עדכון מצב הומניטרי מס' 340 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-19 או ב-20 בנובמבר.

דגשים עיקריים

• נפלי תחמושת ממשיכים להוות סיכון חמור ברחבי רצועת עזה, לדברי סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים; דוּוח על פציעות בקרב בני אדם השבים לאזורים ההרוסים או מחפשים פריטים בסיסיים הדרושים להם למחייתם.
• בחודש הראשון של הפסקת האש פונו מעזה 165 מטופלים בפינוי רפואי, לעומת 146 מטופלים בחודש הקודם; יותר מ-16,500 בני אדם עדיין זקוקים בדחיפות לטיפולי רפואת מומחים מחוץ לעזה.
• ארבעה בתי חולים ושורה של מתקני בריאות אחרים חידשו את פעולתם מאז הכרזת הפסקת האש, אבל יותר מ-60% מכלל המתקנים עדיין אינם מתפקדים.
• יותר מ-154 אלף ילדים – כמעט רבע מכלל הילדים בגיל בית ספר – רשומים ביותר מ-300 מרחבי למידה זמניים.
• הרשויות הישראליות הודיעו על פתיחתו מחדש לשינוע מטענים הומניטריים של מעבר זיקים (ארז מערב), שהיה סגור במשך חודשיים.

סקירה כללית

• לאחר נסיגתם של כוחות ישראליים מחלקים של רצועת עזה במסגרת הסכם הפסקת האש, נמשכים הדיווחים על תקיפות צבאיות ישראליות הגורמות לנפגעים, ליד התוואי המכונה "הקו הצהוב" או ממזרח לו. הגישה לים עדיין אסורה ונמשכים הדיווחים על מעצר בלב ים של דייגים פלסטינים על ידי כוחות ישראליים. בשטחים שמעבר ל"קו הצהוב", שבהם פרוסים עדיין כוחות ישראליים (יותר מ-50% משטח רצועת עזה), נמשכים הדיווחים על פיצוצים, מדי יום, של מבני מגורים, והגישה לנכסים הומניטריים, לתשתית ציבורית ולאדמות חקלאיות עדיין מוגבלת או אסורה כליל. בין 25 באוקטובר ל-4 בנובמבר ניהלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים אומדן מרחוק, באמצעות טלפונים ואנשי קשר, שבו סקרו אתרי עקירה מזוהים הממוקמים בשטחים שהצבא הישראלי עדיין פרוס בהם. האומדן זיהה 46 אתרי עקירה, ש-18 מהם עדיין פעילים. באתרים הפעילים שוהים יותר מ-1,350 משקי בית המונים כ-13,500 עקורים. בשל המצב הביטחוני, הארגונים השותפים לכוח המשימה לניהול אתרים עדיין אינם יכולים לבצע אומדנים פיזיים בשטח זה. הם מעריכים שלרוב בני האדם בשטחים אלה אין גישה לשירותים בסיסיים.
• לדברי מקורות ישראליים רשמיים, בין 11 ל-15 בנובמבר הוחזרו גופותיהם של שלושה בני ערובה מעזה לידי רשויות ישראליות. השבתם מביאה את המספר הכולל של גופות של בני ערובה ישראליים ואחרים שהושבו מאז הכרזת הפסקת האש ל-24. באותה תקופה, לדברי משרד הבריאות בעזה, הושבו לרצועת עזה גופותיהם של 45 פלסטינים, והשבתן מביאה את המספר הכולל של גופות פלסטינים שהושבו מאז הכרזת הפסקת האש ל-315, אם כי רק 91 מהן זוהו.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 5 ל-12 בנובמבר נהרגו שישה פלסטינים, אדם אחד מת מפצעים שנגרמו לו קודם לכן, 19 פלסטינים נפצעו ו-19 גופות חולצו מתחת להריסות. נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים הפלסטינים שעליהם דיווח משרד הבריאות מאז 7 באוקטובר 2023 ל-69,185 הרוגים ו-170,698 פצועים. לדברי משרד הבריאות, נתון זה כולל 284 הרוגים שנוספו בדיעבד בין 31 באוקטובר ל-7 בנובמבר, לאחר שוועדה מיניסטריאלית אישרה את פרטי זהותם. משרד הבריאות דיווח שמאז תחילתה של הפסקת האש נהרגו 245 פלסטינים, 627 בני אדם נפצעו ו-532 גופות חולצו מתחת להריסות. נתונים אלה כוללים 104 פלסטינים שנהרגו בין 28 ל-29 באוקטובר.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 5 ל-12 בנובמבר, נכון לשעה 12:00, לא נהרגו חיילים ישראלים בעזה. מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי, באוקטובר 2023, הינו 471 הרוגים ו-2,978 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,671 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל-12 בנובמבר 2025 בשעה 12:00 מוערך שברצועת עזה נותרו גופותיהם של ארבעה בני ערובה ישראלים.
• נכון ל-10 בנובמבר, כוח המשימה לניהול אתרים מעריך שכמיליון בני אדם, מתוך כלל האוכלוסייה המונה 2.1 מיליון בני אדם, מתגוררים ב-862 אתרי עקירה ברחבי רצועת עזה, ש-180 מתוכם ממוקמים בנפות עזה וצפון עזה, 264 ממוקמים בנפת דיר אל-בלח ו-410 בנפות ח'אן יונס ורפיח. לדברי אונר"א, נכון ל-2 בנובמבר מוערך שכ-75 אלף בני אדם מתגוררים בכ-100 מחסים ייעודיים של אונר"א ובשטחים המקיפים אותם. כוח המשימה לניהול אתרים מדווח שתנועות האוכלוסייה ברחבי רצועת עזה נמשכות, ככל שבני אדם מנסים לשוב במידת האפשר לערי מוצאם או לעבור לאזורים שבהם הגישה לשירותים בסיסיים היא יחסית טובה יותר. בין 9 באוקטובר ל-10 בנובמבר תיעדו ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים יותר מ-709 אלף תנועות של בני אדם, לרבות יותר מ-580 אלף תנועות של בני אדם שחצו מדרום עזה לצפונה, בעיקר בכביש א-רשיד. יותר מ-113 אלף תנועות של בני אדם נצפו ממערב ח'אן יונס למזרחה.
• כוח המשימה לניהול אתרים מדווח כי נצפה גידול במספר התנועות בכיוון ההפוך, מצפון עזה לדרומה. בין 2 ל-9 בנובמבר תועדו יותר מ-1,200 תנועות כאלה, לעומת 850 תנועות בשבוע שקדם לכך. אף שמשפחות עקורות בכל רחבי רצועת עזה, לרבות בדרום, מתמודדות עם תנאים לא יציבים ועם צפיפות-יתר, כוח המשימה לניהול אתרים מייחס את הגידול היחסי בתנועות דרומה לחוסרים החריפים יותר, יחסית, בצפון עזה במחסה נאות, שירותים בסיסיים ואפשרויות חימום בטיחותיות, כך שמשקי בית רבים מתגוררים בבתים הרוסים, שהסיכויים שיתוקנו לפני הירידה בטמפרטורות מוגבלים.
• ארגונים שותפים בתחום החינוך ממשיכים לתמוך בתהליך הלמידה באמצעות הפעלה בכל רחבי רצועת עזה של מרחבים נוספים למתן חינוך פנים-אל-פנים, שקודם לכן התרכזו בח'אן יונס ובדיר אל-בלח. נכון ל-11 בנובמבר, 303 מרחבי למידה זמניים כשירים לפעולה, לרבות 16 בנפת עזה, 140 בדיר אל-בלח, 147 בח'אן יונס ואף לא אחד בנפות צפון עזה ורפיח. מאז תחילתה של הפסקת האש הוכשרו כ-51 מרחבי למידה זמניים לפעולה, ואפשרו ליותר מ-18 אלף תלמידים להירשם ללימודים בהם. יותר מ-4,300 מורים במרחבי הלמידה הזמניים מסייעים לכ-145 אלף תלמידים בסך הכול, או כ-24% מכלל אוכלוסיית הילדים בגיל בית הספר בעזה, המונה כ-637 אלף תלמידים. את הכיסוי הנמוך מייחסים לנזק נרחב לתשתית בתי ספר, לעובדה שבתי ספר ממשיכים לשמש מחסים לעקורים, ולהגבלות על הכנסת חומרי לימוד ולמידה.
• בנוסף על כ-44 אלף הילדים שאותם משרתת אונר"א ב-46 ממרחבי הלמידה הזמניים, פלטפורמת הלמידה הדיגיטלית של אונר"א מספקת לימדי ערבית ומתמטיקה ליותר מ-294 אלף ילדים, שאותם מלמדים יותר מ-7,600 מורים. משרד החינוך והחינוך הגבוה חידש גם את ההוראה פנים-אל-פנים בלפחות שתי אוניברסיטאות, שהלימודים בהן מתנהלים במתכונת היברידית. על מנת להגיע לכל הילדים בגיל בית הספר, לרבות רשימת ההמתנה הארוכה של ילדים המנסים להגיע למרכזי למידה, הדגישה דוברת יוניסף, טס אינגראם, את הצורך במרחבי למידה נוספים, בפינוי הריסות שיבטיח שנפלי תחמשת לא יהוו סיכון, בתיקון של כיתות לימוד שניזוקו ובהקמת מבנים זמניים.
• לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, בתשעת הימים הראשונים של נובמבר סייעו ארגונים שותפים ליותר מ-255 אלף בני אדם (51 אלף משקי בית) במתן שתי חבילות מזון לכל משק בית, באמצעות 47 נקודות חלוקה ברחבי רצועת עזה. נכון ל-10 בנובמבר ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מחלקים מדי יום כ-160 אלף חבילות לחם וכ-1.27 מיליון ארוחות. חבילות הלחם מיוצרות ב-19 מאפיות הפועלות בתמיכת האו"ם, ומחולקות בחינם ביותר מ-400 אתרים, לרבות יותר מ-50 מחסים של אונר"א, מטבחים קהילתיים ומתקנים מקומיים אחרים. כמו כן, הלחם נמכר במחיר מסובסד של 3 ₪ לחבילה באמצעות 71 קמעונאים שנשכרו לכך, לעומת 43 קמעונאים באוקטובר, כדי להרחיב את הכיסוי ולסייע בהחייאת השווקים ברחבי רצועת עזה.

גישה הומניטרית

• לפי נתוני מנגנון 2720 של האו"ם, נכון ל-10 בנובמבר כ-227 אלף טונה מהסיוע הממתין ברחבי האזור, שכ-72% מתוכן הינם אספקת מזון, אושר על ידי הרשויות הישראליות להעברה והכנסה לעזה. לדברי מנגנון 2720 של האו"ם, בין 10 באוקטובר ל-10 בנובמבר אספו האו"ם והארגונים השותפים לו סיוע במשקל כ-48 אלף טונה משני המעברים שפעלו סביב עזה, לרבות 15,500 טונה בין 4 ל-10 בנובמבר. ב-12 בנובמבר הודיעו הרשויות הישראליות על פתיחתו מחדש של מעבר זיקים להעברת סיוע הומניטרי, לאחר שהיה סגור במשך חודשיים.
• מאז 10 באוקטובר לא אושרה הכנסתן לעזה של יותר מ-6,490 טונה של חומרי סיוע ששליחתו תואמה עם האו"ם או על ידיו. מתוכן, יותר מ-3,700 טונה נפסלו בנימוק שהארגונים אינם מוסמכים להכניס פריטי סיוע לעזה. נתון זה כולל עשר בקשות שהגישו שלושה ארגונים מקומיים ובינלאומיים לא ממשלתיים להכנסת 555 טונה של סיוע הכולל מוצרי מחסה, מים ותברואה, שנפסלו בין 4 ל-10 בנובמבר. ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים שותפים רבים ממשיכים להיתקל בקשיים בתהליך הרישום בישראל, המונעים מהם להכניס לעזה אספקה ולפעול בה בהיקף הדרוש, והרשויות הישראליות ממשיכות לאסור על אונר"א להכניס לעזה מזון וסוגי אספקה אחרים. נמנעת גם ההכנסה של פריטים חיוניים לעזה. כך למשל, במהלך תדרוך לעיתונות דיווח יוניסף לאחרונה שהפריטים שהכנסתם נאסרה כללו חלפים למכליות מים ולכלי רכב, חומרים לטיפול במים ולטיהורם, גנרטורים רבי עוצמה וערכות לימוד ופנאי עבור ילדים, שזה חודשים אחדים שהארגון אינו מורשה להכניס לעזה.
• תיאום עם רשויות ישראליות עדיין דרוש עבור תנועות של שיירות הומניטריות בתוך עזה, למעברים, וכן בתוך אזורים אחרים שהצבא הישראלי עדיין מוצב בהם, או בקרבתם. בין 4 ל-10 בנובמבר תיאמו ארגונים הומניטריים עם הרשויות הישראליות 58 תנועות, שמתוכן אופשרו 30, שמונה בוטלו, 16 עוכבו וארבע נענו בסירוב. התנועות כללו, בין היתר, 31 תנועות לאיסוף של מטעני אספקה משני המעברים הפעילים (כרם שלום וכיסופים), שתי משלחות חיפוש והצלה, שלוש תנועות שיעדן היה תיקוני כביש, ביצוע אומדנים ופינוי, ושלוש תנועות הקשורות למעבר של אנשי סגל הומניטרי בגבול.
• ב-5 בנובמבר סייע ארגון הבריאות העולמי בפינוי הרפואי של 19 מטופלים, בהם 17 ילדים ושני גברים, וכן 93 מלווים. נתון זה מביא את מספרם הכולל של מטופלים שפונו בחודש שעבר מאז הכרזת הפסקת האש ל-165 מטופלים, בהם 105 ילדים, 32 גברים ו-28 נשים, לעומת 146 מטופלים שפונו מעזה בחודש שקדם להפסקת האש. יותר מ-16,500 מטופלים עדיין זקוקים בדחיפות לטיפולי מומחים שאינם זמינים בתוך רצועת עזה. ארגון הבריאות העולמי אמר שמעבר רפיח הינו נקודת יציאה חיונית לפינויים רפואיים, שעד עתה העביר דרכו ארגון הבריאות העולמי כ-4,000 מטופלים לטיפול במצרים ובחו"ל. ארגון הבריאות העולמי הוסיף שהמעבר ממלא תפקיד מרכזי גם בהכנסת אספקה רפואית לעזה, וקרא בדחיפות לפתיחה מתמשכת של רפיח וכל נקודות הכניסה האחרות אל עזה.
• בהודעה שפורסמה במלאות חודש להפסקת האש בעזה אמר טום פלטצ'ר, תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, שגורמים הומניטריים ממשיכים לנצל כל הזדמנות להציל חיים. הוא ציין שהאו"ם והארגונים השותפים לו כבר סיפקו מזון ליותר ממיליון בני אדם, שאתרי תזונה נפתחו מחדש ושירותי בתי חולים ניתנים ליותר מטופלים. על פי הודעה זו, גם מתן חיסונים חיוניים חודש, חולקה אספקה לעונת החורף, וניתנה תמיכה נפשית. ולמרות התקדמת זו אמר מר פלטצ'ר שהפעילות ההומניטרית בעזה עדיין מתמודדת עם מכשולים לרבות בירוקרטיה והיעדר ביטחון. הוא הדגיש שאם יוקלו ההגבלות האלה יוכלו גורמים הומניטריים לעשות הרבה יותר כדי להגיע ליותר בני אדם הזקוקים לסיוע מציל-חיים.

גישה לטיפול רפואי

• מאז הפסקת האש חל שיפור בתפקודם של שירותי הבריאות ברחבי רצועת עזה - נכון לעכשיו 18 בתי חולים מתפקדים באופן חלקי, לעומת 14 בספטמבר. אחד מבתי החולים שנפתחו מחדש הוא בית החולים אל-ח'יר בח'אן יונס. ב-10 בנובמבר דיווח ארגון הבריאות העולמי שבשבוע שעבר חזר בית החולים אל-ח'יר לתפקד לאחר שהארגון סייע לשקם את מערכות המים, התברואה והחשמל במתקן וסיפק לו ציוד רפואי ותרופות. בית החולים הוצא מכלל פעולה בפברואר 2024. כן הקים ארגון הבריאות העולמי בבית החולים מרכז ייצוב תזונה חדש, המכיל 20 מיטות אשפוז, לטיפול באשפוז בילדים הסובלים מתת-תזונה חריפה וחמורה. לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, נכון לעכשיו, בסך הכול שבעה מרכזי ייצוב תזונה, שמספר המיטות הכולל בהם הוא 90, מספקים טיפול במקרי תת-תזונה חריפה חמורה מלווה בסיבוכים, לעומת ארבעה מרכזים בספטמבר.
• בדומה לכך גדל גם מספרם של מרכזי הרפואה הראשונית המתפקדים לעומת התקופה שקדמה להפסקת האש, מ-62 ל-76 מרכזים נכון ל-8 בנובמבר. ולמרות זאת, השיעור הכולל של שירותי הבריאות המתפקדים, לרבות בתי חולים, בתי חולים שדה, מוקדים רפואיים ומרפאות רפואה ראשונית הינו רק 36% מכלל המתקנים (213 מתוך 589). לדברי משרד הבריאות, קושי נוסף הינו שעקירה נרחבת והיעדר מחסים חלופיים זמינים הובילו עקורים רבים לבקש מחסה במתקני בריאות מרכזיים, מצב הפוגע בתפקודיות של שני בתי חולים וארבע מרפאות ברחבי הרצועה.
• אונר"א, ש-12 אלף אנשי סגל שלה נמצאים בשטח בעזה, ממשיכה להפעיל מחסים, מרפאות ושירותים חיוניים, והרחיבה את מתן השירות מאז הפסקת האש, לרבות בצפון עזה. הסוכנות מפעילה כעת בעיר עזה ארבעה מוקדים רפואיים, המטפלים מדי יום ביותר מ-1,650 מטופלים, לעומת ממוצע של 50 תורים ביום בלבד במהלך מבצעים צבאיים לפני הפסקת האש. אונר"א מספקת שירותי רפואה ראשונית באמצעות שבעה מרכזי בריאות ו-102 צוותי רפואה ניידים העובדים, ב-31 מוקדים רפואיים בתוך מחסים בדיר אל-בלח, בח'אן יונס ובעיר עזה ומחוץ להם, וכעת נעשים מאמצים לשקם את שירותי הבריאות בנפת צפון עזה, למרות קשיי תשתית ואספקה. יתרה מכך, אונר"א מדווחת שעבודתה בתחום ההגנה על בריאות הציבור חורגת מעבר לתורים רפואיים וכוללת מתן שירותי מים, תברואה, היגיינה, תזונה והגנה באופן משולב.
• עם זאת, תנאי החיים הנוכחיים ברצועת עזה ממשיכים לעורר חששות חמורים בדבר סיכונים לבריאות הציבור. ארגון Médecins sans Frontière כינה תנאים אלה "מחרידים", ואמר: "אחרי שנעקרו בכפייה שוב ושוב, פלסטינים רבים עדיין חיים באוהלים מאולתרים, ללא גישה למים זורמים ולחשמל, מוקפים בערימות אשפה והצפות של מי ביוב." Médecins sans Frontière הוסיף כי ההשלכות הבריאותיות של תנאים מחרידים אלה גורמות למקרים רבים של זיהומים בדרכי הנשימה, בעור ובמערכת העיכול, והזהיר שהטמפרטורות הנמוכות יותר, הגשמים הכבדים והרוחות העזות הצפויים בקרוב רק יחמירו את המצב.
• לדברי משרד הבריאות, 343 מתוך 622 תרופות חיוניות (55%) אזלו כליל מן המלאי. נתון זה כולל 74% מהתרופות הכימותרפיות וההמטולוגיות, 64% מהתרופות המשמשות לרפואה ראשונית, 56% מהתרופות לטיפול באם ובילד ו-505 מהתרופות למושתלי כליה ולדיאליזה. בנוסף, 710 מתוך 1,006 מוצרים רפואיים (71%) אזלו באוקטובר 2025; נתון זה כולל 100% מהפריטים לניתוחי לב פתוח ולצנתורים, 99% מהמוצרים לניתוחים אורתופדיים ו-91% מהמוצרים לניתוחי עיניים.
• חוסרים קריטיים פגעו במיוחד בגישתם של חולי סוכרת לטיפול נאות, והם מגבירים את הסיכון לסיבוכים ולמוות. לדברי משרד הבריאות, בעזה יש כ-71 אלף חולי סוכרת. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, כ-20% עד 30% מכלל חולי הסוכרת זקוקים מדי חודש לכ-25 אלף בקבוקוני אינסולין ולאספקה הקשורה אליהם, אבל רק חלק זעיר מסוגי האספקה הללו זמין באופן שוטף. כוח המשימה לענייני בריאות דיווח שארגונים שותפים הומניטריים העבירו לבתי חולים בעזה את משלוח האינסולין האחרון, שכלל 22,991 בקבוקונים, בין 19 ל-23 באוקטובר 2025. לדברי אונר"א, בשל הזמינות המוגבלת של אינסולין נאלצו חלק מהמטופלים להשתמש במנות שתוקפן פג, ובכך סיכנו עוד יותר את בריאותם, והיעדר בדיקות סקר נאותות הנערכות במועד מגדיל עוד יותר את הסיכון למקרי סוכרת לא מאובחנים. חוסרים בתרופות היפוגליקמיות הניתנות דרך הפה וחיוניות לטיפול בסוכרת מסוג 2 פגעו עוד יותר בטיפול. כוח המשימה לענייני בריאות מציין שיחד עם הגישה המוגבלת למזון מזין, קשיים אלה עלולים להוביל לשכיחות גבוהה של סיבוכים חמורים, כמו כף רגל סוכרתית, איזון סוכרתי ירוד, אי-ספיקת כליות ועיוורון.
• היעדר טיפול ושירותים אבחנתיים פגע גם בחולי סרטן, שלדברי כוח המשימה לענייני בריאות יכולים לקבל רק טיפול מוגבל בשלושה מתקני רפואה: בית החולים א-ראזי, בית החולים אל-חילו והמרכז הרפואי נאסר. לדברי משרד הבריאות, נכון לעכשיו, יותר מ-11 אלף חולי סרטן ברצועת עזה זקוקים לפינוי רפואי אל מחוץ לרצועה, מאחר שברצועת עזה אין את הטיפולים הדרושים להם. על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי, מאז ינואר 2025 פונו 594 חולי סרטן, בהם 152 ילדים, 219 נשים ו-223 גברים, אל מחוץ לעזה ועוד רבים אחרים עדיין ממתינים שפינויים מעזה יאושר.

הגנה

• לדברי תחום האחריות בנושא הגנת ילדים, שנתיים של הסלמה במעשי האיבה בעזה, קריסת מערכות החינוך, הבריאות והרווחה, שהוחמרו עוד יותר בשל עקירה וטראומה חוזרת ונשנית, שחקו את תחושת היציבות והבטיחות של ילדים; כדי להחלים, הם יזדקקו למאמצים מתמשכים וארוכי-טווח. באומדן של תחום האחריות בנושא הגנת ילדים מאוקטובר 2025, התסמינים השכיחים ביותר שעליהם דווח בקרב ילדים היו התנהגות תוקפנית (93%), אלימות כלפי ילדים צעירים יותר (90%), עצב והסתגרות (86%), הפרעות שינה (79%) והימנעות מלימודים (69%). כמו כן, מטפלים דיווחו שהם מוצפים ואינם מסוגלים לספק תמיכה רגשית מספקת, ונמצא כי נערות וילדות, וילדים עם מוגבלויות מצויים בסיכון מוגבר לאלימות, הזנחה וגישה לא בטוחה למתקני מים, תברואה והיגיינה, במיוחד במחסים הלוקים בצפיפות-יתר ובאתרי עקירה לא רשמיים.
• ארגונים שותפים לתחום האחריות בנושא הגנת ילדים ממשיכים להרחיב מתן שירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית לילדים ולמטפלים ברחבי רצועת עזה. במהלך החודש הראשון מתחילת הפסקת האש סיפקו ארגונים שותפים שירותי הגנת ילדים ותמיכה נפשית ופסיכו-חברתית ליותר מ-132 אלף ילדים ברחבי רצועת עזה, לרבות כמעט 1,600 ילדים עם מוגבלויות ו-45 אלף מטפלים. השירתים כללו מפגשי ייעוץ פסיכולוגי פרטניים, מפגשים קבוצתיים מובנים, פעילויות להתמודדות עם דחק (סטרס), תמיכה פסיכו-חברתית באמצעות פעילויות פנאי, והפניות לשירותים רב-תחומיים. ארגונים שותפים לתחום האחריות בנושא הגנת ילדים שואפים לספק מדי חודש שירותים שונים בתחום הגנת ילדים ל-100 אלף ילדים, כדי לתת מענה לצורכיהם של כמעט מיליון ילדים ברצועת עזה.
• מאז 10 באוקטובר, כמעט 59 אלף מתוך 132 אלף הילדים שאליהם הגיעו ארגונים שותפים לתחום האחריות בנושא הגנת ילדים קיבלו מפגשים קבוצתיים ופרטניים, עזרה ראשונה פסיכולוגית ומפגשי ייעוץ, ויותר מ-17 אלף מטפלים (72% מהם נשים) השתתפו בתוכניות הורות שנועדו לקדם רווחה נפשית וחברתית ולחזק את יכולתם לתמוך בילדים במצוקה. לדברי ארגונים שותפים, סוגיות מרכזיות שנצפו במהלך מתן שירותים כללו חרדה מוגברת אצל ילדים, שינויים התנהגותיים וחששות סביב ההיעדר המתמשך של מרחבים בטוחים. באותה תקופה הופנו 2,500 ילדים בסיכון מוגבר לשירותים רב-תחומיים, לרבות תמיכה במחסה, ערכות היגיינה וסוגים אחרים של סיוע בסיסי. שירותי ניהול טיפול הגיעו ל-1,344 ילדים, שמתוכם 166 ילדים ללא ליווי מבוגר או ילדים שהופרדו מהוריהם אוחדו מחדש עם משפחותיהם, ו-215 ילדים שובצו זמנית בטיפול חלופי. יתרה מכך, 350 ילדים עם פציעות או מוגבלויות הקשורות בסכסוך קיבלו אביזרי עזר ותמיכה בשיקום. על פי נתונים עדכניים של משרד הבריאות בעזה, קטיעות בקרב ילדים מהוות כ-25% מכלל הקטיעות שהמשרד תיעד במהלך המלחמה.
• סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים מזהירה שנפלי תחמושת ממשיכים להוות סיכון חמור ברצועת עזה, לנוכח דיווחים על פציעות בקרב השבים לשטחים הרוסים. בעיר עזה "נפלי תחמושת וטילים פזורים בכל רחבי שכונת א-רימאל, גלויים לעין בין ההריסות ולאורך כבישים [...] ובני אדם חשופים לסכנת פיצוץ כשהם מנסים לשוב לבתיהם או לחפש מוצרים בסיסיים הדרושים למחייתם," דיווחה סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים. תנאי החיים הירודים מגבירים גם את חשיפתם של בני אדם, בהם ילדים, לנפלי תחמושת, כשהם מנסים לאסוף עצים לבעירה או כאשר, מחמת היעדר אפשרויות למחסה בטוח, הם נאלצים להקים אוהלים ליד אזורים החשודים כמזוהמים בנפלי תחמושת.
• מאז 10 באוקטובר תיעדה סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים שלוש תקריות של פיצוץ חומרי נפץ בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שבהן נפצעו 11 בני אדם, בהם שלושה ילדים. כדי להרחיב את הפעילויות ולאפשר תיקון בטוח של מתקני תשתית אזרחית ואת פתיחתם מחדש של בתי ספר ומתקני בריאות, מאז 10 באוקטובר נענתה סוכנות המוקשים של האו"ם ל-71 בקשות לאומדנים של סכנות חומרי נפץ, סייעה ל-32 משלחות בין-סוכנותיות, וקיימה מפגשי הגברת מודעות סיכונים עבור יותר מ-49 אלף בני אדם ברחבי רצועת עזה. יתרה מכך, בין 15 ל-22 באוקטובר ניהלה סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים הכשרת מדריכים בנושאי מודעות לסכנות נפלי תחמושת ומוכנות והגנה בעת סכסוך, שבה השתתפו 31 עובדי קו קדמי של ארגונים הומניטריים, כדי לאפשר להם להפיץ מסרונים בנושאי בטיחות בד בבד עם פעילויותיהם.
• דוח מעקב של כוח המשימה לענייני הגנה שהתפרסם לאחרונה וסקר את התקופה שבין 10 באוקטובר ל-6 בנובמבר מדגיש כי על רקע קשיים אדירים, קהילות בעזה ממשיכות להפגין עמידות וסולידריות ראויות לציון. ועדות תיאום עממיות הוקמו מחדש והן מטפלות במחלוקות, מארגנות חלוקת סיוע ומדווחות לגורמים הומניטריים על צרכים. מתנדבים צעירים תומכים באופן פעיל בקבוצות פגיעות וחלשות ומתחזקים תנאים באתרים, פעילות המשקפת מעורבות אזרחית איתנה. אימהות ובני נוער הקימו גם חוגי למידה ותמיכה לא פורמליים, כדי לספק לילדים חינוך בסיסי ונחמה רגשית. לדברי דוח המעקב, לכידות חברתית וסיוע הדדי מתמשכים הם עדיין מנגנוני התמודדות מרכזיים המסייעים למשפחות לעמוד במצוקות היום-יום.

מימון

• נכון ל-12 בנובמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.49 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (37%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. במהלך אוקטובר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 135 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 77.7 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 56 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 69 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.