פורסם ביום 9 אוגוסט 2018
 במסגרת  

קהילות פלסטיניות בסכנת העברה בכפייה: המקרה של "שטח אש" במזרח נפת שכם

התפתחויות מהעת האחרונה החריפו את פגיעותם של פלסטינים החיים בתוך שטח במזרח נפת שכם, שהוגדר בשנות השבעים כשטח סגור לאימונים צבאיים ישראליים, "שטח אש 904א", או תלויים בגישה אליו. התפתחויות אלה כללו תרגילים צבאיים שהיו כרוכים בעקירה זמנית, נזק לרכוש, שיבוש החיים והגבלות גישה חדשות. בשנים האחרונות הוגברו פעילויות ההתנחלות בשטח זה, לרבות אלימות והפחדה, בצד צמצום הנוכחות הפלסטינית.

המצב בשטח אש 904א אינו ייחודי: כ־18% משטחי הגדה המערבית, שהם כמעט 30% משטח C, מוגדרים על ידי הרשויות הישראליות כשטחי אש לאימונים צבאיים. בשטחים אלה גרים כ־6,200 פלסטינים, בקהילות פלסטיניות קטנות של בדואים ורועים, לרבות הקהילות במזרח נפת שכם. הקהילות האלה נפגעו במידות משתנות מהסביבה הכופה שיוצרת שורה של רכיבי מדיניות ונהגים ישראליים, המציבים את התושבים בסכנת העברה בכפייה.[i]

"שטחי אש" במזרח נפת שכם

מפה: "שטחי אש" במזרח נפת שכם

תל אל־חָ׳שָבּה

בין 17 ל־24 ביוני 2018 ביצעו כוחות ישראליים בשטח תרגיל צבאי רחב היקף ששיבש את חייהם של כ־250 התושבים של תל אל־ח׳שבה, קהילת רועים בקצהו הדרומי של שטח האש.[ii]

שתי משפחות מעיבורי הקהילה, המונות 11 מבוגרים וארבעה ילדים, הצטוו לפנות את בתיהן לשלושה ימים. אחד התושבים דיווח כי נאלץ לעבור עם מאתיים הכבשים שלו לכפר עקרבא, מעבר שגרם לו להוצאות נוספות על רכישת מספוא. לא דווח על נזק כלשהו לשני הבתים או למבנים המשמשים להחזקת בעלי החיים.

במהלך האימונים נסעו טנקים וג׳יפים צבאיים על אדמות חקלאיות בשטח כ־170 דונם, המשמשות לגידול חיטה ושעורה ושייכות לתושבי הקהילה, וגרמו לבאר חקלאית נזק שפגע ב־125 משפחות. במשך הלילה התאמנו חיילים בתוך השטח הבנוי של הקהילה, ואף שלא פתחו באש הטילו מורא על התושבים.

נגד רבים מהמבנים קהילה תלויים ועומדים צווי הריסה שניתנו על ידי הרשויות הישראליות בנימוק של היעדר היתרי בנייה. בהריסה האחרונה, שבוצעה בינואר 2017, נהרסו שישה מבנים שמחציתם ניתנו קודם לכן כסיוע הומניטרי.

א־דָווא

בית בא־דווא שנהרס באוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

במהלך תרגיל צבאי נוסף, באוקטובר 2017, הרסו כוחות ישראליים בא־דווא, בלא התראה מוקדמת ובלא צו צבאי, מבנה ששימש קודם לכן בית ואחר כך הפך למתקן אחסון חקלאי. בעלי המבנה (ראו מקרה מבחן להלן) דיווח כי מצא בין ההריסות, בתוך קירות המבנה, שרידים של מטעני חבלה.

א־דווא, הממוקמת בלב שטח האש, היא שטח המשמש לחקלאות ורעיית צאן ונמצא בבעלותן של חמש חמולות המונות כמאה בני אדם. השטח שימש גם כאזור מגורים על בסיס עונתי. נטועים בו עצי הדר וזית, המושקים במים ממעין סמוך, וכן מגדלים בו שורה של יבולי בעל. בעבר שימש השטח גם למרעה.

בעקבות הקמתו של מאחז בשטח בשנת 2013 (ראו להלן) סבלו משפחות מתקפות והטרדה שיטתיות שהרתיעו אותן מלהגיע לשטח ואילצו אותן לחדול מהמגורים העונתיים במקום. בינואר 2018, למשל, שחררו מתנחלים מהמאחז עשרות פרות לתוך אחד הפרדסים וגרמו נזק ל־15 עצים לפחות. מאז 2014 מצריכה הגישה לאזור אישור מוקדם מהצבא הישראלי.

יאנון

אף שיאנון ממוקמת מעט מחוץ לשטח האש, בליל ה־14 ביוני 2018 התאמנו כוחות צבא ישראליים בשטחה הבנוי של הקהילה. לדברי עדי ראייה, חיילים פתחו באש על בית לא מאוכלס. אף שהתקרית הסתיימה בלא נפגעים או נזק נוסף (מלבד הבית שנורה), היא המיטה פחד וחרדה על התושבים, ובמיוחד על ילדים.

הקהילה מוקפת במאחזים משלושה מעבריה (ראו מפה). מאז תחילת האינתיפאדה השנייה ב־2000 היו מאחזים אלה מקור לאלימות והפחדה בלתי פוסקות. בצירוף עם הגבלות גישה חמורות יותר המונעות גישה לשירותים בעיר שכם, פחתה אוכלוסיית יאנון מכמאתיים תושבים לפני האינתיפאדה השנייה לפחות מארבעים נפש כיום.

לִפְגִ׳ים

בדומה ליאנון, גם לפג׳ים, קהילת רועים המונה כמאה בני אדם,[iii] ממוקמת ממש על גבולו של שטח האש ונפגעת מהפחדה מצד מתנחלים ומהגבלות גישה. בליל ה־24 ביולי 2018 נכנסה לכפר קבוצת מתנחלים, על פי דיווחים מאחד המאחזים הקטנים יותר. הם פירקו וגנבו שני אוהלים שנרכשו במימון תורמים, ניתנו כסיוע הומניטרי ושימשו לאחסון חקלאי וכמחסה לבעלי חיים. הבעלים הגיש תלונה במשטרת ישראל.

באוקטובר 2017 התקין הצבא הישראלי שער דרך חדש על אחת מדרכי העפר המובילות לשטח האש ממזרח, ליד לפג׳ים. השער נסגר ונפתח לסירוגין, ומשבש עוד יותר את גישתם של רועים וחקלאים מלפג׳ים ומקהילות אחרות לשטחים בתוך שטח האש.

ח׳רבת טאנא

קהילה זו, שאוכלוסייתה מונה כמאתיים תושבים, היא השנייה בגודלה מקהילות שבתוך שטח האש. אף שבחודשים האחרונים לא תועדו בה תקריות כלשהן, רוב מבני הקהילה בסכנת הריסה בנימוק של היעדר היתרי בנייה. ב־2016 חוותה הקהילה ארבעה גלים של הריסות המוניות שבהן נהרסו בסך הכול 151 מבנים, לרבות בתי מגורים, בית ספר, מסגד, מחסים לבעלי חיים, מכלי מים, בתי שימוש ופאנלים סולאריים. תקרית ההריסה האחרונה תועדה בינואר 2017. בתמיכת סוכנויות הומניטריות הצליחו התושבים לבנות מחדש כמה מהבתים ומקורות המחיה.

פעילויות התנחלות

נכון לעכשיו קיימים שני מאחזים לא מורשים שנבנו במלואם בגבולות שטח אש 904א, כחלק משורה של שבעה מאחזים הנמשכים מהתנחלות איתמר מזרחה. בקצה המזרחי מצוי מאחז שהוקם ב־2013 כאתר מגורים ורפת, המכונה בפי הפלסטינים "ההתנחלות של קובי". לדברי פלסטינים החיים ועובדים באזור הייתה התנחלות זו מקור לאלימות והטרדה שיטתיות.

אף שהרשויות הישראליות הוציאו עשרות צווי הריסה נגד מבנים שהוקמו בשתי ההתנחלויות, רק לעיתים נדירות בוצעו צווים אלה. חרף היותם לא חוקיים מתוקף החוק הישראלי חוברו אחדים משבעת המאחזים לתשתית שירותים בסיסית, לרבות מים וחשמל. לדברי הארגון הישראלי הלא ממשלתי "כרם נבות", בחודשים האחרונים פיתחו מתנחלים שורה של דרכי עפר החוצות את שטח האש (ממזרח למערב) כדי לקשר את שרשרת המאחזים של איתמר ל"כביש אלון" בבקעת הירדן (ראו מפה).

מאז 2012 אשררו הרשויות הישראליות הכרזות, שניתנו במקור בשנות השמונים, שעל פיהן כמה חלקות בתוך שטח האש הן "אדמת מדינה" (ראו מפה). אשרור על ידי גוף המכונה "צוות קו כחול" הוא צעד הדרוש להקצאת אדמה להרחבת התנחלות או ל"הכשרה" בדיעבד של מאחזים לא מורשים.[iv]

"כל כך מתסכל לבקש רשות ללכת לאדמה שלי!"

© צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

נור ר׳נאיים ושלושת אחיו ירשו מאביהם אדמות בשטח של כ־300 דונם בא־דווא. על חלק מהקרקע נטועים עצי זית ושקד, והיתר שימש לגידול חיטה ושעורה. לדברי נור, לפני 2013 הניבה התוצרת למשפחות הכנסה של יותר מ־20 אלף דולר בשנה. כמו כן שימש השטח כאדמת מרעה לכמאה כבשים, שהיו מקור להכנסה נוספת.

"מאז 2013 אנחנו יכולים להגיע לאדמה שלנו רק אחרי תיאום, לכמה ימים במרס לחריש, ולכמה ימים באוקטובר־נובמבר לאיסוף היבול," אמר נור. "מתסכל כל כך לבקש רשות ללכת לאדמה שלי! בגלל היעדר טיפול סדיר ושוטף, התנובה של העצים ירודה מאוד. פרות וכבשים של מתנחלים גרמו נזק לעצים רבים. בשנה טובה היינו קוטפים עד 250 קילו של שקדים מיובשים, לעומת פחות מ־30 קילו בשנה שעברה. את יתר האדמה הפסקנו לעבד ואנו נאלצים להחזיק את בעלי החיים סגורים בבתים, ולהוציא הרבה כסף על קניית מספוא."

על הבית שנהרס לאחרונה אמר נור, "נולדתי וגדלתי בבית הזה; כל זיכרונות הילדות שלי, שנות הנעורים שלי היו שם. אני מרגיש כאילו איבדתי חלק מעצמי."


[i] על סכנת ההעברה בכפייה ראו OCHA, Humanitarian Facts and Figures, December 2017, p. 18.

[ii] מאחר שהם תלויים למחייתם ברעיית צאן, מספר ניכר מתושבי הקהילה עוברים להתגורר בכפר עקרבא בחודשי הקיץ.

[iii] מאחר שהם תלויים למחייתם ברעיית צאן, בחודשי הקיץ עוברים רוב התושבים להתגורר בשטח גבוה יותר.

[iv] למידע נוסף על נוהל זה ראו: כרם נבות, "כחול לבן שחור: עבודת צוות קו כחול בגדה המערבית", דצמבר 2016.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית