פורסם ביום 15 דצמבר 2017
 במסגרת  

תשתית ירודה והיעדר מימון מציבים יותר מ־560 אלף בני אדם ברצועת עזה בסכנת הצפות

ברצועת עזה, עונת חורף נוספת מביאה עמה את הסכנה של עקירה זמנית, אובדן רכוש וסיכונים בריאותיים, בשל הצפות ותנאי דיור ירודים. מימון לא מספיק, הגבלות יבוא, משבר האנרגיה המתמשך ויכולתה המוגבלת של ההגנה האזרחית הפלסטינית הם גורמי מפתח הפוגעים ביכולתם של הגופים הרלבנטיים לצמצם פגיעוּת ולתת מענה יעיל.

ילדים חוזרים מבית הספר בזמן הצפות בעיר עזה, ינואר 2015 / © צילום: ויסאם נאסר

תשתית חלשה ופגיעה מגבירה את סכנת ההצפות

כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה זיהה כ־60 קהילות באזורים נמוכים ברחבי רצועת עזה כמצויות בסכנת הצפות, אפילו בעקבות משקעים מועטים. בשטחים אלה מצויים יותר מ־560 אלף בני אדם, 15 מרכזי רפואה ראשוניים, וכן 69 אלף תלמידים ומורים ב־65 בתי ספר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) ובתי ספר ציבוריים.[1] את הפגיעוּת מגביר מצבה הרעוע של התשתית, שעברה בעשור האחרון שדרוגים או תיקונים מינימליים בלבד למרות הצמיחה המהירה של האוכלוסייה והנזקים הנרחבים ממעשי איבה חוזרים ונשנים.

הגבלות על יבוא חומרים הנחשבים בעיני ישראל בעלי "שימוש כפול", אזרחי וצבאי, פגעו ביכולתם של חברת המים של עיריות החוף בעזה וארגונים שותפים אחרים בתחומי המים, התברואה וההיגיינה ליישם מיזמי תשתית באזורים בסיכון גבוה.

הכנסתם של חומרים כאלה תלויה באישור ישראלי, שיש להשיגו בנפרד עבור כל סוג של פריט מוגבל, בנוסף על אישור עקרוני של המיזם. מאז תחילת השנה חלה עלייה ניכרת, בהשוואה לשנים קודמות, בשיעור האישורים להכנסת חומרי בניין דו־שימושיים (בעיקר מלט ומוטות מתכת) באמצעות המנגנון לשיקום עזה. עם זאת, בקשות להכנסת פריטים מוגבלים אחרים, כגון גנרטורים בהספק של 50 קילוואט־אמפר ומעלה, נענו בסירוב מוחלט או שנתקלו בעיכובים ממושכים, במקרים מסוימים עד 16 חודשים.

הגבלות אלה פגעו בהתקדמותם של שבעה מיזמים של חברת המים של עיריות החוף, שנועדו לצמצם את סכנת ההצפות באזורים הנמוכים של נפות ח׳אן יונס, רפיח ומרכז עזה. מיזמים אלה מבקשים להפריד את רשתות מי הגשם והשפכים, להרחיב את רשתות הניקוז ובריכות החלחול של מי הגשמים, להבטיח אספקת חלפים ותחזוקה לציוד שאיבה באזורים הנמוכים, לפנות חסימות ומכשולים מתעלות הניקוז הקיימות, ולספק חלפים, חומרים וציוד לספקי שירותים.

סכנת חשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים בשל דיור לקוי

כוח המשימה לענייני מחסה זיהה כ־8,100 משקי בית ברחבי רצועת עזה הזקוקים לסיוע בהכנות לתנאי מזג האוויר החורפי, משום שהבתים שבהם הם מתגוררים רעועים וסובלים מליקויים רבים, בהם גגות דולפים, חלונות שאינם אטומים, נזקים לקירות והיעדר בידוד. 24 אלף משקי בית נוספים ברחבי עזה סווגו על ידי כוח המשימה לענייני מחסה כפגיעים לתנאי מזג אוויר קיצוניים בשל תנאי מגורים תת־תקניים. המשרד לפיתוח חברתי הפנה 1,233 ממשקי הבית החלשים והפגיעים ביותר בשתי הקטגוריות לכוח המשימה, לקבלת סיוע. כוח המשימה לענייני מחסה מפנה אותם לארגונים שותפים, לקבלת תמיכה.

תנאי דיור ירודים נובעים בעיקר מהיעדר גישה לחומרי בניין עבור תחזוקה ותיקונים, לרבות נזקים שנגרמו במעשי האיבה בשנת 2014, בצד שיעורי אבטלה ועוני גבוהים.

אזורים בסכנת הצפה

משבר החשמל

אספקת החשמל מקוטעת מאז אפריל 2017, בעקבות מחלוקת בין הרשויות הפלסטיניות ברמאללה ובעזה סביב השאלה כיצד יש לשלם עבור דלק לתחנת הכוח של עזה. למצב זה היתוספה הירידה באספקת החשמל מישראל, לאחר שביוני 2017 החליטה הרשות הפלסטינית לצמצם את התשלומים לישראל. גם אספקת החשמל ממצרים סבלה מבעיות מתמשכות בשל תקלות חוזרות ונשנות והעובדה שקווי ההזנה לא תוקנו.

בשבעת החודשים האחרונים קיבלו תושבי עזה חשמל במשך ארבע עד שש שעות ביום בלבד, ומצב זה נמשך למרות הסכם הפיוס שהושג באוקטובר 2017 בין הרשות הפלסטינית לרשויות בפועל בעזה.

בעונת הגשמים, זורמים לתחנת השפכים/הגשמים מי גשם מהולים בביוב. את הנוזלים המגיעים לתחנה יש לשאוב ולהזרים אל בריכות החלחול המיועדות למי גשמים, לים או לשטחים פתוחים. כשחשמל מן הרשת אינו זמין, תחנות השאיבה הללו מסתמכות על גנרטורים לשעת חירום, הפועלים על דלק יקר. האזורים שהפגיעה בהם הייתה הקשה ביותר היו אזורי ח׳אן יונס ורפיח, התלויים במידה הרבה ביותר בקווי ההזנה ממצרים.

כדי לשמור על רמה מינימלית של שירותים חיוניים, סוכנויות הומניטריות מספקות למתקני בריאות, מים ותברואה ואיסוף אשפה דלק חירום המיועד להפעלת גנרטורים לשעת חירום וכלי רכב. מספר המתקנים הנעזרים בתמיכה זו גדל מ־189 בתחילת המשבר במרס השנה ל־247 באוקטובר.

כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה צופה כי עתודות דלק החירום יאזלו באמצע החורף, בפברואר 2017 לכל המאוחר. אם לא יושג מימון חדש, ההפעלה של תחנות השאיבה של מי הגשמים, מיכון כבד, משאיות ומשאבות ניידות המשמשות לניקוז אזורים מוצפים עלולה להיפגע עוד יותר. הגבלות היבוא הישראליות מנעות את הכנסתם של גנרטורים חדשים וחלפים.

פגיעה ביכולת המענה הראשוני

יכולותיו של כוח ההגנה האזרחית הפלסטיני, אחד מהגורמים המרכזיים למתן מענה במקרי חירום, קוצצו בשנים האחרונות כתוצאה משילוב של נזק שנגרם לתחנות ההגנה האזרחית בעימותים המזוינים החוזרים ונשנים, היעדר השקעה בציוד ובפיתוח אנשי סגל בשל פילוג מדיני פלסטיני, והגבלות קשות שישראל מטילה על הכנסת ציוד ייעודי ולא ייעודי כאחד. עקב כך, על פי הערכות מאז 2008 ירדה היכולת התפעולית של ההגנה האזרחית בעזה בעד 60%, למרות עיור מואץ וגידול האוכלוסייה הכללי.

חלק ניכר מהציוד הכבד הדרוש, כגון משאבות בהספק גבוה ומחסומים ניידים הדרושים לטיפול בהצפות, וכן כלים כבדים לפעולות איתור והצלה עירוניות יעילות, מעולם לא עמד לרשות ההגנה האזרחית בעזה. ציוד אחר, לרבות משאבות בהספק בינוני המשמשות לשאיבת מים באזורים מוצפים, וסולמות מכאניים הדרושים להגיע לדירות מהקומה השלישית ואילך, שחוקים וניתן להשתמש בהם באופן חלקי, או שכלל לא ניתן להפעילם. להערכת ההגנה האזרחית בעזה, 10% מכלי הרכב למענה ראשוני, כגון כבאיות, כלי רכב קלים להצלה וחילוץ ואמבולנסים, אינם מתפקדים. היתר פועלים בפחות מ־40% מן היכולת התפעולית המלאה שלהם.

