פורסם ביום 11 ספטמבר 2018
 במסגרת  

מזיקים צפויים לפגוע במסיק הזיתים בגדה המערבית

עונת המסיק 2018 תימשך מאמצע ספטמבר עד אמצע נובמבר בקירוב. עם זאת, צופים כי מזיק הפוגע בעצי זית, במיוחד בצפון הגדה המערבית, יגרום לצמצום משמעותי ביבול השנה לעומת שנת 2017 (ראו להלן). בשנים האחרונות נפגע יבול הזיתים גם מכך שמתנחלים גנבו או השחיתו עצי זיתים, ומהגבלות המוטלות על גישתם של חקלאים פלסטינים למטעי זית המצויים בין גדר ההפרדה לקו הירוק ובקרבת התנחלויות.

עבור פלסטינים, מסיק הזיתים השנתי הוא אירוע כלכלי, חברתי ותרבותי מרכזי. יותר מ־10 מיליון עצי זית נטועים על אדמות בשטח של כ־860 אלף דונם, נתון המייצג 47% מכלל השטח החקלאי המעובד. ייצור זיתים ושמן זית מרוכז בצפון ובצפון־מערב הגדה המערבית. סבורים כי הזיתים ושמן הזית מהווים מקורות הכנסה עיקריים או משניים עבור בין 80 אלף ל־100 אלף משפחות, והענף כולו מעסיק מספר רב של עובדים לא מקצועיים ויותר מ־15% מהנשים העובדות. שוויו של כל תת־ענף הזיתים, לרבות שמן זית, זיתי מאכל, שימורי זיתים וסבון, הוא בין 160 ל־191 מיליון דולר בשנים טובות.[i]

ממוצע חודשי של תקריות במעורבות מתנחלים שגרמו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש פלסטיני

תרשים: ממוצע חודשי של תקריות במעורבות מתנחלים שגרמו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש פלסטיני

על פי תחזיות, תנובת שמן הזית בשנת 2017 הייתה אמורה להגיע ל־20-19 אלף טון מטרי, ששוויים בין 114 ל־120 מיליון דולר. לשם השוואה, הנתון המקביל עמד על 16 אלף טון מטרי בשנת 2016,  21 אלף טון מטרי בשנת 2015 ו־24 אלף טון מטרי בשנת 2014.

אלימות מתנחלים ומעשי ונדליזם

באזורים רבים של הגדה המערבית מתנחלים פוגעים במחיה המבוססת על זיתים משום שהם עוקרים ומשחיתים עצי זית, ומפחידים ותוקפים חקלאים בעונת המסיק עצמה. אחרי ירידה בשנים האחרונות גברה שוב התופעה של אלימות מתנחלים. ב־2018, עד לסוף אוגוסט, היו 186 תקריות שגרמו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש פלסטיני, לעומת 157 תקריות בכל שנת 2017 ו־98 בכל שנת 2016.

חששות בדבר מיצוי דין בלתי מספיק עם מתנחלים אלימים נותרים בעינם. הארגון הישראלי "יש דין" עקב אחר יותר מ־1,200 חקירות שפתחה משטרת ישראל בעניין פשעים ממניעים אידיאולוגיים נגד פלסטינים בגדה המערבית בין 2005 לסוף 2017, בעקבות תלונות שהגישו קורבנות פלסטינים. רק 8% מחקירות אלה הובילו להגשת כתבי אישום ורק 3% הסתיימו בהרשעה.[ii]

כדי לטפל בחששות אלה וחששות אחרים בתחום ההגנה, בשש השנים האחרונות תיאם כוח המשימה לענייני הגנה, בראשות נציבות זכויות האדם של האו״ם, את הצבתה של נוכחות הגנתית כדי לתמוך בחקלאים פלסטיניים ובמשפחותיהם במהלך עונת המסיק. בשנה שעברה זיהו אנשי כוח המשימה לענייני הגנה שבעים יישובים ברחבי הגדה המערבית שנפגעו קשה ביותר מאלימות מתנחלים או שהסיכון לאלימות מתנחלים בהם היה גבוה ביותר, ותיאמו מתן כיסוי למקומות אלה על ידי 19 ארגונים.

הגבלות על גישה לאדמה פלסטינית ליד התנחלויות

נוכחותן של התנחלויות מגבילה את הגישה לאדמות פלסטיניות לצורכי עיבודן. כתשעים קהילות פלסטיניות מחזיקות בבעלות על אדמות בתוך או בקרבת 56 התנחלויות ומאחזים. במקרים רבים יכולים החקלאים להגיע לאדמותיהם רק באמצעות "תיאום מוקדם" עם הרשויות הישראליות, מנגנון שבמסגרתו הגישה מותרת בדרך כלל למספר מוגבל של ימים בעונות איסוף היבול והחריש. כמו בשנים קודמות, גם בשנת 2017 ציינו חקלאים פלסטינים רבים כי משך הזמן שהוקצה לאיסוף היבול לא היה מספיק, שהצבא הישראלי לא הגיעו במועדים שנקבעו, או שחלק מהיבול או העצים שלהם ניזוקו מידי מתנחלים בתקופה שבה נאסרה גישת החקלאים לאדמות שבבעלותם הם.

דרישות להיתרים

חקלאים פלסטינים זקוקים להיתרים מיוחדים או לתיאום מוקדם כדי להגיע לאדמות חקלאיות שהוגדרו כ"שטח סגור" בין גדר ההפרדה לקו הירוק. אם ניתן האישור, כדי להגיע לשטח הסגור החקלאים נאלצים לעבור את גדר ההפרדה דרך שערים ספציפיים שנקבעו לכך או דרך מחסומים. כפי שהמשרד לתיאום עניינים הומניטריים תיעד בעונת המסיק 2017, 76 שערים הוגדרו כשערים ייעודיים לגישה חקלאית.[iii] מבין אלה 54 נפתחו רק בשבועות המעטים של מסיק הזיתים, ורק לפרקי זמן מוגבלים באותם ימים, ונותרו סגורים בשאר השנה. עשרה שערים נוספים נחשבים "שבועיים" – כלומר הם נפתחים ליום או לכמה ימים בשבוע במשך השנה כולה, בנוסף על עונת מסיק הזיתים. רק 12 שערים לאורך 465 הקילומטרים של גדר ההפרדה שבנייתם הושלמה פתוחים מדי יום. מבין 76 השערים 56 מצריכים היתרי גישה ו־20 פועלים באמצעות תיאום מוקדם.

כדי להגיש בקשה לקבלת היתר או לחידושו, על מגיש הבקשה לעמוד בקריטריונים הביטחוניים הנדרשים לכל ההיתרים שישראל מנפיקה. חקלאים רבים נפסלים בנימוקים אלה, בלא כל הסבר נוסף. כמו כן, על מגישי הבקשה להוכיח זיקה לאדמה בשטח הסגור, ולשם כך עליהם להגיש מסמכי בעלות או מיסוי קרקעות תקפים. מגישי בקשות מסוימים נדחים בנימוק של "היעדר זיקה לאדמה" או משום ש"אין להם די אדמה." מרבית האדמות בגדה המערבית אינן רשומות באופן רשמי והבעלות עליהן מועברת מדור לדור בשיטות מסורתיות, שאינן מצריכות תיעוד ירושה רשמי, ויחד עם זאת הן מהוות מקור הכנסה מרכזי העובר מדור לדור.

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים עוקב אחר שיעור הגשת הבקשות להיתרים, במיוחד בעונת המסיק השנתית, כשלדברי הרשויות הישראליות "מתוך הכרה בייחודיות וחשיבות תקופת המסיק, ניתן לבקש בעונת המסיק היתרי תעסוקה חקלאית מעבר למכסה הקבועה, עבור בני משפחת החקלאי".[iv] בצפון הגדה המערבית (נפות ג׳נין, טול כרם, קלקיליה וסלפית) שבהן ממוקמים מרבית שערי גדר ההפרדה (47) והמעברים היחידים הפתוחים על בסיס יומי, ניכרה ירידה קלה בשיעור אישורי הבקשות להיתרים, מ־58% ב־2016 ל־55% בעונת המסיק של שנת 2017, שבה ניתנו בסך הכול 12,582 היתרים. יותר מ־10,700 בקשות שהגישו חקלאים נענו בסירוב או עדיין היו תלויות ועומדות בסוף מסיק הזיתים.

ההשלכות של הגבלות הגישה על תנובת הזיתים

הגבלות גישה לאדמות בין גדר ההפרדה לקו הירוק ובקרבת התנחלויות מונעות את ביצוען של פעילויות חקלאיות חיוניות שיש לעשותן כל השנה, כגון חריש, גיזום, דישון והדברת מזיקים ועשבים שוטים. נודעת לכך השפעה שלילית על תנובת הזיתים ושווים. נתונים שאסף משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בארבע השנים האחרונות בצפון הגדה המערבית מראים כי תנובתם של עצי הזית בשטח שבין גדר ההפרדה לקו הירוק פחתה ב־65%-55% לעומת העצים המקבילים בשטחים שיש אליהם גישה כל השנה.

גידול הזיתים בסכנה

לדברי משרד החקלאות, חרק בשם יתוש עלה הזית פגע בעצי הזית, במיוחד בנפות טול כרם וקלקיליה שבצפון הגדה המערבית. על סמך אומדנים ראשוניים המסיק הקרב עלול להיפגע קשות, ו־80% מהיבול מצויים בסיכון. משרד החקלאות ביקש 2 מיליון ש״ח לסקירה ולחקר הביולוגיה, ההתנהגות, צפיפות האוכלוסין וההדבקה של החרק, בתיאום הדוק עם אוניברסיטאות וסוכנויות מחקר מדעי פלסטיניות. כסף זה ישמש גם לחלוקת מלכודות למניעת התפשטות בלתי מבוקרת של המזיק. מטרתו העיקרית של משרד החקלאות היא למנוע מהמזיק להתפשט לאזורים אחרים של הגדה המערבית, באמצעות תוכנית פעולה מהירה שלא תכלול שימוש בחומרי הדברה, זאת בשל ההשפעות השליליות על הסביבה ועל אויביו הטבעיים של החרק.


[i] PALTRADE, The State of Palestine National Export Strategy: Olive Oil, Sector Export Strategy 2014-2018, pp. 5-9.

בשנה טיפוסית כ־75% משמן הזית נקלטים בשוק המקומי, 14% מיוצאים לשווקים ערביים ו־8% מיוצאים לישראל.

[iii]  נתון זה אינו כולל מחסומים בגדר ההפרדה שאינם משמשים לגישה לאדמה חקלאית, אלא משמשים את תושבי "מרחב התפר" כדי להגיע למקומות עבודה ולשירותים חיוניים ביתר הגדה המערבית.

[iv] מתוך קבוצת פקודות הקבע החמישית שפרסמו הרשויות הישראליות, המפרטת את התקנות המסדירות על הגישה לשטחים שבין גדר ההפרדה לקו הירוק.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית