פורסם ביום 11 פברואר 2021

חומסה אל־בקייעה | עדכון בזק מס׳ 2

דגשים

  • ב־8 בפברואר חזר המנהל האזרחי הישראלי, בליווי צבא, לקהילה הבדואית הפלסטינית חומסה אל־בקייעה שבבקעת הירדן ותפס או הרס 16 מבני מגורים ומחסים לבעלי חיים. 13 מהמבנים נרכשו במימון תורמים וניתנו כמענה הומניטרי על שתי תקריות שהתרחשו ב־1 וב־3 בפברואר, שבהן נהרסו או נתפסו 46 מבנים.
  • תשעה משקי בית בחלק זה של הקהילה, המונים שישים בני אדם, 35 מהם ילדים, נעקרו שוב ומצויים בסכנה מוגברת להעברה בכפייה. החורף ומגפת COVID-19 המתמשכת גורמים להם להיות פגיעים יותר מכפי שהיו מלכתחילה.
  • במהלך התפיסה ב־8 בפברואר הודיע המנהל האזרחי לקהילה שכל מבנה חדש שיוקם מחדש או ייתרם, ייהרס או ייתפס. התושבים הצטוו שוב לעבור לאתר חלופי שנבחר להעברתם ליד הכפר עין שיבלי ("אתר מוצע להעברה" במפה), במרחק נסיעה של 15 ק״מ.
  • למרות איתותים על כך שבמהלך המגפה ירסנו את המדיניות המיושמת זה זמן רב, של הריסת מבנים פלסטיניים מאוכלסים, מאז תחילת 2021 הרשויות הישראליות הרסו, תפסו או אילצו בני אדם להרוס לפחות 178 מבנים בבעלות פלסטינית, ובהריסות אלה נעקרו מבתיהם 259 בני אדם, כ־140 מהם ילדים.

ילדים שנעקרו בחומסה אל־בקייעה, 4 בפברואר 2021. צילום: נציבות זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש.

למידע נוסף על הרקע הכללי והמשפטי ראו עדכון בזק מס׳ 1

סקירת מצב

בני הקהילה הבדואית חומסה אל־בקייעה, הממוקמת בשטח C, בצפון בקעת הירדן, חוו מאז 2014 ארבעה אירועי הריסה ותפיסה המוניים. ההריסה שהתרחשה ב־3 בנובמבר 2020 הייתה הגדולה ביותר שתועדה מאז 2009 והותירה 73 בני אדם, 41 מהם ילדים, בלא קורת גג.

באירועים האחרונים, ב־1 וב־3 בפברואר, המנהל האזרחי הישראלי הרס יותר מ־46 מבנים שונים, בהם 17 מבנים במימון תורמים. בהריסות אלה נעקרו מבתיהם יותר מ־60 בני אדם, 35 מהם ילדים. לדברי נציגי הקהילה, המנהל האזרחי הודיע לתושבים כי הוקצה להם אתר חלופי ליד הכפר עין שיבלי, במרחק נסיעה של 15 ק״מ, שבו יוחזרו להם המבנים שנתפסו. כן מסר המנהל האזרחי שאם הקהילה לא תציית תוך 24 שעות להוראה בעל פה לעבור לאתר זה, יפנה המנהל האזרחי את המבנים הנותרים באותו חלק של חומסה אל־בקייעה הממוקם בשטח האש. אירועים אלה הובילו לביקור משותף, ב־5 בפברואר, של נציגי ארגונים לא ממשלתיים, האו״ם ומדינות חברות באיחוד האירופי בכפר ולקריאות של הקהילה הבינלאומית לעצור את ההריסות. 

מענה המוניטרי ואירועים אחרונים

  • חפצים אישיים פזורים בשטח לאחר הריסות נוספות, חומסה אל־בקייעה, 8 בפברואר 2021. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבושאומדן צרכים ראשוני ומתן סיוע חירום 3-1 בפברואר – כנהוג במקרים מסוג זה, בעקבות ההריסות/תפיסות ב־1 בפברואר ערכה הקהילה ההומניטרית אומדן של הצרכים הומניטריים ושל המבנים שנהרסו. על בסיס אומדן זה בוצעה חלוקה ראשונית של מחסי חירום, מזון ופריטי משק בית חיוניים על ידי ארגונים שותפים, בהם אגודת הסהר האדום הפלסטיני, וכן הרשות הפלסטינית. חלק מסיוע זה נתפס ו/או ניזוק על ידי כוחות ישראליים ביום רביעי, 3 בפברואר.
  • אומדן נוסף ב־4 בפברואר – ביום חמישי, 4 בפברואר, ערך צוות השטח ההומניטרי אומדן מצב נוסף, כדי לבחון צרכים נוספים של המשפחות שנפגעו ישירות מההריסות והתפיסות הנוספות. לקהילה ניתנו שוב מחסי חירום בסיסיים ביותר, מזון ופריטי משק בית חיוניים, בנוסף על סכום מסוים של סיוע במזומן.
  • סיור פומבי ב־4 בפברואר – ביום חמישי, 4 בפברואר, התקיים סיור פומבי של הקהילה הדיפלומטית וההומניטרית בחומסה אל־בקייעה. המשלחת הורשתה להגיע לאתר והצליחה להיפגש עם חברי הקהילה.
  • מתן סיוע נוסף ב־6 בפברואר – בעקבת ביקור זה, בשבת, 6 בפברואר, סיפקו חברי קונסורציום ההגנה בגדה המערבית עשרה אוהלי מגורים מפורקים, כדי להגן על הקהילה מפני תנאי החורף הקשים.
  • תפיסה של הסיוע הנוסף ב־8 בפברואר – יומיים בלבד לאחר מכן, ביום שני, 8 בפברואר, שניים מאוהלי המגורים שניתנו בשבת וכבר הוקמו נהרסו ונתפסו, יחד עם מחסי חירום נוספים שסיפקה אגודת הסהר האדום הפלסטיני.

רוב המחסים שניתנו לקהילה בשבוע האחרון כסיוע נתפסו. במוצאי יום שני, 8 בפברואר, הצליחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני לספק חמישה מחסי חירום, אבל אלה נמסרו מחוץ לאתר ההריסה עצמו, כדי למנוע תפיסה נוספת. בהיעדר מחסה, הנשים והילדים בקהילה שוהים באוהלים, ואילו רוב הגברים ישנים תחת כיפת השמיים ובשעות היום משגיחים על בעלי החיים שלהם. בשל הנוכחות הצבאית הכבדה והחשש מפני תפיסת סיוע או מניעת מסירתו, ארגונים שותפים אחרים בחרו אף הם לספק סיוע בקהילות סמוכות, שבני קהילת חומסה יכולים להגיע אליהן מחומסה אל־בקייעה.

צוות השטח ההומניטרי ממשיך לאמוד את צורכי הקהילה, אך כדי להימנע מתפיסות נוספות והחרפת הסיכון לקהילה, נודעה חשיבות מכרעת לתמיכתה של הקהילה הבינלאומית הרחבה יותר במשא ומתן עם הרשויות הישראליות על גישה הומניטרית לצורך מתן סיוע.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית