נקבל כל התערבות שהיא בחלוקת הסיוע שלנו.

איש לא ציפה שהדברים יתנהלו בפשטות, או בקלות. בדרך מחכות לנו מהמורות נוספות. עלינו לשקם את האמון והתקווה, במעשים. הכרחי שלא נכלה לשווא את ההתקדמות העצומה שכבר נעשתה, ואת המנהיגות שהופגנה. המבחן שבו יידרשו הסכמים אלה לעמוד הוא משפחות מאוחדות החיות בבטחה, ילדים שאכלו, קיבלו קורת גג ושבו ללימודים, ופלסטינים וישראלים שיוכלו להישיר מבט אל אופק של יותר ביטחון, צדק והזדמנויות. העולם כשל פעמים רבות כל כך עד כה – הפעם אסור לנו להיכשל.