עדכון מצב הומניטרי מס' 338 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי רביעי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-12 או ב-13 בנובמבר.

דגשים עיקריים

• כוח המשימה לענייני מחסה מזהיר כי מאות אלפי משפחות ממתינות לבוא החורף הקרב ללא הגנה בסיסית מתנאי מזג האוויר.
• ניתוח גיאו-מרחבי שנעשה לאחרונה מצביע על כך שרק 4% מהאדמות החקלאיות בעזה לא ניזוקו ועדיין נגישות.
• פריטי סיוע שנפסלו להכנסה לעזה כוללים חומרי לימוד ובשר טרי, שבעיני הרשויות הישראליות מצויים מחוץ לטווח הסיוע ההומניטרי.
• סוכנויות האו"ם וארגונים שותפים, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות בעזה, משיקות קמפיין משולב להדבקת הפער בחיסוני שגרה, תזונה ומעקב גדילה, שיעדו הם 44 אלף ילדים.
• מאז 10 באוקטובר חילקו ארגונים שותפים לקבוצת העבודה לענייני כסף מזומן סיוע רב-תכלתי במזומן ליותר מ-55 אלף משקי בית.

סקירה כללית של ההקשר

• בשבוע האחרון דווח מדי יום על פיצוצים של בנייני מגורים בשורה של אזורים שהצבא הישראלי עדיין פרוש בהם, במיוחד במזרח ח'אן יונס ובמזרח העיר עזה. נמשכים דיווחים על תקיפות צבאיות ישראליות ליד התוואי המכונה, במסגרת הסכם הפסקת האש, "הקו הצהוב", או ממזרח לו, במיוחד בעיר עזה ובנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס. גישה לנכסים הומניטריים ולאדמה חקלאית מעבר ל"קו הצהוב" עדיין אסורה. דווח על קוביות בטון צבועות בצהוב שהותקנו לסימון "הקו הצהוב" בחלקים שונים של הרצועה, כפי שהורה שר הביטחון הישראלי. הגישה לים עדיין אסורה ונמשכים הדיווחים על מעצר של דייגים פלסטינים בלב ים, לרבות, על פי דיווחים, חמישה דייגים שנעצרו על ידי כוחות ישראליים ב-4 בנובמבר.
• בראיון לאמצעי התקשורת ב-5 בנובמבר אמר מזכ"ל האו"ם שהאו"ם עדיין נתקל במכשולים במשלוח סיוע הומניטרי. הוא ציין ש"הסיוע ההומניטרי השתפר וגדל משמעותית, אבל [האו"ם] רחוק מאוד [מלקבל] את הדרוש כדי לסלק במהירות סכנת רעב המוני וליצור את התנאים שייתנו לבני האדם בעזה את המינימום – ממש המינימום – הדרוש לחיים בכבוד."
• לדברי מקורות ישראליים, בין 29 באוקטובר ל-4 בנובמבר הושבו גופותיהם של שישה בני ערובה מתים מעזה לידי רשויות ישראליות. השבתם מביאה את מספרן הכולל של גופות של בני ערובה ישראליים שהוחזרו ל-21. לדברי משרד הבריאות בעזה, ב-1 בנובמבר וב-5 בנובמבר הושבו גופותיהם של 90 פלסטינים לרצועת עזה, והשבתם מביאה את מספרן הכולל של הגופות שהוחזרו ל-285, שרק 84 מהן זוהו.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר נהרגו 14 פלסטינים, אדם אחד מת מפצעים שנגרמו לו קודם לכן, 24 פלסטינים נפצעו ו-31 גופות חולצו מתחת להריסות. נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים הפלסטינים שעליהם דיווח משרד הבריאות מאז 7 באוקטובר 2023 ל-68,875 הרוגים ו-170,679 פצועים. לדברי משרד הבריאות, הנתון כולל 193 הרוגים שנוספו בדיעבד בין 24 ל-31 באוקטובר, לאחר שוועדה מיניסטריאלית אישרה את פרטי זהותם. משרד הבריאות דיווח שמאז תחילתה של הפסקת האש נהרגו 241 פלסטינים, 609 נפצעו ו-513 גופות חולצו מתחת להריסות.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר, נכון לשעה 12:00, לא נהרגו חיילים ישראלים בעזה. מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי, באוקטובר 2023, הינו 471 הרוגים ו-2,978 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,671 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל-5 בנובמבר 2025 בשעה 12:00 מוערך שברצועת עזה נותרו גופותיהם של שבעה בני ערובה ישראלים.
• בין 10 באוקטובר ל-4 בנובמבר תיעדו ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים יותר מ-680 אלף תנועות של בני אדם, לרבות יותר מ-553 אלף תנועות של בני אדם שחצו מדרום עזה לצפונה, בעיקר בכביש א-רשיד (67%). באותה תקופה תועדו יותר מ-113 אלף תנועות של בני אדם ממערב ח'אן יונס למזרחה. אף שמרבית התנועות שתועדו מייד לאחר הכרזת הפסקת האש היו של בני אדם שרצו לברר את התנאים ביעדי השיבה, לאחר שלב זה נצפה גידול בולט בתנועות של משפחות ששבו לקהילות מוצאן בחיפוש אחר ביטחון ויציבות. העדכונים הזמינים באמצעות ניטור האוכלוסין על ידי כוח המשימה לניהול אתרים מצביעים על כך שכ-39 אלף בני אדם נמצאים ב-60 אתרי עקירה בעיר עזה ובנפת צפון עזה, ולעומת זאת מוערך שיותר ממיליון עקורים נמצאים בנפות ח'אן יונס ודיר אל-בלח, בעיקר באתרים מאולתרים. בין 20 ל-23 באוקטובר דיווחו 84% מתוך 703 משקי בית עקורים שנבחרו באופן אקראי בדיר אל-בלח ובח'אן יונס שבכוונתם להישאר באתרי העקירה הנוכחיים שלהם, בעוד ש-16% אמרו שבכוונתם לעזוב. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, נתונים אלה משקפים העדפה חזקה של העקורים להישאר במקומם, זאת בשל הרס נרחב, היעדר חלופות, ואי-ודאות מתמשכת בדבר הבטיחות והשירותים באזורי המוצא שלהם.

גישה הומניטרית

• לפי נתוני מנגנון 2720 של האו"ם, בין 10 באוקטובר ל-3 בנובמבר אספו האו"ם והארגונים השותפים לו מהמעברים בעזה סיוע במשקל יותר מ-32,500 טונה. הכנסת סיוע הומניטרי נותרת מוגבלת לשני מעברים בלבד (כרם שלום/כרם אבו סאלם וכיסופים), ומאז 12 בספטמבר אין גישה ישירה מישראל לדרום עזה. אספקה שכבר נרכשה, אושרה על ידי רשויות ישראליות (210 אלף טונה) מוחזקת ברחבי האזור, לרבות בירדן, מצרים, ישראל, קפריסין והגדה המערבית, וכוללת 50 אלף טונה של סיוע שהוא חלק ממסדרון הנתיב הישיר מירדן (ממשלה לממשלה), שלא חודש מאז 18 בספטמבר, כשנהג משאית ירדני שהעביר מטען לרצועת עזה הרג שני חיילים ישראלים בגשר אלנבי.
• לדברי מנגנון 2720 של האו"ם, פריטי אספקה שכבר נרכשו ואשר רשויות ישראליות אינן מאשרות את הכנסתם לעזה כוללים פריטים שהוגשו על ידי ארגונים מקומיים ובינלאומיים לא ממשלתיים, ונפסלו בנימוק שהארגונים לא הוסמכו להכניס פריטי סיוע אל עזה, או פריטים שנפסלו על ידי רשויות ישראליות בשל סוג הפריט. כך למשל, סוגי אספקה מסוימים, כמו בשר טרי או חומרי לימוד, נחשבים פריטים שאינם כלולים בקטגוריית פריטים "הומניטריים", ואילו אחרים מסווגים כפריטים "דו-שימושיים" – מוצרים שניתן לעשות בהם שימוש צבאי או אזרחי, מכלי רכב וחלפים ועד ללוחות סולאריים, סוגים מסוימים של בתי שימוש ניידים, מכשירי רנטגן וגנרטורים. מאז 10 באוקטובר 2025 דחו רשויות ישראליות 107 בקשות להכנסת חומרי סיוע, לרבות 11 בקשות בין 29 באוקטובר ל-23 בנובמבר. אלה כוללות 54 בקשות שנענו על ידי רשויות ישראליות בשלילה בנימוק שהארגונים לא הוסמכו להכניס פריטי סיוע לעזה.
