פילוג פלסטיני מבית ממשיך לפגוע במתן שירותים בסיסיים ברצועת עזה

עובדי ציבור שנשכרו אחרי 2007 לא קיבלו משכורות זה 18 חודשים

הפילוג הממושך בין הרשויות הפלסטיניות בגדה המערבית וברצועת עזה ממשיך לפגוע במתן שירותים בסיסיים בעזה. למרות הקמתה של ממשלת הסכמה לאומית באפריל 2014, לא הצליחה ממשלה זו ליטול לידיה אחריות מלאה בעזה, בשל אי־הסכמה בשאלות מפתח הנוגעות להעברת סמכויות.

היעדר סמכות וקווי דיווח ברורים בין מוסדות ממשלתיים ברצועת עזה לבין מקביליהם בגדה המערבית גרמה במידת מה לכפל תפקידים, לפערי ניהול ולצווים מנהליים סותרים. יתרה מכך, דומה שמאז הקמתה של ממשלת ההסכמה הלאומית חלה ירידה חדה בהקצאת מימון לכל הגופים הממשלתיים בעזה, ועניין זה פוגע ביכולתם לבצע תפקידים בסיסיים ומונעת תשלומי משכורות לעובדי ציבור שנשכרו רשויות חמאס, שהיו הרשויות בפועל. אי־תשלום המשכורות הוביל לעלייה בהיעדרויות מהעבודה.

לאחר השתלטות חמאס על עזה ב־2007, אלפי עובדי ציבור וביטחון (67 אלף עובדים) אולצו על ידי הרשות הפלסטינית ברמאללה להפסיק לעבוד, או פוטרו על ידי הרשויות בפועל החדשות (כלומר חמאס). אף שכמה מהעובדים הללו חזרו לעבודה (9,000, בעיקר בתחומי הבריאות והחינוך), 51 אלף עדיין מקבלים משכורות מהרשות הפלסטינית אך אינם מתייצבים לעבודה. בכדי למלא את הפער שכרו בהדרגה הרשויות בפועל בעזה כ־42 אלף אנשי סגל חדשים, בהם כ־24 אלף במגזר הרווחה לבדו. ברם, מאז אמצע 2013 הוגבלה קשות יכולתן של הרשויות בפועל לשלם את משכורותיהם של העובדים החדשים, בעקבות סגירתן של מנהרות ההברחה בין עזה למצרים, שהיו מקור הכנסות מרכזי.

גורמים אלה החלישו מאוד את יכולתם של מוסדות ציבור להושיט שירותים בסיסיים, לרבות בתחומים כגון דיור, בריאות, חינוך, מים ותברואה ואספקת חשמל. אי־תשלום משכורות לעובדי הרשויות העזתיות מאז 2007 פגע ישירות בתנאי החיים של משפחות אלה.

לפערי מימון וכוח אדם נודעה השפעה שלילית גם על מוסדות לאומיים ועל רמת המוכנות לתגובה במקרי חירום, ונודעו לכך השלכות במיוחד על הסוכנויות ההומניטריות הפועלות ברצועת עזה. להלן כמה מהגורמים העיקריים המעוררים דאגה בהקשר זה:

מגיבים ראשונים: הפילוג הפנימי השפיע לרעה על כל המוסדות המספקים סיוע מיידי במקרי חירום, דהיינו אסונות טבע או מעשי איבה. עם זאת, בשל תפקידה המרכזי במקרי חירום, הפגיעה בהגנה האזרחית הפלסטינית הייתה קשה במיוחד. מאז הקמתה ב־2014 לא סיפקה ממשלת ההסכמה הלאומית הפלסטינית להגנה האזרחית הפלסטינית כל תמיכה כספית, מנהלית או לוגיסטית, לרבות אספקת דלק להפעלת מתקני וציוד חירום. כרגע, הקצאות מהרשויות בעזה מכסות רק כ־60% מצורכי הדלק של ההגנה האזרחית הפלסטינית. פערי מימון ויכולת קריטיים מצטרפים להגבלות הישראליות על יבוא חומרים, ציוד וכלי רכב (ראו מאמר בנושא פגיעת הגבלות היבוא במוכנות לקראת הצפות) ולנזק שנגרם לתחנות העבודה ולציוד של ההגנה האזרחית הפלסטינית בשלושת הסכסוכים המזוינים האחרונים. מאחר שההגנה האזרחית הפלסטינית עובדת עם ציוד ששוקם רק באופן חלקי, מעריכים כי נכון לעכשיו יכולתה היא פחות מ־45% מיכולתה הפוטנציאלית המלאה.

מתן סיוע הומניטרי: הפילוג מבית ערער שורה של שותפויות אסטרטגיות בין גורמים הומניטריים למשרדי הממשלה הרלבנטיים, ועקב כך פגע ישירות במתן סיוע כך למשל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים היה באופן מסורתי אחד השותפים החשובים ביותר של סוכנויות הומניטריות בתחומים כגון מתן סיוע חירום לעקורים פנימיים, מזון וסיוע בכסף מזומן, והגנה על ילדים. המשרד סובל ממגבלות מימון ויכולת קשות, לרבות חוסר היכולת – בשל משבר המשכורות ופערים לוגיסטיים – לגייס עובדי שטח למעקבים שוטפים, זיהוי מוטבים או במקרי חירום.

אספקת אנרגיה: פעולתה של תחנת הכוח של עזה נפגעת באופן קבוע מהיעדר מימון לרכישת דלק. בשל הנסיבות הסוציו־כלכליות הקשות מתקשות הרשויות בעזה לגבות תשלומים על החשמל, מצב המצטרף למחלוקת הממושכת בין עזה לרמאללה בשאלת המיסוי על דלק הנרכש עבור תחנת הכוח של עזה. משרד הכספים, הממוקם בגדה המערבית, מעניק אמנם לתחנה פטור ממסים באופן סדיר, אך רק לאחר משא ומתן מתמשך. בתקופות מסוימות לא חל הפטור על התחנה, עובדה שצמצמה את כמויות הדלק שניתן היה לרכוש עבורה. מחסור חוזר ונשנה בדלק בשל שורה של גורמים, בהם הפילוג מבית, אינו מאפשר לתחנת הכוח של עזה לפעול במלוא תפוקתה. במקרים מסוימים נאלצה התחנה לשבות כליל מפעולה, ועקב כך נוצרו הפסקת חשמל שנמשכו עד 18 שעות ביום. משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ואונר״א נאלצים לתאם ולחלק דלק לשעת חירום על מנת להבטיח את פעולתם הרציפה של 130 מתקנים חיוניים המספקים שירותי בריאות, מים ושירותים מוניציפליים, בעיקר באמצעות גנרטורים לשעת חירום. מאז דצמבר 2013 חולקו בהקשר זה לפחות תשעה מיליון ליטר דלק.