Building destroyed on 5 May 2019, Gaza City. ©  Photo by OCHA
Building destroyed on 5 May 2019, Gaza City. © Photo by OCHA

סבב ההסלמה במרס גרם לעקירה נוספת בעזה

בין 25 ל־27 במרס חוו רצועת עזה ודרום ישראל את אחד הסבבים המשמעותיים ביותר מאז 2014 במעשי האיבה עד לעת ההיא, לאחר שרקטה שנורתה מעזה גרמה נזק כבד לבית במרכז ישראל ופצעה שבעה ישראלים. בעקבות התקרית תקף חיל האוויר הישראלי שורה של אתרים ברחבי עזה, וארגונים פלסטיניים חמושים ירו עשרות רקטות ופצצות מרגמה לעבר דרום ישראל.

לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, על סמך נתונים ממשרד הדיור והעבודות הציבוריות, בתקיפות חיל האוויר הישראלי בעזה נהרסו 32 יחידות דיור ו־33 יחידות נוספות שלא שימשו למגורים, שני בתים ניזוקו קשות וכ־180 יחידות דיור ניזוקו באופן חלקי. כתוצאה, נעקרו בסך הכול 16 משפחות המונות 83 בני אדם, בהם 44 ילדים. כדי לתת מענה על צורכי המשפחות העקורות ערכו הצלב האדום הבינלאומי / אגודת הסהר האדום הפלסטיני אומדן וחילקו מזרנים, שמיכות, ערכות היגיינה, כלי מטבח וחיתולים לתינוקות. משרד הדיור והעבודות הציבוריות סיפק סיוע במזומן וקישר בין המשפחות לבין ארגונים מתמחים אחרים, שיספקו להן סיוע בדיור למשך שנה.

הריסות בניין, 5 במאי 2019, העיר עזה / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

יותר מ־12 אלף בני אדם עדיין עקורים בשל העימות ב־2014

בסבב ההסלמה במעשי האיבה בעזה ביולי־אוגוסט 2014 נהרסו או ניזוקו קשות 17,800 בתים, והוא גרם לעקירה הפנימית הגדולה ביותר מאז 1967. לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, 12,300 בני אדם (יותר מ־2,200 משפחות) עדיין היו עקורים בפברואר 2019. בסך הכול עדיין דרושים 128.5 מיליון דולר לטיפול בצרכים הנובעים מהעימות של שנת 2014, לרבות עבור תיקון של מחסים (75 מיליון דולר), בניית בתים מחדש (47 מיליון דולר) וסיוע במזומן (6.5 מיליון דולר).

במסגרת תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2019 פנה כוח המשימה לענייני מחסה בבקשה לגייס 11.4 מיליון דולר עבור עזה; נכון לסוף אפריל לא התקבל כל מימון, ולכן הארגונים השותפים אינם מסוגלים לתת מענה ולו לצרכים הבסיסיים ביותר של המשפחות העקורות. לא ניתן גם לספק תמיכה למי שפונו או מצויים בסכנת פינוי מבתיהם משום שאינם יכולים לשלם שכר דירה בנסיבות של הידרדרות סוציו־אקונומית חמורה.

פערי מימון בכוח המשימה מונעים את יישומם של מיזמים רבים בעזה, בהם: סיוע במזומן עבור דיור זמני לעקורים פנימיים; מזומן או פריטים שאינם מזון לפליטים פלסטינים; סיוע לתיקונים ולשיקום למשקי הבית החלשים והפגיעים ביותר, החשופים לתנאי מזג אוויר קשים או מתמודדים עם חששות בתחום ההגנה; וציוד להפיכתם של בתי ספר, בתי חולים ומרכזים קהילתיים למחסים במהלך מעשי איבה.

בית הרוס אחרי מעשי האיבה ב־2014 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

"כל החיים שלנו התהפכו"

רג׳ב אל־ר׳זאלי בן ה־64 איבד את ביתו שבעיר עזה ב־25 במרס 2019, כשבית מגורים בגובה ארבע קומות שבו גר נהרס בתקיפה אווירית. לדברי רג׳ב, בבניין גרו 27 בני אדם, 17 מהם ילדים:

"בשיחה שקיבלנו מהרשויות הישראליות הן הודיעו לנו שהמבנה יותקף והורו לנו להתפנות. השכנים שלי קיבלו שיחה זהה. בהתחלה לא האמנו, אבל אחרי כמה דקות פגע בבניין טיל אזהרה. מיהרנו להימלט על נפשנו החוצה.

"המצב היה קשה מאוד. ילדים התעוררו בבהלה והתחילו לבכות. לא היה זמן לקחת שום דבר מהחפצים שלנו. כולנו רצנו ברחוב בחיפוש אחרי מקלט בבית של קרובי משפחה.

ראג׳ב אל־ר׳זאלי ומשפחתו, 17 באפריל 2019 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

"הכול הלך: כסף, ריהוט וחפצים אישיים. כשהמצב נרגע הצלחנו לחזור למקום ולחלץ כמה דברים מתחת להריסות. עכשיו אנחנו מתאכסנים זמנית בְבית. החיים שלנו התהפכו.

"מאז שאיבדנו את הבית שלנו לפני חודש קיבלנו רק תשלום אחד של אלף דולר ממשרד הדיור והעבודות הציבוריות, וגם כמה תרומות לקניית בגדים. כדי להתפרנס אנחנו מוכרים ממתקים ברחוב.

אשתו של רג׳ב, עאליה, ממשיכה לספר: "אנחנו מסתדרים רק בקושי. אין לנו מקרר ואנחנו מכבסים את הבגדים שלנו ומחכים שיתייבשו כדי שנוכל ללבוש אותם שוב."

כלתם, השוהה באותו בית, אמרה: "בתי בת הארבע, סבע, הולכת לגן. היא קיבלת תלבושת אחידה ותיק חדשים, והסעות בחינם. כל יום היא עוברת ליד הבית ההרוס שלנו ואומרת לי 'היום ראיתי את הבית ההרוס שלנו; מפנים את ההריסות מהשטח. הבית שלי איננו.'"