סקירת מצב

רצועת עזה

הפסקת האש אמנם החזיקה מעמד בעיקרה במהלך התקופה הנסקרת, אך המתיחות נותרת גבוהה ותועדו תקריות שבהן הפריחו פלסטינים בעזה בלוני תבערה לשטח ישראל, וחיל האוויר הישראלי תקף יעדים בעזה.

לפי נתוני נציבות זכויות האדם, במהלך סבב ההסלמה בעזה בחודש מאי נהרגו 260 פלסטינים, בהם 66 ילדים. מוערך כי 129 מההרוגים היו אזרחים ו־64 אנשי ארגונים חמושים, ואילו מעמדם של 67 ההרוגים הנותרים טרם נקבע. במהלך מעשי האיבה נפצעו יותר מ־2,200 פלסטינים, בהם 685 ילדים ו־480 נשים, וחלקם עלולים לסבול מנכות ארוכת טווח שתצריך שיקום. 

בשיאו של סבב ההסלמה מצאו 113 אלף עקורים מחסה בבתי ספר של אונר״א או אצל משפחות מארחות, כדי להתגונן מהלחימה. לדברי המשרד לפיתוח חברתי, כ־8,220 עקורים פנימיים עדיין שוהים אצל משפחות מארחות או בדיור בשכירות, בעיקר מי שבתיהם נהרסו או שניזוקו עד כדי כך שאינם ראויים למגורים. 

אומדן מהיר של נזקים וצרכים שבוצע בין 25 במאי ל־25 ביוני מצא כי סבב ההסלמה בעזה גרם לנזק פיזי בשווי של עד 380 מיליון דולר, ובנוסף להפסדים כלכליים בשווי 190 מיליון דולר. האומדן המהיר בוצע בשותפות עם קבוצת הבנק העולמי, האו״ם והאיחוד האירופי, בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות הפלסטינית ותוך התייעצות עם החברה האזרחית והמגזר הפרטי בעזה.

הרשויות המקומיות השלימו אומדן נזקים של משקי הבית שנפגעו בסבב ההסלמה, שעל פי ממצאיו 1,255 בתים נהרסו, ל־918 יחידות דיור נגרם נזק קשה דיו לעשותן לא ראויות למגורים, ול־50 אלף משקי בית נגרם נזק חלקי. כן נגרם נזק גם ל־188 בתי ספר ממשלתיים, בתי ספר של אונר״א ובתי ספר פרטיים, ל־80 גני ילדים ול־33 מתקני רפואה. 

כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח כי במהלך סבב ההסלמה ניזוקו חלקית או נהרסו כליל 290 מתקני מים, תברואה והיגיינה, בהם בארות מים, תחנות שאיבת מים ורשתות הפצת מים. גם אתרי תשתית שפכים ואיסוף מי גשמים נפגעו. פעולתו של מתקן התפלת מים בצפון רצועת עזה הופסקה ב־4 ביולי עקב מחסור בחומרים מונעי אבנית הדרושים לתהליך ההתפלה; עקב כך נפגעה גישתם של 200 אלף בני אדם למי שתייה. פעולת המפעל חודשה ב־7 ביולי, לאחר שהחומרים הדרושים הושגו.

אף שרוב קווי החשמל שניזוקו תוקנו וחודשה ההכנסה של דלק במימון קטאר עבור תחנת הכוח של עזה, החשמל ברחבי עזה זמין כעת 12 שעות ביממה, לעומת 13 שעות בשבוע שעבר. את הירידה באספקת החשמל מייחסים לגידול בביקוש בשל חום הקיץ.

נכון ל־23 ביוני החילו הרשויות הישראליות הקלות בהגבלות מסוימות, ובכך אפשרו את יציאתם של מטופלים מצוידים בהיתרים ישראליים לטיפולים מצילי חיים שאינם זמינים בעזה, וכן את יציאתם של פלסטינים לביקורים אצל קרובי משפחה החולים במחלות סופניות, או פלסטינים הזקוקים לטיפולים ארוכי טווח. עם זאת, רוב רובם של הפלסטינים בעזה עדיין מנועים מלצאת, מצב הקיים לפחות מאז הטלת המצור על עזה לפני 14 שנים. 

הרשויות הישראליות הותירו אמנם את המעבר המסחרי כרם שלום פתוח להכנסת סחורות בסיסיות, אך הכנסתם של חומרי בניין ופריטים הנחשבים בעיניהן "דו־שימושיים", כלומר יכולים לשמש לצרכים אזרחיים או צבאיים, עדיין אסורה בעיקרה. על פי דיווחים, הסדרים חדשים לקבלת היתרים להכנסת תשומות חקלאיות מסוימות לעזה מחייבים השגת אישור מראש עבור פריטים מסוימים בכל פעם שמבקשים להכניסם לעזה.

הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית

ב־7 ביולי, בפעם הראשונה מאז 22 בפברואר, חזר המנהל האזרחי הישראלי, בליווי הצבא הישראלי, לקהילת הרועים הפלסטינית חומסה אל־בקייעה. המנהל האזרחי הרס 27 מבנים ששימשו למגורים ולמחסה לבעלי חיים וכן מכלי מים, והותיר את אנשי הקהילה ללא מזון ומים לבעלי החיים שלהם. 11 משקי בית, המונים כ־70 בני אדם, 35 מהם ילדים, נעקרו שוב ומצויים כעת בסכנה מוגברת לעקירה בכפייה. רוב המבנים שנהרסו או נתפסו ניתנו כמענה הומניטרי בעקבות תקריות הריסה המונית דומות ב־3, ב־8 וב־22 בפברואר, שבהן נהרסו או נתפסו 55 מבנים.

במהלך התקופה הנסקרת הרגו כוחות ישראליים פלסטיני אחד ופצעו לפחות 400 פלסטינים בעימותים שפרצו במהלך ההפגנות המתמשכות נגד הרחבת התנחלויות, וכן במהלך תקריות במעורבות מתנחלים בביתא, אוסרין, קוסרה והעיר שכם. 

ב־3 ביולי נהרג פלסטיני בן 21 ו־24 בני אדם נוספים נפצעו בכפר קוסרה שבנפת שכם, כשמתנחלים מלווים בחיילים נכנסו לקהילה. האיש נורה בחזהו בתחמושת חיה והוכה על ידי מתנחלים. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, כוחות ישראליים טוענים כי ירו באיש משום שהשליך מטען נפץ. נכון לעכשיו התקרית נחקרת על ידי ארגוני זכויות אדם. 

ב־2 ביולי, בעקבות הסכם שהושג בין ממשלת ישראל לבין מתנחלים במאחז אביתר שהוקם לא מכבר, פינו המתנחלים את הבתים שהקימו על אדמה בבעלת פלסטינית ליד ביתא שבנפת שכם. על פי ההסכם, כוחות ישראליים יוצבו במקום כדי לשמור על המבנים שהקימו המתנחלים, עד שהרשויות הישראליות יחליטו האם ניתן להגדיר את האדמה כ"אדמת מדינה" ולהקים במקום ישיבה. פלסטינים המשיכו למחות נגד המדיניות הישראלית באזור וכוחות ישראליים המשיכו להפעיל נגדם כוח; בסך הכול נפגעו במהלך התקופה הנסקרת 367 פלסטינים בהפגנות כאלה. מאז הקמת המאחז, בתחילת מאי 2021, נהרגו בסך הכול חמישה פלסטינים, שניים מהם ילדים, ויותר מ־2,300 בני אדם נפצעו במהלך הפגנות ועימותים. פגיעת מתנחלים בפלסטינים וברכושם נמשכה במקומות אחרים ברחבי הגדה המערבית, ובמסגרת זו נפצעו מספר בני אדם. כאלף עצים בנפת בית לחם הוצתו על ידי אנשים שמוערך כי הינם מתנחלים.

פלסטינים ברחבי הגדה המערבית המשיכו למחות על הריגתו של פעיל פלסטיני מרכזי שמתח ביקורת על הממשלה הפלסטינית, ומת זמן קצר לאחר שנעצר על ידי כוחות פלסטיניים ב־24 ביוני. תוצאות ראשוניות של הנתיחה שלאחר המוות קבעו כי סיבת המוות "אינה טבעית" ומתארות פציעות קשות, התואמות את מה שעדי ראייה תיארו כמעצר אלים של הפעיל. במהלך התקופה הנסקרת עצרו כוחות פלסטיניים בהפגנות אלה שבעה פלסטינים, בהם עיתונאי. ב־5 ביולי התכנסו משפחות העצורים, מלוות בעיתונאים ועורכי דין, בתחנת המשטרה באל־בירה כדי לדרוש את שחרורם; הנאספים הותקפו בתרסיס פלפל והוכו באלות משטרה. עקב כך נפצעו ונעצרו 23 מפגינים ושניים מהם הועברו לטיפול בבית חולים.

שייח׳ ג׳ראח

למשפחות פלסטיניות עדיין נשקפת סכנה של פינוי בכפייה, על ידי הרשויות הישראליות, מבתיהן באזור כרם אל־ג׳עוני שבשכונת שייח׳ ג׳ראח, בירושלים המזרחית, בעקבות הליכים משפטיים שיזמו עמותות מתנחלים. בג״ץ יקיים ב־2 באוגוסט שימוע בעניין פינוין בכפייה של ארבע מהמשפחות.

מאז 3 במאי מוצבים בכל חמש הכניסות לכרם אל־ג׳עוני כוחות ישראליים, ואלה מתירים את הכניסה רק לפלסטינים תושבי השכונה, הנדרשים להציג תעודות מזהות, וכן למתנחלים, לעיתונאים, לאמבולנסים ולכלי רכב של האו״ם. ב־5 ביולי העבירו הרשויות הישראליות את המחסום עמוק יותר אל תוך השכונה, החמירו את הגבלות הגישה המוטלות על התושבים ובה בעת הקלו על תנועת מתנחלים דרך המחסום. 

ב־2 ביולי עברו מתנחלים, בליווי משטרתי ישראלי, לגור בדירת מגורים בשכונת ואדי חילווה בסילוואן שבירושלים המזרחית, וכן השתלטו על אדמה בקרבת מקום. מוערך כי הנכס והאדמה נמכרו על ידי בעליהם הפלסטינים לעמותת המתנחלים אלע״ד.

מימון

כפי שדווח קודם לכן, ב־27 במאי השיקה המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, לין הייסטינגס, אל פניית הבזק הבין־סוכנותית, המחייבת גיוס של 95 מיליון דולר לתמיכה בסוגי מענה חירום הומניטרי ושיקום מוקדם בפרק זמן של שלושה חודשים. תוכנית המענה חוזה מעבר מהיר לשלב שיקום מוקדם, לרבות שיקום וחידוש של שירותי תשתית ורשתות, ואחר כך למסגרת שיקום והתאוששות לטווח הבינוני והארוך. התוכנית מהווה השלמה ל־417 מיליון הדולר שתוכנית המענה לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2021 מחייבת לגייס, לכיסוי צרכים הומניטריים שהיו קיימים קודם להסלמה.

עד כה גויסו 45 מיליון דולר, שהם 47% מהסכום הכלול בפניית הבזק. יחד עם משאבים שלא נועדו לתמיכה ישירה בפניית הבזק גויסו עד כה 55.4 מיליון דולר לתמיכה בפעולות מענה הומניטרי בעקבות סבב ההסלמה.

כמו כן, קודם לתקופה הנסקרת הקצתה המתאמת ההומניטרית 18 מיליון דולר מהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, מימון ש־95% מתוכו ינותבו לעזה, ו־5% לפעולות בריאות, הגנה ומחסה בגדה המערבית. מתאם סיוע החירום בניו יורק הקצה 4.5 מיליון דולר למענה ההומניטרי בעזה, לרבות לצורך סילוק בטוח של נפלי מלחמה, סבסוד שכר דירה לפליטים שבתיהם נהרסו, ושיקום של שירותים בסיסיים, כגון טיפול רפואי ומים.

פירוט המימון למענה פניית הבזק על פי תורמים זמין לעיון בגרסה האנגלית של דוח זה.

COVID-19

נכון ל־7 ביולי, המספר העדכני של הנדבקים המאומתים ב־COVID-19 ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש היה 2,041, ירידה לעומת 2,420 נדבקים מאומתים בשבוע הקודם. מאז התפרצות המגפה החלימו כ־338 אלף מכ־344 אלף הנדבקים המאומתים, ו־3,845 בני אדם מתו. מספר המטופלים המאושפזים ביחידות הטיפול הנמרץ הוא שישה, ואיש מהם אינו מונשם. 11 בני אדם מטופלים במרכזים ובמחלקות בתי חולים לטיפול בנדבקים ב־COVID-19 בגדה המערבית. שיעור התמותה, כלומר שיעור המתים בקרב הנדבקים המאומתים, נותר 1.1%.

בעזה, נכון ל־7 ביולי, דווח על כ־1,888 נדבקים פעילים, ירידה לעומת 2,268 בשבוע שעבר; הנדבקים שוהים בבידוד בבתיהם או בבתי חולים שמשרד הבריאות ייעד לטיפול ב־COVID-19. מספרם המצטבר של הנדבקים ב־COVID-19 הוא 114,956, מתוכם החלימו 111,995 בני אדם, ותועדו 1,073 מתים. מספר הנדבקים הפעילים בעזה עדיין מהווה יותר מ־90% מכלל הנדבקים הפעילים בשטח הפלסטיני הכבוש.

בגדה המערבית נמשכת הירידה במספר הנדבקים המאומתים ב־COVID-19 אותרו 153 נדבקים בלבד – בשיעורי התפוסה בבתי החולים ובמספר המתים כתוצאה מהמחלה. במהלך התקופה הנסקרת אומתו נדבקים נוספים בזן דלתא של נגיף COVID-19, המתפשט במהירות בקרב מי שטרם חוסנו. משרד הבריאות מעודד את הציבור להתחסן נגד COVID-19; עם זאת ,שיעור המתחסנים נמצא בירידה, כאשר בנפת חברון התחסנו רק 24% משיעור המתחסנים הצפוי. בכפר עאנין שבנפת ג׳נין הוטל סגר למשך ארבעה ימים במאמץ לבלום את התפשטות זן דלתא של הנגיף. במקרה של גאות במספר הנדבקים המאומתים והאשפוזים יישם משרד הבריאות אמצעי מנע נוספים.

נכון ל־1 ביולי חוסנו כ־530 אלף פלסטינים, כולל כ־110 אלף עובדים פלסטינים שחוסנו על ידי הרשויות הישראליות.

לעדכון האחרון מטעם ארגון הבריאות העולמי בנושא COVID-19, ראו כאן.

הצרכים ההומניטריים והמענה עליהם מפורטים בגרסה האנגלית של דוח זה.