סקירה כללית: דצמבר 2015

אסור להתייחס למתקפות ולעימותים כאל "המצב הנורמלי החדש"

עד לסוף 2015 תועדו בגדה המערבית ובישראל 136 הרוגים וכמעט 14 אלף פצועים פלסטינים בהקשר של מתקפות ועימותים, הנתון השנתי הגבוה ביותר מאז שמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים החל לנהל רישום בשנת 2005. גם הנתונים על נפגעים ישראלים במתקפות שביצעו פלסטינים היו מהגבוהים ביותר מאז 2008 (24 הרוגים ו־350 פצועים). עיקר הנפגעים תועדו ברבעון האחרון של השנה, בגל אלימות שהתאפיין באירועי דקירה ודריסה שביצעו כמעט מדי יום פלסטינים שאינם משויכים לארגון כלשהו, ובהפגנות ועימותים נרחבים. לכל אורך התקופה עלו חששות לגבי התמקדות באזרחים ישראלים כמטרות למתקפות ולגבי שימוש מופרז בכוח בידי כוחות צבא ומשטרה ישראליים.

בהקשר של התסיסה המתמשכת, במהלך דצמבר החמירו הרשויות הישראליות את ההגבלות על תנועת פלסטינים ברחבי הגדה המערבית. במיוחד נפגעה מכך נפת חברון: בני אדם הנעים בין המרכזים העירוניים הראשיים באזור, לרבות אל העיר חברון וממנה, נאלצים לנסוע למרחקים ארוכים בדרכים עוקפות ולעבור במחסומים שבהם מבצעים חיילים ישראלים בדיקות וחיפושים, עובדות הפוגעות בגישה לשירותים ולמקורות מחיה.

הרשויות הישראליות מסרו לאחרונה לקבורה את גופותיהם של מספר פלסטינים שביצעו או ביצעו לכאורה מתקפות, ואשר עוכבו בידיהן, חלקן למשך יותר מחודשיים. החזקת הגופות עוררה מחאות ועימותים בתביעה להשבתן; נכון ל־6 בינואר, 11 גופות (כולן של תושבי ירושלים המזרחית) עדיין מעוכבות. כן המשיכו הרשויות הישראליות במדיניות המחודשת של הריסות לשם ענישה של בתי משפחותיהם של מבצעי מתקפות פלסטינים, בטענה שההריסות מהוות אמצעי הרתעה: בשתי הריסות בדצמבר נעקרו מבתיהם 37 בני אדם נוספים.

במהלך נובמבר ודצמבר הוגברו גם הצעדים הישראליים המתמקדים בקהילות רועים פלסטיניות חלשות בשטח C, לרבות הרס או החרמה של רכוש, הוצאת צווי הריסה, וגירוש זמני של תושבים בזמן תרגילי אימונים צבאיים. בתדרוך למועצת הביטחון שקיים בדצמבר, התייחס עוזר המזכיר הכללי לעניינים מדיניים, מירוסלב ינקה, לאחת התקריות הללו בצפון בקעת הירדן (אל־חדידייה) ואמר שהיא "מעוררת דאגה – ועוד יותר מפני שכוחות הביטחון הישראליים החרימו שוב ושוב את הסיוע שניתן למשקי בית אלה, למרות החורף הקרב."

כן הזהיר מר ינקה מפני קבלת הגאות הנוכחית באלימות כ"מצב הנורמלי החדש; אל לישראלים ולפלסטינים להשלים עם החיים תחת איום האלימות. יחד עם זאת, אסטרטגיה כוללת להגבלת הסכנה אינה יכולה להסתמך אך ורק על אמצעי ביטחון מוגברים. עליה לטפל גם ביסודות העיקריים המניעים את זעמם של הפלסטינים."

בניגוד לגדה המערבית, בעזה עמד מספר ההרוגים על 24, הנתון השני הנמוך ביותר שתועד מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, עובדה המצביעה על כך שהפסקת האש משנת 2014 החזיקה מעמד ברובה. כמו כן תועדה בשנת 2015 התקדמות מסוימת ביציאת סחורות מעזה לישראל ולגדה המערבית; נפח הסחורות ששווקו מחוץ לעזה גדל פי חמישה ויותר לעומת 2014. גם בשיעור האבטלה בעזה חל שיפור קל ברבע השלישי של 2015, שבו ירד ב־5% לעומת הנתון שתועד ברבע המקביל בשנת 2014. עם זאת, האבטלה בעזה – 42.7% – נותרת מהגבוהות בעולם, והייצוא וההעברות המסחריות עדיין מהווים רק 10% מנפח הייצוא שתועד ב־2007, לפני הטלת המצור.

הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש השלימה את תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2016, המהווה חלק מהסקירה ההומניטרית העולמית שהושקה בג׳נבה בדצמבר. תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש מבקשת לגייס 571 מיליון דולר לשורה של פעולות, החל בסיוע משפטי ופינוי בטוח של נפלי תחמושת בעזה וכלה במתן שירותים בסיסיים כגון מים ובריאות. הסכום המבוקש נמוך ב־19% מהסכום שתוכנית המענה ביקשה לגייס ב־2015, לאחר מעשי האיבה בעזה ב־2014, אם כי לפחות 65% מדרישות המיזמים בפנייה לשנת 2016 מיועדים לעזה.