• תיאום עם רשויות ישראליות עדיין דרוש עבור תנועות של שיירות הומניטריות בעזה, למעברים, וכן בתוך אזורים אחרים שהצבא הישראלי עדיין מוצב בהם, או בקרבתם. בין 29 באוקטובר ל-3 בנובמבר תיאמו ארגונים הומניטריים עם הרשויות הישראליות 48 משלחות, שמתוכן אופשרו 26, ארבע בוטלו, 13 עוכבו וחמש נענו בסירוב. התנועות כללו, בין היתר, 29 תנועות לאיסוף של מטענים משני המעברים הפעילים, משלחת חיפוש והצלה אחת, שלוש משלחות שיעדן היה תיקוני כביש, ביצוע אומדנים ופינוי, וארבע תנועות הקשורות למעבר של אנשי סגל הומניטרי בגבול.
• מאז 27 באוקטובר הסיטו רשויות ישראליות תנועות לאיסוף סיוע אל ציר פילדלפי ודרך א-רשיד. לדברי כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה, ציר גדוש ועמוס זה חושף את המשאיות לקשיים תפעוליים, כמו הארכת משכי הנסיעה של שיירות וסיכון מוגבר למעשי ביזה אופורטוניסטיים, ובה בעת מגביל את גודלן של השיירות. בין 11 באוקטובר ל-3 בנובמבר (לאחר הכרזת הפסקת האש) נלקחו רק 5% מהאספקה שנאספה ממעברי הגבול בעזה לפני שהגיעו ליעדם, לעומת כ-80% בין 19 במאי ל-9 באוקטובר.
• קיבולת אחסון מספקת במיקום אסטרטגי, חיונית להמשך יישומה של תוכנית שישים הימים למענה ולשימור הרציפות של שרשרת האספקה. על פי סקר מיפוי מחסנים שביצעו לאחרונה ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני לוגיסטיקה, 525 ארגונים דיווחו על 70 מחסנים ברחבי כל חמש הנפות של רצועת עזה. מתוכם, 55 מחסנים כשירים לפעולה ומהווים 40% מכלל הקיבולת שעליה דווח באזור, בעוד ש-15 מחסנים המהווים 60% מכלל הקיבולת באזור אינם כשירים לפעולה בשל הגבלות גישה ו/או נזק לתשתית. מבחינה גיאוגרפית, את הנתח הגדול ביותר של מרחב תפעולי מכילה דיר אל-בלח (28,634 מטר רבוע), ואחריה ח'אן יונס (16,200 מטר רבוע) והעיר עזה (11,018 מטר רבוע). ארגונים שותפים בנפת צפון עזה וברפיח מדווחים על קיבולת מוגבלת או לא מתפקדת של מחסנים, המשקפת את המחיר הגבוה שקשיי הגישה והנזק הפיזי גובים מתשתית האחסון. סקר המיפוי גילה גם שנכון לעכשיו, 52% מהארגונים ההומניטריים השותפים שהשתתפו בסקר זקוקים לקיבולת אחסון נוספת, לרבות עשרה ארגונים שותפים בצפון עזה, שבעה במרכז עזה ושישה בדרום עזה.
• ב-5 בנובמבר הדגישה מועצת הפליטים הנורבגית שרק חלק זעיר מחומרי המחסה הדרושים הוכנסו לעזה, והזהירה שלגורמי סיוע "חלון זמן קצר ביותר להגן על משפחות מפני גשמי החורף והקור". מועצת הפליטים הנורבגית קראה למתן גישה מהירה ללא מכשול, וציינה כמה דחוף להכניס לעזה מיכון כבד לפינוי עיי חורבות ונפלי תחמושת, כדי לאפשר הקמת מתקני מחסה, ולו זמניים, ולהבטיח שבני אדם יוכלו לשוב בבטחה לקהילותיהם. לדברי התוכנית הסביבתית של האו"ם, צילומי לוויין מן ה-8 ביולי מצביעים על כך שנפח ההריסות שיצר הסכסוך גדל ליותר מ-61 מיליון טונה. לדברי קבוצת העבודה לניהול ההריסות בעזה, פינוי ההריסות מצריך הכנסה מתמשכת של מיכון כבד, חלפים, אספקת דלק אמינה ויציבה וגישה לשטחי אדמה מתאימים לאחסון של הריסות ולטיפול בהן.
• עם החורף הקרב, כוח המשימה לניהול אתרים מעריך כי מרבית העקורים נשארים באתרים מאולתרים הלוקים בצפיפות-יתר, שרבים מהם הוקמו באופן ספונטאני בשטחים פתוחים או לא בטיחותיים. שלושה שבועות מאז תחילתה של הפסקת האש, ההכנסה בתיאום האו"ם של חומרי מחסה, ובמיוחד אוהלים, אל עזה עדיין נתקלת בהגבלות קשות. אלה כוללות מספר מוגבל של ארגונים שותפים מוסמכים בתחום המחסה ומספר מוגבל של אישורים עבור פריטי מחסה. לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, ההכנסה המוגבלת של אספקת פריטי מחסה פוגעת ביישום של תוכנית ההכנה לקראת החורף שפיתחו כוח המשימה והארגונים השותפים לו. אם תאופשר, ההכנסה של כל חומרי המחסה שכבר נרכשו תאפשר לארגונים שותפים לתת מענה למרבית הצרכים של 1.45 מיליון בני האדם הזקוקים לסיוע חירום בתחום המחסה. אף שחומרי מחסה מסוימים הוכנסו באמצעות תרומות דו-צדדיות והסקטור המסחרי, נכון ל-5 בנובמבר הוכנסו בתיאום האו"ם רק 5,400 אוהלים, 160 אלף יריעות ברזנט ו-167 אלף שמיכות. פעילויות בתחום המחסה מתחדשות בהדרגה בצפון עזה, שם חידשו שישה ארגונים שותפים את נוכחותם והחלו לחלק אוהלים ויריעות ברזנט. עד עתה חילקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה יותר מ-3,600 אוהלים, המכסים את צרכיהם של יותר מ-30 אלף בני אדם ברחבי רצועת עזה. בדומה לכך נמשכת חלוקתן של 120 אלף יריעות ברזנט, ש-16 אלף מהן כבר חולקו. כוח המשימה לענייני מחסה מדווח שכמות זו רחוקה מאוד מלהספיק, ומזהיר שמאות אלפי משפחות ניצבות בפני החורף הקרב ללא ההגנה, שהן זקוקות לה נואשות, מפני תנאי מזג האוויר הקשים.

גישה למים ולשירותי תברואה

• המאמצים לשפר את הגישה למים ברחבי רצועת עזה ממשיכים להיתקל במכשולים חמורים. מתן השירותים רצוף בשיבושים קריטיים בשל נזק נרחב לתשתית מים, הכמות המוגבלת של האספקה המוכנסת לעזה, וחוסרים כרוניים בחלפים הדרושים להפעלת גנרטורים ויחידות התפלה. לדברי רשות המים הפלסטינית, מאז אוקטובר 2023 ניזוקו יותר מ-85% ממתקני המים החיוניים, ושיעור ההפקה של מי התהום הינו רק 25% מהיקפה הקודם, בשל נזק נרחב ונגישות מוגבלת. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, נכון לעכשיו שבעת מתקני טיהור המים בעזה הוצאו מכלל פעולה, ומתוך 73 תחנות שאיבת השפכים 20 נהרסו ו-27 ניזוקו באופן חלקי. יתרה מכך, מחסור בחומרים חיוניים לביצוע התיקונים הנחוצים פוגע במאמצים לתקן רשתות ניקוז ולהפעילן לקראת עונת החורף הקרבה, במיוחד באזורים מועדים להצפות ליד אתרי עקירה.
• לשיפור הנגישות למים, כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מסר שנכון לעכשיו 44 ארגונים שותפים מחלקים מי שתייה, בעיקר במכליות מים, דרך כ-1,900 נקודות חלוקת מים ברחבי רצועת עזה. מאמצי החלוקה הורחבו בנפת צפון עזה, היכן ששישה ארגונים שותפים מחלקים מים במאה נקודות חלוקה, ובנפת עזה, היכן ש-23 ארגונים שותפים מחלקים מים ביותר מ-658 נקודות.
• לדברי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), הגבלות חמורות על הכנסת חלפים, כלים וציוד תחזוקה, לרבות גנרטורים, סוללות וחומרי סיכה, פוגעות משמעותית ביכולתה לתקן מתקני מים, תברואה והיגיינה ברצועת עזה. רשויות ישראליות עדיין לא אשרו את הכנסתם לעזה של עשרות כלי רכב ויחידות ציוד של אונר"א, לרבות מכליות מים וכלי רכב להזרמת מים בלחץ, והזמינות המוגבלת של סוגי האספקה הרלבנטיים בשווקים המקומיים מגבילה את היכולת לתחזק אותם. יחד עם הרס בארות המים של אונר"א, לרבות במחסי חירום לעקורים, תפוקת המים נותרת מוגבלת יחסית, ומגבירה את התלות בחלוקת חירום של מים במכליות. בעיר עזה ובנפת צפון עזה אונר"א מספקת מדי יום כ-1,400 מטר מעוקב מים. הסוכנות מזהירה שחוסרים קריטיים בדלק ובחלפים לפעולת צי כלי הרכב, והיכולת המוגבלת לתקן ולתחזק תשתית מים, תברואה והיגיינה מקשים יותר ויותר להמשיך ולספק שרותי מים, תברואה והיגיינה מינימליים.
• ב-2 בנובמבר, חידשה מעבדת בריאות הציבור במרכז הרפואי א-שיפאא בעיר עזה את בדיקות המים שלה, ושיקמה באופן חלקי את המעקב אחר איכות המים באזור. בסך הכול, לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, נכון לעכשיו שש מעבדות שדה, לרבות שלוש בעיר עזה ושלוש בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, מתפקדות ומנהלות בדיקות של פרמטרים בסיסיים. ניטור איכות מים עדיין מוגבל מאוד, בשל נזק נרחב למתקני בדיקה וגישה מוגבלת לציוד ומוצרים חיוניים המוכנסים לרצועת עזה. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, אובדן יכולת זו הגביל משמעותית את היכולת לעקוב אחר בטיחות המים ולטפל בה.

גישה לטיפול רפואי

• על פי הודעה משותפת לעיתונות שפרסם ארגון הבריאות העולמי ב-5 בנובמבר, יוניסף, אונר"א, ארגון הבריאות העולמי וארגונים השותפים להם, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות בעזה, משיקים מסע משולב להדבקת הפער בתחום חיסוני השגרה, התזונה ומעקב הגדילה ברצועת עזה, בכוונה להגיע ל-44 אלף ילדים שנותקו משירותים מצילי-חיים. מוערך שאחד מכל חמישה ילדים בני פחות משלוש אינו מחוסן כלל או שלא קיבל את כל מנות החיסון, ועקב כך הם בסכנה להתפרצויות של מחלות שניתן למנוע באמצעות חיסונים. מסע החיסונים ייושם בשלושה סבבים למתן שלוש מנות של חיסון מחומש, חיסון נגד נגיף פוליו, חיסון נגד נגיף הרוטה, חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים, ושתי מנות של חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת, והסבב הראשון מתוכנן להתבצע מ-9 עד 18 בנובמבר. החיסונים יינתנו ב-149 מתקני בריאות ועשר יחידות ניידות ברחבי רצועת עזה, ונכון לעכשיו יוניסף וארגון הבריאות עולמי מבצעים עבודות שיקום ב-35 נקודות אחרות. בנוסף, יוניסף וארגונים שותפים יערכו בדיקות סקר לילדים לאיתור תת-תזונה, ויפנו ילדים שאצלם זוהתה תת-תזונה לטיפול.
• לדברי ארגון הבריאות עולמי, לפני אוקטובר 2023 היו בעזה 54 מתקני חיסון וכיסוי חיסון בשיעור של 98%. כיום, 31 מתקנים אינם כשירים לפעולה בשל נזק או הרס, והכיסוי של חיסוני השגרה צנח אל מתחת ל-70%. ארגון הבריאות העולמי ציין שמסע החיסון נעשה דחוף עוד יותר בשל תנאי החורף הקשים הקרבים, ככל שמחלות ילדים ניתנות למניעה מתפשטות ברחבי רצועת עזה. השלב השני והשלישי של מסע החיסונים, שבהם יינתנו מנות החיסון השנייה והשלישית, מתוכננים לדצמבר 2025 ולינואר 2026. "אחרי שנתיים של אלימות חסרת רחם שגבתה את חייהם של יותר מ-20 אלף ילדים ברצועת עזה, יש לנו סוף סוף הזדמנות להגן על מי ששרדו," אמר ג'ונתן וייטץ', הנציג המיוחד מטעם יוניסף למדינת פלסטין.
• ב-3 בנובמבר הודיע משרד הבריאות בעזה על חנוכת מרכז רפואת המומחים למחלות כליות הינד אל-דר'מה, במרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס, שניזוק קשות. לדברי ד"ר מרוואן אבו סעדה, המנכ"ל לענייני שיתוף פעולה ומיזמים בינלאומיים במשרד הבריאות, מטופלים הסובלים מאי-ספיקת כליות הם אחת הקבוצות שנפגעו באופן הקשה ביותר מן ההרס של מרכזי רפואת מומחים, כמו מרכז הדיאליזה נורה אל-כעבי בנפת צפון עזה ומחלקת הדיאליזה במתחם הרפואי א-שיפאא בעיר עזה. הוא ציין שחולי כליות התמודדו עם קשיים חמורים בגישה טיפול, וכי 40% מהמטופלים שסבלו מאי-ספיקת כליות מאז אוקטובר 2023 מתו. על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי, מאז תחילת 2025 פונו 59 מטופלים חולי כליות בפינוי רפואי מרצועת עזה, בהם 31 ילדים, 20 גברים ושמונה נשים.
• שירותי בדיקות הסקר והדימות בעזה עדיין בסכנה בשל היעדר המכשירים והציוד החיוניים לאבחון מחלות קשות ופציעות טראומה קשות. נכון לעכשיו אין ברצועת עזה מכשירי MRI מתפקדים. בנוסף על כך, לדברי אונר"א, רק ארבעה מתוך 18 מכשירי CT (סורקי טומוגרפיה ממוחשבת) מתפקדים. במרכזי הבריאות של אונר"א, מתוך שבעת מכשירי הרנטגן שתפקדו ברצועת עזה לפני המלחמה רק מכשיר רנטגן אחד, הממוקד במרכז הרפואי א-נוסייראת בדיר אל-בלח, עדיין מתפקד. כתוצאה מכך לא ניתן לאבחן במדויק מחלות רבות, ועקב כך מטופלים אינם מאובחנים ואינם מטופלים. לדברי אונר"א, היכולת המוגבלת לבצע בדיקות סקר ודימות הובילה לעלייה דרמטית במספר ההפניות ולעומס מופרז על קומץ המכשירים שעדיין מתפקדים, ועומס זה גורם לתקלות תכופות ולבעיות תחזוקה. בנוסף, מטופלים מתמודדים עם משכי המתנה ארוכים המעכבים אבחון של מחלות.
• בשבוע האחרון פונו מרצועת עזה 50 מטופלים בפינוי רפואי. ב-20 באוקטובר סייע האו"ם בפינוי הרפואי של 30 מטופלים, בהם 17 ילדים, תשע נשים וארבעה גברים, בנוסף על 60 מלווים. ב-30 באוקטובר השלים האו"ם פינוי רפואי נוסף של 19 ילדים ומטופל מבוגר אחד מעזה – בהם ארבעה ילדים שיטופלו נגד סרטן במסגרת תוכנית המחקר סנט ג'וד. נתונים אלה מביאים את כלל המטופלים שפונו מ-1 באוקטובר 2025 ל-146 מטופלים, בהם 88 ילדים, 30 גברים ו-28 נשים. עם זאת, יותר מ-16,500 מטופלים עדיין זקוקים בדחיפות לטיפולי מומחים שאינם זמינים בתוך הרצועה.

גישה לסיוע חירום במזון, נכסים חקלאיים ושווקים

• שלושה שבועות מאז תחילתה של הפסקת האש, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מחלקים מדי יום כ-150 אלף חבילות לחם ו-1.2 מיליון ארוחות. עם חידוש החלוקה של חבילות מזון ב-13 באוקטובר, בפעם הראשונה מאז אפריל, חילקה תוכנית המזון העולמית באוקטובר חבילות מזון למיליון בני אדם, חבילת מזון אחת לכל משפחה. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, בשלושת הימים הראשונים של נובמבר קיבלו כ-66 אלף בני אדם (13,200 משקי בית) סיוע בהיקף של שתי חבילות מזון למשפחה באמצעות 46 נקודות חלוקה ברחבי רצועת עזה, לרבות עשר נקודות בצפון עזה. ולמרות זאת, תוכנית המזון העולמית מזהירה שכמות הסיוע במזון שהוכנסה לעזה עדיין איננה מספקת, והיא קוראת לפתיחת כל המעברים, במיוחד אלה שבצפון עזה, ולמתן יותר גישה לכבישים מרכזיים בתוך עזה, כדי להדוף את הרעב ולהרחיב פעילויות לרמה הדרושה.
• כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדגיש שיחד עם שיפורים נוספים בגישה לסיוע חירום במזון, קיים צורך דחוף לשקם מערכות מזון מקומיות, לרבות גידול ירקות ופירות וגידול בעלי חיים, על מנת לצמצם את פערי המזון בעזה ולקדם מגוון תזונתי. כדי לתמוך בחידוש הפעילויות החקלאיות, חיוני להכניס תשומות חקלאיות, כגון ערכות זרעים, דשנים אורגניים ויריעות פלסטיק, בערוצים הומניטריים ופרטיים כאחד, ולתת לדייגים גישה בטוחה לים, אבל לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, הרשויות הישראליות עדיין אוסרות על הכנסתן של תשומות חקלאיות רבות לעזה ועל הגישה לים. מאז 15 באוקטובר סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מספוא לכ-1,700 רועים בדיר אל-בלח, כדי לקיים את חיות המשק ששרדו ולאפשר את חידוש הייצור המקומי של חלב ומוצרי חלב.
• אחד הקשיים העיקריים שעימם מתמודדות מערכות מזון מקומיות הינו הנזק הנרחב לאדמת חקלאיות, לצד זיהום חמור של הקרקע בנפלי מלחמה. שתי שנות מלחמה גרמו נזק למרבית המשאבים החקלאיים ברצועת עזה, היכן שלפני אוקטובר 2023 – לדברי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם – היוותה החקלאות 10% מהמשק העזתי ויותר מ-560 אלף בני אדם היו תלויים למחייתם, באופן מוחלט או חלקי, בגידול יבולים, מרעה או דייג. ניתוח גיאו-מרחבי שביצעו לאחרונה ארגון המזון והחקלאות ומרכז הלוויינים של האו"ם (UNOSAT) מצביע על כך שרק 13% מהאדמות ששימשו לגידולים חקלאיים ברצועת עזה לא ניזוקו, וכי מרבית השטחים האלה עדיין אינם נגישים משום שהם נמצאים באזורים שהצבא הישראלי עדיין מוצב בהם (יותר מ-50% משטח רצועת עזה). בנוסף על כך, כ-79% משטחי החממות, 87% מהבארות החקלאיות, ו-86% מהתשתית החקלאית ניזוקו. כמעט 89% מעצי המטעים (במיוחד עצי זית) ניזוקו, ומתוכם הושמדו 75%, במיוחד בנפות צפון עזה, עזה וח'אן יונס. בין אפריל לספטמבר 2025 נצפה הגידול הגבוה ביותר בנזק לתשתית חקלאית בלולי עופות, ואחריהם באסמים ביתיים, חוות כבשים ומחסנים חקלאיים. מבין חמש הנפות, השיעור הגבוה ביותר של היעדר נגישות לתשתית חקלאית נצפה בנפת רפיח, והנזק החמור ביותר נגרם לנפות הצפוניות. נכון לעכשיו, מתוך יותר מ-2,200 בארות חקלאיות פחות מ-9% לא ניזוקו והן נגישות, מצב הפוגע ביכולתה של עזה לשמר את גידול היבולים וחיות משק.
• בעקבות הפסקת האש שופרה הגישה לאדמות שלא ניזוקו והן זמינות לעיבוד חקלאי: מכלל האדמות לגידול יבולים, ששטחן מוערך ב-015 קמ"ר, 4% לא ניזוקו ועודן נגישות (כשישה מתוך 015 קמ"ר), לעומת 1.5% לפני הפסקת האש. בסך הכול, 37% מהאדמות לעיבוד חקלאי בעזה (הן כאלה שניזוקו והן כאלה שלא) נגישות כעת, לעומת 8.6% לפני הפסקת האש, וייתכן שניתן יהיה לשקמן. לדברי ארגון המזון והחקלאות, יש כאן הזדמנות לשקם את ייצור המזון המקומי ולחזק את מקורות המחייה. "כפי שמראים צילומי הלוויין, היקף ההרס של אדמות חקלאיות בעזה פגע קשות ביכולת ייצור המזון של השטח," אמרה סמנכ"לית ארגון המזון והחקלאות, בת' בצ'דול. "עם זאת, הפסקת האש פתחה חלון הזדמנויות. דרושה בדחיפות תמיכה בשיקום של אדמה ותשתית חקלאיות, שתאפשר לחקלאים לחדש את ייצור המזון הטרי ולבנות מחדש את ענפי הדיג וגידול בעלי החיים, מאחר שהשיקום של מערכות אלה חיוני כדי להגן על המחייה ולהבטיח שמשפחות יוכלו להאכיל את עצמן," הוסיפה.
• על פי דוח מעקב השווקים החודשי של תוכנית המזון העולמית לחודש אוקטובר, בגישה לשווקים ובצריכת המזון חל שיפור קל, ושיפורים נוספים צפויים אם תימשך ההזרמה של סיוע במזון ומשאיות מסחריות. מחצית ממשקי הבית שהשתתפו בסקר דיווחו על שיפור בגישה הפיזית למזון בשבועיים הראשונים של אוקטובר, 27% לא דיווחו על כל שינוי, ו-23% דיווחו על הרעה בגישתם (בעיקר בצפון). הם ההודעה על הפסקת האש נצפתה, כבר בשבוע השני של אוקטובר, ירידה במחיריהם של מרבית פריטי המזון. יתרה מכך, במחצית הראשונה של אוקטובר צרכו משקי בית בממוצע שתי ארוחות ביום, לעומת ארוחה אחת ביום ביולי, אף שאחד מכל חמישה משקי בית עדיין אכל רק ארוחה אחת מדי יום. בהשוואה לתקופה שלפני אוקטובר 2023 נותרה צריכת המזון ירודה, במיוחד בכל האמור במקורות חלבון, ירקות ופירות.
• אומדן REACH שנעשה בין 20 ל-27 באוקטובר מצא שתנאי הפעולה של שווקים ברחבי רצועת עזה עדיין קשים, והם מוגבלים על ידי נזק, צפיפות-יתר וכוח קנייה נמוך. לדברי קבוצת העבודה לענייני מזומן, בתפוצת הכסף המזומן ובגישה הפיננסית נצפה שיפור קל מאז הפסקת האש, הודות לסביבה ביטחונית משופרת והרחבת הכיסוי של סוכני משיכת מזומנים. נכון לתחילת נובמבר פעלו ברצועת עזה כ-155 סוכני משיכת מזומנים, לעומת 95 בספטמבר, בהם 65 בח'אן יונס, 40 בדיר אל-בלח, 35 בעיר עזה ו-15 בנפת צפון עזה. כיסוי רחב יותר זה הקל את העומס ואפשר גישה חלקה יותר להעברות כספים. בממוצע, שיעורי העמלות על משיכת מזומן פיזית הם 18%-22%, ואילו שכר הטרחה על משיכת מזומן ותשלום דיגיטליים הינו 20%-24%, לעומת 35%-45% לפני הפסקת האש, שינוי המשקף שיפור בהפצת מזומנים והתרחבות של יכולת השירותים הפיננסיים.
• בין 10 באוקטובר ל-3 בנובמבר חילקו ארגונים שותפים לקבוצת העבודה לענייני מזומן סיוע רב-תכליתי במזומן ליותר מ-55 אלף משקי בית, לעומת 40 אלף בספטמבר. כל משק בית קיבל 1,250 ₪ בתשלומים דיגיטליים, בהתאם לשווי ההעברה של סל הוצאות המינימום. במצטבר, בשנת 2025 קיבלו יותר מ-270 אלף משקי בית ברצועת עזה לפחות העברה אחת של סיוע רב-תכליתי במזומן, ויותר מ-403 אלף משקי בית קיבלו לפחות העברה אחת מאז אוקטובר 2023. על פי מעקב לאחר חלוקה שביצעו ארגונים שותפים לקבוצת העבודה לענייני מזומן בין 10 ל-24 באוקטובר, משקי בית ממשיכים להוציא את הסיוע הרב-תכליתי במזומן בעיקר על מזון (דגנים, ירקות, קטניות), ואחריהם על החזר חובות, פריטי היגיינה ותרופות.
• לדברי כוח המשימה לענייני הגנה, סבב הסיוע במזומן הינו אופן מענה המאפשר לבני אדם בעזה למצוא מענה לצרכים הספציפיים שלהם בכבוד ומעניק להם בחירה. בנוסף על חיזוק יכולתם של משקי הבית להגיע למוצרים בסיסיים, סבב הסיוע במזומן מסייע לצמצם את ההישענות על מנגנוני התמודדות שליליים, כמו צבירת חובות, עבודת ילדים או נישואין בגיל צעיר. במהלך מבצעים צבאיים ישראליים בנפת צפון עזה התמודדו בני אדם ומשקי בית חלשים ופגיעים בקהילה עם סיכונים מוגברים, בשל העלות הגבוהה של תחבורה בטוחה ונגישה, שפגעה במיוחד בבני אדם עם מוגבלויות ובקשישים עם קשיי ניידות. כסף מזומן להתערבויות בתחום ההגנה אפשר למשפחות להימלט מתנאים של היעדר ביטחון ולמצוא מענה לצרכיהן הבסיסיים באזורים שאליהם נעקרו. על סמך התערבות זו נבנה ערוץ הפנייה משותף לכלל כוחות המשימה, שאפשר לבני אדם פגיעים בתחום ההגנה לקבל סיוע במזומן.

מימון

• נכון ל-5 בנובמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.46 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (36%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. במהלך אוקטובר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 135 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 77.7 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 56 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 69 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.