פורסם ביום 11 ספטמבר 2017

הירחון ההומניטרי | אוגוסט 2017

ילדים עקורים ליד המחסה הארעי שלהם, בית חנון, עזה, אוגוסט 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
ילדים עקורים ליד המחסה הארעי שלהם, בית חנון, עזה, אוגוסט 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

משבר האנרגיה בעזה: כמעט 40% מהשטחים שבהם נשתלו גידולי ירקות עונתיים מצויים בסיכון בשל השקיה לא סדירה; הפסקות חשמל יזומות בנות 20-18 שעות ביממה ממשיכות לפגוע בשירותים בסיסיים. מחסור במימון מסכן את המשך מתן הסיוע במזומן עבור מחסה לכ־29 אלף פלסטינים ברצועת עזה, העקורים עד היום מאז מעשי האיבה ב־2014. מאז תחילת 2017 נעקרו בירושלים המזרחית כ־180 פלסטינים, לאחר שבתיהם נהרסו בנימוק של היעדר היתרי בנייה; מעל ראשי מאות מרחפת סכנת פינוי בהקשר של תביעות משפטיות שהגישו עמותות מתנחלים. 

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

פלסטינים רבים בירושלים המזרחית חיים בסביבה כופה הנובעת משורה של מרכיבי מדיניות ישראליים, בהם הריסת בתים ופינוי תושבים בכפייה, שבהם מתמקד גיליון זה של הירחון ההומניטרי. את המצוקה שיוצרת סביבה זו ממחיש המקרה של בני משפחת שמאסנה, שגרו בשכונת שייח׳ ג׳ראח מאז 1964, וב־5 בספטמבר פונו בכפייה מביתם לאחר מאבק משפטי ממושך. כמו במקרי פינוי אחרים, גם ביתם נמסר מיד לידי מתנחלים. זהו הפינוי הראשון מסוג זה בשייח׳ ג׳ראח מאז 2009. קידומן של ארבע תוכניות התנחלות ישראליות בשייח׳ ג׳ראח יוביל, אם יאושרו, לפינויים שבעים תושבים פלסטינים נוספים, וסביר להניח שיגרום להגבלות ולמתיחויות שיפגעו בתנאי חייהם של תושבי האזור הפלסטינים.

טארק אל־אומור מראה את האיכות הירודה של התוצרת החקלאית שלו, אוגוסט 2017 / © צילום: כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי

כ־38% מהיבולים שנשתלו עלולים לרדת לטמיון. באוגוסט נמשכו הפסקות החשמל ברצועת עזה במלוא עוצמתן, ומשכן נע בין 18 ל־20 שעות ביממה. להפסקות החשמל נודעה השפעה שלילית קשה על זמינותם של שירותים חיוניים, והן פגעו בכלכלה השברירית ממילא של עזה.

ילדות בגילים שבין 7 ל־14 נהנות מפעילות בנושא מִחזוּר במרכז למשפחות פורסאן אל־ר׳אד, בית חנון, 2017 / © צילום: יוניצף

מעשי האיבה בין ישראל לארגונים חמושים פלסטיניים, שנמשכו מ־8 ביולי עד 26 באוגוסט 2016, היו ההרסניים ביותר שידעה רצועת עזה מאז הכיבוש הישראלי ב־1967. במעשי האיבה האלה נהרגו 2,251 פלסטינים, בהם לפחות 1,462 אזרחים, ו־71 ישראלים, חמישה מהם אזרחים. יותר מ־11 אלף פלסטינים נפצעו, בהם מאות שנותרו נכים לטווח ארוך, ושיעור עצום מן האוכלוסייה, במיוחד ילדים, לקו בטראומה. ההרס או הנזק הקשה שנגרם לכ־17,800 יחידות דיור הותירו כ־100 אלף בני אדם עקורים. גם לתשתית, לעסקים ולאדמות החקלאיות בעזה נגרם נזק משמעותי.

ילדות בגילים שבין 7 ל־14 נהנות מפעילות בנושא מִחזוּר במרכז למשפחות פורסאן אל־ר׳אד, בית חנון, 2017 / © צילום: יוניצף

מעשי האיבה בין ישראל לארגונים חמושים פלסטיניים, שנמשכו מ־8 ביולי עד 26 באוגוסט 2016, היו ההרסניים ביותר שידעה רצועת עזה מאז הכיבוש הישראלי ב־1967. במעשי האיבה האלה נהרגו 2,251 פלסטינים, בהם לפחות 1,462 אזרחים, ו־71 ישראלים, חמישה מהם אזרחים. יותר מ־11 אלף פלסטינים נפצעו, בהם מאות שנותרו נכים לטווח ארוך, ושיעור עצום מן האוכלוסייה, במיוחד ילדים, לקו בטראומה. ההרס או הנזק הקשה שנגרם לכ־17,800 יחידות דיור הותירו כ־100 אלף בני אדם עקורים. גם לתשתית, לעסקים ולאדמות החקלאיות בעזה נגרם נזק משמעותי.

אָיוּבּ שמאסנה בן ה־84 ביום שבו פונו הוא ומשפחתו, 5 באוגוסט 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

התפתחויות שחלו לאחרונה בירושלים המזרחית מדגישות את הסביבה הכופה הפוגעת ברבים מהתושבים הפלסטינים בעיר. ארבע תוכניות התנחלות שקודמו לאחרונה בשכונת שייח׳ ג׳ראח מציבות יותר משבעים תושבים פלסטינים בסכנת פינוי.