עדכון מצב הומניטרי מס' 337 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי רביעי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-12 או ב-13 בנובמבר.

דגשים עיקריים

• באוקטובר 2025 תועד המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים בחודש יחיד מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות כאלה בשנת 2006 – יותר מ-260 תקריות שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד, ובממוצע שמונה תקריות ביום.
• אלימות מתנחלים במהלך עונת המסיק הגיעה לרמה הגבוהה ביותר שתועדה בשנים האחרונות – עד עתה תועדו כ-150 תקריות שהובילו לפציעתם של יותר מ-40 פלסטינים ולהשחתתם של יותר מ-4,200 עצים ושתילים ברחבי 77 כפרים.
• מתאם סיוע החירום מטעם האו"ם קרא להגן על פלסטינים בגדה המערבית, על רקע העלייה במתקפות מתנחלים על פלסטינים ורכושם.
• אחד מכל חמישה פלסטינים שנהרגו מאז תחילת 2025 על ידי כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, היה ילד.
• רשויות ישראליות נתנו 14 צווי הריסה או הפסקת עבודה נגד כשליש מהמבנים בקהילה הבדואית אום אל-ח'יר שבדרום נפת חברון, ובכך הציבו כ-70 בני אדם, בהם 30 ילדים, בסכנת עקירה.

התפתחויות הומניטריות

• בין 28 באוקטובר ל-3 בנובמבר נהרגו ברחבי הגדה המערבית שישה פלסטינים; חמישה, בהם שני ילדים, מידי כוחות ישראליים ואחד מידי מתנחל. בנוסף, פלסטיני אחד מת בכלא ישראלי. בסך הכול, מאז ינואר 2025 נהרגו 42 ילדים פלסטינים מידי כוחות ישראליים, אחד מכל חמישה פלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית מאז תחילת השנה. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים במהלך התקופה:
  • ב-28 באוקטובר נהרגו שלושה פלסטינים וגופותיהם עוכבו בידי כוחות ישראליים, לאחר שעל פי דיווחים הכוחות כיתרו מערה בשולי כפר קוד, בנפת ג'נין. על פי דיווחים, בין כוחות ישראליים לפלסטינים התנהלו חילופי אש, ותקיפה אווירית ישראלית פגעה באזור.
  • ב-30 באוקטובר נורה ילד בן 15 על ידי כוחות ישראליים במהלך פשיטה בכפר סילוואד, בנפת רמאללה. לדברי אמצעי התקשורת הישראליים, שציטטו את הצבא הישראלי, כוחות ירו בילד שהבעיר "חפץ החשוד כמטען". צוותים רפואיים דיווחו שכוחות ישראליים עיכבו אמבולנס ומנעו ממנו להגיע לילד במשך כ-20 דקות.
  • ב-3 בנובמבר ירו כוחות ישראליים בנער בן 17 בפשיטה בבית פוריכ, בנפת שכם, שבמהלכה יידו תושבים פלסטיניים אבנים על כוחות ישראליים, ואלה ירו תחמושת חיה. הנער נלקח תחילה למרכז הרפואי בכפר, ואחר כך הועבר לבית חולים בעיר שכם, שם נקבע מותו.
  • ב-3 בנובמבר נהרג פלסטיני מידי מתנחלים בכביש 35, ליד הכניסה לעיר חברון משכונת ראס אל-ג'ורה. לדברי אמצעי התקשורת הישראליים, שציטטו את משטרת ישראל, המתנחל ירה באיש לאחר שזה ניסה לכאורה לגנוב את כלי הרכב שלו. מקורות רפואיים מסרו שכוחות ישראליים מנעו מצוות אמבולנס של אגודת הסהר האדום הפלסטינית להגיע אליו. ב-4 בנובמבר הוחזרה הגופה למשפחה לקבורה.
• ב-2 בנובמבר, לדברי הוועדה הפלסטינית לענייני עצירים ואגודת האסיר הפלסטיני, פלסטיני מג'נין שהוחזק במעצר מנהלי מאז 6 באוגוסט 2024 מת במשמורת ישראל, בנסיבות לא ברורות. לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, בין 7 באוקטובר 2023 ל-5 בנובמבר 2025 מתו לפחות 80 פלסטינים, בהם ילד בן 17, בעת שהיו כלואים בידי ישראל, 51 מהם מרצועת עזה, 27 מהגדה המערבית ושני פלסטינים אזרחי ישראל. על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר למוקד להגנת הפרט, ארגון ישראלי לא ממשלתי לזכויות האדם, נכון לנובמבר 2025 מוחזקים במשמורת ישראל 9,204 פלסטינים, בהם 1,242 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 3,389 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,368 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-1,205 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים".
• בין 28 באוקטובר ל-3 בנובמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם, בידי רשויות ישראליות, של 11 מבנים בבעלות פלסטינית, בהם שישה בשטח Cוחמישה בירושלים המזרחית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. המבנים שנהרסו כללו שלושה בתי מגורים מאוכלסים, שני בתים לא מאוכלסים, חמישה מבנים בשימוש חקלאי וצינור מים. הבתים המאוכלסים שנהרסו היו באל-וולג'ה ובא-טור, בירושלים המזרחית, ובכפר שוקבא, בנפת רמאללה, והריסתם הובילה לעקירתם של 13 בני אדם, בהם תשעה ילדים. בתקרית אחת שפגעה ישירות באספקת המים, ב-29 באוקטובר, הרסו רשויות ישראליות בדחפור צינור מים באורך 250 מטר, שנבנה במימון תורמים, בחלק של הכפר זיף הנמצא בשטח C, בדרום נפת חברון, הריסה שפגעה ב-150 משפחות המונות כאלף בני אדם, בהם יותר מ-500 ילדים.

צווי הריסה ותקריות במעורבות מתנחלים באום אל-ח'יר

• ב-28 באוקטובר מסרו רשויות ישראליות כ-13 צווי הריסה והפסקת עבודה בקהילה הבדואית אום אל-ח'יר, בדרום נפת חברון, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. המבנים כוללים מחסים המשמשים למגורים, מטבחים, מחסן מספוא, חממה, את המרכז הקהילתי שבו נמצא משרדה של מועצת הכפר, גן ילדים ומרפאה, ומבנים אחרים. יחד מייצגים המבנים כשליש מכלל המבנים בקהילה. צווי ההריסה מציבים 13 משפחות, המונות כ-70 בני אדם, בהם 30 ילדים, בסכנת עקירה. ההריסה האפשרית של המרכז הקהילתי תפגע ב-35 המשפחות בקהילה, המונות כ-200 בני אדם, בהם יותר ממאה ילדים. מאז 2009 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים באום אל-ח'יר את הריסתם של 56 מבנים, ש-23 מתוכם ניתנו כסיוע הומניטרי ו-14 נהרסו במהלך השנתיים האחרונות.
• צווי ההריסה שנמסרו לאחרונה באום אל-ח'יר ניתנו על רקע של הטרדות גוברות מצד מתנחלים, בזיקה להקמתו של מאחז ליד הקהילה באמצע 2025. באוקטובר הגישו תושבי אום אל-ח'יר עתירה נגד הקמתו של מאחז חדש בצמוד לקהילה, שחילק הלכה למעשה את הכפר לשניים והגביל את תנועת התושבים. אף שב-12 באוקטובר נתן בית משפט ישראלי צו ביניים המונע ממתנחלים לאכלס קרוואנים או לבנות במאחז שזה עתה הוקם. לדברי שלום עכשיו, ארגון ישראלי לא ממשלתי, כבר למחרת עברו מתנחלים להתגורר בקרוואנים והמשיכו בעבודות בנייה. מאוחר יותר הגישו תושבים תצהיר שבו תיעדו שורה של הפרות של צו בית המשפט.
• מאז תחילת 2025, מתנחלים – לעיתים קרובות חמושים ומלווים בכוחות ישראליים – פשטו שוב ושוב על אום אל-ח'יר, הטרידו תושבים וביצעו מתקפות שהובילו לנפגעים ולנזק לרכוש. בתקרית קטלנית אחת ב-28 ביולי ירו מתנחלים למוות בפלסטיני ופצעו אדם אחר, כשיישרו בדחפור אדמה בבעלות פלסטינית ליד רשת המים הראשית של הקהילה. בימים שלאחר התקרית חזרו מתנחלים למקום שוב ושוב, יישרו את השטח בדחפור וגרמו נזק לקטעים גדולים של החיבור הראשי של הקהילה למים. כשהתושבים ניסו לתקן את קו המים ניתקו אותו המתנחלים שוב, שיבשו את גישת הקהילה למים ואילצו את התושבים להיעזר באופן זמני במים שהובאו במכליות, ואשר לדברי מקורות מקומיים מחירם גבוה לפחות פי עשרה מעלות המים ברשת המים.

מבצעים בצפון הגדה המערבית

• ב-28 באוקטובר הורו כוחות ישראליים לכ-12 משפחות פלסטיניות לפנות את בתיהן בשכונת ג'בריאת, מדרום למחנה ג'נין, בהתרעה של שעתיים בלבד, לפני שהחלו ליישר בדחפורים כבישים בקרבת מקום וחלקים מהשטח הצמוד, בנימוק של נוכחות מטעני נפץ. לדברי משרד התיאום והקישור המחוזי הפלסטיני, מאוחר יותר הורשו המשפחות לשוב לבתיהן.
• בנפת טול כרם, ב-3 בנובמבר, נתנו כוחות ישראליים צווים צבאיים חדשים, מלווים במפות, המאריכים עד ינואר 2026 את תוקפם של צווים צבאיים קודמים האוסרים כניסה אל חלקים גדולים של מחנות הפליטים טול כרם ונור שמס והשכונות המקיפות אותם ויציאה מתוכם, למעט באישור רשויות ישראליות. מאז שאותם צווים ניתנו לראשונה, ב-31 באוגוסט וב-1 בספטמבר, ניהלו כוחות ישראליים שוב ושוב מבצעים באזורים הנפגעים, הורו לעשרות משפחות לפנות את בתיהן, לרבות באל-חדיידה ורבעייה בצפון מחנה טול כרם ובאזור נאסר במחנה נור שמס, ולעיתים הודיעו למשפחות להתפנות בהתרעה של שעתיים בלבד. רבות מהמשפחות הללו חוו בחודשים האחרונים סבבים חוזרים ונשנים של עקירה ושיבה, שהגבירו את פגיעותן ושיבשו את גישתן לשירותים בסיסיים.
• לדברי אונר"א, צוותי הסוכנות ממשיכים לספק תמיכה בתחומים רבים, כדי לטפל בצרכים המתהווים של עקורים בצפון הגדה המערבית. נכון לספטמבר 2025, נתוני העקירה שאומתו על ידי אונר"א ומבוססים על רישום עצמי של המשפחות העקורות מצביעים על כך שלפחות 31,919 פליטים פלסטינים נעקרו ממחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שמס – משבר העקירה הגדול ביותר בגדה המערבית מאז 1967. בתחום החינוך שמרה אונר"א על רצף הלמידה של כ-4,000 תלמידים שנפגעו מהעקירה באמצעות חלוקת חומרים ללמידה עצמית, מפגשים מקוונים, ושימוש זמני בבתי ספר ממשלתיים. בתחום הבריאות הקימה אונר"א מתקני רפואה חלופיים ברחבי נפות ג'נין וטול כרם, והשלימה אותם בשני צוותי חירום רפואיים ניידים שנשלחו אל האזורים שבהם שהו ריכוזים גדולים של עקורים. עד עתה ניתנו לעקורים בנפות ג'נין וטול כרם כ-94 אלף תורים רפואיים, מתוך כ-800 אלף תורים רפואיים שאונר"א סיפקה ברחבי הגדה המערבית מאז תחילת 2025. בתחום התברואה אונר"א וארגונים שותפים מוניציפליים מתאמים איסוף אשפה במרבית הקהילות המארחות שבהן מתגוררים העקורים לעת עתה, ואוספים בממוצע 13 טונה פסולת ביום.

מתקפות מתנחלים

• באוקטובר 2025, החופף לעונת המסיק, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית 264 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד, המספר הכולל החודשי הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות כאלה בשנת 2006 (ראו תרשים להלן). נתון זה מייצג ממוצע של שמונה תקרית ביום ומשקף הסלמה חדה הן בתדירות והן בחומרה של אלימות מתנחלים – כ-18% מכלל התקריות השנה תועדו באוקטובר לבדו. הזינוק החד באוקטובר ממשיך מגמת עלייה יציבה שנצפתה לכל אורך השנה, שבמסגרתה תועדו מאז ינואר 2025 כ-1,485 מתקפות מתנחלים, בהן 172 תקריות שהובילו לנפגעים, 1,129 תקריות שבהן נגרם נזק לרכוש, ו-184 תקריות שכללו הן נפגעים והן נזק לרכוש.

• בין 28 באוקטובר ל-3 בנובמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כ-44 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד. נתון זה כולל 20 מתקפות הקשורות למסיק הזיתים. המתקפות הובילו לפציעתם של 18 פלסטינים (13 מידי מתנחלים וחמישה מידי כוחות ישראליים). בנוסף הושחתו כ-280 עצי זית ושתילים ו-30 כלי רכב בבעלות פלסטינית.
• שמונה מתוך 44 מתקפות מתנחלים שעליהן דווח בשבוע האחרון הובילו לנזק לחמישה מבני מגורים, בית ספר ומסגד, והתרחשו בחמש נפות שונות. המתקפות כללו פשיטות ליליות, הצתה, גניבה והרס רכוש. כך למשל, בקהילה הבדואית מעזי ג'בע, בנפת ירושלים, פשטו כעשרים מתנחלים על האזור בשעות הבוקר המוקדמות והציתו בית ומבנה ששימש מחסן מספוא. בקהילת ח'לת א-נחלה, בנפת בית לחם, מתנחלים תקפו, היכו ופצעו אדם בן 60 לאחר שהתפרצו אל ביתו, גרמו נזק לטראסה חקלאית ויידו אבנים על בתים סמוכים. בכפר מאדמא, בנפת שכם, יידו מתנחלים אבנים על שבעה בתים וכלי רכב שחנו ליד הרחוב הראשי, שברו צינורות ביוב והציתו מכונית אחת. באבזיכ, בנפת טובאס, מתנחלים ממאחז שהוקם לא מכבר פשטו על בית הספר של הקהילה, גרמו נזק לכיסאות, לוחות, מסכים, ציוד אלקטרוני ומכלי מים, ושיבשו את יום הלימודים הבא של 25 תלמידים בכיתות א' עד ו' ושל שישה מורים. בכפר דיר דיבוואן, בנפת רמאללה, התפרצו מתנחלים אל הכפר במהלך תפילות יום שישי, יידו אבנים על מסגד ובתים סמוכים, הציתו שני כלי רכב שחנו מחוץ למסגד וגרמו נזק לחלונות ולרכוש אחר בעת שהמתפללים שהו בתוך המסגד.

עונת מסיק הזיתים 2025

• מתאם סיוע החירום מטעם האו"ם, טום פלטצ'ר, קרא להגן על פלסטינים בגדה המערבית על רקע העלייה במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ורכושם, לרבות במהלך עונת המסיק. הוא הדגיש שהשנה נפגעו יותר עצים וקהילות מאשר בכל שש השנים שקדמו לכך, קרא למיצוי דין אמר כי לא ייתכן שפטור מעונש יישאר בעינו.
• בין 1 באוקטובר ל-3 בנובמבר 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 150 מתקפות מתנחלים הקשורות למסיק הזיתים נגד פלסטינים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. התקריות כללו מתקפות נגד חקלאים שהיו בתוך מטעי הזיתים או בדרכם אליהם, גניבת יבולים וציוד המשמש למסיק, והשחתה של עצי זית ועצים ושתילים אחרים. עד עתה נפגעו בסך הכול 77 כפרים ועיירות בשורה של מתקפות שהובילו לפציעתם של כ-140 פלסטינים (בהם 73 מידי מתנחלים והיתר מידי כוחות ישראליים) ולהשחתה של יותר מ-4,200 עצים ושתילים, בעיקר זיתים. זאת לעומת כ-145 מתקפות שתועדו בתקופה המקבילה בשנת 2024.
• במהלך עונת מסיק הזיתים 2025, נותרה גישתם של פלסטינים לאדמות חקלאיות ליד התנחלויות ומאחזים חדשים ברחבי הגדה המערבית כפופה להגבלות חמורות. בצפון הגדה המערבית, הגישה לאדמות חקלאיות בקרבת התנחלויות שובשה או בוטלה שוב ושוב. כך למשל, בכפר בורין שבנפת שכם, למרות "תיאום מוקדם" עם רשויות ישראליות, הופסק המסיק, והיבול במטעי זיתים על שטח של כ-300 דונם לא נמסק, כשמאבטח ההתנחלות יצהר מנע מפלסטינים למסוק זיתים לאורך כביש 60, ירה באוויר כדי לסלק אותם וטען כי בידיו הסמכות להחליט בנושאי גישה.
• יתרה מכך, זו שנה השלישית ברציפות שגישתם של חקלאים פלסטינים משורה של כפרים למטעי הזיתים שלהם, הממוקמים בתוך התנחלויות, נשללה לחלוטין. כך קרה, למשל, לחקלאים מהעיר סלפית וכן מהכפרים מרדה, כפל חארס ואסכאכא, שמהם נשללה הגישה למטעי הזיתים שלהם בתוך ההתנחלות אריאל, בנפת סלפית; לחקלאים מהכפרים עסלה, א-נבי אליאס, עזון וכפר ת'ולת, שמהם נשללה הגישה למטעי הזיתים שלהם בהתנחלות אלפי מנשה, בנפת קלקיליה; ולחקלאים מהכפרים חווארה, בורין, עינבוס, אוריף, עסירה אל-קבלייה, מאדמא, א-נקורה ודיר שרף, שמהם נשללה הגישה למטעי הזיתים שלהם בהתנחלויות יצהר ובשבי שומרון, בנפת שכם.
• בנפת רמאללה, לדברי משרד התיאום והקישור הפלסטיני, חייבו רשויות ישראליות חקלאים מ-11 כפרים לתאם את גישתם למטעי הזיתים שלהם ב-14 שטחים הממוקמים בקרבת התנחלויות ומאחזים, לרבות שטח אחד בכפר אל-מור'ייר שבעונה הקודמת ניתן היה להגיע אליו ללא "תיאום מוקדם". מכלל השטחים האלה, בשבעה אישרו רשויות ישראליות הסדרי "תיאום מוקדם", הגישה לשלושה שטחים נשללה בגין טענות בדבר הרס אדמה, ובארבעה מקרים בקשת הגישה תלויה ועומדת. עם זאת, במספר מקרים, חקלאים שהסדרי התיאום שלהם אושרו על ידי רשויות ישראליות נמנעו מלהגיע לאדמותיהם מחשש לאלימות מתנחלים ובשל תנובת הזיתים הדלה השנה. במקרים אחרים הייתה תקופת הגישה שהוקצתה מוגבלת מאוד, כמו בכפר עין יברוד, שבו יכלו משפחות למסוק את אדמתן במשך שלושה ימים בלבד, וכשהותקפו על ידי מתנחלים החליטו שלא לחזור אליהן.
• בנפת חברון הוחלו הסדרי התיאום שנועדו לאפשר לפלסטינים גישה לאדמותיהם ליד התנחלויות על שטחים חקלאיים מניבים פחות או קטנים יותר, הממוקמים רחוק יותר מהתנחלויות. כך למשל, בעיירה תרקומיא ניתן תיאום ליום אחד בלבד לחקלאים שגילם יותר מ-40, וכיסה שטח בגודל 500 דונם בלבד מתוך 5,000 הדונם של אדמות שבעבר הייתה אליהן גישה. בעיירה בני נעים צנחה הגישה מכ-150 דונם בשנים קודמות ל-12 דונם בלבד העונה, בעוד שבקשות ל"תיאום מוקדם" עבור 250 דונם במסאפר יאטא, שלפני אוקטובר 2023 הייתה אליהם גישה, לא אושרו. בכפר בית עווא ניתנה לחקלאים גישה למשך שש שעות בלבד, לפני שפקדו עליהם לעזוב את אדמותיהם ליד ההתנחלות נגוהות, שמאז שהשנה הקודמת לא הייתה אליהן גישה.
• לנתונים מרכזיים ולפילוחים נוספים של מספרי הנפגעים, העקירה והאלימות מצד מתנחלים בין ינואר 2005 לספטמבר 2025, ראו את תמונת המצב לחודש ספטמבר 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

• נכון ל-6 בנובמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.46 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (36%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. במהלך ספטמבר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 135 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 77.7 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 56 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-64 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 69 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.