התערבויות מתמשכות ומתוכננות

בכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, רק אחד מתוך ארבעה המיזמים להקלת הצפות שנכללו בתוכנית המענה ההומניטרי קיבל מימון חלקי ב־2017, ושלושת הנותרים לא קיבלו מימון כלל. ואף על פי כן, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, בהם ארגונים מקומיים ובינלאומיים לא ממשלתיים, סוכנויות או״ם והצלב האדום הבינלאומי, אוגרים משאבים ומתכוננים לפעילויות מניעת הצפות ומענה עליהן, במאמץ לתמוך בספקי שירותים. לשם כך הארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מגייסים מימון לכיסוי צורכי ההתערבות והמניעה המצויים בעדיפות עליונה, שזוהו על ידי ספקי שירותים וארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה.

ב־26 בנובמבר 2017 גרמו משקעים קלים להצפתם של מספר בתים, חנויות וכלי רכב בעיר עזה, וכן להצפת תחנת שאיבת השפכים בשכונת נָפָאק. בעת האירוע לא היה חשמל זמין, ובגנרטורים לשעת חירום שפעלו במקום לא היה די להתמודד עם כמויות המים. משאבות ניידות הוצבו במקום למשך 12 עד 18 שעות, כדי לשאוב את המים. במשך זמן זה שובשה הגישה לשירותים, והאוכלוסייה הייתה בסכנת הידבקות במחלות המועברות במים בשל החלחול של מי שפכים אל המים.

אמצעי מנע נוספים, המיושמים על ידי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) עבור פליטים פלסטינים רשומים, כוללים חלוקת יריעות ניילון או פלסטיק ופריטים שאינם מזון לתושבים פגיעים המבקשים תמיכה. סיוע למי שאינם פליטים מכוסה במקרים מסוימים על ידי ארגונים שותפים, במסגרת מיזמים המתנהלים כעת.

כוח המשימה לענייני חינוך מכין התערבויות הכוללות חלוקת בגדי חורף לתלמידים, תחזוקה של מבני בתי ספר כדי לוודא שהם עמידים בפני נזקי החורף, והקמת ועדת החירום לחורף, הכוללת את משרד החינוך והחינוך הגבוה בעזה, אונר״א, ההגנה האזרחית ומתאם מטעם כוח המשימה לענייני חינוך. הוועדה תעקוב אחר המצב, במיוחד בעת תנאי מזג אוויר גרועים, כדי לוודא את בטיחותם של תלמידים.

משפחה סובלת מהצפות מדי שנה בשלושים השנים האחרונות

הצפות בעקבות גשמים ליד ביתה של משפחת ואפי, ח׳אן יונס, נובמבר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

מוחמד ואפי בן ה־52 ומשפחתו סובלים ב־30 השנה האחרונות מהצפות בכל עונת חורף. מצבם משקף את ההידרדרות בתשתית בשכונת מגוריהם לנוכח הלחצים ממשקעים.

מר ואפי ומשפחתו מתגוררים בח׳אן יונס, בשכונת אל־ואפייה הנמוכה והמועדת להצפות. ביתם נמצא שני מטרים מתחת למפלס הרחוב ומוצף בשפכים ובמי גשם גם יחד. כאמצעי זהירות רוכש מר ואפי חול להקמת סכר בין הרחוב לבית. בנוסף הוא אוטם את פתחי הניקוז של הביוב בביתו כדי למנוע מהמים לגאות בהם ולהציף את הבית. ולמרות הצעדים האלה, מדי שנה המים מחלחלים אל ביתו דרך הקירות הסדוקים, הגג ופתחי הניקוז, ומאלצים את המשפחה לחפש דיור בטוח יותר.

לדברי אשתו, "מדי שנה כל הריהוט, החפצים האישיים, הבגדים, המצעים, המזון וכלי המטבח שלי נהרסים. אפילו המקרר, מכונת הכביסה והתנור כבר אינם פועלים בגלל נזקי המים. אנו חיים בתנאים קשים באמת."

בחורף של שנת 2016 סבל הבית מהצפה חמורה והמשפחה נאלצה לעבור לדיור חלופי למשך שבוע.

כשנשאלה כיצד משפיעות ההצפות על חיי החברה שלהם, הסבירה גברת ואפי: "בשנה שעברה הבת שלנו נשרה מהלימודים בתיכון; בכל פעם שיורד גשם כבד כל הספרים שלה נרטבים ונהרסים. היא אוהבת ללמוד, אבל איננו יכולים לקנות לה שוב ושוב ספרים חדשים."

* כוחות המשימה לענייני חינוך, מחסה, ומים, תברואה והיגיינה תרמו למאמר זה.


[1]  37,649 תלמידים ומורים רשומים ב-38 בתי ספר המנוהלים על ידי אונר״א, ו-31,233 תלמידים ומורים רשומים ב-27 בתי ספר ציבוריים.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית