עדכון מצב הומניטרי מס' 357 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם בכל יום רביעי. עדכון המצב ההומניטרי הבא יסקור את הגדה המערבית.

דגשים עיקריים

• תקיפות אוויריות, הפגזות וירי נמשכים ברחבי עזה, גורמים לנפגעים וחושפים אזרחים, לרבות עובדי סיוע וצוותי רפואה, לסיכונים קטלניים.
• מעבר רפיח נפתח מחדש, לראשונה מזה 11 חודשים, לתנועה מוגבלת של בני אדם. פתיחתו מאפשרת פינויים רפואיים נוספים ושיבה של בני אדם לעזה, על רקע דיווחים של יחס לא ראוי לשבים במסעם.
• תנאי המחסה שבהם שוהים מרבית העקורים עדיין מחרידים, ומאלצים את חלקם לשהות במקומות לא בטוחים או לחטט בהריסות בחיפוש אחר פריטים חיוניים. ילדים עדיין חשופים לנפלי תחמושת, וקשישים מתמודדים עם סיכונים מוגברים לבריאותם ועם קשיים בגישה לטיפול ולסיוע.
• הגישה למתקני מים ותברואה שופרה מאז הסכם הפסקת האש, אבל המים עדיין אינם בטוחים לשתייה, ואיכותם הירודה תורמת לגידול במספר מקרי השלשול ודלקת כבד נגיפית מסוג A, במיוחד בקרב ילדים.
• מזג האוויר החורפי ועיכובים בשינוע אספקה הובילו לקלקול של כמויות משמעותיות של מוצרי מזון לפני הכנסתם לעזה ובמהלכה, וארגונים שותפים פועלים לפנות באופן בטיחותי מוצרים פגומים, על רקע של הקיבולת המוגבלת של האחסון ומטמנות האשפה ברצועה.

סקירה כללית

• נמשכים הדיווחים על תקיפות אוויריות, הפגזות וירי בנשק חם ברחבי רצועת עזה, הגורמים לנפגעים. הצבא הישראלי עדיין פרוס ביותר מ-50% משטח רצועת עזה, מצפון, ממערב ומדרום ל"קו הצהוב", שהגישה למתקנים ונכסים הומניטריים, לתשתית ציבורית ולאדמות חקלאיות בתחומו מוגבלת או אסורה. גם גישתם של פלסטינים לים עדיין אסורה. נמשכים הדיווחים על פיצוצים של בנייני מגורים ופעילות של דחפורים, כולל בקרבת "הקו הצהוב" או ממזרח לו.
• בשבועיים האחרונים דווח על תקיפות אוויריות משני עבריו של "הקו הצהוב", לרבות באזורים מאוכלסים בצפיפות, המגבירות את הסיכונים לאזרחים. ארגון Médecins sans Frontière דיווח שהצוותים שלו ברחבי עזה טיפלו בשבעה מטופלים, בהם שני ילדים, שנפצעו בתקריות המיוחסות לתקיפות ישראליות בין 31 בינואר ל-2 בפברואר. ב-5 בפברואר, על פי דיווחים, הרסו כוחות ישראליים בית ספר של אונר"א שהיה המבנה האחרון שנותר שלם במתחם ובו שישה בתי ספר. יוניסף הדגיש את מצבם המסוכן של ילדים רבים בעזה, וציין כי ילדים ממשיכים להיפגע בתקיפות אוויריות, ומן השיבושים בשירותים חיוניים, וכי מאז תחילת השנה דווח על 37 ילדים שנהרגו.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 28 בינואר ל-11 בפברואר 2026 נהרגו 109 פלסטינים, 252 פלסטינים נפצעו ועשר גופות חולצו מתחת להריסות. נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים הפלסטינים שעליהם דיווח משרד הבריאות מאז 7 באוקטובר 2023 ל-72,045 הרוגים ו-171,686 פצועים. לדברי משרד הבריאות, במספר הכולל של הנפגעים נכללים 259 הרוגים שנוספו בדיעבד בין 23 בינואר ל-6 בפברואר, לאחר שוועדה מיניסטריאלית אישרה את פרטי זהותם. משרד הבריאות דיווח שמאז תחילתה של הפסקת האש נהרגו 591 פלסטינים, 1,591 פלסטינים נפצעו ו-720 גופות חולצו מתחת להריסות. ב-4 בפברואר אמר משרד הבריאות ש-54 גופות ו-66 תיבות שהכילו שרידי אדם וחלקי גופות שוחררו על ידי הרשויות הישראליות והועברו באמצעות הצלב האדום הבינלאומי לבית החולים א-שיפאא.
• ב-4 בפברואר נפגע עובד רפואה של ארגון Médecins sans Frontière מכדור תועה בתוך מתקן רפואי באזור אל-מוואסי, ומצבו יציב כעת. באותו יום, לדברי הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, נהרג פרמדיק של אגודת הסהר האדום הפלסטינית בעת שסיפק שירותי רפואת חירום בח'אן יונס, במהלך תקיפה באזור אל-מוואסי. בין 7 באוקטובר 2023 ל-9 בפברואר 2026 נהרגו ברצועת עזה לפחות 588 עובדי סיוע (189 נשים ו-399 גברים), בהם 396 אנשי סגל וחברי צוותים של האו"ם, 133 עובדים של ארגונים לא ממשלתיים, 55 אנשי סגל ומתנדבים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, וארבעה אנשי סגל של הצלב האדום הבינלאומי.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 28 בינואר ל-11 בפברואר 2026 לא נהרגו חיילים ישראלים ברצועת עזה. מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי, באוקטובר 2023, הינו 471 הרוגים ו-3,004 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,671 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו.
• לדברי מנגנון 2720 של האו"ם, בין 26 בינואר ל-9 בפברואר אספו האו"ם והארגונים השותפים לו מהמעברים בעזה סיוע הומניטרי במשקל יותר מ-19 אלף טונה, לעומת סיוע הומניטרי במשקל של כמעט 21 אלף טונה שנאסף בשבועיים הקודמים (25-11 בפברואר). האיסוף של רוב הסיוע (66%) ממשיך להתבצע במעבר כרם שלום, ו-34% הנותרים נאספו ממעבר זיקים.
• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווחים כי בטיחות במזון במהלך ההובלה, האחסון והכנת ארוחות עדיין מהווה גורם מרכזי לדאגה. בשל מזג האוויר החורפי הקשה התקלקלו כמויות משמעותיות של מוצרים עוד קודם להכנסתם לעזה, משום שמטענים נחשפו לגשם במעברים ובעת ההובלה. קשיים נוספים כוללים מגבלות גישה ותהליכי בידוק ממושכים. משלוחים מסוימים, לרבות סיוע במזון, ממתינים במעברים במשך ימים או אף שבועות אחדים, עיכוב התורם עוד יותר לגידול באובדני המזון.
• מוצרי מזון מקולקלים במשקל כ-1,500 טונה שכבר נמצאים בתוך עזה הופרדו ואוחסנו במחסנים ייעודיים, על מנת למנוע זיהום צולב. במטבחים קהילתיים, אספקת החשמל המוגבלת והיעדר ציוד קירור מגבירים את הסיכון לקלקול של מזונות מתכלים. על מנת לצמצם את הסיכונים הבריאותיים וסיכוני ההגנה הנובעים מן הנזקים למזון, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי בודקים אפשרויות לפינוי בטוח של מזונות מקולקלים אל מחוץ לאזורים מאוכלסים, ומתייעצים לשם כך עם ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה והטיפול בפסולת מוצקה. זיהוי של אתרי פינוי נוספים עדיין נתקל בקשיים, מאחר ששלושה מתוך עשרת אתרי הפינוי הזמניים הקולטים כעת פסולת כבר מלאים עד תום, וצופים כי שלושה אתרים נוספים יתמלאו עד אפס מקום כבר בחודשים הבאים. עדיין אין גישה לשתי מטמנות האשפה המרכזיות באזורים שממזרח ל"קו הצהוב".
• עדיין דרוש תיאום עם רשויות ישראליות עבור תנועות הומניטריות בתוך עזה אל המעברים ומהם, ובתוך אזורים שבהם עדיין פרוסים כוחות ישראליים, או בקרבתם. בין 26 בינואר ל-9 בפברואר תואמו עם הרשויות הישראליות 120 משלחות הומניטריות, שמתוכן אופשרו 61, 24 עוכבו, 20 נענו בשלילה ו-15 בוטלו על ידי הארגונים שהגישו את הבקשות, משיקולים תפעוליים, לוגיסטיים או ביטחוניים.61 המשלחות שאופשרו כללו 23 משלחות שיעדיהן היו איסוף מטען הומניטרי ממעברי כרם שלום וזיקים, עשר משלחות שיועדו לתנועות של אנשי סגל הומניטרי, ו-12 משלחות שיעדן היה ניטור. כן כללו המשלחות שמונה משלחות פינוי רפואי שבוצעו דרך מעברי כרם שלום ורפיח, וכן שתי משלחות מצילות חיים, בין היתר.

מעבר רפיח, פינויים רפואיים וגישה לטיפול רפואי

• ב-2 בפברואר, בפעם הראשונה מאז מרס 2025, פונו מטופלים פלסטיניים דרך מעבר רפיח בין רצועת עזה למצרים, ומספר מוגבל של פלסטינים ששבו לעזה הורשו להיכנס לעזה בפעם הראשונה מאז אוקטובר 2023. בין 2 ל-10 בפברואר סייעו האו"ם והארגונים השותפים לו בפינוי הרפואי של 142 מטופלים, יחד עם מלווים, בהם 91 מטופלים (64%) שפונו דרך מעבר רפיח ו-51 מטופלים (36%) שפונו דרך מעבר כרם שלום. באותה תקופה קיבלו צוותים של האו"ם בעזה 223 פלסטינים ששבו לעזה. האו"ם והארגונים השותפים לו סיפקו לכל השבים תחבורה לבית החולים נאסר, בח'אן יונס, שם הוכן אזור קבלה שבו ניתנה לשבים גישה למומחי הגנה, פסיכולוגים, סגל רפואי, סיוע חירום ומשאבים אחרים, כדי להבטיח להם תהליך קבלה בטוח ומכבד ומענה בעיתו לחששות המצריכים טיפול דחוף. לדברי רשויות ישראליות, השיבה ממצרים לרצועת עזה תותר, בתיאום עם מצרים, רק לבני אדם שיצאו מעזה במהלך המלחמה ולאחר אישור של גורמי ביטחון ישראליים. בימים שישי ושבת היה מעבר רפיח סגור.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, בין אוקטובר 2023 לינואר 2026 פונו 10,672 מטופלים ויותר מ-12 אלף מלווים אל מחוץ לעזה, כ-70% מתוכם בשבעת החודשים הראשונים. לאחר סגירתו של מעבר רפיח ב-7 במאי 2024, פונו 3,218 מטופלים, לרבות 1,702 מטופלים בין 19 בינואר ל-17 במרס 2025 ו-377 מטופלים בין 13 באוקטובר ל-26 בינואר 2026 (ראו תרשים להלן). להערכת ארגון Save the Children, בקצב הנוכחי תידרש יותר משנה לפנות את מי שזקוקים לכך. לאלפי מטופלים עדיין אין גישה לטיפולי מומחים שאינם זמינים בעזה, ויותר מ-18,500 בני אדם, בהם 4,000 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי.

מקור: הדשבורד של ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה לענייני בריאות.

• ב-5 בפברואר דיווח משרד זכויות האדם של האו"ם בשטח הפלסטיני הכבוש על דפוסים של יחס לא ראוי והשפלה שחוו פלסטינים השבים לעזה דרך מעבר רפיח. הנהגים שעליהם דווח כללו חקירות בכפייה, יחס מבזה והחרמה של חפצים אישיים. כמה מהשבים דיווחו גם שנמנעה מהם גישה לטיפול רפואי ולמתקנים בסיסיים, וכי נתקלו באיומים, לרבות לחצים שנועדו להרתיע אותם מלשוב לעזה. משרד זכויות האדם הביע את חששו שנהגים כאלה עלולים להוות הפרה של משפט זכויות האדם הבינלאומי, ולפגוע בשיבה בטוחה ומכבדת של בני אדם.
• מערכת הבריאות בעזה עדיין מתמודדת עם לחץ משמעותי, בשל מחסור באנשי סגל ונזק לתשתית. אנשי מקצוע רבים הדרושים בדחיפות, לרבות רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים ואנשי בריאות הנפש, לא יכלו להשלים את לימודיהם או לקבל הסמכה, בשל מגבלות כספיות. תוכנית הסיוע לעם הפלסטיני מטעם תוכנית הפיתוח של האו"ם, משרד החינוך והחינוך הגבוה ואוניברסיטאות מקומיות מסייעים ל-470 סטודנטים בשנת לימודיהם האחרונה להתגבר על חסמים אלה, להשלים את הכשרתם ולעבור הליכי הסמכה מזורזים. צפוי כי התוספת של עובדי רפואה אלה תחזק מתן שירותים חיוניים, תתמוך במקורות מחייה ותתרום לחוסנו של מגזר הבריאות בעזה. במקביל, ארגונים הומניטריים שותפים מדווחים על מאמצים מתמשכים לחזק שירותי בריאות מקומיים, לרבות שיקום של מתקנים שניזוקו והרחבת יכולת הטיפול בפציעות טראומטיות; כל אלה מצריכים תוספת אספקה וציוד רפואיים, אשר חלקם מוגבלים משום שהכנסתם מצריכה אישור.

עקירה, תנאי מחסה וסיכוני הגנה

• רוב בני האדם בעזה עדיין עקורים, ורבים מהם חיים בתנאים קשים ביותר. לדברי כוחות המשימה לענייני ניהול אתרים והגנה, נכון ל-11 בפברואר מוערך שלפחות שני שלישים מהאוכלוסייה (1.4 מיליון מתוך 2.1 מיליון בני אדם) חיים בכאלף אתרי עקירה, לעיתים קרובות בתנאים של צפיפות-יתר ובאוהלים המציעים רק מידה מוגבלת של פרטיות והגנה מפני תנאי מזג האוויר. נתון זה כולל יותר מ-800 אתרים מאולתרים (מקבצים לא פורמליים של אוהלים שהוקמו בשטח פתוח), בנוסף על מרכזים קולקטיביים ואתרים פזורים (מקבצים קטנים של משקי בית הפזורים בתוך קהילות).
• בינואר קיבלו יותר מ-85 אלף משקי בית סיוע במחסה, בהם כ-5,500 משקי בית שקיבלו סיוע באמצעות חלוקות של מספר כוחות משימה, שיעדיהן היו בני אדם שנפגעו באופן הקשה ביותר בהצפות. עם זאת, לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, המענה עדיין נשען בעיקר על אוהלים, למרות טווח חייהם הקצר וההגנה המוגבלת שהם מספקים, משום שתנאי הגישה הנוכחיים עדיין מונעים הכנסה של החומרים הדרושים לפתרונות עמידים יותר. בני אדם שמצאו מחסה בבניינים שניזוקו מתמודדים עם סיכונים בטיחותיים נוספים – כוח המשימה לענייני מחסה מדווח כי דווח על 230 משפחות החיות בתוך מבנים המצויים בסיכון גבוה לקרוס. כוח המשימה מציין שהוא עובד עם המשפחות הנפגעות כדי לאמוד את צורכיהן ולסקור את כוונותיהן, לרבות מתן סיוע או אפשרויות מחסה למשקי בית שיבחרו לעזוב.
• לדברי כוח המשימה לענייני הגנה, תנאי חיים מסוכנים דוחפים בני אדם מסוימים לאמץ אסטרטגיות התמודדות הכרוכות בסיכון גבוה, לרבות שהייה באזורים העלולים להיות מזוהמים בנפלי תחמושת, או חיפוש עצי הסקה וחומרים חיוניים אחרים בין ההריסות. מאז הסכם הפסקת האש, באוקטובר 2025, תיעדו ארגונים שותפים לסוכנות האו"ם לפינוי מוקשים 33 תקריות נפלי תחמושת שבהן נהרגו תשעה בני אדם ו-55 בני אדם נפצעו, בהם ילדים. מאז אוקטובר 2023 זוהו יותר מ-700 פריטי תחמושת המהווים סיכון לבני אדם ולמאמצי ההתאוששות. ארגונים שותפים לסוכנות האו"ם לפינוי מוקשים ממשיכים לסייע בפינוי הריסות, ולתמוך בפעילויות הומניטריות באמצעות אומדנים של סיכוני חומרי נפץ, משלחות בין-סוכנותיות והפצת מידע בנושא סכנות של נפלי תחמושת. מאז הסכם הפסקת האש האחרון ניהלו ארגונים אלה בממוצע מדי חודש 320 אומדנים וקיימו מפגשי הפצת מידע בנושא נפלי תחמושת שבהם השתתפו יותר מ-600 אלף בני אדם.
• עקירה ממושכת וההידרדרות בתנאי החיים מגבירים את הדחק (סטרס) הפסיכולוגי ואת סיכוני ההגנה, לרבות אלימות מבוססת-מגדר ומתחים בקהילה. דווח כי אלמנות, משקי בית שבראשם עומדת אישה, משפחות גדולות מטופלות בילדים ובני אדם עם מוגבלויות פגיעים במיוחד לסיכונים אלה. ארגונים שותפים בתחום ההגנה ממשיכים לספק הגנה מבוססת-קהילה, תמיכה פסיכולוגית, מעקב טיפול, סיוע במזומן ובשוברים, ושירותים המכלילים אנשים עם מוגבלויות. מאז הסכם הפסקת האש סיפקו ארגונים שותפים בממוצע מדי חודש שירותי הגנה כלליים ישירים ל-37 אלף בני אדם, בנוסף על בני האדם שקיבלו שירותים ייעודיים לטיפול באלימות מבוססת-מגדר, הגנת ילדים, פינוי מוקשים ותמיכה משפטית.
• בינואר, 46 ילדים ללא ליווי מבוגר או כאלה שהופרדו ממשפחותיהם אוחדו עם מטפלים, ו-74 שובצו במסגרות טיפול חלופיות עד שמשפחותיהם יאותרו. נכון לעכשיו ארגונים שותפים מפעילים 217 מרחבים ידידותיים לילדים המספקים גם תמיכה פסיכו-חברתית ושירותי הפנייה. כעת נבחנת הישימות של צוותי הגנה ניידים להגנת ילדים, על מנת להגיע לאזורים שאינם מקבלים די שירותים, במיוחד אחרי ש-11 קהילות בסיכון גבוה בנפות רפיח וח'אן יונס זוהו לאחרונה כמרוחקות משירותים קיימים.
• אומדן שביצע לאחרונה ארגון HelpAge International מדגיש את הקשיים הייחודיים שעימם מתמודדים קשישים בתנאי עקירה, שרבים מהם חיים עם מחלות כרוניות, מוגבלויות וירידה בניידות. יותר משלושה רבעים מהם חיים באוהלים צפופים, ורבים מדווחים על קשיים בגישה למזון, לתרופות ולטיפול רפואי, המגבירים את הסיכון להידרדרות מהירה בבריאותם. עקירה חוזרת ונשנית, פרטיות מוגבלת והישענות על סיוע פוגעות עוד יותר ברווחתם. כוח המשימה לענייני הגנה ממשיך לחזק את ההטמעה של נושא ההגנה באמצעות קידום של סיוע מכליל גיל, מגדר ומוגבלות בכל כוחות המשימה.

גישה למים

• ארגונים שותפים ממשיכים להרחיב את המאמצים להגדיל את הזמינות של מים באמצעות הפעלה של נקודות מים נוספות, לרבות בארות ומתקני התפלה זעירים (56 לעומת 38 בספטמבר), הפעלה של ארבעה מתקני התפלה ושיקום של 40 בארות מים. תחזוקת חירום שמבצעים גורמים מוניציפליים מסייעת גם היא לרציפות השירות – חברת המים של עיריות חוף עזה שיקמה בינואר חמש בארות, ורשות המים הפלסטינית תיקנה 12 בארות ראשיות בצפון עזה, לרבות שש בג'באליה. פינוי הריסות כדי לאפשר פתיחה מחדש של כבישים נמשך, למרות המחסור בציוד כבד.
• בני אדם רבים ממשיכים להסתמך על מים מובלים במכליות ועל חלוקות חירום של מים. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, נכון ל-11 בפברואר 2026 ארגונים שותפים מחלקים מדי יום 19,969 מטר מעוקב של מי שתייה ברחבי הרצועה, באמצעות 126 נקודות חלוקה בנפת צפון עזה, 728 נקודות בעיר עזה, 453 נקודות בדיר אל-בלח, ו-839 נקודות חלוקה בח'אן יונס. מכלל 723 הפניות בנושא מים שקיבלו ארגונים שותפים בין תחילת נובמבר לתחילת פברואר, 45% טופלו, והיתר נבחנות בעוד ארגונים שותפים מגייסים משאבים על סמך קיבולת. תצפיות של ארגונים שותפים מצביעות על כך שהמחסור במים חמור במיוחד באזורים מאוכלסים בצפיפות כמו אל-מוואסי בח'אן יונס.
• כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח שנכון לעכשיו, שלושת קווי המים של מקורות מספקים כ-42% מכמות המים שסיפקו לפני אוקטובר 2023, וכי זרם המים איננו יציב ואמין. באמצע ינואר נגרם נזק לקו המים של מקורות המשרת את העיר עזה, שעל פי דיווחים סיפק 70% מצרכיה של העיר; הפגיעה צמצמה משמעותית את גישתם של בני אדם למי שתייה עד שהתיקונים בקו הושלמו בתחילת פברואר, לאחר תיאום עם רשויות ישראליות. את השיבושים בגישה למים מחריפים עוד יותר משלוחי הדלק הלא סדירים, כפי שמדווח איגוד העיריות של רצועת עזה, וכן המחסור בחלפים ובפריטים מתכלים הדרושים לתיקונים.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, ניתוח של 4,978 דגימות מי שתייה ומים לשימוש ביתי שנאספו ב-2025 ברחבי רצועת עזה מראה כי יותר מ-77% מהדגימות אינן עומדות בתקני בריאות. הזיהום המיקרוביולוגי עדיין נרחב – כ-16% מהדגימות היו מזוהמות בקוליפורמים צואתיים, ויותר מ-8% מהדגימות היו מזוהמות בחיידקי אי-קולי. במי שתיה באופן ספציפי, יותר מ-67% מ-4,978 הדגימות לא עמדו בתקני בריאות. הדגימות הלא בטיחותיות היו שכיחות במיוחד בעיר עזה (83%), בדיר אל-בלח (50.5%), בח'אן יונס (54%), ובנפת צפון עזה (85%); לא היו דגימות מרפיח. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, ב-2020 דווח על כ-5,800 מקרי צהבת חריפה (דלקת כבד נגיפית מסוג A), שבחודשים נובמבר ודצמבר 2025 נצפה גידול בולט במספרם. בנוסף דווח על יותר מ-496 אלף מקרים של שלשול חריף, 47% מתוכם בקרב ילדים בני פחות מחמש. נתון זה מייצג גידול משמעותי לעומת יותר מ-206 אלף מקרים שעליהם דווח ב-2024, מחציתם בקרב ילדים.

מימון

• נכון ל-11 בפברואר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-212 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (5%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.6 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע במסגרת פניית הבזק לשנת 2026 עבור השטח הפלסטיני הכבוש. כמעט 92% מהסכום המבוקש מיועדים למענה ההומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-8% מיועדים לגדה המערבית. בינואר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 102 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 56.4 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 49 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 43 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ועשרה מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 59 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 48 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.