עדכון מצב הומניטרי מס' 343 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-3 או ב-4 בדצמבר.

דגשים עיקריים

• במהלך התקופה הנסקרת הרגו כוחות ישראליים שמונה פלסטינים, בהם ילד אחד, ופלסטינים הרגו ישראלי אחד ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.
• מאז תחילת 2025 נפצעו יותר מאלף פלסטינים במתקפות מתנחלים, למעלה מכפליים מניין הפלסטינים שנפצעו במתקפות מתנחלים בשנת 2024.
• אלפי פלסטינים נפגעו מהחמרת הגבלות התנועה בנפת חברון מאז 23 בנובמבר.
• מאז אוקטובר 2023 הרגו כוחות ישראליים 14 פלסטינים שניסו לחצות את גדר ההפרדה, ופצעו באותן נסיבות יותר ממאתיים בני אדם נוספים, על רקע של משבר כלכלי חמור בגדה המערבית.

התפתחויות הומניטריות

• בין 18 ל-24 בנובמבר הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שמונה פלסטינים, בהם ילד, ופלסטיני הרג ישראלי. במהלך אותו פרק זמן נפצעו 61 פלסטינים וארבעה ישראלים. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים:
• ב-18 בנובמבר ניסו שני פלסטינים לדרוס קבוצת ישראלים בצומת ההתנחלות גוש עציון לאורך כביש 60, בנפת בית לחם. על פי דיווחים, אחד הפלסטינים יצא מכלי הרכב והחל לדקור בני אדם, הרג ישראלי מבוגר ופצע שני בני אדם אחרים, בהם ילד. כוחות ישראליים פתחו באש, הרגו את שני הפלסטינים ודיווחו שמצאו בכלי הרכב שלהם חומרי נפץ. הגופות עוכבו בידי הרשויות הישראליות. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, ישראלית נפצעה, על פי דיווחים מאש של כוחות ישראליים. בעקבות מתקפה זו סגרו כוחות ישראליים את כל ארבעת שערי הדרך המובילים לעיר חברון, הותירו אלפי פלסטינים לכודים במשך שעות, וביצעו פשיטות בעיירה בית אומר ובעיר חברון, מקומות מגוריהם של התוקפים. בבית אומר אטמו כוחות ישראליים את הכניסה לבית משפחתו של אחד התוקפים, אטימה שגרמה לעקירתן של שלוש משפחות המתגוררות באותו בניין; כמו כן, הם הטילו עוצר למשך שלושה ימים וסגרו כבישים פנימיים ב-12 תלוליות עפר, ואלה הוסרו ב-22 בנובמבר על ידי העירייה. מאז 23 בנובמבר המשיכו כוחות ישראליים לסגור שבעה שערים ראשיים, ששלושה מהם חולשים על הגישה לעיר חברון וארבעה מובילים לקהילות סמוכות, ובכך בודדו שתי עיירות ומחנה פליטים אחד (חלחול, בית אומר ומחנה הפליטים אל-ערוב) והותירו כניסה אחת בלבד פתוחה לצורך כניסה לעיר ויציאה ממנה. הסגרים גרמו לגודש תנועה חמור ועיכבו לפרקי זמן ממושכים אלפי פלסטינים שביקשו להיכנס לעיר חברון, מרכז השירותים המרכזי לעיירות ולכפרים שסביבה, או לצאת ממנה. הגבלות התנועה עדיין בתוקף נכון למועד כתיבת שורות אלה.
• ב-21 בנובמבר הרגו כוחות ישראליים פלסטיני ועיכבו את גופתו, לאחר שכיתרו את ביתו במהלך פשיטה בכפר א-תל, בנפת שכם. מקורות מקומיים דיווחו שצלפים שהוצבו על גגות בתים סמוכים הרגו את האיש כשיצא מביתו. על פי הודעה שפרסם הצבא הישראלי, יום קודם לכן, במהלך פשיטה לילית בעיר שכם, ירה האיש בחייל ופצע אותו.
• ב-21 בנובמבר ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים, בהם ילד וצעיר, במהלך פשיטה לילית בכפר עקב, בירושלים המזרחית. על פי דיווחים, כוחות ישראליים התפרצו לכמה בתים והציבו צלפים על הגגות, ופלסטינים יידו אבנים על הכוחות הישראליים.
• ב-23 בנובמבר ירו כוחות ישראליים בפלסטיני בתחמושת חיה והרגו אותו בכפר דיר ג'ריר, בנפת רמאללה, לאחר שמתנחלים פשטו על פאתי הכפר ופלסטינים יידו אבנים לעבר המתנחלים, בניסיון להדוף אותם. זהו ההרוג השלישי במתקפת מתנחלים שעליו דווח בשלושת החודשים האחרונים באותו אזור של דיר ג'ריר, והוא נהרג על רקע של עלייה בולטת במספרן של מתקפות מתנחלים מאז תחילת 2025.
• ב-24 בנובמבר הרגו כוחות ישראליים פלסטיני בחילופי אש במהלך פשיטה לילית שנמשכה עשר שעות בכפר מרכה, בנפת ג'נין, ועיכבו את גופת ההרוג. בהודעה שפרסם אמר הצבא הישראלי שהאיש היה אחראי להריגתו של מתנחל בהתנחלות קדומים, בנפת קלקיליה, ב-18 באוגוסט 2024.
• ב-24 בנובמבר נהרג פלסטיני בחילופי אש עם כוחות ישראליים, לרבות כוחות סמויים, שעל פי דיווחים כיתרו את הבית שבו שהה בעיר שכם וירו לעברו טילי כתף. לדברי הודעה של הצבא הישראלי, ב-29 במאי 2024 ביצע האיש מתקפת דריסה נגד חיילים במחסום שכם-עוורתא, שבה נהרגו שני חיילים.
• בין 1 ל-24 בנובמבר נפצעו 12 פלסטינים בעת שניסו לחצות את גדר ההפרדה כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל, 11 מהם בנפת ירושלים ואחד בנפת חברון. מאז 7 באוקטובר 2023, המועד שבו הרשויות הישראליות ביטלו או הקפיאו את רוב ההיתרים שניתנו לעובדים פלסטינים ולפלסטינים אחרים לצורך גישה לירושלים המזרחית ולישראל, תיעד משרד או"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריגתם של 14 פלסטינים ופציעתם של יותר ממאתיים פלסטינים אחרים במהלך ניסיונות לחצות את גדר ההפרדה, על פי דיווחים כדי להגיע למקומות עבודה בירושלים המזרחית ובישראל, זאת על רקע של משבר כלכלי חמור בגדה המערבית. ב-2025 גדל משמעותית הממוצע החודשי של פלסטינים שנפצעו מידי כוחות ישראליים במהלך ניסיונות לחצות את גדר ההפרדה, והגיע לכמעט 12 פצועים פלסטינים מדי חודש, נתון כפול מהממוצע החודשי לשנת 2024 (שישה) ועלייה לעומת פצוע פלסטיני אחד בקירוב בחודש בהקשר זה בשלושת החודשים האחרונים של 2023.
• ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח (UNCTAD) מדווחת ששנתיים של מבצעים של כוחות ישראליים ונזק נרחב לתשתית ולנכסים מניבים מחקו עשרות שנים של התקדמות סוציו-אקונומית והישגי פיתוח בשטח הפלסטיני הכבוש. לדברי ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח, הגדה המערבית חווה את השפל הכלכלי החמור ביותר מאז החל הארגון לתעד נתונים ב-1972. ב-2024 התכווץ התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ב-17%, והתמ"ג לנפש התכווץ ב-18.8%, ירידות שמחקו 17 שנות התקדמות כלכלית. עד לסוף 2024 צנח התמ"ג הכולל לרמותיו ב-2014, התמ"ג לנפש צנח לרמותיו בשנת 2008, ושיעור האבטלה גדל ל-35%. בהודעה לעיתונות הדגישה ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח: "הרחבת ההתנחלויות והגבלות התנועה ממשיכות לפצל את הגדה המערבית, לשבש את הכלכלה, המסחר וההשקעות, ולצמצם את הגישה לאדמה, למשאבים ולשווקים. הגבלות אלה פוגעות ב-3.3 מיליון בני אדם, מעלות את הוצאות ההובלה, מאריכות משכי נסיעה ומשבשות את הגישה לשווקים ולשירותי תעסוקה, חינוך ובריאות."
• בין 18 ל-24 בנובמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 21 מבנים בבעלות פלסטינית, כולם על ידי רשויות ישראליות, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. הריסות אלה כללו 15 מבנים בשמונה כפרים ועיירות בשטח C ושישה מבנים בבית חנינא שבירושלים המזרחית. המבנים כללו שישה מבני מגורים, 11 מבנים ששימשו לחקלאות ולמחייה, וארבעה מבנים אחרים. בסך הכול, שתי משפחות בדואיות המונות 18 פלסטינים, בהם 13 ילדים, נעקרו בתקרית אחת ב-21 בנובמבר בקהילת א-נבי מוסא, בנפת יריחו, בשטח שהוגדר על ידי הצבא הישראלי "שטח אש". במהלך התקרית נהרסו שלושה מבני מגורים, שני מחסים לבעלי חיים ומערכת לוחות סולאריים שניתנה כסיוע הומניטרי. בכפר מרג' אל-ר'זאל, גם הוא בנפת יריחו, נהרסו לול עופות בשטח 800 מטר רבוע ומכל מים חקלאי בגודל 3,500 מטר רבוע, הריסות שפגעו ב-14 משפחות המונות 87 בני אדם, בהם 53 ילדים.

עדכון בנושא הגבלות התנועה בשטח H2

• מאז 23 בנובמבר ממשיכים כוחות ישראליים לסגור לסירוגין את המחסום ברחוב א-שוהדא (חסם 56) בכיוון של שכונות תל רומיידה ורחוב א-שוהדא, בתוך אזור H2 של העיר חברון, הכפוף להגבלות, ובכך הם פוגעים קשות בתנועתם של כ-800 תושבים פלסטינים, 125 תלמידים ו-19 מורים. היציאה מן האזור עדיין מותרת. בין 23 ל-26 בנובמבר היה המחסום סגור למשך בין שש לתשע שעות מדי יום. בזמנים שבהם היה המחסום סגור לא יכלו התושבים להגיע ישירות לבתיהם, ונאלצו לנסוע למרחקים ארוכים בדרכים חלופיות. התלמידים ואנשי הסגל בבית הספר קורטובה, אחד מ-34 בתי הספר באזור H2 המשרת כ-125 תלמידים ו-19 מורים, נאלצו גם הם להגיע בדרכים חלופיות וארוכות יותר, לרבות דרך מחסום משהד אל-ארבעין, מרחק המאריך את הנסיעה במכונית בכ-20 דקות. הנסיעה בדרך עוקפת מצריכה גם מעבר בכרם זיתים שמתנחלים משתמשים בו לעיתים קרובות, ומגביר את תחושת היעדר הביטחון של התושבים.
• מאז אוקטובר 2023 אוכפים כוחות ישראליים שיטה חדשה להסדרת התנועה של תושביו הפלסטינים של אזור H2 דרך שלושת המחסומים הייעודיים, שבמסגרתה הם פתוחים מדי יום בשעות 7:00 עד 20:00. שיטה זו מגבילה עוד יותר את התנועה בין שכונות פלסטיניות בתוך האזורים הסגורים של H2 (שאוכלוסייתו מונה כ-7,000 פלסטינים) ואת הגישה לאתרים מרכזיים, לרבות מסגד אבראהימי ובית התמחוי שלו. מאז 7 באוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים באזורH2 את מעצרם של לפחות 427 פלסטינים, בהם 52 ילדים, שנעצרו במחסומים קבועים או במחסומי פתע ניידים.
• הגבלות התנועה באזור H2 של העיר חברון הוחמרו עוד יותר מאז יולי 2025, בשל סגרים נוספים שכוחות ישראליים הטילו על האזור. ב-21 ביולי הציבו כוחות ישראליים גדר תיל ואטמו את הדלתות בשתי הכניסות הראשיות לבתים פלסטיניים בשכונת א-סלאימה, הממוקמת באזור H2 המוגבל. הסגרים מונעים מ-11 משפחות המונות 66 בני אדם, בהם 26 ילדים, להיכנס לבתיהן ולצאת מהם. דרכי היציאה היחידות שנותרו למשפחות מחייבות אותן לעבור דרך בתי השכנים, לחצות שדות ולטפס בסולמות אל מעבר לקירות הבניינים הסובבים את בתיהן. הנפגעים מכך כוללים שני בני אדם הסובלים ממחלות כרוניות ואדם אחד עם מוגבלות תנועה, המחייבת אותו לבקר באופן סדיר בבית חולים. בתקרית נפרדת ב-2 באוקטובר ריתכו כוחות ישראליים כניסה ראשית אחרת לבית מגורים באותה שכונה וסגרו אותה, ובכך פגעו קשות בתנועתן של שבע משפחות המונות 38 בני אדם, בהם 23 ילדים, וכן בתנועתם של 25 ילדים הלומדים בגן ילדים באותו בניין – שבדומה למקרה הקודם נאלצו גם הם להיעזר בדרכים עוקפות, מאולתרות ולא בטוחות.

מבצעים שכוחות ישראליים מנהלים בצפון הגדה המערבית

• כוחות ישראליים המשיכו לנהל בצפון הגדה המערבית, במיוחד בחלקים של נפות טובאס, טול כרם וג'נין, מבצעים רחבי היקף שהובילו לנפגעים, לעקירה ולשיבוש הגישה לשירותים חיוניים.
• בנפת טובאס, ב-26 בנובמבר, פתחו כוחות ישראליים במבצע רחב היקף שבמסגרתו הוצבו ג'יפים ודחפורים צבאיים בעיר טובאס ובכפרים הסובבים אותה, טמון, עקאבה, תייסיר ו-וואדי אל-פארעה. המבצע עדיין מתנהל בזמן כתיבת עדכון זה. לפחות 30 משפחות פלסטיניות ברחבי טובאס, טמון ותייסיר פונו בכפייה ונעקרו מבתיהן, שכוחות ישראליים גם השתמשו בהם כעמדות תצפית, ומאז הן מתארחות אצל קרובי משפחה וחברים. כוחות ישראליים סגרו כתריסר כבישים ראשיים ומשניים, והטילו הגבלות תנועה חמורות ברחבי הנפה. לדברי משרד התיאום והקישור הפלסטיני המחוזי, כוחות ישראליים הודיעו על עוצר עד להודעה חדשה ברחבי הנפה ואכפו אותו, והם ממשיכים לנהל מבצעי חיפוש ומעצרים. המבצע גרם לשיבושים משמעותיים בגישה לשירותים חיוניים, ודיווחים ראשוניים מצביעים על כך שב-26 בנובמבר גרמו דחפורים נזק לרשת המים בין טמון לח'רבת עטוף, וניתקו את אספקת המים לאזורי מגורים ולאדמות חקלאיות.
• במחנה הפליטים נור שמס, בנפת טול כרם, ירו כוחות ישראליים בשני פלסטינים ופצעו אותם, לרבות ילד ועיתונאי שנפצעו ב-18 בנובמבר במהלך הפגנה. כמאה תושבים שנעקרו ממחנה הפליטים נור שמס התכנסו כדי לדרוש לחזור לבתיהם, ואת סיומו של המבצע הישראלי הנמשך מאז ינואר 2025, ואשר לדברי אונר"א הוביל לעקירתם של כ-8,700 פלסטינים ממחנה נור שמס.
• בנפת ג'נין ניהלו כוחות ישראליים שורה של מבצעים שהובילו לפצועים, למעצרים ולהגבלות תנועה משמעותיות. ב-24 בנובמבר, בכניסה למחנה הפליטים ג'נין, עצרו כוחות ישראליים משפחה פלסטינית מהכפר א-סילת אל-חאריתייה, בהם ילד בן שלוש ושני הוריו, שהלכו בשוגג לעבר המחנה כשיצאו מביקור לצורך תור רפואי בבית החולים הממשלתי ג'נין, הנמצא בסמוך. למרות התערבויות של משרד התיאום והקישור הפלסטיני המחוזי עיכבו הכוחות את המשפחה למשך כעשר שעות (10:00-20:00) שבמהלכן תקפו והיכו את האב, לפני ששחררו אותם ליד בית החולים. מוקדם יותר, ב-18 בנובמבר, ירו כוחות ישראליים בילד בן 14 בתחמושת חיה ופצעו אותו בעת ששהה בתוך ביתו בכפר אל-יאמון, במהלך פשיטה שבה לא דווח על עימותים או מעצרים. ב-20 בנובמבר פשטו כוחות ישראליים על הכפר זבובא, מצפון-מערב לעיר ג'נין, התקינו שש תלוליות עפר על שני כבישים ראשיים וארבעה כבישים צדדיים, והגבילו באופן חמור את תנועתם של 2,700 תושבי הכפר. כתוצאה מכך נאלצו תושבים לנסוע בדרכי עפר צרות ולא סלולות על מנת להגיע לבתיהם. מועצת הכפר פינתה את תלוליות העפר ב-26 בנובמבר, לאחר תיאום עם משרדי התיאום והקישור הישראלי והפלסטיני.

מתקפות מתנחלים

• בין 18 ל-24 בנובמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 36 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. המתקפות הובילו לפציעתם של 22 פלסטינים, עשרים מהם מידי מתנחלים. יותר מ-180 עצים ושתילים בבעלות פלסטינית (בעיקר עצי זית) הושחתו. בנוסף, שתי משפחות המונות 12 פלסטינים, בהם שמונה ילדים, נעקרו ונימקו זאת באלימות מתנחלים. מספר מתקפות המתנחלים בשבוע שעבר תואם את הממוצע השבועי של כ-35 מתקפות, שתועד מתחילת 2025.
• ב-23 בנובמבר נעקרו בכפייה שני משקי בית פלסטיניים המונים 12 בני אדם, בהם שמונה ילדים, מהקהילה הבדואית אל-חת'רורה (שאוכלוסייתה מונה כמאתיים בני אדם), בנפת יריחו, ועברו לשטח B, בשל מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות לאחר שיומיים קודם לכן הוקם מאחז חדש במרחק פחות מ-50 מטר מבתיהן. על פי דיווחים, המאחז כולל מבנה מתכת שהוצב על גבעה המשקיפה על הקהילה. על פי דיווחים, מייד לאחר הקמתו ביצעו מתנחלים מתקפות חוזרות ונשנות, שכללו פריצות לבתים, הרס של רכוש ואיומים. ילדים נפגעו במיוחד, משום שמתנחלים רדפו אחריהם פעמים אחדות ואילצו אותם להסתגר בבתים מרוב פחד. במשך הלילה התפרצו מתנחלים לבתים בעת שהדיירים ישנו, תקפו את הגברים במקלות ואיימו להרוג את המשפחות אם לא יעזבו את המקום תוך שעות. המשפחות החלו לעבור למחרת בבוקר, בעודן נתונות לתצפית ישירה של מתנחלים ולהטרדות, הצליחו לקחת עימן רק חפצים אישיים בסיסיים וכמות מוגבלת של ריהוט, והותירו מאחור מבני מגורים ואת מרבית חפציהן. זמן קצר לאחר מכן השתלטו מתנחלים על המבנים הנטושים. עם הקמתו של מאחז זה, הקהילה הבדואית אל-חת'רורה מוקפת בשישה מאחזים.
• זו תקרית העקירה השנייה שעליה דווח החודש באל-חת'רורה. ב-6 בנובמבר, מתנחלים שמוערך כי באו ממאחז הממוקם ממזרח לקהילה, במרחק כ-700 מטר ממנה, הרסו בדחפור 12 מבנים פלסטיניים, בהם שבעה מבני מגורים, שני חדרי רחצה ושלושה מחסים לבעלי חיים. המתקפה הובילה לעקירתם של חמישה משקי בית המונים 16 בני אדם, בהם שבעה ילדים, ופגעה בשלושה משקי בית נוספים המונים 14 בני אדם. משפחות רבות העבירו באופן זמני את הנשים והילדים למקום אחר למשך שעות הלילה, בשל הפחד שזרעו מתקפות מתנחלים קודמות. בהריסה הושמדו מבנים במימון תורמים, חפצים אישיים ומחסים ששימשו לנדידות חרף עונתיות.

• מאז תחילת 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מ-1,600 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים שהובילו לנפגעים ו/או לנזק לרכוש, ואשר פגעו ביותר מ-270 קהילות ברחבי הגדה המערבית, בעיקר בנפות רמאללה, שכם וחברון. בין היתר הובילו תקריות אלה לפציעתם של יותר מאלף פלסטינים, בעיקר כתוצאה מתקיפות ומכות, אבנים או שאיפת גז מדמיע. כ-70% מהנפגעים נפצעו מידי מתנחלים והיתר מידי כוחות ישראליים, או שלא ידוע האם נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מתוך יותר מ-700 פלסטינים שנפצעו מתחילת השנה מידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים, יותר מ-40% נפצעו ביוני, ביולי ובאוקטובר, שבכל אחד מהם נפצעו לפחות מאה פלסטינים בחודש מידי מתנחלים. נתון זה כפול ממספר הפלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים בכל שנת 2024, שבה תועדו כ-360 מתקפות מתנחלים (ראו תרשים).
• לנתונים על עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 לאוקטובר 2025 ולפילוחים נוספים, ראו את תמונת המצב לחודש ספטמבר 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

• נכון ל-27 בנובמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.6 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (40%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. במהלך אוקטובר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 135 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 77.7 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 56 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-64 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 69 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.