פורסם ב־ 8 פברואר 2018
 במסגרת  

גידול במספר ההרוגים והפצועים הפלסטינים בעימותים ובהפגנות לאחר ההכרה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל

לאחר ההכרה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, ב־6 בדצמבר 2017, חווה השטח הפלסטיני הכבוש מתיחות ואלימות מוגברות בעיקר בהפגנות ובעימותים שגרמו לעלייה משמעותית במספר הנפגעים לעומת חודשים קודמים. נכון ל־30 בינואר 2018 נהרגו עשרים פלסטינים וישראלי אחד, ויותר מ־5,000 פלסטינים ו־17 ישראלים נפצעו.[1] כמה מהתקריות במהלך תקופה זו עוררו חשש בדבר האפשרות של שימוש מופרז בכוח בידי כוחות ישראליים. על רקע המצב ההומניטרי הקשה להחריד ברצועת עזה, ההסלמה המוגבלת שנצפתה בשבועות האחרונים בגבול בין ישראל לעזה מדאיגה במיוחד, בשל האפשרות שתביא לסבב חדש של מעשי איבה.

עימותים בין פלסטינים לכוחות ישראליים במהלך הפגנה נגד ההכרה של ארה״ב בירושלים כבירת ישראל, בית לחם, 12 בדצמבר 2017 / © צילום: עבד השלמון

17 מההרוגים הפלסטינים במהלך תקופה זו נהרגו בעימותים עם כוחות ישראליים, לרוב בעקבות הפגנות נגד ההודעה האמריקנית על ירושלים, וכן במהלך כמה מבין יותר מ־650 מבצעי חיפוש ומעצר שניהלו כוחות ישראליים. שמונה מבין ההרוגים נהרגו בגדה המערבית ותשעה ברצועת עזה, וארבעה מהם היו ילדים (בגילים שבין 15 ל־17).

במהלך עימותים אלה התעמתו פלסטינים מיידי אבנים עם כוחות ישראליים, שהגיבו על יידוי האבנים בירי של רימוני גז מדמיע, קליעי גומי ו/או תחמושת חיה, או בעימותים פיסיים עם המפגינים. על פי דיווחים, אחד ההרוגים נורה למוות כשניסה לדקור חייל ישראלי במהלך אחת ההפגנות ליד מחסום בית אל (נפת רמאללה). אחר נהרג, על פי דיווחים בחילופי אש, במהלך מבצע חיפוש ומעצר בעיר ג׳נין. לדברי מקורות ישראליים מטרת המבצע הייתה מעצרם של פלסטינים שירו מרכב נוסע והרגו מתנחל באזור שכם, ב־9 בינואר.

פצועים פלסטינים בשמונה הנפות המושפעות ביותר (6 בדצמבר 2017 עד 30 בינואר 2018)

הרוגים פלסטינים וישראלים על פי חודש*

כמעט כל הפצועים, מבין 5,100 הנפגעים הפלסטינים שתועדו במהלך התקופה, נפגעו בעימותים מסוג זה. 60% מהם נפגעו משאיפת גז מדמיע שהצריכה טיפול רפואי, ואחריה מפגיעות קליעי גומי ותחמושת חיה. מחצית מההרוגים ו־21% מהפצועים נפגעו בעימותים ברצועת עזה, שבהם היו מעורבים כוחות ישראליים המוצבים בעברה הישראלי של גדר המערכת. בגדה המערבית, "הנקודות החמות" של ההפגנות היו במחסומי חווארה (נפת שכם), בית אל (נפת רמאללה), קלנדיה (נפת ירושלים) וגילה (נפת בית לחם); אזור העיר חברון שבשליטת ישראל (H2); הכניסה לעיר יריחו; וכמה מהכניסות לעיר העתיקה של ירושלים.

בתגובה על רמת הנפגעים במהלך עימותים לאורך גדר המערכת בעזה, העלתה נציבות זכויות האדם של האו״ם "חששות רציניים בשאלה האם הכוח שהפעילו כוחות ישראליים כויל כיאות ביחס לסיכון", וקראה לישראל לפתוח בחקירות בלתי תלויות ובלא משוא פנים של תקריות שגרמו לפציעה או למוות, "במטרה למצות את הדין עם מבצעיהם של כל פשעים שהם שנעשו."

באירועים נוספים ברצועת עזה, מספר ארגונים חמושים פלסטיניים, שעל פי דיווחים לא כללו את חמאס, ירו בלא הבחנה לעבר דרום ישראל עשרות טילים ופצצות מרגמה, שרק מספר קטן מהם נחת בישראל וגרם לנזק מוגבל לרכוש, אך לא לנפגעים. היתר החטיאו את מטרתם ונחתו בתחומי עזה, או שיורטו באוויר על ידי טילים ישראליים. בתגובה ביצע חיל האוויר הישראלי שורת תקיפות אוויריות שהתמקדו בבסיסים צבאיים בעזה. בתקיפות אלה נהרגו שלושה פלסטינים, בהם אזרח ושני אנשי ארגונים חמושים, ונפצעו 25 אזרחים, תשעה מהם ילדים.

המספר הגבוה ביותר של פלסטינים שנפצעו מידי כוחות ישראליים בחודש יחיד ב־2017 (14 הרוגים ו־4,574 פצועים) תועד בדצמבר. אחריו בא יולי (14 הרוגים ו־1,771 פצועים), שבמהלכו פרצו הפגנות ועימותים נרחבים בעקבות התקנת גלאי מתכות בכניסה לחרם א־שריף / מתחם הר הבית בירושלים.

פצועים פלסטינים מידי כוחות ישראליים על פי מקור הפגיעה (6 בדצמבר 2017 עד 30 בינואר 2018)

חששות בדבר שימוש מופרז בכוח: מקרה מבחן

מוסעב א־תמימי

* המידע נמסר על ידי נציבות זכויות האדם של האו״ם.

ב־3 בינואר 2018, במהלך עימותים, ירה חייל ישראלי למוות בנער פלסטיני בן 16 מהכפר דיר נידאם, מצפון מערב לרמאללה. העימותים פרצו, על פי דיווחים, כשילדים החלו ליידות אבנים על כוחות ישראליים, בניסיון להביא לשחרורו של חולה נפש בן 18 שאותו עצרו החיילים.

לדברי עדי ראייה, החיילים הגיבו על יידוי האבנים בירי תחמושת חיה כדי לפזר את הצעירים, מבלי שניסו קודם לכן להשתמש באמצעים קטלניים פחות. היריות הראשונות פגעו בסלעים ליד הנערים, שחדלו ליידות אבנים ותפסו מחסה בשולי הכביש, במרחק כ־70 מטר מהחיילים. עדי ראייה דיווחו כי אחד הנערים צעד לאמצע הכביש, כנראה כדי לראות היכן עומדים החיילים, ונפגע בצווארו מקליע תחמושת חיה שירה חייל שהיה מוסתר חלקית מאחורי עצי זית.

לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, צה״ל טען כי "החיילים אמרו שנראה להם שהוא (הקורבן) מחזיק נשק, וזה מה שגרם להם לפתוח באש." הדובר הוסיף כי לא אושר מיד שהנער היה חמוש בעת הירי, וכי נסיבות התקרית נבדקות. צילומי וידיאו וצילומים של פעילים שנכחו במקום במהלך האירועים מאשרים כי הנער לא נשא כלי נשק בעת שנורה.


[1] המקור לנתונים על נפגעים הוא בסיס הנתונים של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בנושא הגנה על אזרחים.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית