פורסם ביום 11 אפריל 2019

דוח בנושא הגנה על אזרחים | 26 במרס – 8 באפריל 2019

  • ארבעה פלסטינים, בהם שני ילדים, נהרגו מידי כוחות ישראליים בהקשר של הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ברצועת עזה, ו־1,456 פלסטינים נוספים נפצעו. בשבת, 30 במרס, היום שבו צוינו הן "יום האדמה" והן מלאות שנה לתחילת ההפגנות, הרגו כוחות ישראליים שלושה פלסטינים, בהם שני נערים בני 17; אדם נוסף שנפצע בהפגנות מת מפצעיו כעבור שלושה ימים. בתקרית נפרדת בבוקר ה־30 במרס, מחוץ להפגנות "צעדת השיבה הגדולה", נורה אדם נוסף למוות ליד גדר המערכת. ראו כאן נתונים מצטברים על הנפגעים ופילוחם.
  • ב־27 הזדמנויות לפחות מחוץ לאירועי "צעדת השיבה הגדולה" פתחו כוחות ישראליים באש על חקלאים ודייגים, במהלך אכיפתן של הגבלות גישה בשטחים ליד גדר המערכת עם ישראל בים וביבשה, ירי שלא גרם לנפגעים. בארבע הזדמנויות נוספות נכנסו כוחות ישראליים לעזה, יישרו אדמה וערכו חפירות בקרבת גדר המערכת. בשתי תקריות נוספות נעצרו חמישה פלסטינים, שלושה מהם ילדים, בעת שניסו להסתנן לשטח ישראל.
  • כוחות ישראליים הרגו שני פלסטינים בשני מבצעי חיפוש ומעצר בגדה המערבית. ב־27 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בפרמדיק מתנדב פלסטיני בן 18 בעת מילוי תפקידו. הירי בוצע במהלך מבצע צבאי במחנה הפליטים דהיישה שבנפת בית לחם, ולדברי מקורות פלסטיניים, באזור התקרית הקטלנית לא התנהלו עימותים בעת ההיא. ב־2 באפריל, בקרבת מחנה הפליטים קלנדיה, ירו חיילים ישראלים למוות בפלסטיני בן 24 לאחר שבין פלסטינים לצבא הישראלי פרצו עימותים במהלך מבצעי חיפוש ומעצר. במהלך שתי התקריות נפצעו מתחמושת חיה ארבעה פלסטינים נוספים, בהם שני ילדים.
  • בנוסף, כוחות ישראליים פצעו 304 פלסטינים, 239 מהם ילדים, בעימותים אחרים שרובם פרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר והפגנות בגדה המערבית. בסך הכול ניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית 169 מבצעי חיפוש ומעצר. שמונה מהמבצעים גרמו לעימותים שבהם נפגעו 11 מהפצועים שנמנו לעיל. 197 פלסטינים בסך הכול, 15 מהם ילדים, נעצרו, ומספר המבצעים הגבוה ביותר תועד בנפת ירושלים. בשתי תקריות נפרדות, ב־7 וב־8 במרס, ירו כוחות ישראליים רימוני גז מדמיע אל מתחם בית ספר בשטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2), על פי דיווחים לאחר שילדים פלסטינים יידו מתוכו אבנים. בעקבות הירי טופלו 225 תלמידים ו־35 מורים בשל שאיפת גז מדמיע. שמונה פלסטינים נוספים נפצעו במהלך עימותים שפרצו לאחר הפגנות לציון "יום האדמה" ובמהלך ההפגנה השבועית נגד אלימות מתנחלים והרחבת התנחלויות בכפר אל־מור׳ייר (נפת רמאללה) ובאזור בקעת הירדן. בסך הכול, 90% מהפציעות בעימותים נגרמו בשל שאיפת גז מדמיע או פגיעת מכלי גז מדמיע שהצריכו טיפול רפואי; 7% נגרמו על ידי קליעי גומי; ו־2% על ידי תחמושת חיה.
  • ב־3 באפריל, שני מתנחלים פתחו באש ליד צומת ביתא (נפת שכם) ופצעו שני פלסטינים, בהם גבר בן 23 שמת לאחר מכן בבית חולים. לדברי ארגונים לזכויות אדם בעת שנורה, על פי דיווחים, יידה ההרוג הפלסטיני אבנים על כלי רכב ישראלים. הפצוע הפלסטיני השני נורה בתחמושת חיה בעת שעבד ליד חנותו באזור. לא דווח על נפגעים ישראלים.
  • כמו כן, מתנחלים פצעו פלסטינים או גרמו נזק לרכוש פלסטיני ב־11 מקרים. בשלוש מהתקריות הושחתו 35 עצי זית בכפרים בורין ויאנון (שניהם בנפת שכם) ו־400 עצים ושתילים על אדמה פרטית בכפר דיר ג׳ריר (נפת רמאללה). בכפר ראס כרכר (נפת רמאללה) הרסו מתנחלים מבנה על אדמה בבעלות פרטית, שהיה חלק ממיזם חקלאי. ההריסה פגעה בתשעה בני אדם. ילד פלסטיני נפצע וארבעה כלי רכב הושחתו בחמש תקריות נפרדות שבהן יידו מתנחלים אבנים, בכפרים יעבד (נפת ג׳נין), אל־מור׳ייר, ביתין וא־נבי סאלח (כולם בנפת רמאללה). משפחה בת שלוש נפשות, בהן נערה בת 17, נפצעה מידי מתנחלים כשעשתה את דרכה לאדמה ליד הכפר ג׳יביא (נפת רמאללה). בעיירה בית חנינא (ירושלים המזרחית) ניקבו מתנחלים את צמיגיהם של 15 כלי רכב וריססו כתובות על כלי רכב ועל קירות בתים, מעשים שפגעו ב־15 משקי בית המונים 74 נפשות. בשנת 2019 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים 104 תקריות שבהן מתנחלים הרגו או פצעו פלסטינים או גרמו לנזק לרכוש פלסטיני, לרבות יותר מ־2,500 עצים, נתונים המשקפים גידול של 53% במספר התקריות לעומת שנת 2018.
  • אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו על תשע תקריות שבהן יידו פלסטינים אבנים על כלי רכב של מתנחלים; לא דווח על נפגעים, אבל לחמישה כלי רכב נגרם נזק.
  • עשרה מבנים נהרסו בשישה יישובים שונים בירושלים המזרחית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, הריסות שגרמו לעקירתם של תשעה פלסטינים ופגעו במחייתם של כ־83 פלסטינים נוספים. חמישה מעשרת המבנים שנבחרו להריסה, כולם מבני מגורים, נהרסו על ידי בעליהם לאחר שאלה קיבלו צווי הריסה סופיים, על פי דיווחים כדי להימנע מצבירת קנסות נוספים. בסך הכול, מאז תחילת 2019 הרסו הרשויות הישראליות או תפסו 145 מבנים בגדה המערבית.
  • ב־9 באפריל הטילו הרשויות הישראליות סגר למשך יום אחד על השטח הפלסטיני הכבוש, בשל הבחירות שהתקיימו בישראל. המעבר המסחרי כרם שלום ומעבר הנוסעים ארז עם רצועת עזה נותרו סגורים, למעט למעבר של מקרים דחופים מאושרים. הסגר בגדה המערבית פגע בגישתם של כל בעלי תעודות זהות פלסטיניות המחזיקים בהיתרי כניסה ישראליים תקפים לירושלים ולישראל, מלבד אנשי סגל של האו״ם, ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים וסגל דיפלומטי.
  • על פי דיווחים, ב־1 באפריל הרחיבו הרשויות הישראליות את השטח המותר לדיג עד למרחק של 15 מיילים ימיים מהחוף הדרומי של הרצועה, המרחק הגדול ביותר שהותר לדיג מאז שנת 2000. הגישה לאורך החלק הצפוני והמרכזי של החוף נותרה מוגבלת למרחק של 12-6 מיילים ימיים מהחוף. הרחבה זו צפויה להגדיל את נפח שלל הדיג ואיכותו.
  • במהלך התקופה הנסקרת היה מעבר רפיח שבין עזה למצרים, הנתון לשליטת מצרים, פתוח בשני הכיוונים במשך שישה ימים, וכן היה פתוח ארבעה ימים נוספים בכיוון אחד. בסך הכול נכנסו לעזה 3,267 בני אדם ו־3,393 בני אדם נוספים יצאו אותה.
נפגעים פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש (כולל ירושלים המזרחית)
הרוגים פלסטינים מידי כוחות הביטחון הישראליים פצועים פלסטינים מידי כוחות הביטחון הישראליים
  • עזה
  • הגדה המערבית
 

אזרחים ישראלים שנפגעו מידי פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל

הרוגים ישראלים מידי פלסטינים
  • ישראל
  • השטח הפלסטיני הכבוש
פצועים ישראלים מידי פלסטינים
 
הרס מבנים ועקירה הקשורה בו
מבנים פלסטיניים שנהרסו
פלסטינים שנעקרו בשל הרס מבנים
 
אלימות במעורבות מתנחלים בגדה המערבית (כולל ירושלים המזרחית)
 
פעילות צבאית של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש (כולל ירושלים המזרחית)
פלישות הצבא הישראלי לעזה*
* לא כולל תקופת פעולות האיבה (7 ביולי עד 26 באוגוסט 2014)

שבועיים אלה סה״כ 2019 (עד כה) סה״כ 2018
4
21
94
מבצעי חיפוש ומעצר של הצבא הישראלי בגדה המערבית
 
תנועת סחורות לעזה וממנה דרך מעבר כרם שלום

מטעני סחורות שיצאו מעזה
 
240
ממוצע דו־שבועי לינואר-מאי 2007 (לפני המצור)
מטעני סחורות שנכנסו לעזה
 
2807
ממוצע דו־שבועי לינואר-מאי 2007 (לפני המצור)
 
תנועת בני אדם דרך מעבר רפיח

הנתונים בדוח זה כפופים לשינויים עם קבלת מידע נוסף. הנוסח המחייב והמלא הוא המקור
בשפה האנגלית. כתבו אלינו לקבלת מידע נוסף:
ochaopt@un.org

 
הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית