אום א־נאסר: הזדמנות "לבנות מחדש טוב יותר" בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת, רצועת עזה

פעולות לתיקון נזק חקלאי שנגרם בשל הסכסוך בקיץ 2014 הניבו יבול מוצלח

במקביל להגבלות הגישה והיעדר הביטחון המתמשכים, ולמרות נזק משמעותי שנגרם במהלך מעשי האיבה ביולי־אוגוסט 2014, הצליחו חקלאים פלסטינים בכפר הבדואי אום א־נאסר שבצפון עזה להשלים קטיף מוצלח של יבול, שהתאפשר במידה מרובה הודות לתמיכה מתמשכת של סוכנויות הומניטריות, סוכנויות פיתוח ותורמים, בהנהגת ארגון המזון והחקלאות של האו״ם.

אום א־נאסר ממוקם בשטח שגישה אליו מוגבלת ליד גדר המערכת של עזה, בנפת בית לאהיא. בקהילה, אחת מהעניות והדחוקות ביותר לשוליים ברצועת עזה, מתגוררים כ-5,000 בני אדם. הכפר הוקם ב־1997, לאחר שהרשות הפלסטינית עקרה משפחות בדואיות מערב מסלח׳ והשטח שסביבו (ליד בית לאהיא) כדי לפנות את השטח למיזם דיור. ב־2009 ייעדו הרשויות בפועל ברצועת עזה אדמת ציבור בשטח של אלף דונם, מצפון לכפר, לשימוש הקהילה, והקצו לכל משפחה שני דונמים, אבל בשל הגבלות הגישה שמטיל הצבא הישראלי נותרה יכולתה של הקהילה לעבד את האדמה מוגבלת ביותר.

מאז 2012, באמצעות תיאום צמוד עם כל בעלי העניין הרלבנטיים, הצליח ארגון המזון והחקלאות של האו״ם להבטיח גישה רציפה ובטוחה לאתרים חקלאיים, וכן בעלות מקומית על השקעות של המיזם באום א־נאסר. בנובמבר אותה שנה, בתמיכת ממשלת הולנד, השיק ארגון המזון והחקלאות של האו״ם מיזם המיועד להשביח חלקות אדמה שנבחרו לכך ולשתול עליהן גידולים, ובכך להתאים שטח בגודל 271 דונם לשימוש חקלאי ולספק ל־125 משקי בית של חקלאים גישה למקורות מחייה בני קיימא, לרבות גידול מלונים, קישואים, מלפפונים וחצילים. לאחר מכן הוקמה, בסיוע מממשלת יפן, באר חקלאית כדי לשפר את גישתם של חקלאים למים, ומימון ספרדי הבטיח תשומות חקלאיות בעין למקסום יעילות היבול.

מעשי האיבה ביולי־אוגוסט 2014 גבו מחיר כבד מהמגזר החקלאי בעזה – משרד החקלאות הפלסטיני מעריך את הנזק ב־500 מיליון דולר. מעשי האיבה גרמו נזק לאדמות מעובדות בשטח של 120 דונם, לצנרת תת־קרקעית של רשתות טפטפות ולבאר חקלאית, ובכך מנעו מחקלאים להשתמש בשטחים ניכרים של אדמתם ופגעו בהכנסתם.

בעזרת תמיכה כספית ממשלת הולנד סייע ארגון המזון והחקלאות של האו״ם לאזור להתאושש, באמצעות שיקום של האדמה והתשתיות שניזוקו, לרבות תיקון או החלפה של מערכות השקיה, כביש חקלאי ושיקום של באר חקלאית וחדר הגנרטור שלה – בשווי יותר מ־40 אלף דולר. בינואר 2015 כבר יכלו החקלאים לזרוע גידולים בשדותיהם, צעד שהוביל ליבול מוצלח באביב.

למרות הפגיעה המשמעותית שפגעו המצור ומעשי האיבה החוזרים ונשנים בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת, שיקום האדמה באום א־נאסר תרם לעמידות ולמחייה של חקלאים זעירים, והפך אדמה נטושה לנכס חקלאי מניב. כך יצר השיקום תקדים להשקעה נוספת בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת, ולצורך בתמיכת תורמים ובתיאום מסיבי של בעלי עניין מרובים במטרה לאפשר זאת.

אומדנים של ארגון המזון והחקלאות מצביעים על כך שכדי לנצל במלואם את 21,640 הדונם של אדמה ראויה לעיבוד הממוקמת במרחק של בין 300 ל־1,500 מגדר המערכת, באמצעות השבחת קרקעות, תשתית גישה למים ודפוס יבולים מיטבי, תידרש השקעה ראשונית של 55 מיליון דולר. השקעה כזו עשויה להניב תוך שנתיים הכנסה שנתית ברוטו בסך 79 מיליון דולר – סכום שיכול לחולל שינוי מוחלט במחייתם של יותר מ־6,000 משקי בית חקלאיים החיים כרגע בשוליים, ואשר עשויות להיות לו השלכות חיוביות רחבות יותר על הכלכלה המקומית.

רצועת עזה: שיקום חקלאי

מהם השטחים שהגישה אליהם מוגבלת?

מאז שנת 2000, ישראל מטילה בנימוק של שיקולים ביטחוניים הגבלות חמורות על גישת פלסטינים ביבשה ובים, והיא יצרה מעין אזורי חיץ בדמות שטחים שהגישה אליהם מוגבלת. הגבלות הגישה ביבשה ובים ממשיכות לפגוע בביטחונם ובמחייתם של עשרות אלפי פלסטינים בעזה.

האופן שבו נאכפו השטחים שהגישה אליהם מוגבלת סיכן את חייהם ושלומם של מי שמצויים בקרבתם של שטחים מוגבלים אלה. הגבלות הגישה נאכפות באמצעות שורה של מנגנונים, הכוללים שימוש באש חיה והרס, גרימת נזק והחרמה של רכוש ביבשה ובים גם יחד.

נכון לעכשיו ניתנת לדייגים גישה לפחות משליש משטחי הדיג שהוקצו בהסכמי אוסלו – שישה מתוך 20 מייל ימי מהחוף. שלל הדיג הפוטנציאלי האובד בשל הגבלות הגישה מוערך ביותר מ־1 אלף טונות מטריות בשנה, לעומת השלל המקביל לפני שנת 2000.

המסרים הישראליים ביחס להיקף הגבלות הגישה המוטלות ביבשה היו לא עקביים. השטח שישראל אכפה תחילה בשנת 2000 היה 150 מטר בתוך שטח עזה, אך במאי 2009 הורחב שטח זה ל־300 מטר. למעשה, בנקודות שונות בזמן נאכף "השטח האסור" ביבשה למרחק של עד 500 מטר מגדר המערכת, ואילו השטח "בסיכון גבוה" השתרע למרחק של עד 1,500 מטר ממנה. מאז הסכם הפסקת האש מנובמבר 2012 הוחלו בגישה לשטחים שהגישה אליהם מוגבלת הקלות, המאפשרות לחקלאים מסוימים להגיע באופן שוטף לאדמתם הממוקמת במרחק של עד 100 מטרים מגדר המערכת. עם זאת, הרשויות הישראליות פרסמו הודעות סותרות בדבר שטחים נגישים ותנאים ישימים, ובכך הגבירו את חוסר הוודאות וחוסר הביטחון.

לאחרונה הצדיק הצבא הישראלי את ההגבלות והאמצעים המוטלים על השטחים שהגישה אליהם מוגבלת בקרבת גדר המערכת באזכורים של חששות מפני השימוש הפוטנציאלי שארגונים חמושים עלולים לעשות בשטחים אלה לחפירת מנהרות לשטח ישראל. במהלך מעשי האיבה ביולי־אוגוסט התגלו והושמדו מספר מנהרות כאלה.

מאז תחילת שנת 2014 (למעט מעשי האיבה בקיץ), רוב הנפגעים ביבשה נפגעו בשטחים המצויים בטווח של עד 300 מטר מהגדר. הנפגעים היו בעיקר מלקטי פסולת בניין ומפגינים.

* מאמר זה של המעקב ההומניטרי נמסר על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו״ם. חלקו האחרון מבוסס על דיווח שוטף על חששות בתחום זכויות האדם בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת, שמפרסם משרד הנציב העליון של האו״ם לזכויות האדם כמתאם של כוח המשימה לענייני הגנה.