פורסם ביום 10 פברואר 2017

ירחון מעקב הומניטרי | ינואר 2017

פירוק של אתר קרוואנים בבית חנון לאחר שדייריו הועברו לדיור נאות יותר, ינואר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
פירוק של אתר קרוואנים בבית חנון לאחר שדייריו הועברו לדיור נאות יותר, ינואר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בשנת 2016 הרשויות הישראליות הרסו או החרימו כמעט 1,100 מבנים בגדה המערבית, הנתון הגבוה ביותר שתועד מאז 2009, כפול מהנתון לשנת 2015. יותר מ־12,500 צווי הריסה סופיים ממתינים לביצוע נגד מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי שטח C. הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש הקצתה 3 מיליון דולר לתמיכה ב־181 אלף פלסטינים המצויים בסכנת עקירה ו/או צפויים לסיכונים בטיחותיים בשל תנאי מזג האוויר החורפיים. הרחבת ההתנחלות אלון מורה על אדמה בבעלות פרטית פלסטינית פגעה פגיעה חמורה במחייתם של שלושה כפרים באזור שכם.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

הריסה בקהילת אל־ג׳יפתליכ אבו אל־עג׳ג׳ (נפת יריחו), ינואר 2017 / © משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
בשנת 2016 תועד מספר שיא של נכסים פלסטיניים שנהרסו או נתפסו על ידי הרשויות הישראליות ברחבי הגדה המערבית (כמעט 1,100 מבנים), רובם בנימוק של היעדר היתרי בנייה, שכמעט בלתי אפשרי להשיג. הנוהג הואץ בחודש הראשון של 2017, שבו נהרסו או נתפסו 140 מבנים, שיעור גבוה ביותר מ־50% מהממוצע החודשי בשנת 2016. עם הקהילות שספגו את הפגיעה הקשה ביותר נמנית קהילת ח׳רבת טאנא (נפת שכם), שחוותה את גל ההריסות החמישי מאז פברואר 2016. הרס בתים ומקורות מחיה, יחד עם נהגים אחרים כמו הגבלות גישה, מניעת שירותים בסיסיים ותוכניות העברה, יוצרים סביבה כופה המציבה קהילות חלשות ופגיעות מלכתחילה בסכנת העברה בכפייה.
במהלך ינואר 2017 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם, על ידי הרשויות הישראליות, של 140 מבנים, הריסות שגרמו לעקירתם של כ־240 פלסטינים ופגעו ב־4,000 פלסטינים נוספים. מספר המבנים שנהרסו במהלך החודש הראשון של השנה היה גבוה ביותר מ־50% מהממוצע החודשי של המבנים שנהרסו בשנת 2016 (91). כל ההריסות הללו בוצעו בשטח C ובירושלים המזרחית בנימוק של היעדר היתרי בנייה, אף שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיג היתר כזה.
פלסטינים במעבר רפיח, פברואר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
כחלק מ"מדיניות הבידול" בין עזה לבין גדה המערבית, הרשויות הישראליות אוסרות על פלסטינים לנסוע מתוך הרצועה ואליה. קטגוריות מסוימות מוחרגות מכלל זה – בעיקר אנשי עסקים, מטופלים רפואיים ומלוויהם, עובדי ארגונים בינלאומיים ומקרים הומניטריים ספציפיים – הזכאים להיתרי יציאה בכפוף לבדיקות ביטחוניות. זאת, בנוסף על ההגבלות שהטילו הרשויות המצריות על מעבר רפיח מאז אוקטובר 2014, ואי־יכולתה של ממשלת ההסכמה הלאומית הפלסטינית ליטול לידיה את השליטה בעברו הפלסטיני של המעבר, בשל הפילוג המתמשך מבית.
שמונה מיזמי חורף של תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2016 מתבצעים כעת, לאחר שבשלהי נובמבר 2016 הקצתה לכך הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש כ־3 מיליון דולר. יותר משני שלישים מהמיזמים מנוהלים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, חלקם ישירות וחלקם בשותפות עם סוכנויות או״ם / ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים. המיזמים מיועדים עבור יותר מ־181 אלף פלסטינים המצויים בסכנת עקירה ו/או צפויים לסיכונים בטיחותיים בשל תנאי מזג האוויר החורפי, במיוחד הצפות וסערות. שישה מיזמים מתבצעים ברצועת עזה ושניים בגדה המערבית.
ההתנחלות אלון מורה (שנכון לעכשיו אוכלוסייתה מונה כ־1,800 תושבים) הוקמה ב־1979 ליד הכפר רוּגֵ׳ייב (נפת שכם), על אדמה בבעלות פרטית פלסטינית שהופקעה על ידי הצבא בנימוק של צורך צבאי. בעלי האדמה עתרו לבג״ץ, ושם נקבע כי ההפקעה אינה חוקית מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי והשופטים הורו על פינוי האדמה והשבתה לבעליה הפלסטינים. כעבור כמה חודשים הועברה ההתנחלות לאתר סמוך, שנרשם כ"אדמת מדינה", ובאתר זה היא נמצאת עד היום.