פורסם ב־ 29 דצמבר 2016

מספר שיא של הריסות בשנת 2016; ירידה במספרי ההרוגים והפצועים

מגמות שהשפיעו בשנת 2016 על המצב ההומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש

שיא בהיקף ההריסות והעקירה הנלווית אליהן

ניתוח ראשוני של הנתונים שאסף משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים מצביע על כך שבמהלך 2016 (עד 28 בדצמבר) הרשויות הישראליות הרסו או החרימו 1,089 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בכך הביאו הרשויות לעקירתם של 1,593 פלסטינים, ופגעו במחייתם של 7,101 בני אדם נוספים. אלה נתוני ההריסה והעקירה הגבוהים ביותר לגדה המערבית לפחות מאז החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נתונים מסוג זה בשנת 2009. רוב רובם של המבנים נהרסו או הוחרמו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים.

ברצועת עזה, נכון לסוף נובמבר, כ־51 אלף פלסטינים עדיין עקורים לאחר שאיבדו את בתיהם בהסלמה של שנת 2014. נתון זה מהווה ירידה לעומת 90 אלף עקורים במחצית השנייה של 2015. רוב המשפחות העקורות תלויות בסיוע לדיור זמני שמושיטים להן ארגונים הומניטריים.

ירידה במספר ההרוגים והפצועים

במספר ההרוגים, לעומת זאת, ניכרה ירידה משמעותית. נכון ל־26 בדצמבר נהרגו במהלך 2016 במתקפות ועימותים בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל 109 פלסטינים ו־13 ישראלים. נתון זה מייצג ירידה לעומת 169 הרוגים פלסטינים ו־25 הרוגים ישראלים שתועדו בשנת 2015. שמונים מבין ההרוגים הפלסטינים השנה היו מבצעים או מבצעים לכאורה של פיגועים וניסיונות לפגוע בישראלים.

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים אף תיעד במהלך השנה 3,427 פצועים פלסטינים ו־205 פצועים ישראלים, נכון ל־26 בדצמבר, לעומת 15,477 פצועים פלסטינים ו־304 פצועים ישראלים בשנת 2015. כ־95% מהפצועים הפלסטינים ב־2016 תועדו בגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית, רובם המכריע במהלך הפגנות ועימותים. בדומה לשנה הקודמת, כ־58% מהפציעות נגרמו משאיפת גז מדמיע שהצריכה טיפול רפואי; 18% מהפציעות נגרמו מפגיעת כדורי גומי, כדורי מתכת מצופים גומי או כדורי ספוג; 16% נגרמו על ידי תחמושת חיה; והיתר נבעו ממכות ואמצעים אחרים.

תנועת אנשים נעשתה מוגבלת יותר אך תנועת הסחורות השתפרה

ככלל, תנועה וגישה של בני אדם נעשו מוגבלות יותר. במהלך 2016 (עד 30 בנובמבר) תועדו בממוצע 531 יציאות של פלסטינים מדי יום דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל, הקבוע בגבולה הצפוני של רצועת עזה. זוהי ירידה לעומת ממוצע יומי של 602 יציאות ב־2015 וכ־26 אלף יציאות ביום לפני תחילת האינתיפאדה השנייה, בספטמבר 2000. רק בני אדם בקטגוריות מסוימות, למשל אנשים הזקוקים לטיפול רפואי ומקרים הומניטריים אחרים, אנשי עסקים ועובדים של ארגוני סיוע, רשאים לקבל היתרי יציאה, בכפוף לבדיקות ביטחון. בין ינואר לאוקטובר 2016 אושרו בזמן 66% מהבקשות להיתרים שהגישו מטופלים פלסטינים לצאת דרך מעבר ארז לצורך טיפול רפואי מחוץ לעזה, וזוהי ירידה לעומת שיעור אישורים ממוצע של 78% בתקופה המקבילה בשנת 2015.

גם השנה נפתח מעבר רפיח, הנתון לשליטת מצרים, רק במקרים חריגים, והממוצע החודשי של העוברים בשני הכיוונים שתועד בו (עד 30 בנובמבר) עמד על 3,306, לעומת 25,186 בשנת 2013, לפני סגירת המעבר באוקטובר 2014.

לעומת זאת, בכל הנוגע לתנועת סחורות מהרצועה ואליה תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים שיפורים מסוימים. בממוצע, בשנת 2016 (עד 30 בנובמבר) הוכנסו לרצועת עזה מדי חודש דרך מעבר כרם שלום 9,891 מטענים. זוהי עלייה לעומת 7,836 מטענים ב־2015, אבל ירידה לעומת 11,176 מטענים במחצית הראשונה של 2007, לפני הטלת המצור. מדי חודש יצאו את מובלעת החוף 166 מטענים בממוצע, וזוהי עלייה לעומת 113 מטענים בממוצע חודשי ב־2015 וירידה לעומת 961 מטענים מדי חודש במחצית הראשונה של 2007.

בתוך הגדה המערבית תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, נכון לאמצע דצמבר 2016, 472 מכשולי תנועה, לרבות 44 מחסומים המאוישים באופן קבוע (31 מהם לאורך גדר ההפרדה), 52 מחסומים המאוישים באופן חלקי, 180 תלוליות עפר, 72 חסמי דרכים ו־124 שערי דרך, שמחציתם סגורים בדרך כלל. אף שמספרם הכולל של המכשולים גבוה בכ־5% מהנתון המקביל בסוף 2015 (451), נרשמה ירידה של 15 מחסומים מאוישים בהשוואה לסוף 2015; רובם הפכו למחסומים מאוישים חלקית, והדבר שיפר את תנועת הפלסטינים דרכם. בנוסף, 110 מכשולי תנועה פרוסים נכון לסוף 2016 ברחבי אזור H2 של העיר חברון, הנתון לשליטה ישראלית.

הערות

  • פילוח חודשי של עשרת החודשים הראשונים של שנת 2016 ונתונים כוללים לשנים קודמות זמינים בכתובת https://www.ochaopt.org/he/content/monthly-figures
  • מניין הנפגעים הישראלים המובא כאן אינו כולל שלושה אזרחים ישראלים שנהרגו ב־2016 בפיגוע שביצע פלסטיני אזרח ישראל בתל אביב, ב־1 בינואר 2016; גם מבצע הפיגוע אינו נכלל בספירה. נתוני משרד האו״ם לתיעוד עניינים הומניטריים על הרוגים כוללים תקריות שהתרחשו מחוץ לשטח הפלסטיני הכבוש רק אם היו מעורבים בהן תושבי השטח הפלסטיני הכבוש, כקורבנות או כמבצעי מתקפות.
  • נתונים על הרוגים אינם כוללים גם פלסטינים שמתו מפצעים שנפצעו בשנים קודמות.
  • ממוצעים יומיים של יציאות דרך מעבר ארז מבוססים על מספר הימים שבהם פעל המעבר כמתוכנן, ולא על מספר הימים הקלנדריים.
  • אם בקשה לאישור יציאה מעזה לצורך טיפול רפואי אינה מאושרת עד יום לפחות לפני התור שנקבע, נאלץ המטופל לבטל את התור ולהגיש בקשה מתוקנת.
  • נתוני הסגרים בגדה המערבית אינם כוללים שמונה מחסומים המוצבים על הקו הירוק ומחסומי פתע ללא תשתית קבועה.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית