עדכון מצב הומניטרי מס' 346 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-10 או ב-11 בדצמבר.

דגשים עיקריים

• מחצית מ-227 הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית בין 1 בינואר ל-1 בדצמבר מידי כוחות ישראליים או מתנחלים נהרגו בנפות ג'נין ושכם.
• מבצעים שמנהלים כוחות ישראליים יוצרים עקירה, הגבלות תנועה, סגירות של בתי ספר ושיבוש שירותים בקהילות שנפגעות כבר מתחילת 2025 ממבצעים צבאיים חוזרים ונשנים.
• ההרחבה, השבוע, של המבצעים שמנהלים כוחות ישראליים בצפון הגדה המערבית פגעה ביותר מ-95 אלף פלסטינים, במיוחד בנפות ג'נין וטובאס.
• מאז תחילת 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 1,680 מתקפות מתנחלים ביותר מ-270 קהילות ברחבי הגדה המערבית – בממוצע חמש תקריות ביום.
• אלימות מתנחלים נרחבת ממשיכה לאפיין את עונת המסיק – באוקטובר ובנובמבר תועדו 178 מתקפות ב-88 קהילות.

התפתחויות הומניטריות

• בין 25 בנובמבר ל-1 בדצמבר הרגו כוחות ישראליים ארבעה פלסטינים, בהם ילד, נתון המביא את כלל הפלסטינים שנהרגו בשנת 2025 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ל-227. כמעט מחצית מההרוגים השנה תועדו בנפות ג'נין ושכם. באותה תקופה נסקרת פצעו כוחות ישראליים ומתנחלים 212 פלסטינים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. יותר מ-75% מכלל הפצועים (163) נפגעו במהלך המבצע של כוחות ישראליים בנפת טובאס, בהם 107 בני אדם שנפגעו מתחמושת חיה ו-56 שהוכו או נפגעו משאיפת גז מדמיע (למידע נוסף ראו להלן). עוד השבוע, בעיר חברון פצע נער פלסטיני בן 17 חיילת ישראלית בפיגוע דריסה, ולאחר מכן נורה למוות על ידי כוחות ישראליים. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים:
  • ב-26 בנובמבר 2025 ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני, במהלך פשיטה של כוחות ישראליים על בתים וחנויות בעיירה קבאטיה, בנפת ג'נין. לדברי מקורות מקומיים, פלסטינים יידו אבנים לעבר כוחות ישראליים, והכוחות ירו תחמושת חיה. הצבא הישראלי אמר שהכוחות פתחו באש לעבר האיש לאחר שהשליך לעברם מטען נפץ, וכי השמידו מתקני נפץ נוספים שנמצאו במכוניתו.
  • ב-27 בנובמבר הרגו כוחות ישראליים שני פלסטינים לא חמושים בירי מטווח קצר בעיר ג'נין, במהלך פשיטה שהתמקדה בעברו המזרחי של מחנה הפליטים ג'נין, במיוחד בשכונת ג'בל אבו ד'ייר. הכוחות עיכבו את גופות השניים. התקרית צולמה על ידי ערוץ טלוויזיה. הצבא הישראלי אמר שהתקרית נחקרת. בהודעה מן ה-28 בנובמבר אמר דוברו של משרד האו"ם לזכויות האדם כי המשרד "מזועזע מההרג חסר הבושה" של שני הפלסטינים, שאותו תיאר כ"הוצאה להורג ללא משפט, לכאורה." משרד זכויות האדם של האו"ם הדגיש שהפטור מעונש בגין "השימוש הלא חוקי בכוח" בידי כוחות ישראליים "ואלימות המתנחלים הגוברת והולכת" חייבים להיפסק," וקרא לחקירות עצמאיות, מיידיות ויעילות ולמיצוי דין.
  • ב-1 בדצמבר ביצע פלסטיני פיגוע דריסה באחד המחסומים בכביש 35, ליד פרש אל-הווא, המוביל לעיר חברון, ופצע חיילת ישראלית. כוחות ישראליים אטמו את הכניסות לעיר חברון, הציבו מחסומי פתע, וניהלו ברחבי העיר פשיטות, לרבות בחצרות של ארבעה בתי חולים, בחיפוש אחר מבצע הפיגוע. ב-2 בדצמבר הודיעו כוחות ישראליים שהרגו את התוקף בעיר חברון. לאחר מכן זוהה התוקף כנער פלסטיני מהעיר חברון, וגופתו מעוכבת בידי כוחות ישראליים.
• ב-2 בדצמבר (מחוץ לתקופה הנסקרת) ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ליד הכפר אום ספא, בנפת רמאללה, לאחר שהאיש דקר ופצע שני חיילים שעצרו את רכבו לבדיקה במחסום פתע בכביש 465. לאחר מכן סגרו כוחות ישראליים מחסומים ושערי דרך סמוכים במערב נפת רמאללה. בנוסף, הכוחות התפרצו לכפר בית רימא, עיירת מגוריו של האיש, וערכו חיפוש בבית משפחתו.
• בין 25 בנובמבר ל-1 בדצמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 11 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. שישה מהמבנים היו בארבע קהילות בשטח C של הגדה המערבית, וחמישה היו בבית חנינא ובצור באהר בירושלים המזרחית. בין המבנים שנהרסו בשטח C היה בניין מגורים בן שלוש קומות שבנייתו טרם הושלמה בכפר אל-ח'דר, בנפת בית לחם, ורפת בשטח של 1,200 מטר רבוע בכפר ג'ינספוט, בנפת קלקיליה. בסך הכול נעקרו חמישה בני אדם, בהם ילד, בתקרית אחת בירושלים המזרחית, ו-48 בני אדם אחרים, בהם 20 ילדים, נפגעו באופנים אחרים.
• ב-1 בדצמבר פשטו כוחות ישראליים על משרדי איגוד ועדות העבודה החקלאיות בערים אל-בירה וחברון, אטמו אותם והדביקו על הדלתות של שני המבנים צווי סגירה צבאיים. במהלך הפשיטות השחיתו כוחות ישראליים תכולה של המשרדים, החרימו את כל המכשירים האלקטרוניים והמסמכים ועצרו עובדים, שהוחזקו כבולים באזיקים ומכוסי עיניים, לרבות כמה נשים ששוחררו כעבור שעות אחדות. בעיירה אל-בירה יידו פלסטינים אבנים על הכוחות, שירו קליעי גומי ומכלי גז מדמיע ופצעו ארבעה פלסטינים. איגוד ועדות העבודה החקלאיות הוא ארגון פלסטיני לא ממשלתי התומך מאז שלהי שנות השמונים בחקלאים ובקהילות כפריות ברחבי הגדה המערבית. משרד זכויות האדם של האו"ם בשטח הפלסטיני הכבוש אמר שהפשיטה "באה על רקע של מגמה ישראלית הולכת ומסלימה לשים ליעד ארגוני חברה אזרחית ומגיני זכויות אדם פלסטיניים, לאחרונה בהקשר של עונת מסיק הזיתים."

מבצעים שכוחות ישראליים מנהלים בצפון הגדה המערבית

• כוחות ישראליים ממשיכים לנהל מבצעים רחבי היקף בצפון הגדה המערבית, במיוחד בחלקים של נפות ג'נין וטובאס, מטילים עוצר, משתלטים על מבני מגורים והופכים אותם לעמדות צבאיות, ומגבילים באופן משמעותי תנועת פלסטינים ואת גישתם לשירותים חיוניים. ב-28 בנובמבר דיווח ארגון Save the Children כי מבצעים אלה אילצו אותו "להפסיק את שיעורי ההוראה המתקנת שלו ואת עבודתו בתחום הגנת ילדים, לרבות מתן תמיכה נפשית, באזורים אלה, בלא שניתן יהיה לדעת מתי יתאפשר לחדש את התוכניות," עצירה הפוגעת ביותר מ-700 ילדים.
• בין 25 בנובמבר ל-1 בדצמבר הובילו המבצעים המורחבים לעקירה חדשה, להגבלות תנועה ולסגירות בתי ספר, ושיבשו את הגישה לשירותים בסיסיים, שכולם פגעו ביותר מ-95 אלף פלסטינים והחריפו את ההשלכות ההומניטריות על קהילות שכבר נפגעו ממבצעים צבאיים חוזרים ונשנים מאז תחילת 2025. בכמה מקרים נותרו משפחות עקורות. כך למשל, לפחות 11 משפחות המונות 55 בני אדם נותרו עקורות מאז 7 בנובמבר לאחר שבתיהן הוסבו לעמדות צבאיות בעיירה יעבד (שאוכלוסייתה מונה כ-16 אלף בני אדם) בנפת ג'נין, שבה המשיכו כוחות ישראליים לנהל פשיטות נרחבות, בעיקר בחלקה הדרום-מערבי של העיירה.
• ב-26 בנובמבר ניהלו כוחות ישראליים מבצע נרחב שנמשך ארבעה ימים ברחבי העיר טובאס והעיירות טמון, עקאבה, תייסיר ו-ואדי אל-פארעה, שיחדיו אוכלוסייתן מונה יותר מ-58 אלף פלסטינים. המבצע כלל שימוש ברחפנים, בכלי טיס, בדחפורים ובשורה של הגבלות תנועה, שהובילו לפציעתם של 163 פלסטינים וגרמו נזק נרחב לבתים ולתשתית, לעקירה ולשיבוש ממושך של הגישה לשירותים חיוניים. ב-28 בנובמבר נסוגו כוחות ישראליים מטמון, שבה נגרם נזק נרחב לכמה בתי מגורים שהוסבו לעמדות צבאיות ולכביש באורך 1,700 מטר. כתוצאה מכך נהרסה רשת המים הראשית בין מזרח טמון לקהילות ח'רבת עטוף וח'רבת ראס אל-אחמר; הנזק גרם לניתוק אספקת המים לקהילות למשך שלושה ימים ופגע בכמעט 17 אלף בני אדם ובחממות. באותו יום הורחב המבצע למחנה הפליטים אל-פארעה, שבו פשטו כוחות ישראליים על עשרה מבני מגורים לפחות או השתלטו עליהם, אילצו לפחות עשרים משפחות לעזוב את בתיהן, הטילו עוצר וכן עצרו וחקרו עשרות פלסטינים לפני שנסוגו מהמקום.
• ב-27 בנובמבר, במחנה הפליטים ג'נין, ירו כוחות ישראליים בתחמושת חיה בשני ילדים פלסטינים (בני 14 ו-16) ופצעו אותם, זמן קצר לאחר שמשרד התיאום והקישור הפלסטיני תיאם עבור 12 משפחות פלסטיניות חלון בן שעתיים, שבו יוכלו לחזור לזמן קצר ולקחת את חפציהן מבתיהן, שזה כמעט עשרה חודשים שלא יכלו להגיע אליהם. לדברי אונר"א, כמעט 32 אלף פלסטינים, בהם יותר מ-12 אלף ילדים, עדיין עקורים משלושה מחנות פליטים בצפון הגדה המערבית.
• מאז 30 בנובמבר מבצעים כוחות ישראליים בשורה של כפרים בנפת סלפית מבצעים נרחבים המלווים בהגבלות תנועה, שבעת כתיבת העדכון הנוכחי הן עדיין בתוקף. בכפר א-זאוויה חסמו כוחות ישראליים את הכניסה הראשית בתלולית עפר, חסימה הפוגעת בכמעט 7,000 פלסטינים, ערכו חיפושים בבתים, החרימו מצלמות אבטחה ועצרו יותר מ-30 בני אדם. קשיש הותקף על ידי כוחות ישראליים, הוכה ונפצע. חמישה בתי ספר אולצו להיסגר, סגירה שפגעה בכ-1,300 תלמידים. בכפר מסחה הסמוך סגרו כוחות ישראליים את כביש הגישה היחיד בג'יפים צבאיים, ביצעו פשיטות בשורה של בתים ועצרו תושבים לשעות אחדות. במקביל נסגרו כל שערי הדרך המובילים לכפרים דיר בלוט וראפאת.
• ב-1 בדצמבר, יום אחרי שנסוגו מהעיירה טמון לאחר מבצע בן ארבעה ימים (ראו לעיל), פתחו כוחות ישראליים במבצע רחב היקף אחר, שנמשך שלושה ימים, בעיר טובאס ובכפרים והעיירות הסובבים אותה, לרבות עקאבה, והטילו עוצר שמועד סיומו לא נמסר. במהלך המבצע סגרו כוחות ישראליים בתלוליות עפר חמישה כבישים ראשיים, שלושה מהם בעיר טובאס ושניים בעקאבה, וכן כמה כבישים משניים, והגבילו קשות את תנועתם של כ-30 אלף פלסטינים. בשתי העיירות הסבו כוחות ישראליים לפחות שמונה בנייני מגורים, שכל אחד מהם כלל כמה בתים, לעמדות צבאיות, ועקרו בכפייה לפחות 11 משפחות.
• בשעות אחר הצהריים של ה-2 בדצמבר פתחו כוחות ישראליים במבצע בן שלושה ימים בשוליה הדרומיים של העיר ג'נין, הטילו עוצר שמועד סיומו לא צוין ואשר פגע תחילה בעיירה קבאטיה (שאוכלוסייתה מונה כ-28 אלף בני אדם) והורחב ב-3 בדצמבר לכפר מיסיליה (שאוכלוסייתו מונה 3,300 בני אדם). לדברי עיריית קבאטיה, כוחות ישראליים ערכו חיפושים ביותר מ-20 בתים, השתלטו לסירוגין על גגות והפכו אותם לעמדות תצפית, ופינו בכפייה לפחות שתי משפחות מבתיהן, שאותם הפכו לעמדות צבאיות ולמרכזי חקירות שטח לכל משך המבצע. בכפר מיסיליה, שבו הוכרז העוצר פחות משעה לפני כניסתו לתוקף, פונה במפתיע בית ספר. משרד התיאום והקישור המחוזי הפלסטיני דיווח שבשתי הקהילות הורשו אמבולנסים לנוע ללא תיאום מוקדם.

מתקפות מתנחלים

• עונת מסיק הזיתים 2025, הקרבה אל סיומה, התאפיינה באלימות מתנחלים נרחבת, הגבלות גישה קשות ותנובה נמוכה. בין 1 באוקטובר ל-30 בנובמבר 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 178 מתקופות הקשורות במסיק הזיתים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. תקריות אלה כללו מתקפות על חקלאים שהיו בתוך מטעי זיתים או בדרכם אליהם, גניבת יבולים וציוד המשמש למסיק, והשחתה של עצי זיתים ועצים ושתילים אחרים. אף שנתון זה נמוך מ-213 המתקפות שתועדו בתקופה המקבילה בשנת 2024, הוא עדיין גבוה משמעותית מרמות המתקפות בתקופה שקדמה ל-2023, שבה נע סך המתקפות השנתי לאותה תקופה בין 30 ל-60 מתקפות. הטווח הגיאוגרפי של המתקפות הורחב – עד עתה נפגעו השנה 88 עיירות וכפרים פלסטיניים, המספר הגבוה ביותר שתועד מאז 2020, גדול פי שניים ויותר ממספר הקהילות שנפגעו ב-2022, וגדול פי ארבעה ממספר הקהילות שנפגעו ב-2020. בדומה לכך, גם הנזק לעצי זית ושתילים הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מזה שש שנים – בשנת 2025 הושחתו יותר מ-6,000 עצים ושתילים, נתון כפול ויותר ממספר העצים והשתילים שהושחתו ב-2024, וגדול פי שלושה מהרמות שתועדו בשנת 2020 (ראו תרשים).

• בן 25 בנובמבר ל-1 בדצמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 35 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. המתקפות הובילו לפציעתם של 29 פלסטינים, עשרים מהם מידי מתנחלים ותשעה מידי כוחות ישראליים. יותר מ-150 עצים ושתילים בבעלות פלסטינית (בעיקר עצי זית) הושחתו. מספרן של מתקפות המתנחלים בשבוע שעבר תואם את הממוצע השבועי של כ-35 מתקפות שתועד מאז תחילת 2025. מאז תחילת 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 1,680 מתקפות שביצעו מתנחלים ביותר מ-270 קהילות ברחבי הגדה המערבית – בממוצע חמש תקריות ביום.
• מתקפות, איומים והטרדה מצד מתנחלים נמשכו השבוע ברחבי כמה נפות, ופגעו בעיקר בקהילות הממוקמות ליד מאחזים ישנים או מאחזים שהוקמו לא מכבר. התקריות כללו מתקפות ופשיטות חוזרות ונשנות, כן נזק לתשתית חקלאית ולתשתית מים, לרבות בקהילות שבהן נעקרו מספר משפחות בעקבות אלימות מתנחלים. תקריות מרכזיות שהובילו לנפגעים ולנזק לרכוש כללו את התקריות הבאות:
• בנפת בית לחם, תושבי הכפר ח'לת א-לוזה, שאוכלוסייתו מונה כ-700 בני אדם, מתמודדים מאז ספטמבר 2023 עם מתקפות מתמשכות של מתנחלים, לאחר הקמתו של מאחז על אדמות הכפר. המצב החמיר עוד יותר לאחר שבאוגוסט 2024 נוספו עוד מבני מאחז, לרבות קרוואנים חדשים. מאז הקמת המאחזים האלה ולאחר מכן הרחבתם תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בכפר 21 מתקפות מתנחלים, לעומת שלוש מתקפות בלבד שתועדו בין ינואר 2017 לאוגוסט 2023. השבוע, ב-29 בנובמבר, נפצעו עשרה פלסטינים, בהם אישה, כשמתנחלים תקפו משפחה אחרי שהבעלים של האדמה ביקש ממתנחל שרעה כבשים על אדמתו לעזוב את המקום. מתנחלים הזעיקו תגבורת ממאחז סמוך, החלו ליידות אבנים על הבית, פצעו תשעה בני אדם וגרמו נזק לכלי רכב ולשתי מצלמות אבטחה. במהלך המתקפה פתחו מתנחלים באש חיה ופצעו אדם אחד. צוות של אגודת הסהר האדום הפלסטינית טיפל בשטח בשישה בני אדם והעביר ארבעה בני אדם אחרים, בהם פצוע הירי, לבית חולים.
• גם כן בנפת בית לחם, ב-27 בנובמבר תקפו מתנחלים חקלאים פלסטינים שחרשו את אדמתם בקהילה הבדואית ערב א-רשאידה, ופצעו תשעה בני אדם, בהם ארבעה ילדים. כשהחקלאים סירבו לציית לדרישת המתנחלים לעזוב פרצו במקום עימותים. כוחות ישראליים התערבו וירו רימוני גז מדמיע, שאחד מהם נחת בחצר של גן ילדים וגרם לפגיעות שאיפת גז מדמיע בקרב הילדים. בסך הכול נפצעו במקום תשעה בני אדם, שקיבלו טיפול רפואי מצוות של אגודת הסהר האדום הפלסטינית. ב-14 בספטמבר נעקרו בכפייה מקהילה זו ארבע משפחות המונות 31 בני אדם, בהם 23 ילדים, לאחר מתקפות מתנחלים חוזרו ונשנות ואיומים של מתנחלים שישרפו את בתיהן וחפציהן.
• בנפת יריחו, בכפר עין א-דיוכ אל-פוקא, גברו בחודשיים האחרונים מתקפות המתנחלים, על פי דיווחים של מתנחלים שמאמינים כי הם ממאחז שהוקם באוגוסט 2024, ליד שלושה מאחזים שהוקמו באזור מאז 2012. תושבים מדווחים על פשיטות והטרדות שמתנחלים ממאחז זה מבצעים כמעט מדי יום, המגבירות את היעדר הביטחון. מאמינים גם כי מתנחלים ממאחז זה ביצעו מתקפות נגד הקהילה הבדואית הסמוכה, אל-מוערג'את מזרח, שתושביה נעקרו במלואם בעקבות שתי תקריות מרכזיות של מתקפות מתנחלים באוקטובר 2024 וביולי 2025. השבוע, ב-27 בנובמבר, פרצו מתנחלים רכובים על טרקטורונים לעין א-דיוכ אל-פוקא, נעו בין המחסים והטרידו תושבים. ב-30 בנובמבר פשטו מתנחלים על בית שבו התארחו ארבעה פעילים בינלאומיים ששהו במקום כדי לתמוך בקהילה בהקשר של מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות; מתנחלים שברו את הדלת, תקפו, היכו ופצעו את הפעילים, רגמו את הבית באבנים, וניפצו חלונות ופנלים סולאריים. כל ארבעת הפעילים הועברו לבית חולים.
• בנפת רמאללה, בכפר רנתיס, חלה עלייה חדה במתקפות מתנחלים בעקבות הקמתו של מאחז חדש בספטמבר 2024, שתרם לעקירתן של שתי משפחות רועים ב-2024 וב-2025 ולהגבלות מתמשכות על הגישה לאדמות חקלאיות ולשטחי מרעה. מאז הקמת המאחז בספטמבר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ברנתיס 17 מתקפות מתנחלים, לעומת תקרית אחת בלבד שתועדה בין 2017 לתקופה שקודם להקמת המאחז. השבוע תועדו בקהילה לפחות שלוש מתקפות מתנחלים. ב-25 בנובמבר פרצו מתנחלים לאדמה חקלאית בבעלות פרטית, השמידו כ-20 שתילי זיתים, גרמו נזק לשני מכלי מים וחתכו גדר מתכת. ב-26 בנובמבר תקפו מתנחלים חקלאי פלסטיני שעיבד את אדמתו, היכו אותו במקל ופצעו אותו בידו, ולאחר מכן גירשו אותו מהמקום ומנעו ממנו לחזור. ב-28 בנובמבר פשטו מתנחלים שוב על האזור, השמידו עשרות שתילי זיתים, השחיתו גדר אבן וגרמו נזק לרשת מים חקלאית.
• גם כן בנפת רמאללה, ב-30 בנובמבר גרמו מתנחלים נזק לתשתית מים חיונית בעין סאמיה, שבה נעקרה במאי 2024 קהילה בדואית שלמה בשל אלימות מתנחלים. מתנחלים פשטו על האזור של מעין עין סאמיה וגרמו נזק לכבלים המחברים את הבאר למערכת הניטור והאספקה הראשית, המשרתת כ-100 אלף פלסטינים ב-20 כפרים. ארגון Jerusalem Water Undertaking הצליח אמנם לשמר את זרימת המים ללא שיבושים, אבל דיווח על פלישות חוזרות ונשנות של מתנחלים שיעדן הוא המתקן, ואשר מהוות סכנות רציניות לרציפות ולביטחון של אספקת המים. מאז תחילת 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות עשר מתקפות שבהן הסתננו מתנחלים לאזור המעין בעין סאמיה, גרמו נזק למצלמות המעקב, גנבו ציוד השייך ל- Jerusalem Water Undertaking ותקפו אנשי תחזוקה שהגיעו למקום כדי לבצע תיקונים.
• לנתונים מרכזיים ולחלוקה של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 לאוקטובר 2025 על פי קטגוריות נוספות, יש לפנות לתמונת המצב לחודש ספטמבר 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

• נכון ל-4 בדצמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.6 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (40%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. בנובמבר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 73.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 61 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 51 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 77 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 58 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.