פורסם ביום 15 דצמבר 2017
 במסגרת  

סקירה כללית: נובמבר 2017

השבוע השני של דצמבר 2017 התאפיין בתסיסה מוגברת ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. ב־6 בדצמבר הכריזה ארה״ב על הכרתה בירושלים כבירת ישראל ובעקבות זאת התעוררו הפגנות ועימותים נרחבים בין פלסטינים לכוחות ישראליים.

עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים בהקשר של הפגנת מחאה נגד הודעת ארה״ב בדבר ירושלים, העיר בית לחם, דצמבר 2017 / © צילום: אחמד מִזהר – WAFA

נכון ל־13 בדצמבר נהרג אזרח פלסטיני אחד בעזה כתוצאה מעימותים, וכמעט אלפיים פלסטינים נפצעו ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, רובם (כמעט 70%) משאיפת גז מדמיע שהצריכה טיפול רפואי, ומקליעי גומי ותחמושת חיה. כמו כן, ארגונים חמושים פלסטיניים ברצועת עזה ירו מדי יום לעבר דרום ישראל רקטות, שאף אחת מהן לא גרמה עד עתה לנפגעים או לנזק. עקב כך פתחה ישראל בשורה של תקיפות אוויריות שהתמקדו באתרים צבאיים בעזה. בתקיפות נהרגו שלושה פלסטינים, בהם אזרח אחד, ונפצעו 25 אחרים.

ההסלמה בעזה מדאיגה במיוחד לאור המצב ההומניטרי השברירי להחריד. אף שלאחרונה חלה התקדמות לקראת פיוס פלסטיני מבית, רוב האמצעים שנקטה הרשות הפלסטינית מאז מרס 2017, ואשר הם שגרמו להידרדרות האחרונה, עדיין בתוקף. קיצוצים במימון של אספקת החשמל בעזה החמירו במיוחד את הגרעון הכרוני בחשמל, וגרמו להארכתן של הפסקות החשמל היזומות מ־12 עד 16 שעות ביממה ל־18 עד 20 שעות ביממה, מצב הפוגע יותר ויותר בכל תחומי החיים. ב־8 בדצמבר שחרר המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, רוברט פּייפּר, 2.2 מיליון דולר מקרן החירום ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, כדי לכסות צרכים דחופים נוספים ברצועת עזה בתחומי הבריאות והביטחון התזונתי.

לקראת החורף הקרב ובא, אחד המאמרים בגיליון הנוכחי של הירחון ההומניטרי מטפל בסכנת העקירה הזמנית המאיימת על כ־560 אלף בני אדם בכ־60 יישובים ברחבי עזה, המועדים להצפות. יכולתם של ארגונים לצמצם פגיעוּת ולתת מענה יעיל נפגעת לא רק ממשבר האנרגיה המתמשך, אלא גם מחוסרים במימון ומהגבלות היבוא שישראל מטילה בנימוק של שיקולים ביטחוניים. הגבלות אלה מעכבות את יישומם של שבעה מיזמי תשתית, המיועדים לצמצם את סכנת ההצפות במרכז רצועת עזה ובדרומה.

בעזה, היה חודש נובמבר תחילתה של עונת השיא לייצוא גידולים חקלאיים רווחיים, כגון תותים. הכלכלה בעזה מתאפיינת בצמיחה מדשדשת ובשיעור אבטלה שהגיע ברבעון השלישי של 2017 לכמעט 47%. הגידול בסחר החקלאי מעזה, שתועד מאז תחילת 2017, אחת מנקודות האור המועטות במצב הכלכלי הקודר, עורר בקרב חקלאים וסוחרים תקווה מוגבלת לשיפור במחיה בעונת הייצוא הקרבה.

פרנסתן החקלאית של לפחות 80 אלף משפחות בגדה המערבית עומדת במרכז פרק נוסף של הירחון, המתמקד בעונת מסיק הזיתים שנמשכה מאמצע ספטמבר עד אמצע נובמבר. העונה הנוכחית התנהלה באופן חלק למדי, כפי שעולה מדיווחים, אף שגידול בתקריות של אלימות מתנחלים והגבלות על הגישה למטעי זיתים בין גדר ההפרדה לקו הירוק ובקרבת התנחלויות ממשיכים להקשות על חקלאים פלסטינים. קושי נוסף הניצב בפני מקורות מחיה פלסטיניים בגדה המערבית מטופל בעוד מאמר של הירחון, הבוחן את השלכותיהם של אימונים צבאיים שהתקיימו לאחרונה ושל הגבלות גישה על 12 קהילות רועים חלשות ופגיעות בדרום אזור חברון.

התסיסה הנוכחית בשטח הפלסטיני הכבוש מהווה תזכורת לרגישות של סוגיית ירושלים: בתדרוך האחרון שלו למועצת הביטחון ציין המתאם המיוחד מלדנוב כי "מכל סוגיות הסדר הקבע בסכסוך הישראלי־פלסטיני, כמות שזוהו בהסכמי אוסלו... ירושלים היא אולי הנושא הטעון ביותר מבחינה רגשית והקשה ביותר". מזכ״ל האו״ם, בתגובתו להודעת ארה״ב, אישר כי "ירושלים היא סוגיית מעמד הקבע שיש ליישבה באמצעות משא ומתן ישיר בין שני הצדדים, על בסיס ההחלטות הרלבנטיות של מועצת הביטחון והעצרת הכללית, אשר יביא בחשבון את החששות הלגיטימיים של הצד הפלסטיני והישראלי גם יחד."

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית