פורסם ביום 17 דצמבר 2019

הירחון ההומניטרי | נובמבר 2019

Zaytoon pump station, Gaza city, 2017. ©Photo by MoG

39 אזורים נמוכים ברצועת עזה מצויים בסיכון להצפות בעונת החורף. הריסות, מאחז חדש והחרמת אדמות מַפְעילים לחץ נוסף על חקלאים בנפת בית לחם. דוח חדש חושף רמות גבוהות של אלימות מבוססת־מגדר, במיוחד ברצועת עזה.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

Demolition in Al Makhrour, Bethlehem. August 2019. Photo by Ahmad Mizher

על פי הערכות, עם תחילת החורף 235 אלף בני אדם המתגוררים באזורים נמוכים ונטולי תשתית נאותה ברצועת עזה צפויים לסכנת הצפות, מאחר שמתקני אגירת מי סופות ותחנות שאיבת שפכים עלולים לעלות על גדותיהם. דוחות ראשוניים מצביעים על כך שכאלפיים בתים כבר הוצפו לאחר שב־8 וב־9 בדצמבר 2019 תועדו גשמים כבדים. כפי שמוסבר במאמר הראשון של גיליון זה, הסיבה לכך נעוצה בהיעדר תחזוקה ותיקונים במתקנים אלה, ובנוסף במחסור בדלק להפעלת גנרטורים לשעת חירום. בשורש כל החוסרים הללו מצוי תת־מימון: ב־2019 הובטחו פחות מ־74% מ־68 מיליון הדולר הדרושים להפעלת 84 מתקני המים והתברואה הציבוריים בעזה.

מוסלח עטא ואפי חי עם אשתו ושבעת ילדיהם בקומת הקרקע של בית בן שלוש קומות באחת הנקודות הנמוכות ביותר בעיר ח׳אן יונס. "לקראת עונת החורף של שנת 2018 הוספנו עוד שכבה לרצפה כדי להגביה אותה ולמנוע הצפות", אמר מוסלח. "לרוע המזל, זה מנע הצפות של הבית רק בגשמים קלים, אבל בכל פעם שירדו גשמים כבדים, הבית שלנו הוצף בתערובת של ביוב ומי גשם. בשנה שעברה איבדנו את רוב רהיטים שלנו."

רוב עתודות הקרקע בנפת בית לחם הוקצו לשימוש הצבא הישראלי ומתנחלים: בשיר סוס, נשיא אגודת החקלאים של בית ג׳אלה, הוא הבעלים – יחד עם אחיו – של מספר חלקות אדמה באזור אל־מח׳רור שבבית ג׳אלה, בנפת בית לחם. אזור אל־מח׳רור משתרע על פני כ־3,000 דונם, ובנוסף על בית ג׳אלה כולל גם אדמות שבאופן מסורתי היו בשימוש הכפרים אל־ולג׳ה, בתיר, חוסאן, ואדי פוכין ונחלין (ראו מפה). עצי המשמש, הזית, התאנה והשקד באל־מח׳רור, המושקים במי מעיינות טבעיים, מהווים מקור מחיה חשוב לחקלאים מקהילות אלה.

ממצאים ראשוניים של סקר שערכה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון השני של 2019 חושפים כי 29% מהנשים הפלסטיניות בשטח הפלסטיני הכבוש, שהן כמעט אחת מכל שלוש נשים, דיווחה כי ב־12 החודשים שקדמו לסקר חוותה לפחות פעם אחת אלימות פסיכולוגית, גופנית, מינית, חברתית או כלכלית מצד בעלה.