פורסם ביום 5 אוגוסט 2017

הירחון ההומניטרי | יולי 2017

מחלקת יילודים בבית החולים א־רנטיסי מופעלת בגנרטורים לגיבוי, העיר עזה, יולי 2017 / © צילום – משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
מחלקת יילודים בבית החולים א־רנטיסי מופעלת בגנרטורים לגיבוי, העיר עזה, יולי 2017 / © צילום – משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

עד עתה הושגו רק 24% מהפנייה בשווי 25 מיליון דולר עבור התערבויות הומניטריות דחופות ברצועת עזה, שהושקה בתחילת יולי; הפסקות החשמל היזומות נמשכות 20-18 שעות מדי יום. מאז הסכסוך ב־2014 השמידה סוכנות האו״ם לפינוי מוקשים 29 טונות מטריות של חומרי נפץ מתוך 149 נפלי פצצות אוויריות, ובכך סיימה את משימות הפינוי שלה. במחצית הראשונה של 2017 חל גידול של 88% באלימות במעורבות מתנחלים לעומת השנה הקודמת, זאת למרות אמצעי מנע מצד הרשויות הישראליות. עלייה במספר הפלסטינים תושבי הגדה המערבית שהורשו להגיע לירושלים בחודש הרמדאן.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

פלסטינים מתפללים מחוץ לאל־חרם א־שריף / הר הבית במחאה נגד גלאי המתכות שהותקנו בו זמן קצר קודם לכן. העיר העתיקה של ירושלים, 16 ביולי 2017 / © צילום – מחמוד חסן.

בתדרוך שלו למועצת הביטחון של האו״ם, ב־25 ביולי, תיאר המתאם המיוחד לתהליך השלום במזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, את המצב ברצועת עזה כדלקמן: "שני מיליון בני אדם שבויים בכבלי הקיפאון המדיני בין פת"ח לחמאס. ההשלכות ההומניטריות של אמצעי הענישה שננקטו נגד עזה מחרידות. בחלקים מסוימים של עזה חוו בני אדם הפסקות חשמל הנמשכות 36 שעות. בלי חשמל אין מים לשתייה. בתי החולים מתקשים לשרוד. משבר סביבתי הולך ומתהווה." הפילוגים הפלסטיניים מבית החריפו בחודשים האחרונים, זאת בהקשר של תנאי חיים שבירים ומעורערים ממילא, הנובעים מן המצור הישראלי הממושך ומעשי איבה חוזרים ונשנים.

מי שפכים לא מטוהרים מוזרמים אל הים התיכון / © צילום – משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ביולי פנו סוכנויות הומניטריות בשטח הפלסטיני הכבוש לקהילה הבינלאומית לגייס מימון הומניטרי בסך 25 מיליון דולר עבור התערבויות דחופות ומצילות חיים לייצוב המצב ברצועת עזה.

خبير التخلص من المتفجرات التابع لدائرة الأمم المتحدة للأعمال المتعلقة بالألغام يزيل قنبلة أسقطت من الجو وزنها 925 كيلوجراما في غزة، المنطقة الوسطى، أيلول/سبتمبر 2016. صورة مقدمة من دائرة الأمم المتحدة للأعمال المتعلقة بالألغام

באפריל 2017 פינתה סכנות האו״ם לפינוי מוקשים את הפצצה האווירית הידועה האחרונה שניתן היה להגיע אליה בעזה, ובכך ציינה אבן דרך חשובה בטיפול במורשת הזיהום בנפלי תחמושת בעזה. מאז הסכסוך ב־2014 סוכנות האו״ם לפינוי מוקשים פינתה והשמידה 29 טונות מטריות של חומרי נפץ מ־149 נפלי פצצות אוויריות. עבודה חיונית זו מגינה הן על קהילות בעזה הנפגעות ישירות מנוכחות נפלי תחמושת, והן על הקהילה הרחבה יותר, באמצעות פינוי והשמדה של חומרי נפץ שניתן לאסוף ולמחזר להכנת מתקני חבלה מאולתרים.

למרות אמצעי מנע שנקטו הרשויות הישראליות, החששות בגין אי־מיצוי דין נותרו בעינם. אלימות מתנחלים ואכיפת חוק לקויה על ידי הרשויות הישראליות מהוות זה מכבר מקור לחששות. שתיהן פגעו בביטחון הפיסי של עשרות אלפי פלסטינים בחלקים מסוימים של הגדה המערבית וביכולתם להתפרנס מחקלאות, ויצרו צורך בסיוע ובהגנה מצד גורמים הומניטריים, במיוחד עבור קבוצות חלשות כגון ילדים ונשים. התערבויות הומניטריות בתיאום כוח המשימה לענייני הגנה כוללות הצבת נוכחות הגנתית באזורים בסיכון גבוה; תמיכה פסיכו־חברתית לקורבנות; התקנת תשתית הגנתית (ראו מקרה מבחן); תיעוד מקרים וקידום מדיניות בנושא; וייעוץ משפטי.

מחסום גילה, 2 ביוני 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

קבוצות חלשות ופגיעות הן הנפגעות קשה ביותר מהסדרי הגישה. רשויות הישראליות דיווחו כי במהלך חודש הרמדאן (27 במאי – 26 ביוני) נכנסו 348 אלף פלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית לירושלים המזרחית לתפילות יום שישי ו"ליל הגורל" (לילת אל־קדר)[1] במסגד אל־אקצא, במסגרת הקלות בהסדרי הגישה לרגל חודש הרמדאן. נתון זה מייצג עלייה של 15% לעומת הנתונים המקבילים בשנת 2016. בנוסף על כך הורשו 453 פלסטינים מרצועת עזה להגיע לירושלים המזרחית לרגל אירועים אלה. אף שבמחסומים הוחלו הסדרים כדי להקל את הנסיעה לאל־אקצא, קבוצות חלשות, בהן קשישים, ילדים ובעלי מוגבלויות, עדיין מתמודדות עם מספר קשיים. במהלך החודש גרמה פיגוע פלסטיני בולטת למותה של שוטרת ישראלית והובילה להקפאתן החלקית של ההקלות.